רש"י מנוקד על המקרא/ספר דברים/פרשת שופטים
פרשת שפטים
עריכה(יח) שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים – שֹׁפְטִים, דַּיָּנִים הַפּוֹסְקִים אֶת הַדִּין; וְשֹׁטְרִים, הָרוֹדִין אֶת הָעָם אַחַר מִצְוָתָם, שֶׁמַּכִּין וְכוֹפְתִין בְּמַקֵּל וּבִרְצוּעָה עַד שֶׁיְּקַבֵּל עָלָיו אֶת דִּין הַשּׁוֹפֵט (מדרש תנחומא שפטים ב).
בְּכָל שְׁעָרֶיךָ – בְּכָל עִיר וָעִיר (ספרי קמד; סנהדרין ט"ז ע"ב).
לִשְׁבָטֶיךָ – מוּסָב עַל תִּתֶּן לְךָ: 'שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ לִשְׁבָטֶיךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ'; מְלַמֵּד שֶׁמּוֹשִׁיבִין דַּיָּנִין לְכָל שֵׁבֶט וָשֵׁבֶט וּבְכָל עִיר וָעִיר (שם ושם).
וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם וְגוֹמֵר – מַנֵּה דַּיָּנִין מֻמְחִים וְצַדִּיקִים לִשְׁפֹּט צֶדֶק (ספרי שם).
(יט) לֹא תַטֶּה מִשְׁפָּט – כְּמַשְׁמָעוֹ.
לֹא תַכִּיר פָּנִים – אַף בִּשְׁעַת הַטְּעָנוֹת. אַזְהָרָה לַדַּיָּן, שֶׁלֹּא יְהֵא רַךְ לָזֶה וְקָשֶׁה לָזֶה, אֶחָד עוֹמֵד וְאֶחָד יוֹשֵׁב (מרדש תנחומא שפטים ז); לְפִי שֶׁכְּשֶׁרוֹאֶה זֶה שֶׁהַדַּיָּן מְכַבֵּד אֶת חֲבֵרוֹ, מִסְתַּתְּמִין טַעֲנוֹתָיו (שבועות ל' ע"ב).
וְלֹא תִקַּח שֹׁחַד – אֲפִלּוּ לִשְׁפֹּט צֶדֶק (ספרי קמד).
כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר – מִשֶּׁקִּבֵּל שֹׁחַד מִמֶּנּוּ, אִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא יַטֶּה אֶת לִבּוֹ אֶצְלוֹ לַהֲפֹךְ בִּזְכוּתוֹ (כתובות ק"ה ע"ב).
דִּבְרֵי צַדִּיקִם – דְּבָרִים הַמְּצֻדָּקִים, מִשְׁפְּטֵי אֱמֶת.
(כ) צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף – הַלֵּךְ אַחַר בֵּית דִּין יָפֶה (ספרי קמד; סנהדרין ל"ב ע"ב).
לְמַעַן תִּחְיֶה וְיָרַשְׁתָּ – כְּדַאי הוּא מִנּוּי הַדַּיָּנִין הַכְּשֵׁרִים לְהַחֲיוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל וּלְהוֹשִׁיבָן עַל אַדְמָתָן (ספרי שם).
(כא) לֹא תִטַּע לְךָ אֲשֵׁרָה – לְחַיְּבוֹ עָלֶיהָ מִשְּׁעַת נְטִיעָתָהּ; וַאֲפִלּוּ לֹא עֲבָדָהּ, עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה עַל נְטִיעָתָהּ (ספרי קמה).
לֹא תִטַּע לְךָ אֲשֵׁרָה כָּל עֵץ אֵצֶל מִזְבַּח ה' אֱלֹהֶיךָ – אַזְהָרָה לְנוֹטֵעַ אִילָן וּלְבוֹנֶה בַּיִת בְּהַר הַבַּיִת.
(כב) וְלֹא תָקִים לְךָ מַצֵּבָה – מַצֶּבֶת אֶבֶן אַחַת לְהַקְרִיב עָלֶיהָ, אֲפִלּוּ לַשָּׁמַיִם.
אֲשֶׁר שָׂנֵא – מִזְבַּח אֲבָנִים וּמִזְבַּח אֲדָמָה צִוָּה לַעֲשׂוֹת; וְאֶת זוֹ שָׂנֵא, כִּי חֹק הָיְתָה לַכְּנַעֲנִים. וְאַף עַל פִּי שֶׁהָיְתָה אֲהוּבָה לוֹ בִּימֵי הָאָבוֹת, עַכְשָׁו שְׂנֵאָהּ (ספרי קמו), מֵאַחַר שֶׁעֲשָׂאוּהָ אֵלּוּ חֹק לַעֲבוֹדָה זָרָה.
(א) לֹא תִזְבַּח וְגוֹמֵר כָּל דָּבָר רָע – אַזְהָרָה לַמְּפַגֵּל בְּקָדָשִׁים עַל יְדֵי דִּבּוּר רָע (ספרי קמז). וְעוֹד נִדְרְשׁוּ בּוֹ שְׁאָר דְּרָשׁוֹת בִּ'שְׁחִיטַת קָדָשִׁים' (זבחים ל"ו ע"א-ע"ב).
(ב) לַעֲבֹר בְּרִיתוֹ – אֲשֶׁר כָּרַת ה' אִתְּכֶם שֶׁלֹּא לַעֲבֹד עֲבוֹדָה זָרָה.
(ג) אֲשֶׁר לֹא צִוִּיתִי – לְעָבְדָם (מגילה ט' ע"ב).
(ד) נָכוֹן – מְכֻוָּן הָעֵדוּת.
(ה) וְהוֹצֵאתָ אֶת הָאִישׁ הַהוּא וְגוֹמֵר אֶל שְׁעָרֶיךָ וְגוֹמֵר – הַמְּתַרְגֵּם אֶל שְׁעָרֶיךָ: "לִתְרַע בֵּית דִּינָךְ" – טוֹעֶה, שֶׁכֵּן שָׁנִינוּ: אֶל שְׁעָרֶיךָ, זֶה שַׁעַר שֶׁעָבַד בּוֹ. אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא שַׁעַר שֶׁנִּדּוֹן בּוֹ? נֶאֱמַר שְׁעָרֶיךָ לְמַטָּה וְנֶאֱמַר "שְׁעָרֶיךָ" לְמַעְלָה (לעיל פסוק ב); מַה "שְּׁעָרֶיךָ" הָאָמוּר לְמַעְלָה – שַׁעַר שֶׁעָבַד בּוֹ, אַף "שְׁעָרֶיךָ" הָאָמוּר לְמַטָּה, שַׁעַר שֶׁעָבַד בּוֹ (ספרי קמח; כתובות מ"ה ע"ב); וְתַרְגּוּמוֹ "לְקִרְוָיךְ".
(ו) שְׁנַיִם עֵדִים אוֹ שְׁלֹשָׁה – אִם מִתְקַיֶּמֶת עֵדוּת בִּשְׁנַיִם, לָמָּה פָּרַט לְךָ שְׁלֹשָׁה? לְהַקִּישׁ שְׁלֹשָׁה לִשְׁנַיִם: מַה שְּׁנַיִם עֵדוּת אַחַת, אַף שְׁלֹשָׁה עֵדוּת אַחַת, וְאֵין נַעֲשִׂין זוֹמְמִין עַד שֶׁיִּזּוֹמוּ כֻּלָּם (מכות ה' ע"ב).
(ח) כִּי יִפָּלֵא [מִמְּךָ] – כָּל הַפְלָאָה – לְשׁוֹן הַבְדָּלָה וּפְרִישָׁה, שֶׁהַדָּבָר נִבְדָּל וּמְכֻסֶּה מִמְּךָ.
