פתיחת התפריט הראשי

סעיף אעריכה


(א) אינו גט:    וא"ל למה לא אמרינן התנאי בטל והגט חל מיד דהא לא כפל התנאי אם כן המעשה קיים והתנאי בטל ויש לומר אם מתי הוי כאומר לאחר מיתה והוי כאלו קובע זמן כמ"ש בסימן אח"ז דאין צריך ת"כ והא דהתקין שמואל באם מתי תנאי כפול היינו כמ"ש המגיד כשכפל התנאי אז ניכר דאין כוונתו לגרש אחר המיתה אלא מגרש מיד ואינו אלא תנאי אם ימות משא"כ באומר סתם אם מתי אמרי' דכוונתו לגרש לאחר מותו והוי קובע זמן ואין צריך ת"כ:


(ב) וי"א שהוא ספק:    היינו הספק הוא אם הלכה כרבי יוסי דאמר זמן של שטר מוכיח והוי כאלו אמר מהיום:

סעיף בעריכה


(ג) מהיום אם מתי:    משום אם מתי תרי לשונות משמע מעכשיו ומשמע לאחר מיתה מ"ה אם אמר מהיום כמאן דאמר מעכשיו דמי לא אמר מהיום כמאן דאמר לאחר מיתה דמי, והנה בסימן קמ"ח מבואר הפלוגתא אם דעתו שיחול הגט מיד ואז אפי' אין הגט קיים בעת המיתה מגורשת דגרושין חלין מיד וכן הוא דעת הרי"ף ורמב"ם פ"ט דין י"ט אבל לדעת הרא"ש והטור והמ' פמ"ש לרבי יוסי מסופק דדעתו לאחר הגט כל מה שיכול וכוונתו שיתחיל מעכשיו התנאי ויחול הגט שעה אחת קוד' מיתתו וצריך להיות הגט קיים באותו שעה, ואם אינו קיים פסק המ' שם דתצא, והד"מ רס"ז הביא בקיצור דעת המרדכי וכתב עליו עיין סימן קמ"ג דהרבה פוסקים חולקים וס"ל דכל האומר מעכשיו אפי' נאבד או נשרף הגט כשר ולכאורה נראה דל"ד בוודאי בריא המגרש בתנאי מעכשיו לכ"ע מתחילים הגירושין מיד אלא בשכ"מ ס"ל כוונתו לאחר הגט כל מה שיכול ולענין יחדו עמה לשיטו' הרי"ף אם מייחד לפני עדים יש חשש קידושין שמא ימות ויחול הגט למפרע מיד ואפשר שקידש אותה באותו פעם ובלא עדים איכא איסור יחוד אבל גט ישן לא שייך כאן ממ"נ דהא הגט חל מיד כשימות ואם לא ימות אז היא אשתו ולשיטות הרא"ש יש חשש ג"י דהא הגט עדיין לא חל וכבר כתבתי בסימן הקודם דלא חיישינן בזה שמא יתרצו שניהם לבטל הגט כיון התנאי בעל כרחם נתקיים ואין בידם לא שייך לומר כאלו לא נתקיים ועיין במגיד פ"ט דין ט':


(ד) וכשימות תהיה מגורשת:    משמע אם לא ימות אינה מגורשת היינו לשיטות הרמב"ם דס"ל במעכשיו א"צ ת"כ אבל לשאר פוסקים אם לא כפל התנאי אז בטל התנאי והגט חל:


(ה) יש להסתפק שמא וכו':    אלא מסוף היום לכאור' קשה למה אמרינן אם אמר כתבו לאחר שבוע דכותבים מיד אחר השבוע כיון שכל השנה שאחר השבוע בכלל לאחר השבוע שמא כוונתו על סוף השנה.


