שולחן ערוך אבן העזר קס א


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

יבמה, שלשה חדשים (הראשונים), נזונת משל בעלה ומעשה ידיה ליבם; מכאן ואילך אינה נזונת לא משל בעל ולא משל יבם. עמד בדין לאחר שלשה חדשים (ריב"ש סימן ק"ד) ותבעתו ליבם או לחלוץ לפני בית דין, ונתרצה ליבם וארעו אונס, שחלה או שהצרך לברח מחמת ממון או מחמת מרדין, חייב במזונותיה בלא שבועה:

מפרשים

 

(א) ומ"י ליבם:    הטעם בג"ח הראשוני' דינה כאלמנה ניזונת מיתומים דמ"י ליתומים אבל לאחר ג"ח דניזונת מיבם מחמת קנס אם תבעתו ליבם כמ"ש בתוס' והרא"ש אז אין מ"י ליבם:

(ב) אינה ניזונת:    ול"ד לשאר אלמנה כל זמן שלא נשאת הוא כבוד לבעלה דאינה נשאת לאחר מחמת כבוד בעלה משא"כ ש"י דאגודה ביבם רש"י:

(ג) עמד בדין אחר ג"ח:    משמע אם תבעו לדין תוך ג"ח ונתרצה לייבם ונתעכב פה אחר ג"ח ואחר כך ברח או חלה אין חייב במזונות ואין מוכרח בתשו' ריב"ש אלא י"ל דאיירי דברח מיד מ"ה אין חיוב עליו כיון דא"א לו לייבם תוך ג"ח:

(ד) ונתרצה לייבם:    כ"כ התוס' והרא"ש כיון דנתרצה ליבום הוי כאלו היא אשתו אבל אם נתרצה לחלוץ הוי /או/ שלא נתרצה כלל אין לה מזונות אף על גב דהטע' הוא משום דקנסו אותו ליתן לה מזונות מ"מ דווקא כשמתרצה לייבם אז מחייב ליתן לה מזונות וכן מבואר בהרא"ש דוקא כשמתרצה ליבם ומטעם קנס דהיה לו לייבם מיד אבל לדעת הרמב"ם אפילו לא התרצה ליבום חייב במזונות וכ"פ בתשובת ריב"ש הנ"ל ואם בורח במזיד י"ל לכ"ע חייב במזונות אפי' לא התרצה לייבם ואם לא ברח אלא נתעכב פה אין חייב במזונות אא"כ שתבעו ליבם או ליתן לה מזונות ונתרצה ליבם, הרא"ש:
 

(א) בעלה:    ואם צוה הבעל שכל ימי מגר אלמנותה תהיה ניזונית מנכסיו ניזונית והולכת מנכסי המת כל ימי מגר אלמנותה. הרמ"ט ח"ב סי' קכ"ד.

(ב) לייבם:    אבל אם נתרצה לחלוץ או שלא נתרצה כלל אין לה מזונות. ולדעת הרמב"ם אפי' לא התרצה ליבום חייב במזונות. ואם בורח במזיד י"ל לכ"ע חייב במזונות אפי' לא התרצה לייבם. ואם לא ברח אלא נתעכב פה אין חייב במזונות אא"כ שתבעה ליבם או ליתן לה מזונות ונתרצה ליבם. הרא"ש ב"ש.

פירושים נוספים


▲ חזור לראש