בֵּין דָּם לְדָם – בֵּין דָּם טָמֵא לְדָם טָהוֹר (נדה י"ט ע"א).
בֵּין דִּין לְדִין – בֵּין דִּין זַכַּאי לְדִין חַיָּב.
וּבֵין נֶגַע לָנֶגַע – בֵּין נֶגַע טָמֵא לְנֶגַע טָהוֹר (נדה שם).
דִּבְרֵי רִיבֹת – שֶׁיִּהְיוּ חַכְמֵי הָעִיר חוֹלְקִים בַּדָּבָר (אונקלוס), זֶה מְטַמֵּא וְזֶה מְטַהֵר, זֶה מְחַיֵּב וְזֶה מְזַכֶּה.
וְקַמְתָּ וְעָלִיתָ – מְלַמֵּד שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ גָּבוֹהַּ מִכָּל הַמְּקוֹמוֹת (ספרי קנב; סנהדרין פ"ז ע"א).
(ט) הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִם – הַכֹּהֲנִים שֶׁיָּצְאוּ מִשֵּׁבֶט לֵוִי (תרגום יונתן).
וְאֶל הַשֹּׁפֵט אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם – אֲפִלּוּ אֵינוֹ כִּשְׁאָר שׁוֹפְטִים שֶׁהָיוּ לְפָנָיו, אַתָּה צָרִיךְ לִשְׁמֹעַ לוֹ; אֵין לְךָ אֶלָּא שׁוֹפֵט שֶׁבְּיָמֶיךָ (ספרי קנג; ר"ה כ"ה ע"ב).
(יא) יָמִין וּשְׂמֹאל – אֲפִלּוּ אוֹמֵר לְךָ עַל יָמִין שֶׁהוּא שְׂמֹאל וְעַל שְׂמֹאל שֶׁהוּא יָמִין, וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁאוֹמֵר לְךָ עַל יָמִין יָמִין וְעַל שְׂמֹאל שְׂמֹאל (ספרי קנד).
(יג) וְכָל הָעָם יִשְׁמְעוּ – מִכָּאן שֶׁמַּמְתִּינִין לוֹ עַד הָרֶגֶל וּמְמִיתִין אוֹתוֹ בָּרֶגֶל (סנהדרין פ"ט ע"א).
(טז) לֹא יַרְבֶּה לּוֹ סוּסִים – אֶלָּא כְּדֵי מֶרְכַּבְתּוֹ (סנהדרין כ"א ע"ב), שֶׁלֹּא יָשִׁיב אֶת הָעָם מִצְרַיְמָה, שֶׁהַסּוּסִים בָּאִים מִשָּׁם, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר בִּשְׁלֹמֹה: "וַתַּעֲלֶה וַתֵּצֵא מֶרְכָּבָה מִמִּצְרַיִם בְּשֵׁשׁ מֵאוֹת כֶּסֶף וְסוּס בַּחֲמִשִּׁים וּמֵאָה" (מל"א י,כט).
(יז) וְלֹא יַרְבֶּה לּוֹ נָשִׁים – אֶלָּא שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה; שֶׁמָּצִינוּ שֶׁהָיוּ לוֹ לְדָוִד שֵׁשׁ נָשִׁים (שמ"ב ג,ב-ה), וְנֶאֱמַר לוֹ: "וְאִם מְעָט וְאֹסִיפָה לְךָ כָּהֵנָּה וְכָהֵנָּה" (שם יב,ח; סנהדרין כ"א ע"א).
וְכֶסֶף וְזָהָב לֹא יַרְבֶּה לּוֹ מְאֹד – אֶלָּא כְּדֵי לִתֵּן לְאַכְסַנְיָא [סְפָרִים אֲחֵרִים: לְאַפְסַנְיָא] (ספרי קנט; סנהדרין כ"א ע"ב).
(יח) וְהָיָה כְשִׁבְתּוֹ – אִם עָשָׂה כֵּן, כְּדַאי הוּא שֶׁתִּתְקַיֵּם מַלְכוּתוֹ (ספרי קס).
אֶת מִשְׁנֵה הַתּוֹרָה – שְׁתֵּי סִפְרֵי תּוֹרָה: אַחַת שֶׁהִיא מֻנַּחַת בְּבֵית גְּנָזָיו, וְאַחַת שֶׁנִּכְנֶסֶת וְיוֹצֵאת עִמּוֹ (סנהדרין כ"א ע"ב). וְאוֹנְקְלוֹס תִּרְגֵּם "פַּתְשֶׁגֶן", פָּתַר מִשְׁנֵה לְשׁוֹן שִׁנּוּן וְדִבּוּר.
(יט) דִּבְרֵי הַתּוֹרָה – כְּמַשְׁמָעוֹ.
(כ) וּלְבִלְתִּי סוּר מִן הַמִּצְוָה – אֲפִלּוּ מִצְוָה קַלָּה שֶׁל נָבִיא.
לְמַעַן יַאֲרִיךְ יָמִים – מִכְּלַל הֵן אַתָּה שׁוֹמֵעַ לָאו. וְכֵן מָצִינוּ בְּשָׁאוּל, שֶׁאָמַר לוֹ שְׁמוּאֵל: "שִׁבְעַת יָמִים תּוֹחֵל עַד בּוֹאִי אֵלֶיךָ לְהַעֲלוֹת עוֹלוֹת" (שמ"א י,ח), וּכְתִיב (שם יג,ח): "וַיּוֹחֶל שִׁבְעַת יָמִים", וְלֹא שָׁמַר הַבְטָחָתוֹ לִשְׁמֹר כָּל הַיּוֹם; וְלֹא הִסְפִּיק לְהַעֲלוֹת הָעוֹלָה, עַד שֶׁבָּא שְׁמוּאֵל וְאָמַר לוֹ: "נִסְכָּלְתָּ לֹא שָׁמַרְתָּ" וְגוֹמֵר "וְעַתָּה מַמְלַכְתְּךָ לֹא תָקוּם" (שם יג,יג-יד); הָא לָמַדְתָּ שֶׁבִּשְׁבִיל מִצְוָה קַלָּה שֶׁל נָבִיא, נֶעֱנַשׁ.
הוּא וּבָנָיו – מַגִּיד שֶׁאִם בְּנוֹ הָגוּן לְמַלְכוּת, הוּא קוֹדֵם לְכָל אָדָם (ספרי קסב; תוספתא שקלים ב,טו; הוריות י"א ע"ב).
(א-ב) כָּל שֵׁבֶט לֵוִי – בֵּין תְּמִימִין בֵּין בַּעֲלֵי מוּמִין (ספרי קסג).
חֵלֶק – בַּבִּזָּה (שם).
וְנַחֲלָה – בָּאָרֶץ (שם).
אִשֵּׁי ה' – קָדְשֵׁי הַמִּקְדָּשׁ (שם).