(ו) אלא מסוף היום:    לכן כשאומר מהיום או מעכשיו ומת בו ביום צריכים ע"מ להיות לפנינו שיעידו שבא הגט לידה בחייו מאחר ע"פ ע"ח אין מוכח אימת תתגרש ועיין בפרישה וב"ח:

סעיף דעריכה


(ז) ואם עמד אינו חוזר:    דאם יחזור יאמרו יש גט לאחר מיתה ואף לר"י דס"ל זמן של שטר מוכיח והוי כאלו אמר מהיום מחמת זמן של שטר מ"מ יאמרו מהיום ולאחר מיתה גט:

סעיף העריכה


(ח) אם לא מתי:    כדי שאל יפתח פיו לרעה ומ"מ הוי הן קודם ללאו מאחר שאמר אח"כ הן קודם לאו ולרמב"ם דס"ל תנאי מעכשיו א"צ ת"כ והן קודם לאו צ"ל דאיירי בתנאי אם ולא מעכשיו וקשה איך תתגרש בתנאי אם דהא קי"ל האומר הרי זה גיטך אם מתי לא הוי גט ולמ"ש לעיל מה שכותבים מיומא דנן הוי כאלו אומר מעכשיו יש ליישב קצת מיהו הרמב"ם לא ס"ל כן וראיתי במגיד פ"ט מאריך בזה ועולה מדבריו מה שכופל התנאי מוכח דכוונתו שיחול הגט מיד ובדרישה הקשה קושי' זו ולא תירץ כלום:

סעיף ועריכה


(ט) ונפל עליו בית:    הנה האומר אם מתי מחולי זה פליגי בזה הפוסקים לרמב"ן ורשב"א והר"ן דוקא אם מת מחולי זה הוי גט אבל אם מת מחמת סיבה אחרת דלאו מחולי זה אף על גב דמת תוך חולי זה לאו גט הוא אפילו סיבה דשכיח מ"מ לאו מחולי זה מת ולרש"י והרא"ש אם סיבה דשכיח היא מגורשת אבל סיבה דלא שכיח אינה מגורשת והא דצריך אומדנא כשאומר אם מתי מחולי זה ועמד והלך בשוק משום כשמת מחולי אחר לא הוי תוך חולי הראשון דהא הלך בשוק אבל אם מת מחולי הראשון הוי מחולי זה אף על גב אם נתרפא לגמרי וחלה אח"כ ומת מחמת חולי הראשון הגט בטל מ"מ בכה"ג דלא נתרפא לגמרי ומת מחמת חולי הראשון נתקיים התנאי מחולי זה והמחב' כתב כלשון הרמב"ם באומר אם מתי מחולי זה אינו גט ובסיפא ספק גט משום די"ל דמסי' דעתו על סיבה זו ש"מ דסביר' ליה כרמב"ן לכן ברישא אינו גט אפילו היה אונס שכיח מ"מ לא מת מחולי זה:


(י) ה"ז ספק מגורשת:    עיין מה שפסק המחב' ריש סימן קמ"ד כדעת שאר פוסקים אונס דלא שכיח כלל מבטל הגט א"כ קשה אם אמר אם לא יעמוד ובא לו אונס דלא שכיח למה הוי ספק גט ותוס' פמ"ש וריש כתובות למדו דין זה אונס דלא שכיח דמבטל הגט מסוגיא דכאן ולדברי המחבר כאן הוי ספק גט א"כ בשאר אונס דלא שכיח למה הגט בטל בודאי מ"ש אם לא אבא ואכלו ארי ומ"ש אם התנה אם לא אעמוד ואכלו ארי, ולשיטו' רש"י גם כן אם התנה אם לא אעמוד ואכלו ארי הגט בטל וצל"ע:

סעיף זעריכה


(יא) מעכשיו אם מתי:    היינו לשיטו' הרמב"ם דס"ל אם אמר מעכשיו וקיים אפי' לא כפל אז בעינן אומדנא אם נתקיים התנאי אבל לשאר פוסקים דס"ל אפי' אם אמר מעכשיו בעינן ת"כ ואם לא כפל התנאי בטל והמעשה קיים אם כן אפי' אם לא מת מחולי הראשון הגט קיים, ועיין ב"י סס"ז אם העדים החתומים נאמנים לומר שנתן הגט על תנאי:


