באר היטב על אבן העזר טז
סעיף א
עריכה(א) ויש חולקין בזה: עיין דרישה ב"ש.
(ב) חייב עליה מדרבנן: ואם יש לה בעל איכ' איסור דאוריית' היינו עשה ודבק באשתו תוס' קידושין דף כ"א ע"ב ועיין תוס' דסנהדרין דף נ"ב ע"ב.
(ג) ומשום זונה: וברמב"ם לא כתב משום זונה עיין דרישה.
(ד) נשג"ז: תוס' בע"ז דף ל"ו ע"ב ד"ה משום נשג"ז כתבו דזונה קאי אכהן אבל דעת הרמב"ם אף לישראל גזר אם ייחדה. ולכהן מדאוריית' אסורה אפי' במקרה ודעת התוס' דאינה זונה מדאוריית' אלא אם זנתה בודאי ועיין ב"ש.
סעיף ב
עריכה(ה) ולא הלקוהו ב"ד: אפילו בעל בצנעא מ"מ כיון דלא קיבל דינו אז עונשו מפורש בקבלה. דרישה ב"ח ב"ש דלא כח"מ.
סעיף ג
עריכה(ו) מכת מרדות: אבל אינו חייב מלקות מדאוריית' דס"ל להרמב"ם דאזהרה לא תהי' קדשה קאי על הבא על פנויה בת ישראל בזנות מש"ה ס"ל הבא על קדשה בת ישראל לוקין מלקות אבל לא קאי על ביאת עבד ושפחה. אבל דעת ת"א ותוס' ורש"י ור"ן איכ' לאו דלא תהיה קדשה בשפחה ועבד עיין ב"ש.
סעיף ו
עריכה(ז) ספק שפחות: ואין כופין לאדון לשחררה דאשה אינה מצווה על פו"ר. ואם שתיהן בנותיו כגון שבא על שפחתו וילדה ונתערב עם בתו יש לו בהן זכות מה שיש לאב בבתו. זרע שפחה וזרע עכו"ם אין נקראים זרעו ומותרת בקרוביו מה שאין כן ישראלית שילדה מן העכו"ם נקרא זרעה. בית שמואל.
(ח) ספק גר: נ"מ דאסור בממזרת ואם היא נקיבה אסורה לכהן. וכן בזכר בתו פסולה לכהן וכן נ"מ דפסול לחליצה דגר פסול לחליצה. בית שמואל.