וְנַחֲלָתוֹ – אֵלּוּ קָדְשֵׁי הַגְּבוּל (שם), תְּרוּמוֹת וּמַעַשְׂרוֹת; אֲבָל נַחֲלָה גְּמוּרָה לֹא יִהְיֶה לּוֹ בְּקֶרֶב אֶחָיו. וּבְסִפְרֵי (שם) דָּרְשׁוּ: "וְנַחֲלָה לֹא יִהְיֶה לּוֹ, זוֹ נַחֲלַת שְׁאָר. בְּקֶרֶב אֶחָיו, זוֹ נַחֲלַת חֲמִשָּׁה". וְאֵינִי יוֹדֵעַ מַה הִיא. וְנִרְאֶה לִי שֶׁאֶרֶץ כְּנַעַן שֶׁמֵּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן וְאֵילָךְ נִקְרֵאת אֶרֶץ חֲמִשָּׁה עֲמָמִים, וְשֶל סִיחוֹן וְעוֹג – שְׁנֵי עֲמָמִים, אֱמוֹרִי וּכְנַעֲנִי; וְנַחֲלַת שְׁאָר – לְרַבּוֹת קֵינִי וּקְנִזִּי וְקַדְמוֹנִי. וְכֵן דּוֹרֵשׁ בְּפָרָשַׁת מַתָּנוֹת שֶׁנֶּאֶמְרוּ לְאַהֲרֹן: "עַל כֵּן לֹא הָיָה לְלֵוִי" וְגוֹמֵר (דברים י,ט, ולפנינו: "עַל כֵּן אָמַרְתִּי לָהֶם", במדבר יח,כד), לְהַזְהִיר עַל קֵינִי וּקְנִזִּי וְקַדְמוֹנִי (ספרי קרח קיט). שׁוּב נִמְצָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ קְלוֹנִימוּס, הָכֵי גָּרְסִינָן בְּסִפְרֵי: "וְנַחֲלָה לֹא יִהְיֶה לּוֹ, אֵלּוּ נַחֲלַת חֲמִשָּׁה. בְּקֶרֶב אֶחָיו, אֵלּוּ נַחֲלַת שִׁבְעָה"; נַחֲלַת חֲמִשָּׁה שְׁבָטִים, וְנַחֲלַת שִׁבְעָה שְׁבָטִים. וּמִתּוֹךְ שֶׁמֹּשֶׁה וִיהוֹשֻׁעַ לֹא חִלְּקוּ נַחֲלָה אֶלָּא לַחֲמִשָּׁה שְׁבָטִים בִּלְבַד, שֶׁכֵּן מֹשֶׁה הִנְחִיל לִרְאוּבֵן וְגָד וַחֲצִי שֵׁבֶט מְנַשֶּׁה, וִיהוֹשֻׁעַ הִנְחִיל לִיהוּדָה וְאֶפְרַיִם וְלַחֲצִי שֵׁבֶט מְנַשֶּׁה, וְשִׁבְעָה הָאֲחֵרִים נָטְלוּ מֵאֲלֵיהֶן אַחֲרֵי מוֹת יְהוֹשֻׁעַ – מִתּוֹךְ כָּךְ הִזְכִּיר חֲמִשָּׁה לְבַד וְשִׁבְעָה לְבַד.
כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לוֹ – "בְּאַרְצָם לֹא תִנְחָל" וְגוֹמֵר "אֲנִי חֶלְקְךָ" (במדבר יח,כ).
(ג) מֵאֵת הָעָם – וְלֹא מֵאֵת הַכֹּהֲנִים (ספרי קסה).
אִם שׁוֹר אִם שֶׂה – פְּרָט לְחַיָּה.
הַזְּרֹעַ – מִן הַפֶּרֶק שֶׁל אַרְכֻּבָּה עַד כַּף שֶׁל יָד (חולין קל"ד ע"ב) שֶׁקּוֹרִין אשפלדו"ן [espaldon = עצם השכם].
וְהַלְּחָיַיִם – עִם הַלָּשׁוֹן (שם). דּוֹרְשֵׁי רְשׁוּמוֹת הָיוּ אוֹמְרִים: זְרוֹעַ – תַּחַת יָד, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיִּקַּח רֹמַח בְּיָדוֹ" (במדבר כה,ז). לְחָיַיִם – תַּחַת תְּפִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיַּעֲמֹד פִּינְחָס וַיְפַלֵּל" (תהלים קו,ל). וְהַקֵּבָה – תַּחַת "הָאִשָּׁה אֶל קֳבָתָהּ" (במדבר כה,ח; ספרי שם; חולין שם).
(ד) רֵאשִׁית דְּגָנְךָ – זוֹ תְּרוּמָה. וְלֹא פֵּרֵשׁ בָּהּ שִׁעוּר, אֲבָל רַבּוֹתֵינוּ נָתְנוּ בָּהּ שִׁעוּר: עַיִן יָפָה – אֶחָד מֵאַרְבָּעִים, עַיִן רָעָה – אֶחָד מִשִּׁשִּׁים, בֵּינוֹנִית – אֶחָד מֵחֲמִשִּׁים (משנה תרומות ד ג). וְסָמְכוּ עַל הַמִּקְרָא שֶׁלֹּא לִפְחֹת מֵאֶחָד מִשִּׁשִּׁים, שֶׁנֶּאֱמַר: "שִׁשִּׁית הָאֵיפָה מֵחֹמֶר הַחִטִּים" (יחזקאל מה,יג). שִׁשִּׁית הָאֵיפָה – חֲצִי סְאָה; כְּשֶׁאַתָּה נוֹתֵן חֲצִי סְאָה לְכוֹר – הֲרֵי אֶחָד מִשִּׁשִּׁים, שֶׁהַכּוֹר שְׁלֹשִׁים סְאִין (ירושלמי תרומות ד ג).
וְרֵאשִׁית גֵּז צֹאנְךָ – כְּשֶׁאַתָּה גּוֹזֵז צֹאנְךָ בְּכָל שָׁנָה, תֵּן מִמֶּנָּה רֵאשִׁית לַכֹּהֵן; וְלֹא פֵּרֵשׁ בָּהּ שִׁעוּר. וְרַבּוֹתֵינוּ נָתְנוּ בָּהּ שִׁעוּר, אֶחָד מִשִּׁשִּׁים (חולין קל"ז ע"ב). וְכַמָּה צֹאן חַיָּבוֹת בְּרֵאשִׁית הַגֵּז? חָמֵשׁ רְחֵלוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְחָמֵשׁ צֹאן עֲשׂוּיוֹת" (שמ"א כה,יח). רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: רֵאשִׁית גֵּז – שְׁתַּיִם; צֹאנְךָ – אַרְבָּעָה; תִּתֶּן לוֹ, הֲרֵי חֲמִשָה (ספרי קסו).
(ה) לַעֲמֹד לְשָׁרֵת – מִכָּאן שֶׁאֵין שֵׁרוּת אֶלָּא מְעֻמָּד (ספרי קסז; סוטה ל"ח ע"א).
(ו-ז) וְכִי יָבֹא הַלֵּוִי – יָכוֹל בְּבֶן לֵוִי וַדַּאי הַכָּתוּב מְדַבֵּר? תַּלְמוּד לוֹמַר: וְשֵׁרֵת; יָצְאוּ לְוִיִּם, שֶׁאֵין רְאוּיִין לְשֵׁרוּת (ספרי קסח).
וּבָא בְּכָל אַוַּת נַפְשׁוֹ וְגוֹמֵר וְשֵׁרֵת – לִמֵּד עַל הַכֹּהֵן, שֶׁבָּא וּמַקְרִיב קָרְבְּנוֹת נִדְבָתוֹ אוֹ חוֹבָתוֹ, וַאֲפִלּוּ בְּמִשְׁמָר שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ (ספרי שם; ב"ק ק"ט ע"ב). [דָּבָר אַחֵר]: עוֹד לִמֵּד עַל הַכֹּהֲנִים הַבָּאִים לָרֶגֶל, שֶׁמַּקְרִיבִין וְעוֹבְדִין בַּקָּרְבָּנוֹת הַבָּאוֹת מֵחֲמַת הָרֶגֶל, כְּגוֹן מוּסְפֵי הָרֶגֶל, וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין הַמִּשְׁמָר שֶׁלָּהֶם (ספרי שם; סוכה נ"ה ע"ב).
