קטגוריה:דברים כ ח
נוסח המקרא
ויספו השטרים לדבר אל העם ואמרו מי האיש הירא ורך הלבב ילך וישב לביתו ולא ימס את לבב אחיו כלבבו
וְיָסְפוּ הַשֹּׁטְרִים לְדַבֵּר אֶל הָעָם וְאָמְרוּ מִי הָאִישׁ הַיָּרֵא וְרַךְ הַלֵּבָב יֵלֵךְ וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ וְלֹא יִמַּס אֶת לְבַב אֶחָיו כִּלְבָבוֹ.
וְיָסְפ֣וּ הַשֹּׁטְרִים֮ לְדַבֵּ֣ר אֶל־הָעָם֒ וְאָמְר֗וּ מִי־הָאִ֤ישׁ הַיָּרֵא֙ וְרַ֣ךְ הַלֵּבָ֔ב יֵלֵ֖ךְ וְיָשֹׁ֣ב לְבֵית֑וֹ וְלֹ֥א יִמַּ֛ס אֶת־לְבַ֥ב אֶחָ֖יו כִּלְבָבֽוֹ׃
וְ/יָסְפ֣וּ הַ/שֹּׁטְרִים֮ לְ/דַבֵּ֣ר אֶל־הָ/עָם֒ וְ/אָמְר֗וּ מִי־הָ/אִ֤ישׁ הַ/יָּרֵא֙ וְ/רַ֣ךְ הַ/לֵּבָ֔ב יֵלֵ֖ךְ וְ/יָשֹׁ֣ב לְ/בֵית֑/וֹ וְ/לֹ֥א יִמַּ֛ס אֶת־לְבַ֥ב אֶחָ֖י/ו כִּ/לְבָבֽ/וֹ׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
אונקלוס (תאג'): | וְיֵיסְפוּן סָרְכַיָּא לְמַלָּלָא עִם עַמָּא וְיֵימְרוּן מַן גּוּבְרָא דְּדָחוּל וּתְבִיר לִבָּא יְהָךְ וִיתוּב לְבֵיתֵיהּ וְלָא יִתְבַּר יָת לִבָּא דַּאֲחוֹהִי כְּלִבֵּיהּ׃ |
ירושלמי (יונתן): | וְיוֹסְפוּן סַרְכַיָא לְמַלָלָא עִם עַמָּא וְיֵימְרוּן מַאן הוּא גַבְרָא דְדָחֵיל מֵחוֹבֵי וְלִבֵּיהּ תְּבִיר יְהַךְ וִיתוּב לְבֵיתֵיהּ דִּלְמָא יְקַבְּלוּן אָחוֹי בְּחוֹבוֹי וְיִתְבַּר לִבְּהוֹן הֵיךְ לִבֵּיהּ: |
רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
הַיָּרֵא וְרַךְ הַלֵּבָב – רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, כְּמַשְׁמָעוֹ: שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לַעֲמוֹד בְּקִשְׁרֵי הַמִּלְחָמָה וְלִרְאוֹת חֶרֶב שְׁלוּפָה. רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: הַיָּרֵא מֵעֲבֵרוֹת שֶׁבְּיָדוֹ; וּלְכָךְ תָּלְתָה לוֹ תּוֹרָה לַחֲזֹר עַל בַּיִת וְכֶרֶם וְאִשָּׁה, לְכַסּוֹת עַל הַחוֹזְרִים בִּשְׁבִיל עֲבֵרוֹת שֶׁבְּיָדָם, שֶׁלֹּא יָבִינוּ שֶׁהֵם בַּעֲלֵי עֲבֵרָה; וְהָרוֹאֵהוּ חוֹזֵר, אוֹמֵר: שֶׁמָּא בָּנָה בַיִת אוֹ נָטַע כֶּרֶם אוֹ אֵרַשׂ אִשָּׁה (שם מ"ד ע"א).
רמב"ן
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
מדרש ספרי
• לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק •
ויספו השוטרים לדבר אל העם . ??? שהם הדברים [של עצמם].
