שולחן ערוך אורח חיים תרצא ד


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

צריך יחלהאריך בוי"ו דויזתא (בכתיבתה וי"א יטבקריאתה) (ר"ן בשם הרא"ש ומהרי"ל וב"י בשם א"ח) וצריך לכתוב איש בראש דפא כואת בסופה:

מפרשים

 

וי"ו דויזתא. פי' למתוח ראשה הכפוף ותהיה כעין זקופה שנתלו כולם בזקיפה אחת:
 

(ז) צריך להאריך וכו':    נראה דכל זה כשר בדיעבד ועיין סי' תר"צ ס"ג וע' רמ"מ סי' ס"א כמה דינים בענין חסירות ויתירות ויש נוהגין בענין אחר ע' בס' כ"ה:
 

(ו) להאריך:    וכל אלו כשר בדיעבד מ"א ע"ש ועיין בגינת ורדים חא"ח כלל ד' סי' י"ב (ועיין בספר אליהו רבא כל תקוני המגלה בענין חסרות ויתרות הכל על נכון).

(ז) דפא:    עיין בשכנה"ג בהגה"ת ב"י אות ז' ובאות ט' כ' דמעשה בא לפניו במגלה שהיו כתובים עשרת בני המן בחצי הדף איש בראש שיטה ועשרת בסוף שיטה אלא שאינו בסוף דפא ופוסל אותה ע"ש. ובגינת ורדים חא"ח כלל ד' סי' י"ב כ' דכשרה ע"ש.
 

(יח) להאריך בוי"ו דויזתא:    למתוח ראשה הכפוף ותהיה כעין זקופה לרמז שנתלו כולם בזקיפה אחת:

(יט) בקריאתה:    שלא יחטוף אותה:

(כ) ואת בסופה:    פי' בסוף השיטה אבל בסוף הדף יכתוב תיבת עשרת [ב"י]. ובדיעבד אם לא האריך בוי"ו דויזתא וכן אם כתב אחר תיבת עשרת עוד שיטות כשר ויש מחמירין כשכתב אחר תיבת עשרת עוד שיטות ועיין בשער אפרים סימן נ"ה כתב דאם יש שם מגילה אחרת כתובה כדינה אין לקרות בזו לכתחלה בצבור אם לא שיש טורח צבור להמתין עד שיביאו הכתובה כדינה יכולים לקרות בזו:

פירושים נוספים


▲ חזור לראש