(ח) חֵלֶק כְּחֵלֶק יֹאכֵלוּ – מְלַמֵּד שֶׁחוֹלְקִין בָּעוֹרוֹת, וּבִבְשַׂר שְׂעִירֵי חַטָּאוֹת. יָכוֹל אַף בַּדְּבָרִים הַבָּאִים שֶׁלֹּא מֵחֲמַת הָרֶגֶל, כְּגוֹן תְּמִידִים וּמוּסְפֵי שַׁבָּת וּנְדָרִים וּנְדָבוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר: לְבַד מִמְכָּרָיו עַל הָאָבוֹת; חוּץ מִמַּה שֶּׁמָּכְרוּ הָאָבוֹת, בִּימֵי דָּוִד וּשְׁמוּאֵל, שֶׁנִּקְבְּעוּ הַמִּשְׁמָרוֹת וּמָכְרוּ זֶה לָזֶה, טֹל אַתָּה שַׁבַּתְּךָ וַאֲנִי אֶטֹּל שַׁבַּתִּי (ספרי קסט; סוכה נ"ה ע"ב-נ"ו ע"א).
(ט) לֹא תִלְמַד לַעֲשׂוֹת – אֲבָל אַתָּה לָמֵד לְהָבִין וּלְהוֹרוֹת (ספרי קע), כְּלוֹמַר: לְהָבִין מַעֲשֵׂיהֶם כַּמָּה הֵם מְקֻלְקָלִין, וּלְהוֹרוֹת לְבָנֶיךָ: לֹא תַעֲשֶׂה כָּךְ וְכָךְ, שֶׁזֶּה הוּא חֹק הַגּוֹיִם.
(י) מַעֲבִיר בְּנוֹ וּבִתּוֹ בָּאֵשׁ – הִיא עֲבוֹדַת הַמֹּלֶךְ, עוֹשֶׂה מְדוּרוֹת אֵשׁ מִכַָּאן וּמִכָּאן וּמַעֲבִירוֹ בֵּין שְׁתֵּיהֶם (ספרי קעא; סנהדרין ס"ד ע"ב).
קֹסֵם קְסָמִים – אֵיזֶהוּ קוֹסֵם? הָאוֹחֵז אֶת מַקְלוֹ וְאוֹמֵר: אִם אֵלֵךְ אִם לֹא אֵלֵךְ; וכֵן הוּא אוֹמֵר: "עַמִּי בְּעֵצוֹ יִשְׁאָל וּמַקְלוֹ יַגִּיד לוֹ" (הושע ד,יב; ספרי שם).
מְעוֹנֵן – רַבִּי עַקִיבָא אוֹמֵר: אֵלּוּ נוֹתְנֵי עוֹנוֹת, שֶׁאוֹמְרִים: עוֹנָה פְּלוֹנִית יָפָה לְהַתְחִיל; וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵלּוּ אוֹחֲזֵי הָעֵינַיִם (ספרי שם).
מְנַחֵשׁ – פִּתּוֹ נָפְלָה מִפִּיו, צְבִי הִפְסִיקוֹ בַּדֶּרֶךְ, מַקְלוֹ נָפַל מִיָּדוֹ (שם).
(יא) וְחֹבֵר חָבֶר – שֶׁמְּצָרֵף נְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים אוֹ שְׁאָר חַיּוֹת לְמָקוֹם אֶחָד (ספרי קעב).
וְשֹׁאֵל אוֹב – זֶה מְכַשְּׁפוּת שֶׁשְּׁמוֹ פִּיתוֹם, וּמְדַבֵּר מִשֶּׁחְיוֹ וּמַעֲלֶה אֶת הַמֵּת בְּבֵית הַשֶּׁחִי שֶׁלּוֹ (שם).
וְיִדְּעֹנִי – מַכְנִיס עֶצֶם חַיָּה שֶׁשְּׁמָהּ יַדּוּעַ לְתוֹךְ פִּיו, וּמְדַבֵּר הָעֶצֶם עַל יְדֵי מְכַשְּׁפוּת (שם).
וְדֹרֵשׁ אֶל הַמֵּתִים – כְּגוֹן הַמַּעֲלֶה בְּזַכְרוּתוֹ וְהַנִּשְׁאָל בְּגֻלְגֹּלֶת (שם).
(יב) כָּל עֹשֵׂה אֵלֶּה – 'עוֹשֵׂה כָּל אֵלֶּה' לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא "כָּל עֹשֵׂה אֵלֶּה", אֲפִלּוּ אַחַת מֵהֶן (ספרי קעג; מכות כ"ד ע"א).
(יג) תָּמִים תִּהְיֶה עִם ה' אֱלֹהֶיךָ – הִתְהַלֵּךְ עִמּוֹ בִּתְמִימוּת וּתְצַפֶּה לוֹ, וְלֹא תַּחֲקֹר אַחַר הָעֲתִידוֹת, אֶלָּא כָּל מַה שֶּׁיָּבֹא עָלֶיךָ קַבֵּל בִּתְמִימוּת, וְאָז תִּהְיֶה עִמּוֹ וּלְחֶלְקוֹ (ספרי קעג).
(יד) לֹא כֵן נָתַן לְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ – לִשְׁמֹעַ אֶל מְעוֹנְנִים וְאֶל קוֹסְמִים; שֶׁהֲרֵי הִשְׁרָה שְׁכִינָה עַל הַנְּבִיאִים וְאוּרִים וְתֻמִּים (תרגום ירושלמי ["יונתן"]).
(טו) מִקִּרְבְּךָ מֵאַחֶיךָ כָּמֹנִי – כְּמוֹ שֶׁאֲנִי מִקִּרְבְּךָ מֵאַחֶיךָ, יָקִים לְךָ תַּחְתָּי; וְכֵן מִנָּבִיא לְנָבִיא.
(כ) אֲשֶׁר לֹא צִוִּיתִיו לְדַבֵּר – אֲבָל צִוִּיתִיו לַחֲבֵרוֹ (ספרי קעז; סנהדרין פ"ט ע"א).
וַאֲשֶׁר יְדַבֵּר בְּשֵׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים – אֲפִלּוּ כִּוֵּן אֶת הַהֲלָכָה, לֶאֱסֹר אֶת הָאָסוּר וּלְהַתִּיר אֶת הַמֻּתָּר (שם ושם).
וּמֵת – בְּחֶנֶק (ספרי קעח; סנהדרין שם ע"ב). שְׁלֹשָׁה מִיתָתָן בִּידֵי אָדָם: הַמִּתְנַבֵּא מַה שֶּׁלֹּא שָׁמַע, וּמַה שֶּׁלֹּא נֶאֱמַר לוֹ וְנֶאֱמַר לַחֲבֵרוֹ, וְהַמִּתְנַבֵּא בְּשֵׁם עֲבוֹדָה זָרָה. אֲבָל הַכּוֹבֵשׁ אֶת נְבוּאָתוֹ, וְהָעוֹבֵר עַל דִּבְרֵי נָבִיא, וְהָעוֹבֵר עַל דִּבְרֵי עַצְמוֹ, מִיתָתָן בִּידֵי שָׁמַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: "אָנֹכִי אֶדְרֹשׁ מֵעִמּוֹ" (לעיל פסוק יט; ספרי קעז; סנהדרין שם).