הירא ורך הלבב . שיש עבירה בידו בסתר, ילך ושוב לביתו.
רבי עקיבא אומר, הירא ורך הלבב כמשמעו. רבי יוסי הגלילי אומר, (הירא) ורך הלבב, זה בן (מלקות) ארבעים.
קיג.
ולא ימס את לבב אחיו כלבבו . מלמד שאם היה אחר מתירא מן העבירה שבידו, כולם חוזרים ובאים.
מלבי"ם - התורה והמצוה
קיב.
ויספו השוטרים . היינו שמוסיפים דברים על דברים שדברו עתה מפי הכהן, ואומרים דברים של עצמם, כמ"ש בסוטה מג.
ומ"ש הירא ורך הלבב , פי' ריה"ג, שירא מעבירות שבידו.
ומ"ש "בסתר", נראה שמוסב למטה, בסתר ילך וישוב, ר"ל שישוב בסתר. והוא כמ"ש במשנה סוטה מד, "לפיכך תלתה לו התורה את כל אלו, שיחזור בגללן". וכנ"ל ( שפטים קא ).
ומ"ש " ורך הלבב בן מ"ם", צ"ל "בן סמ"ך". שלריה"ג שהירא מעברות שבידו, כי ס"ל שאם אינו בעל עבירה אין ראוי לו לירא, רק לבטוח על ה'; וא"כ איך יצדק רכות לבב! אמר, שהיינו בן ששים, שאינו ראוי עוד לצבא מלחמה.
וי"ל שר"ע לשטתו, שאמר ביבמות מג, " את מספר ימיך אמלא , אלו שני דורות. זכה משלימים לו, לא זכה פוחתין לו. וחכ"א, זכה מוסיפים לו, לא זכה פוחתין לו”. וא"כ לענין השלמה, שישלימו לו שני חייו הקצובים, לר"ע צריך זכות. ולחכמים א"צ ע"ז זכות מיוחד, שאין פוחתין לו, רק אם לא זכה ויש עברה בידו. וא"כ ר"ע כשטתיה, ויכול לירא אף שאין עבירה בידו. וריה"ג כחכמים, וכשאין עברה בידו, אף שלא זכה בזכות מיוחד שיוסיפו לו, עכ"פ משלימין; ואין לו לירא.
קיג.
ולא ימס את לבב אחיו . זה אינו דרך עונש, כי בכאן לא אמר “פן ימס" רק מלת " ולא ". שמציין שכן דרך הטבע, שלבב כלם נמס בשבילו (=בגללו) . וז"ש "כולם חוזרים ובאים".
וכבר בארתי ההבדל בין מלת "פן" ובין מלת "ולא" למעלה. ( שפטים קז )
בעל הטורים
• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:דברים כ ח.
פטור מגיוס לפחדנים
(דברים כ ח): "וְיָסְפוּ הַשֹּׁטְרִים לְדַבֵּר אֶל הָעָם וְאָמְרוּ: 'מִי הָאִישׁ הַיָּרֵא וְרַךְ הַלֵּבָב - יֵלֵךְ וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ, וְלֹא יִמַּס אֶת לְבַב אֶחָיו כִּלְבָבוֹ!'"
כשיוצאים למלחמה, יש לשחרר משירות קרבי את האיש הירא ורך הלבב. למה בדיוק הכוונה? ומה ההבדל בין ירא לבין רך לבב? כמה פירושים:
1. ירא ורך לבב הוא אדם שאינו מסוגל מבחינה נפשית להשתתף בקרב: "הירא ורך הלבב - כמשמעו, שאינו יכול לעמוד בקשרי המלחמה ולראות חרב שלופה" (רבי עקיבא, משנה סוטה ח ה) . וה"פטור" מתחלק לשני סוגים:
- הירא - הוא מי שפוחד להיפגע, ורואים עליו שהוא פוחד, "שמע קול קרנות והרתיע, הגפת תריסין והרתיע, צחצוח חרבות ומים שותתין לו על ברכיו - חוזר [מן המלחמה]." (בבלי סוטה מד:) . בלשוננו, מדובר בפטור על "סעיף נפשי".
