שולחן ערוך אבן העזר טז א
שולחן ערוך אבן העזר · טז · א · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: חלקת מחוקק · בית שמואל · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · פתחי תשובה · באר הגולה
ישראל שבעל עובדת כוכבים דרך אישות, או ישראלית שנבעלה לעובד כוכבים (דרך אישות), הרי אלו לוקין מן התורה, שנאמר: "לא תתחתן בם" (דברים ז, ג) (ויש חולקין בזה). אבל הבא על העובדת כוכבים דרך זנות במקרה, חייב עליה מדרבנן משום עובדת כוכבים ומשום זונה, ומכין אותו מכת מרדות. ואם ייחדה לו בזנות, חייב עליה מדרבנן משום נדה, שפחה, עובדת כוכבים, זונה. ואם היה כהן, אפילו בא עליה דרך מקרה, לוקה מן התורה משום זונה (ויקרא כא, ז).
מפרשים
(א) או ישראלית שנבעלה לכותי: ג"כ דרך אישות, וכן הוא ברמב"ם:
(ב) חייב עליה משום כותי' ומשום זונה: ברמב"ם לא כתב משום זונה וכן הוא בגמרא:
(ג) משום נשג"ז: דתוספות (בע"ז דף ל"ו ע"ב בד"ה משום נשג"ז) כתבו דזונה קאי אכהן אבל דעת הרמב"ם דאף לישראל גזרו ולכהן מדאורייתא אסורה משום זונה ודעת התוספו' דאינה זונה מדאוריית' אלא בודאי זינתא:
(א) ויש חולקים: פלוגתא זו תליא בפלוגתא שכתבתי ס"ד לרמב"ם קי"ל כדאמר רבא מעיקרא בגיותן איתא חתנות ולא תתחתן קאי בגיותן גם פסק כר"ש דכל אומות בכלל לאו זה וי"א אלו ס"ל כדאמר רבא להמסקנא לא תתחתן קאי בז' אומות בגירותן אבל בגיותן לא שייך חיתון, גם לרמב"ם משמע דלא לקי אלא בבעל דרך אישות ולא בחיתון לבד ולא בביאה לבד, ולשאר פוסקים חייב בז' אומות בביאה בלא חיתון משום לא תקח ובגירותן חייב משום לא תתחתן מיד בעת הקידושין אפילו לא בעל, וע' בדרישה וב"ח:
(ב) חייב עליה מדרבנן: ואם יש לה בעל איכא איסור דאורייתא היינו עשה ודבק באשתו תו' קידושין דף כ"א ועיין תו' פד"מ דף נ"ב וסמ"ג לאוין ק"ג:
(ג) מן התורה משום זונה: כ"כ הרמב"ם והסמ"ג אבל תו' והרא"ש חולקים ע"ז וס"ל דוקא כשנבעלה אז חייב הכהן משום זונה וב"ד של חשמונאי גזרו אפילו אם לא נבעלה חייב משום זונה ולכאורה משמע פוסקים אלו פליגי על דעת הפוסקים שהבאתי בסי' ו' דס"ל בגיורת אפילו אם לא נבעלה כשהיתה עכו"ם חייב משום זונה שוב ראיתי בתו' פ' הע"י כתבו גיורת שאני דשייך בה קיחה וחתנות לכן אסורה משום זונה אפילו לא נבעלה משא"כ בכותית:
ויש חולקים בזה פי' דס"ל דמלקות מן התורה אינו אלא בז' אומות דעלייהו אמר הכתוב לא תתחתן בם אבל בשאר אומות אין מלקות מן התורה ואפילו בז' אומות אינו חייב משום חיתון ושידוך עד שיתגיירו אבל בגיותן לא שייך חיתון כ"כ הטור:
ועון זה יש בו הפסד ז"ל מהר"א שטיין יש מקשים אמאי לא הבי' ההי' דעושין פסין אברהם אבינו אינו מניח לשאר (עבירות שעבר) בגיהנם אלא הבא על הגויה דערלתו נמשכת וצ"ל מאחר שפי' התו' בפ' הזהב דאף הבא על הגויה עולה אחר י"ב חודש א"כ הוה כמו אשת איש שעולה נמי אחר י"ב חודש כדמוכח שם פ' הזהב וא"כ מאחר שכ' הסמ"ג שהיא קשה מכל עריות ממילא לא גרע מעריות דאשת איש שאינו עולה עד אחר י"ב חודש וא"צ להזכירו עכ"ל וכ' רש"ל ע"ז אבל מ"מ אין נראה בעיני לומר כן שיהיה גדול עונשו משאר עריות שהן בכרת ומיתה אלא ר"ל שהפסד גדול יש כאן דעי"ז סופו להדבק בע"ז ולחלל השם והא דלא מייתי כאן ההיא דאברהם משום דהתו' פי' לשם דהבא על הגויה אינו נענש לירד לגיהנם אא"כ יש לו שאר עבירות שיורד בשביל' לגיהנם דאז כשב' על הגויה אינו מעליהו אחר י"ב חודש מ"ה לא תני נמי הבא על הגויה באידך ג' שיורדים ואינם עולם מיד ומה"ט לא הזכירו הסמ"ג לפי שהוא רוצה להזכיר תיכף העון במי שבא על הגויה לחו' בלא צירוף שאר עבירות עכ"ל. ולענ"ד אין צורך לכל הנ"ל כי לא בא להזכיר כאן העונש של עבירה כי בודאי גדול עונו מנשוא אלא דקמ"ל רבותא דמצינו גריעותא בעבירה זו מה שלא מצינו בעריות דישראל וע"כ אמר כאן הפסד ולא קאמר עונש ובא לתרץ דלכאורה תקשי לך הא איתא בעלמא שבעבירה זו מוליד בן לע"ז והא דאמרי' כאן דאינו בגו לזה אמר שיש כאן הפסק אע"ג דהבא על ערוה או על הגויה אינו מבקש שיהיה לו בן מאותו בעילה מ"מ מצינו שעכ"פ יש מעלייתא שבזה קיים פ"ו כדאיתא בסי' א' דאפי' בממזר קיים פ"ו משא"כ בבא על הגויה אין שם רק עבירה לחוד דמוליד בן לע"ז לזה דוקא נקרא זרעו אבל לא לקיום פ"ו דהוה כאילו אינו בנו כלל ומסיר אותו להיות אחרי ע"ז כו' כלומר דלצד מעלייתא אינו בנו ולגריעותא נקרא בנו כנלע"ד נכון:
(א) ויש חולקין בזה: עיין דרישה ב"ש.
(ב) חייב עליה מדרבנן: ואם יש לה בעל איכ' איסור דאוריית' היינו עשה ודבק באשתו תוס' קידושין דף כ"א ע"ב ועיין תוס' דסנהדרין דף נ"ב ע"ב.
(ג) ומשום זונה: וברמב"ם לא כתב משום זונה עיין דרישה.
(ד) נשג"ז: תוס' בע"ז דף ל"ו ע"ב ד"ה משום נשג"ז כתבו דזונה קאי אכהן אבל דעת הרמב"ם אף לישראל גזר אם ייחדה. ולכהן מדאוריית' אסורה אפי' במקרה ודעת התוס' דאינה זונה מדאוריית' אלא אם זנתה בודאי ועיין ב"ש.