(כא) וְכִי תֹאמַר בִּלְבָבֶךָ – עֲתִידִין אַתֶּם לוֹמַר, כְּשֶׁיָּבֹא חֲנַנְיָה בֶּן עַזּוּר וּמִתְנַבֵּא: "הִנֵּה כְּלֵי בֵּית ה' מוּשָׁבִים מִבָּבֶלָה עַתָּה מְהֵרָה" (ירמיהו כז,טז), וְיִרְמְיָהוּ עוֹמֵד וְצוֹוֵחַ אֶל הָעַמּוּדִים וְעַל הַיָּם וְעַל יֶתֶר הַכֵּלִים שֶׁלֹּא גָּלוּ עִם יְכָנְיָה, "בָּבֶלָה יוּבָאוּ" (שם, יט-כב) עִם גָּלוּת צִדְקִיָּהוּ (ספרי קעח).
(כב) אֲשֶׁר יְדַבֵּר הַנָּבִיא – וְיֹאמַר: דָּבָר זֶה עָתִיד לָבוֹא עֲלֵיכֶם, וְתִרְאוּ שֶׁלֹּא יָבוֹא, הוּא הַדָּבָר אֲשֶׁר לֹא דִבְּרוֹ ה', וַהֲרֹג אוֹתוֹ. וְאִם תֹּאמַר: זוֹ בְּמִתְנַבֵּא עַל הָעֲתִידוֹת; הֲרֵי שֶׁבָּא וְאָמַר: עֲשׂוּ כָּךְ וְכָךְ, וּמִפִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֲנִי אוֹמֵר? כְּבָר נִצְטַוּוּ שֶׁאִם בָּא לְהַדִּיחֲךָ מֵאַחַת מִכָּל הַמִּצְווֹת – לֹא תִּשְׁמַע לוֹ (דברים יג,ד), אֶלָּא אִם כֵּן מֻמְחֶה הוּא לְךָ שֶׁהוּא צַדִּיק גָּמוּר; כְּגוֹן אֵלִיָּהוּ בְּהַר הַכַּרְמֶל, שֶׁהִקְרִיב בַּבָּמָה בִּשְׁעַת אִסּוּר הַבָּמוֹת כְּדֵי לִגְדֹּר אֶת יִשְׂרָאֵל, הַכֹּל לְפִי צֹרֶךְ שָׁעָה וּסְיָג הַפִּרְצָה, לְכָךְ נֶאֱמַר: "אֵלָיו תִּשְׁמָעוּן" (לעיל פסוק טו; יבמות צ' ע"ב).
לֹא תָגוּר מִמֶּנּוּ – לֹא תִּמְנַע עַצְמְךָ מִלְּלַמֵּד עָלָיו חוֹבָה (ספרי קעח), וְלֹא תִּירָא לֵעָנֵשׁ עָלָיו.
(ג) תָּכִין לְךָ הַדֶּרֶךְ – "מִקְלָט מִקְלָט" הָיָה כָּתוּב עַל פָּרָשַׁת דְּרָכִים (מכות י' ע"ב).
וְשִׁלַּשְׁתָּ אֶת גְּבוּל אַרְצְךָ – שֶׁיְּהֵא מִתְּחִלַּת הַגְּבוּל עַד הָעִיר הָרִאשׁוֹנָה שֶׁל [עִיר] מִקְלָט כְּשִׁעוּר מַהֲלָךְ שֶׁיֵּשׁ מִמֶּנָּה עַד הַשְּׁנִיָּה, וְכֵן מִשְּׁנִיָּה לַשְּׁלִישִׁית, וְכֵן מִן הַשְּׁלִישִׁית עַד הַגְּבוּל הַשֵּׁנִי שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל (שם ט' ע"ב).
(ה) וְנִדְּחָה יָדוֹ – כְּשֶׁבָּא לְהַפִּיל הַגַּרְזֶן עַל הָעֵץ. וְתַרְגּוּמוֹ: "וְתִתְמְרֵיג יְדֵהּ", לְשׁוֹן 'וְנִשְׁמְטָה יָדוֹ' לְהַפִּיל מַכַּת הַגַּרְזֶן עַל הָעֵץ. "כִּי שָׁמְטוּ הַבָּקָר" (שמ"ב ו,ו), תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: "אֲרֵי מַרְגוּהִי תּוֹרַיָּא".
וְנָשַׁל הַבַּרְזֶל מִן הָעֵץ – יֵשׁ מֵרַבּוֹתֵינוּ אוֹמְרִים: נִשְׁמַט הַבַּרְזֶל מִקַּתּוֹ; וְיֵש מֵהֶם אוֹמְרִים, שֶׁיִּשַּׁל הַבַּרְזֶל לַחֲתִיכָה מִן הָעֵץ הַמִּתְבַּקֵּעַ, וְהִיא נִתְּזָה וְהָרְגָה (מכות ז' ע"ב).
(ו) פֶּן יִרְדֹּף גֹּאֵל הַדָּם – לְכָךְ אֲנִי אוֹמֵר לְהָכִין לְךָ דֶּרֶךְ, וְעָרֵי מִקְלָט רַבִּים.
(ח) וְאִם יַרְחִיב – כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לָתֵת לְךָ אֶרֶץ קֵינִי וּקְנִזִּי וְקַדְמוֹנִי (בראשית טו,יט).
(ט) וְיָסַפְתָּ לְךָ עוֹד שָׁלֹשׁ – הֲרֵי תֵּשַׁע: שָׁלֹשׁ שֶׁבְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, וְשָׁלֹשׁ שֶׁבְּאֶרֶץ כְּנַעַן, וְשָׁלֹשׁ לֶעָתִיד לָבוֹא (ספרי קפה).
(יא) וְכִי יִהְיֶה אִישׁ שֹׂנֵא לְרֵעֵהוּ – עַל יְדֵי שִׂנְאָתוֹ הוּא בָּא לִידֵי וְאָרַב לוֹ. מִכָּאן אָמְרוּ: עָבַר אָדָם עַל מִצְוָה קַלָּה, סוֹפוֹ לַעֲבוֹר עַל מִצְוָה חֲמוּרָה; לְפִי שֶׁעָבַר עַל "לֹא תִשְׂנָא" (ויקרא יט,יז), סוֹפוֹ לָבֹא לִידֵי שְׁפִיכוּת דָּמִים. לְכָךְ נֶאֱמַר: כִּי יִהְיֶה אִישׁ שֹׂנֵא לְרֵעֵהוּ וְגוֹמֵר; שֶׁהָיָה לוֹ לִכְתֹּב: 'וְכִי יָקוּם אִישׁ וְאָרַב לְרֵעֵהוּ וְהִכָּהוּ נָפֶשׁ' (ספרי קפז).
(יג) לֹא תָחוֹס עֵינְךָ – שֶׁלֹּא תֹּאמַר: הָרִאשׁוֹן כְּבָר נֶהֱרַג! לָמָּה אָנוּ הוֹרְגִים אֶת זֶה, וְנִמְצְאוּ שְׁנֵי יִשְׂרְאֵלִים הֲרוּגִים? (ספרי קפז).
(יד) לֹא תַסִּיג גְּבוּל – לְשׁוֹן "נָסֹגוּ אָחוֹר" (ישעיהו מב,יז), כְּשֶׁמַּחֲזִיר סִימַן חֲלֻקַּת הַקַּרְקַע לְאָחוֹר לְתוֹךְ שְׂדֵה חֲבֵרוֹ, לְמַעַן הַרְחִיב אֶת שֶׁלּוֹ. וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר: "וְלֹא תִגְזֹל" (ויקרא יט,יג), מַה תַּלְמוּד לוֹמַר לֹא תַסִּיג? לִמֵּד עַל הָעוֹקֵר תְּחוּם חֲבֵרוֹ שֶׁעוֹבֵר בִּשְׁנֵי לָאוִין. יָכוֹל אַף בְּחוּץ לָאָרֶץ? תַּלְמוּד לוֹמַר: בְּנַחֲלָתְךָ אֲשֶׁר תִּנְחַל וְגוֹמֵר. בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל עוֹבֵר בִּשְׁנֵי לָאוִין; בְּחוּץ לָאָרֶץ אֵינוֹ עוֹבֵר אֶלָּא מִשּׁוּם "לֹא תִגְזֹל" (ספרי קפח).
