פתיחת התפריט הראשי

שולחן ערוך אבן העזר טז

סעיף אעריכה

ישראל שבעל עובדת כוכבים דרך אישות, או ישראלית שנבעלה לעובד כוכבים (דרך אישות), הרי אלו לוקין מן התורה, שנאמר: "לא תתחתן בם" (דברים ז, ג) (ויש חולקין בזה). אבל הבא על העובדת כוכבים דרך זנות במקרה, חייב עליה מדרבנן משום עובדת כוכבים ומשום זונה, ומכין אותו מכת מרדות. ואם ייחדה לו בזנות, חייב עליה מדרבנן משום נדה, שפחה, עובדת כוכבים, זונה. ואם היה כהן, אפילו בא עליה דרך מקרה, לוקה מן התורה משום זונה (ויקרא כא, ז).

סעיף בעריכה

הבא על העובדת כוכבים, אם לא פגעו בו קנאים ולא הלקוהו בית דין, הרי עונשו מפורש בדברי קבלה שהוא בכרת, שנאמר: "כי חלל יהודה קדש ה' אשר אהב ובעל בת אל נכר. יכרת ה' לאיש אשר יעשנה" ולא יהיה לו "ער ועונה" (מלאכי ב יא-יב). אם ישראל הוא, לא יהיה לו ער בחכמים ולא עונה בתלמידים.

הגה: ועון זה יש בו הפסד שאין בכל העריות, שבנו הבא מן השפחה ומן הכותית אינו בנו, משא"כ בשאר עריות (טור בשם הרמב"ם). הבא על העובדת כוכבים בפרהסיא, שדינו שקנאים פוגעים בו, כמו שיתבאר בחושן המשפט סימן תכ"ה, הוא בכלל עריות ודינו ליהרג ולא יעבור (ב"י בשם א"ח בשם הרמב"ם), כמו בשאר עריות (וכמו שיתבאר ביורה דעה סימן קנ"ז).

סעיף געריכה

שפחה שהוטבלה לשם עבדות, אסורה לבן חורין. אחד שפחתו ואחד שפחת חבירו. והבא עליה, מכין אותו מכות מרדות.

סעיף דעריכה

הנתפש עם שפחתו, מוציאין אותה ממנו ומוכרים אותה ומפזרים דמיה לעניי ישראל, ומלקין אותו ומגלחין שערו ומנדין אותו שלשים יום.

סעיף העריכה

נתערב ולד ישראלית בולד שפחה, הרי שניהם ספק, וכל אחד מהם ספק עבד. וכופין בעל השפחה ומשחרר את שניהם. ואם היה הבן ההוא בן האדון של העבד, כשיגדלו ישחררו זה את זה ויהיו מותרים לבא בקהל.

סעיף ועריכה

היו התערובות בנות, הרי שתיהן ספק שפחות, והבא על כל אחת מהן הרי הולד ספק עבד. וכן אם נתערב ולד עובדת כוכבים בולד ישראל, מטבילין את שניהם לשם גירות, וכל אחד מהם ספק גר.