- רך הלבב - הוא מי שחושש לפגוע באחרים בגלל ליבו הרחום, "רבי עקיבא אומר: מי האיש הירא - ודאי. מה תלמוד לומר שוב: ורך הלבב? שאפילו גיבור שבגיבורים וחזק שבחזקים, והיה רחמן - חוזר" (תוספתא סוטה ז כב) . בלשוננו, מדובר בפטור על "פציפיזם".
וכן פירשו ב'דעת מקרא': "הירא - ממכה שיכו בו אחרים, כמו שנאמר: "כי ירא אנכי אותו פן יבוא והכני אם על בנים" (בראשית לב, יא). ורך הלבב - איסטניס מלהכות את האחרים." (פרופ' א' מירסקי. ודומה לכך פירש אבן-עזרא אבל בסדר הפוך) .
2. ירא ורך לבב הוא אדם שאינו בטוח בעצמו מבחינה רוחנית, "הירא ורך הלבב - זה המתירא מן העבירות שבידו" (ר' יוסי הגלילי) . יש לו נקיפות מצפון, והוא עלול לנהוג בהססנות וחוסר-החלטיות ולהשפיע לרעה גם על חבריו.
הקבלות
1. פטור לפחדנים ניתן גם בימי גדעון, (שופטים ז ג): "וְעַתָּה קְרָא נָא בְּאָזְנֵי הָעָם לֵאמֹר ' מִי יָרֵא וְחָרֵד - יָשֹׁב וְיִצְפֹּר מֵהַר הַגִּלְעָד!'. וַיָּשָׁב מִן הָעָם עֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם אֶלֶף וַעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים נִשְׁאָרוּ"( פירוט ).
2. פטור לפחדנים, ולשאר הפטורים בפרשתנו, ניתן גם בימי החשמונאים, חשמונאים א ג נה: ""ויעבֵר קול במחנה לאמר: מי האיש אשר בנה בית חדש ולא חנכו, או ארש אשה ולא לקחה, או נטע כרם ולא חיללו, או איש אשר ירך לבבו - ילך וישוב לביתו, ככתוב בספר תורת ה'"".
3. הפטור בפסוקנו נדון גם בימינו בהקשר של מתן פטור מגיוס מסיבות מצפוניות. בעת מלחמת שלום הגליל, אדם בשם שיין סירב להתייצב לשירות מילואים בדרום לבנון מתוך התנגדות מצפונית לנוכחות צה"ל בלבנון. הוא עתר לבג"ץ נגד שר הביטחון. השופט מנחם אֵלוֹן התייחס לפסוקנו, אשר לפי חלק מהפירושים נותן פטור למי שחושש מלפגוע באחרים. אולם לבסוף פסק שהפטור בפסוקנו נוגע רק לאדם המתנגד לאלימות באופן כללי - לא לאדם המתנגד למלחמה מסויימת . יש להבחין בין סרבנות פציפיסטית כללית לכל מלחמה שהיא, לבין סרבנות סלקטיבית פוליטית: "סרבנותו של העותר דנן היא סרבנות סלקטיבית מובהקת. בפתח עתירתו נאמר, כי לפי השקפתו המצפונית, שהיית צה"ל בלבנון אינה חוקית ואינה עולה בקנה אחד עם מושגים יסודיים של הצדקת פעולות ולחימה..." (מנחם אלון, בג"צ 734/83, שיין נ' שר הביטחון, פ"ד לח(3) 393) . לפיכך העתירה נדחתה. להרחבה ראו: הפטור מגיוס וסרבנות הגיוס / מנחם אלון, מכללת שערי משפט פרשת שופטים ה'תשס"ב, גליון 87 .
פירושים נוספים
יראה = פחד שנובע מראיה .
רך לבב = שמחשבותיו מושפעות בקלות מאירועים קשים .