(טו) עֵד אֶחָד – זֶה בָּנָה אָב, כָּל "עֵד" שֶׁבַּתּוֹרָה שְׁנַיִם, אֶלָּא אִם כֵּן פָּרַט לְךָ בּוֹ 'אֶחָד' (תוספתא שבועות ג,ה; ל' ע"א).
לְכָל עָוֹן וּלְכָל חַטָּאת – לִהְיוֹת חֲבֵרוֹ נֶעֱנָשׁ עַל עֵדוּתוֹ, לֹא עֹנֶשׁ גּוּף וְלֹא עֹנֶשׁ מָמוֹן. אֲבָל קָם הוּא לִשְׁבוּעָה (ספרי קפח; שבועות מ' ע"א); אָמַר לַחֲבֵרוֹ: תֵּן לִי מָנֶה שֶׁהִלְוִיתִיךָ, אָמַר לוֹ: אֵין לְךָ בְּיָדִי כְּלוּם, וְעֵד אֶחָד מְעִידוֹ שֶׁיֵּשׁ לוֹ – חַיָּב לִשָּׁבַע לוֹ.
עַל פִּי שְׁנַיִם עֵדִים – וְלֹא שֶׁיִּכְתְּבוּ עֵדוּתָם בְּאִגֶּרֶת וְיִשְׁלְחוּ לְבֵית דִּין, וְלֹא שֶׁיַּעֲמֹד תּוּרְגְּמָן בֵּין הָעֵדִים וּבֵין הַדַּיָּנִים (ספרי שם).
(טז) לַעֲנוֹת בּוֹ סָרָה – דָּבָר שֶׁאֵינוֹ, שֶׁהוּסַר הָעֵד הַזֶּה מִכָּל הָעֵדוּת הַזֹּאת. כֵּיצַד? שֶׁאָמְרוּ לָהֶם: וַהֲלֹא עִמָּנוּ הֱיִיתֶם אוֹתוֹ הַיּוֹם בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי (מכות ה' ע"א).
(יז) וְעָמְדוּ שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים – בָּעֵדִים הַכָּתוּב מְדַבֵּר. וְלִמֵּד שֶׁאֵין עֵדוּת בְּנָשִׁים, וְלִמֵּד שֶׁצְּרִיכִין לְהָעִיד עֵדוּתָן מְעֻמָּד (שבועות ל' ע"א).
אֲשֶׁר לָהֶם הָרִיב – אֵלּוּ בַּעֲלֵי הַדִּין (ספרי קצ; סנהדרין י"ט ע"א).
לִפְנֵי ה' – יִהְיֶה דּוֹמֶה לָהֶם כְּאִלּוּ עוֹמְדִין לִפְנֵי הַמָּקוֹם (שם ושם), שֶׁנֶּאֱמַר: "בְּקֶרֶב אֱלֹהִים יִשְׁפֹּט" (תהלים פב,א).
אֲשֶׁר יִהְיוּ בַּיָּמִים הָהֵם – יִפְתָּח בְּדוֹרוֹ כִּשְׁמוּאֵל בְּדוֹרוֹ (ר"ה כ"ה ע"ב), צָרִיךְ אַתָּה לִנְהֹג בּוֹ כָּבוֹד.
(יח) וְדָרְשׁוּ הַשֹּׁפְטִים הֵיטֵב – עַל פִּי הַמְּזִימִין אוֹתָם, שֶׁבּוֹדְקִים וְחוֹקְרִים אֶת הַבָּאִים לַהֲזִימָם בִּדְרִישָׁה וּבַחֲקִירָה (ספרי קצ).
וְהִנֵּה עֵד שֶׁקֶר הָעֵד – כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר "עֵד", בִּשְׁנַיִם הַכָּתוּב מְדַבֵּר (סנהדרין ל' ע"א).
(יט) כַּאֲשֶׁר זָמַם – וְלֹא כַּאֲשֶׁר עָשָׂה. מִכָּאן אָמְרוּ: הָרְגוּ, אֵין נֶהֱרָגִין (מכות ה' ע"ב).
לַעֲשׂוֹת לְאָחִיו – מַה תַּלְמוּד לוֹמַר לְאָחִיו? לִמֵּד עַל זוֹמְמֵי בַּת כֹּהֵן נְשׂוּאָה, שֶׁאֵינָם בִּשְׂרֵפָה, אֶלָּא כְּמִיתַת הַבּוֹעֵל שֶׁהִיא בְּחֶנֶק, שֶׁנֶּאֱמַר: "הִיא בָּאֵשׁ תִּשָּׂרֵף" (ויקרא כא,ט), הִיא וְלֹא בּוֹעֲלָהּ; לְכָךְ נֶאֱמַר כָּאן לְאָחִיו, "כַּאֲשֶׁר זָמַם לַעֲשׂוֹת לְאָחִיו" – וְלֹא כַּאֲשֶׁר זָמַם לַעֲשׂוֹת לַאֲחוֹתוֹ. אֲבָל בְּכָל שְׁאָר מִיתוֹת הִשְׁוָה הַכָּתוּב אִשָּׁה לְאִישׁ, וְזוֹמְמֵי אִשָּׁה נֶהֱרָגִין כְּזוֹמְמֵי אִישׁ, כְּגוֹן שֶׁהֱעִידוּהָ שֶׁהָרְגָה אֶת הַנֶּפֶשׁ, שֶׁחִלְּלָה אֶת הַשַּׁבָּת, נֶהֱרָגִין בְּמִיתָתָהּ; שֶׁלֹּא מִעֵט כָּאן אֲחוֹתוֹ אֶלָּא בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ לְקַיֵּם בָּהֶן הֲזָמָה כְּמִיתַת הַבּוֹעֵל (ספרי קצ; סנהדרין צ' ע"א).
(כ) יִשְׁמְעוּ וְיִרָאוּ – מִכָּאן שֶׁצְּרִיכִין הַכְרָזָה: אִישׁ פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי נֶהֱרָגִין עַל שֶׁהוּזְמוּ בְּבֵית דִּין (סנהדרין פ"ט ע"א).
(כא) עַיִן בְּעַיִן – מָמוֹן; וְכֵן שֵׁן בְּשֵׁן וְגוֹמֵר (ספרי קצ; ב"ק פ"ד ע"א).
(יט) כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה – סָמַךְ הַכָּתוּב יְצִיאַת מִלְחָמָה לְכָאן, לוֹמַר לְךָ שֶׁאֵין מְחֻסַּר אֵבָר יוֹצֵא לַמִּלְחָמָה (ספרי קצ). דָּבָר אַחֵר, לוֹמַר לְךָ: אִם עָשִׂיתָ מִשְׁפַּט צֶדֶק, אַתָּה מֻבְטָח שֶׁאִם תֵּצֵא לַמִּלְחָמָה אַתָּה נוֹצֵחַ; וְכֵן דָוִד הוּא אוֹמֵר: "עָשִׂיתִי מִשְׁפָּט וָצֶדֶק בַּל תַּנִּיחֵנִי לְעוֹשְׁקָי" (תהלים קיט,קכא; מדרש תנחומא שפטים טו).
עַל אֹיְבֶךָ – יִהְיוּ בְּעֵינֶיךָ כְּאוֹיְבִים; אַל תְּרַחֵם עֲלֵיהֶם, כִּי לֹא יְרַחֲמוּ עָלֶיךָ (תנחומא שם).