(יב) מחולי זה:    משמע לכאורה אם אמר סתם אם מתי אין צריך אומדנא וכ"כ הרמב"ן ורי"ו וכתבו אפילו אם מת מחולי אחר מגורשת כיון שלא הבריא לגמרי כאשר היה קודם שחלה אף על פי שהלך בלא משענת הוי גט ואם הבריא מחולי לגמרי כמו שהיה קודם שחלה בטל הגט אף על גב שחלה אחר כך ומת, ובסעיף אח"ז הביא דברי הרשב"א והר"ן ש"מ שאמר אם מתי מחולי זה קאמר לכן אם הבריא וחלה אח"כ ומת אינו גט נראה דל"פ על הרמב"ן אלא אם הבריא כמו שהיה קודם שחלה אז הגט בטל אף על גב שחלה אחר כך ומת ואמרי' מ"ש אם מתי היינו מחולי זה קאמר אבל אם לא הבריא כמו שהיה קודם שחלה אף על גב דהלך בשוק בלא משענת וחלה מחולי אחר מגורשת אא"כ שהתנה בפירוש אם מתי מחולי זה ואז אפילו לא הבריא כמו שהיה קודם שחלה בעינן אומדנא אם מת מחולי הראשון אבל מדברי המגיד ספ"ח ה"ז מבואר דהרי"ף והרמב"ם לא ס"ל כן אלא אפילו אם אמר סתם אם מתי צריך אומדנא אם מת מחולי הראשון וסוגיא קאי אפי' אם אמר סתם אם מתי, ולכאורה קשה לפ"ז על מ"ש המחבר בסעיף ט' עצה טובה וכו' אכתי החשש במקומו עומד דהא ס"ל אפי' באומר סתם אם מתי בעינן אומדנא אם מת מאותו חולי:


(יג) בלא משענת:    היינו דלא נתרפא לגמרי ולא חזר לאיתנו הראשון כ"כ הר"ן ואם אמר אם מתי ולא אמר מחולי זה כתבתי בסמוך לדעת המחבר אפי' אם מת מחולי אחר הוי גט ומ"ש בסעיף ח' מחולי זה קאמר היינו לענין אם הבריא לגמרי:


(יד) ואם ניתק מחולי לחולי וכו':    ולא כרשב"א דסבירא ליה אפילו בניתק צריך אומדנא ובטור כתב אפילו הולך בביתו בלא משענת א"צ אומד כיון שלא הלך בשוק ובחושן המשפט סימן ר"ן כתב בהג"ה כשהולך בביתו על משענת אין צריך אומד ולמד מדברי המרדכי ובאמת י"ל שם מעשה שהיה כך היה שהלך על המשענת אבל באמת ל"פ על הטור וס"ל נמי אם הולך בביתו בלא משענת א"צ אומד ואם הלך בשוק על משענתו צריך אומדנא ולדעת הפוסקים שהבאתי דס"ל כשאומר אם מתי מחולי זה היינו מחמת חולי זה ולא מתוך חולי זה וכתבתי גם הרמב"ם ס"ל כן לכן ס"ל אם אמר מחולי זה ונפל עליו בית אינו גט אף על גב דמת תוך החולי מ"מ כיון שלא מת מחמת חולי ההוא אינו גט צ"ל בניתק מחולי לחולי אמרי' עדיין חולי הראשון בו וחולי הראשון ג"כ גורם המיתה:

סעיף טעריכה


(טו) שנעתק כו':    כ"כ הרשב"א והוא לטעמו דס"ל ניתק מחולי לחולי צריך אומדנא מ"ה יש לחוש שמא יאמרו דמת מחולי אחר ולרמב"ם ושאר פוסקים ס"ל ניתק מחולי לחולי א"צ אומד היינו משום דאמרי' מסתמא יש בו מחולי הראשון מ"ה יש לחוש שמא יאמרו דלא נשאר מחולי הראשון:


(טז) שכשיעמוד יחזרו וישאו זא"ז:    ואם היא אינה רוצה לישא אותו אין שום חשש איסור כיון שמגרש בלי תנאי לכן מקרעים הגט ועיין דין זה בתשובת מהר"מ מלובלין סימן קכ"ב וכל חכמי הדור חולקים עליו ועיין ב"ח סימן קמ"ח ובתשובת מ"ב סימן ע"ה:


(יז) אבל אין איסור בדבר:    ולא חיישינן שיאמרו דהיא אלמנה ולא גרושה ועיין בסי' י"ז מ"ש שם דיש למחות בנשים שאל יתאבלו כשא"י בוודאי שהוא מת: