רש"י על בראשית ה
<< · רש"י על בראשית · ה · >>
פסוק א (כל הפסוק)
"זה ספר תולדות אדם" - זו היא ספירת תולדות אדם ומדרשי אגדה יש רבים
"ביום ברוא וגו'" - מגיד שביום שנברא הולידפסוק ג (כל הפסוק)
פסוק כד (כל הפסוק)
"ויתהלך חנוך" - (ב"ר) צדיק היה וקל (ס"א וקבל) בדעתו לשוב להרשיע לפיכך מיהר הקב"ה וסילקו והמיתו קודם זמנו וזהו ששינה הכתוב במיתתו לכתוב ואיננו בעולם למלאות שנותיו
"כי לקח אותו" - לפני זמנו כמו (יחזקאל כד) הנני לוקח ממך את מחמד עיניךפסוק כח (כל הפסוק)
פסוק כט (כל הפסוק)
פסוק לב (כל הפסוק)
"בן חמש מאות שנה" - א"ר יודן מה טעם כל הדורות הולידו לק' שנה וזה לחמש מאות אמר הקב"ה אם רשעים הם יאבדו במים ורע (ס"א זרע של צדיק זה) לצדיק זה ואם צדיקים הם אטריח עליו לעשות תיבות הרבה כבש את מעיינו ולא הוליד עד חמש מאות שנה כדי שלא יהא יפת הגדול שבבניו ראוי לעונשין לפני המבול (ב"ר) דכתיב (ישעיהו סה) כי הנער בן מאה שנה ימות ראוי לעונש לעתיד וכן לפני מתן תורה
"את שם וואת חם ואת יפת" - והלא יפת הגדול הוא אלא בתחלה אתה דורש את שהוא צדיק ונולד כשהוא מהול ושאברהם יצא ממנו וכו' (בב"ר)
<< · רש"י על בראשית · ה · >>