סוּס וָרֶכֶב – בְּעֵינַי חֲשׁוּבִים כֻּלָּם כְּסוּס אֶחָד. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "וְהִכִּיתָ אֶת מִדְיָן כְּאִישׁ אֶחָד" (שופטים ו,טז); וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "כִּי בָא סוּס פַּרְעֹה" (שמות טו,יט; מדרש תנחומא שפטים טז).
עַם רַב מִמְּךָ – בְּעֵינֶיךָ הוּא רַב, אֲבָל בְּעֵינַי אֵינוֹ רַב (תנחומא שם).
(ב) כְּקָרָבְכֶם אֶל הַמִּלְחָמָה – סָמוּךְ לְצֵאתְכֶם מִן הַסְּפָר [מִגְּבוּל אַרְצְכֶם] (ספרי קצא; סוטה מ"ב ע"א).
וְנִגַּשׁ הַכֹּהֵן – הַמָּשׁוּחַ לְכָךְ, וְהוּא הַנִּקְרָא "מְשׁוּחַ מִלְחָמָה" (סוטה שם).
וְדִבֶּר אֶל הָעָם – בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ (שם).
(ג) שְׁמַע יִשְׂרָאֵל – אֲפִלּוּ אֵין בָּכֶם זְכוּת אֶלָּא קְרִיאַת שְׁמַע בִּלְבָד, כְּדַאי אַתֶּם שֶׁיּוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם (שם).
עַל אֹיְבֵיכֶם – אֵין אֵלּוּ אַחֵיכֶם; שֶׁאִם תִּפְּלוּ בְּיָדָם, אֵינָם מְרַחֲמִים עֲלֵיכֶם. אֵין זוֹ כְּמִלְחֶמֶת יְהוּדָה עִם יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיָּקֻמוּ הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר נִקְּבוּ בְשֵׁמוֹת וַיַּחֲזִיקוּ בַשִּׁבְיָה וְכָל מַעֲרֻמֵּיהֶם הִלְבִּישׁוּ מִן הַשָּׁלָל וַיַּלְבִּישׁוּם וַיַּנְעִילוּם וַיַּאֲכִילוּם וַיַּשְׁקוּם וַיְסֻכוּם וַיְנַהֲלוּם בַּחֲמֹרִים לְכָל כּוֹשֵׁל וַיְבִיאוּם יְרֵחוֹ עִיר הַתְּמָרִים אֵצֶל אֲחֵיהֶם וַיָּשׁוּבוּ שֹׁמְרוֹן" (דה"ב כח,טו), אֶלָּא עַל אֹיְבֵיכֶם אַתֶּם הוֹלְכִים; לְפִיכָךְ הִתְחַזְּקוּ לַמִּלְחָמָה (סוטה מ"ב ע"א).
אַל יֵרַךְ לְבַבְכֶם אַל תִּירְאוּ וְאַל תַּחְפְּזוּ וְאַל תַּעַרְצוּ – אַרְבַּע אַזְהָרוֹת, כְּנֶגֶד אַרְבָּעָה דְּבָרִים שֶׁמַּלְכֵי הָאֻמּוֹת עוֹשִׂין: מְגִיפִין תְּרִיסֵיהֶם כְּדֵי לְהַקִּישָׁן זֶה לָזֶה כְּדֵי לְהַשְׁמִיעַ קוֹל, שֶׁיַּחְפְּזוּ אֵלּוּ שֶׁכְּנֶגְדָן וְיָנוּסוּ; וְרוֹמְסִים בְּסוּסֵיהֶם וּמַצְהִילִין אוֹתָם, לְהַשְׁמִיעַ קוֹל שַׁעֲטַת פַּרְסוֹת סוּסֵיהֶם; וְצוֹוְחִין בְּקוֹלָם; וְתוֹקְעִין בַּשּׁוֹפָרוֹת וּמִינֵי מַשְׁמִיעֵי קוֹל. אַל יֵרַךְ לְבַבְכֶם, מִצַּהֲלַת סוּסִים; אַל תִּירְאוּ, מֵהַגָּפַת הַתְּרִיסִין; וְאַל תַּחְפְּזוּ, מִקּוֹל הַקְּרָנוֹת; וְאַל תַּעַרְצוּ, מִקּוֹל הַצְּוָחָה (ספרי קצב; סוטה שם).
(ד) כִּי ה' אֱלֹהֵיכֶם וְגוֹמֵר – הֵם בָּאִים בְּנִצְחוֹנוֹ שֶׁל בָּשָׂר וָדָם, וְאַתֶּם בָּאִים בְּנִצְחוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם. פְּלִשְׁתִּים בָּאוּ בְּנִצְחוֹנוֹ שֶׁל גָּלְיָת, מֶה הָיָה סוֹפוֹ? נָפַל וְנָפְלוּ עִמּוֹ (סוטה מ"ב ע"א).
הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם – זֶה מַחֲנֵה הָאָרוֹן (סוטה שם).
(ה) וְלֹא חֲנָכוֹ – וְלֹא דָּר בּוֹ; 'חִנּוּךְ' – לְשׁוֹן הַתְחָלָה.
וְאִישׁ אַחֵר יַחְנְכֶנּוּ – וְדָבָר שֶׁל עַגְמַת נֶפֶשׁ הוּא זֶה.
(ו) וְלֹא חִלְּלוֹ – לֹא פְּדָאוֹ בַּשָּׁנָה הָרְבִיעִית, שֶׁהַפֵּרוֹת טְעוּנִין לְאָכְלָן בִּירוּשָׁלַיִם, אוֹ לְחַלְּלָן בְּדָמִים וְלֶאֱכֹל הַדָּמִים בִּירוּשָׁלַיִם.
(ז) פֶּן יָמוּת בַּמִּלְחָמָה – יָשׁוּב פֶּן יָמוּת; שֶׁאִם לֹא יִשְׁמַע לְדִבְרֵי הַכֹּהֵן, כְּדַאי הוּא שֶׁיָּמוּת (ספרי קצה).
(ח) וְיָסְפוּ הַשֹּׁטְרִים – לָמָּה נֶאֱמַר כָּאן וְיָסְפוּ? מוֹסִיפִין זֶה עַל דִּבְרֵי הַכֹּהֵן. כֹּהֵן מְדַבֵּר וּמַשְמִיעַ מִן "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל" עַד "לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם"; וּ"מִי הָאִישׁ" וְשֵׁנִי וּשְׁלִישִׁי, כֹּהֵן מְדַבֵּר וְשׁוֹטֵר מַשְׁמִיעַ; וְזֶה – שׁוֹטֵר מְדַבֵּר וְשׁוֹטֵר מַשְׁמִיעַ (סוטה מ"ג ע"א).
הַיָּרֵא וְרַךְ הַלֵּבָב – רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, כְּמַשְׁמָעוֹ: שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לַעֲמוֹד בְּקִשְׁרֵי הַמִּלְחָמָה וְלִרְאוֹת חֶרֶב שְׁלוּפָה. רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: הַיָּרֵא מֵעֲבֵרוֹת שֶׁבְּיָדוֹ; וּלְכָךְ תָּלְתָה לוֹ תּוֹרָה לַחֲזֹר עַל בַּיִת וְכֶרֶם וְאִשָּׁה, לְכַסּוֹת עַל הַחוֹזְרִים בִּשְׁבִיל עֲבֵרוֹת שֶׁבְּיָדָם, שֶׁלֹּא יָבִינוּ שֶׁהֵם בַּעֲלֵי עֲבֵרָה; וְהָרוֹאֵהוּ חוֹזֵר, אוֹמֵר: שֶׁמָּא בָּנָה בַיִת אוֹ נָטַע כֶּרֶם אוֹ אֵרַשׂ אִשָּׁה (שם מ"ד ע"א).
