שולחן ערוך אבן העזר קמה ז


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

הרי זה גטך מעכשו אם מתי מחלי זה, ועמד והלך בשוק, וחלה ומת; אומדין אותו, אם מחמת חלי הראשון מת, הרי זה גט, אפילו הלך בלא משענת; ואם לאו, אינו גט. ואם נתק מחלי לחלי ולא עמד בשוק, הרי זה גט ואינו צריך אומד:

מפרשים

 

(יא) מעכשיו אם מתי:    היינו לשיטו' הרמב"ם דס"ל אם אמר מעכשיו וקיים אפי' לא כפל אז בעינן אומדנא אם נתקיים התנאי אבל לשאר פוסקים דס"ל אפי' אם אמר מעכשיו בעינן ת"כ ואם לא כפל התנאי בטל והמעשה קיים אם כן אפי' אם לא מת מחולי הראשון הגט קיים, ועיין ב"י סס"ז אם העדים החתומים נאמנים לומר שנתן הגט על תנאי:

(יב) מחולי זה:    משמע לכאורה אם אמר סתם אם מתי אין צריך אומדנא וכ"כ הרמב"ן ורי"ו וכתבו אפילו אם מת מחולי אחר מגורשת כיון שלא הבריא לגמרי כאשר היה קודם שחלה אף על פי שהלך בלא משענת הוי גט ואם הבריא מחולי לגמרי כמו שהיה קודם שחלה בטל הגט אף על גב שחלה אחר כך ומת, ובסעיף אח"ז הביא דברי הרשב"א והר"ן ש"מ שאמר אם מתי מחולי זה קאמר לכן אם הבריא וחלה אח"כ ומת אינו גט נראה דל"פ על הרמב"ן אלא אם הבריא כמו שהיה קודם שחלה אז הגט בטל אף על גב שחלה אחר כך ומת ואמרי' מ"ש אם מתי היינו מחולי זה קאמר אבל אם לא הבריא כמו שהיה קודם שחלה אף על גב דהלך בשוק בלא משענת וחלה מחולי אחר מגורשת אא"כ שהתנה בפירוש אם מתי מחולי זה ואז אפילו לא הבריא כמו שהיה קודם שחלה בעינן אומדנא אם מת מחולי הראשון אבל מדברי המגיד ספ"ח ה"ז מבואר דהרי"ף והרמב"ם לא ס"ל כן אלא אפילו אם אמר סתם אם מתי צריך אומדנא אם מת מחולי הראשון וסוגיא קאי אפי' אם אמר סתם אם מתי, ולכאורה קשה לפ"ז על מ"ש המחבר בסעיף ט' עצה טובה וכו' אכתי החשש במקומו עומד דהא ס"ל אפי' באומר סתם אם מתי בעינן אומדנא אם מת מאותו חולי:

(יג) בלא משענת:    היינו דלא נתרפא לגמרי ולא חזר לאיתנו הראשון כ"כ הר"ן ואם אמר אם מתי ולא אמר מחולי זה כתבתי בסמוך לדעת המחבר אפי' אם מת מחולי אחר הוי גט ומ"ש בסעיף ח' מחולי זה קאמר היינו לענין אם הבריא לגמרי:

(יד) ואם ניתק מחולי לחולי וכו':    ולא כרשב"א דסבירא ליה אפילו בניתק צריך אומדנא ובטור כתב אפילו הולך בביתו בלא משענת א"צ אומד כיון שלא הלך בשוק ובחושן המשפט סימן ר"ן כתב בהג"ה כשהולך בביתו על משענת אין צריך אומד ולמד מדברי המרדכי ובאמת י"ל שם מעשה שהיה כך היה שהלך על המשענת אבל באמת ל"פ על הטור וס"ל נמי אם הולך בביתו בלא משענת א"צ אומד ואם הלך בשוק על משענתו צריך אומדנא ולדעת הפוסקים שהבאתי דס"ל כשאומר אם מתי מחולי זה היינו מחמת חולי זה ולא מתוך חולי זה וכתבתי גם הרמב"ם ס"ל כן לכן ס"ל אם אמר מחולי זה ונפל עליו בית אינו גט אף על גב דמת תוך החולי מ"מ כיון שלא מת מחמת חולי ההוא אינו גט צ"ל בניתק מחולי לחולי אמרי' עדיין חולי הראשון בו וחולי הראשון ג"כ גורם המיתה:

פירושים נוספים


▲ חזור לראש