(ט) שָׂרֵי צְבָאוֹת – שֶׁמַּעֲמִידִין זַקָּפִין מִלִּפְנֵיהֶם וּמֵאַחֲרֵיהֶם וְכַשִּׁילִים שֶׁל בַּרְזֶל בִּידֵיהֶם, וְכָל מִי שֶׁרוֹצֶה לַחֲזֹר, הָרְשׁוּת בְּיָדוֹ לְקַפֵּחַ אֶת שׁוֹקָיו. 'זַקָּפִין', בְּנֵי אָדָם עוֹמְדִין בִּקְצֵה הַמַּעֲרָכָה לִזְקֹף אֶת הַנּוֹפְלִים וּלְחַזְּקָם בִּדְבָרִים: שׁוּבוּ אֶל הַמִּלְחָמָה וְלֹא תָנוּסוּ, שֶׁתְּחִלַּת נְפִילָה, נִיסָה (ספרי קצח; שם מ"ד ע"א).
(י) כִּי תִקְרַב אֶל עִיר – בְּמִלְחֶמֶת הָרְשׁוּת הַכָּתוּב מְדַבֵּר (ספרי קצט), כְּמוֹ שֶׁמְּפֹרָשׁ בָּעִנְיָן: "כֵּן תַּעֲשֶׂה לְכָל הֶעָרִים הָרְחֹקֹת" וְגוֹמֵר (להלן פסוק טו).
(יא) כָּל הָעָם הַנִּמְצָא בָהּ – אֲפִלּוּ אַתָּה מוֹצֵא בָּהּ מִשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁנִּצְטַוֵּיתָ לְהַחֲרִימָם, אַתָּה רַשַּׁאי לְקַיְּמָם (ספרי ר).
לָמַס וַעֲבָדוּךָ – עַד שֶׁיְּקַבְּלוּ עֲלֵיהֶם מִסִּים וְשִׁעְבּוּד (שם).
(יב) וְאִם לֹא תַשְׁלִים עִמָּךְ וְעָשְׂתָה עִמְּךָ מִלְחָמָה – הַכָּתוּב מְבַשֶּׂרְךָ שֶׁאִם לֹא תַּשְׁלִים עִמְּךָ, סוֹפָהּ לְהִלָּחֵם בְּךָ אִם תַּנִּיחֶנָּה וְתֵלֵךְ (ספרי ר).
וְצַרְתָּ עָלֶיהָ – אַף לְהַרְעִיבָהּ וּלְהַצְמִיאָהּ וְלַהֲמִיתָהּ מִיתַת תַּחֲלוּאִים (שם).
(יג) וּנְתָנָהּ ה' אֱלֹהֶיךָ בְּיָדֶךָ – אִם עָשִׂיתָ כָּל הָאָמוּר בָּעִנְיָן, סוֹף שֶׁה' נוֹתְנָהּ בְּיָדְךָ (שם).
(יד) וְהַטַּף – אַף טַף שֶׁל זְכָרִים; וּמָה אֲנִי מְקַיֵּם "וְהִכִּיתָ אֶת כָּל זְכוּרָהּ"? בִּגְדוֹלִים (ספרי ר).
(יז) כַּאֲשֶׁר צִוְּךָ – לְרַבּוֹת אֶת הַגִּרְגָּשִׁי (שם רא).
(יח) לְמַעַן אֲשֶׁר לֹא יְלַמְּדוּ – הָא אִם עָשׂוּ תְּשׁוּבָה וּמִתְגַּיְּרִין, אַתָּה רַשַּׁאי לְקַבְּלָם (שם רב).
(יט) יָמִים – שְׁנַיִם.
רַבִּים – שְׁלֹשָׁה. מִכָּאן אָמְרוּ: אֵין צָרִין עַל עֲיָרוֹת שֶׁל גּוֹיִם פָּחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה יָמִים קֹדֶם לַשַּׁבָּת. וְלִמֵּד שֶׁפּוֹתֵחַ בְּשָׁלוֹם שְׁנַיִם אוֹ שְׁלֹשָׁה יָמִים, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "וַיֵּשֶׁב דָּוִד בְּצִקְלָג יָמִים שְׁנָיִם" (שמ"ב א,א). וּבְמִלְחֶמֶת הָרְשׁוּת הַכָּתוּב מְדַבֵּר (ספרי רג).
כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה – הֲרֵי 'כִּי' מְשַׁמֵּשׁ בִּלְשׁוֹן "דִּילְמָא": שֶׁמָּא הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה לְהִכָּנֵס בְּתוֹךְ הַמָּצוֹר מִפָּנֶיךָ, לְהִתְיַסֵּר בְּיִסּוּרֵי רָעָב וְצָמָא כְּאַנְשֵׁי הָעִיר? לָמָּה תַּשְׁחִיתֶנּוּ?
(כ) עַד רִדְתָּהּ – לְשׁוֹן רִדּוּי, שֶׁתְּהֵא כְּפוּפָה לְךָ.
(ב) וְיָצְאוּ זְקֵנֶיךָ – מְיֻחָדִים שֶׁבִּזְקֵנֶיךָ, אֵלּוּ סַנְהֶדְרֵי גְדוֹלָה (סוטה מ"ד ע"ב).
וּמָדְדוּ – מִמָּקוֹם שֶׁהֶחָלָל שׁוֹכֵב (ספרי רה).
אֶל הֶעָרִים אֲשֶׁר סְבִיבֹת הֶחָלָל – לְכָל צַד, לֵידַע אֵיזוֹ קְרוֹבָה.
(ד) אֶל נַחַל אֵיתָן – קָשֶׁה, שֶׁלֹּא נֶעֱבַד (ספרי רז; סוטה מ"ה ע"ב).
וְעָרְפוּ – קוֹצֵץ עָרְפָּהּ בְּקוֹפִיץ (שם ושם). אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: תָּבֹא עֶגְלָה בַּת שְׁנָתָהּ, שֶׁלֹּא עָשְׂתָה פֵּירוֹת, וְתֵעָרֵף בְּמָקוֹם שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה פֵּרוֹת, לְכַפֵּר עַל הֲרִיגָתוֹ שֶׁל זֶה, שֶׁלֹּא הִנִּיחוּהוּ לַעֲשׂוֹת פֵּרוֹת (סוטה מ"ו ע"א).
(ז) יָדֵינוּ לֹא שָׁפְכֻה – וְכִי עָלְתָה עַל לֵב שֶׁזִּקְנֵי בֵּית דִּין שׁוֹפְכֵי דָּמִים הֵם? אֶלָּא לֹא רְאִינוּהוּ וּפְטַרְנוּהוּ בְּלֹא מְזוֹנוֹת וּבְלֹא לְוָיָה (סוטה מ"ה ע"ב). וְהַכֹּהֲנִים אוֹמְרִים—
(ח) כַּפֵּר לְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל – (אונקלוס).
וְנִכַּפֵּר לָהֶם הַדָּם – הַכָּתוּב מְבַשְּׂרָם, שֶׁמִּשֶּׁעָשׁוּ כֵּן, יְכֻפַּר לָהֶם הֶעָוֹן (סוטה מ"ו ע"א).
(ט) וְאַתָּה תְּבַעֵר – מַגִּיד שֶׁאִם נִמְצָא הַהוֹרֵג אַחַר שֶׁנִּתְעָרְפָה הָעֶגְלָה, הֲרֵי זֶה יֵהָרֵג (סוטה מ"ז ע"ב), וְהוּא הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי ה'.