אונקלוס:
ירושלמי (יונתן): וְיוֹסְפוּן סַרְכַיָא לְמַלָלָא עִם עַמָּא וְיֵימְרוּן מַאן הוּא גַבְרָא דְדָחֵיל מֵחוֹבֵי וְלִבֵּיהּ תְּבִיר יְהַךְ וִיתוּב לְבֵיתֵיהּ דִּלְמָא יְקַבְּלוּן אָחוֹי בְּחוֹבוֹי וְיִתְבַּר לִבְּהוֹן הֵיךְ לִבֵּיהּ:
ירושלמי (קטעים):
""ויספו השוטרים" - (סוטה מג) למה נאמר כאן ויספו מוסיפין זה על דברי הכהן שהכהן מדבר ומשמיע מן שמע ישראל עד להושיע אתכם ומי האיש ושני ושלישי כהן מדבר ושוטר משמיע וזה שוטר מדבר ושוטר משמיע "הירא ורך הלבב" - רבי עקיבא אומר כמשמעו שאינו יכול לעמוד בקשרי המלחמה ולראות חרב שלופה רבי יוסי הגלילי או' הירא מעבירות שבידו ולכך תלתה לו תורה לחזור על בית וכרם ואשה לכסות על החוזרים בשביל עבירות שבידם שלא יבינו שהם בעלי עבירה והרואהו חוזר או' שמא בנה בית או נטע כרם או ארס אשה" ( רש"י )
""ויספו השטרים לדבר אל העם ואמרו מי האיש הירא" - על דעת רבי יוסי הגלילי (סוטה מד) כאשר הבטיח הכהן שהשם יושיעם ולא יפקד מהם איש ראוי שיבטחו בו הצדיקים ויזהירו השוטרים את היראים מעבירות שבידם ולכך תלתה לו התורה לחזור על ביתו וכרמו ואשתו לכסות על האחרים שחוזרין בשביל העבירות ויהיה טעם "פן ימות" שהוא יחשוב בלבו כן וינוס ועל דעת רבי עקיבא הוא כמשמעו כי מי שירא אחר הבטחת הכהן איננו בוטח בה' כראוי ולא יעשה לו הנס וטעם "ורך הלבב" שאינו בטבעו לראות מכת חרב והרג כי "הירא" הוא אשר לא יבטח ויחזיר אותו מפני מיעוט בטחונו ו"רך הלבב" מפני חולש טבעו כי ינוס או יתעלף ואמרו בירושלמי (סוטה פ"ח ה"ט) שכולם צריכים להביא ראיה לדבריהם כלומר שיביאו עדים על הבית ועל הכרם והאשה לפני שר הצבא ואז יתן לו רשות לחזור וכן אמרו גם לדעת רבי יוסי הגלילי שצריך להביא ראיה על העבירה שבידו ולולי כן היו מרבית העם חוזרים בטענות שקר אבל לדברי רבי עקיבא ברכות הלב שאיננו יכול לעמוד בקשרי המלחמה ולראות חרב שלופה אמר שאין צריך להביא ראיה שעדיו עמו "ולא ימס את לבב אחיו" - עשאו בעל הלכות גדולות מצות לא תעשה שלא ימנע מלשוב שלא ימס את לבב אחיו כלבבו והוא כדרך ולא יאכל את בשרו (שמות כא כח)" ( רמב"ן )
"
קיב.
ויספו השוטרים לדבר אל העם. ??? שהם הדברים [של עצמם].
הירא ורך הלבב. שיש עבירה בידו, בסתר ילך ושוב לביתו.
רבי עקיבא אומר, הירא ורך הלבב כמשמעו. רבי יוסי הגלילי אומר, (הירא) ורך הלבב, זה בן (ארבעים) [ששים] שנה.
קיג.
ולא ימס את לבב אחיו כלבבו. מלמד שאם היה אחר מתירא מן העבירה שבידו, כולם חוזרים ובאים.
" ( ספרי )
מלבי"ם - התורה והמצוה
קיב.
ויספו השוטרים. היינו שמוסיפים דברים על דברים שדברו עתה מפי הכהן, ואומרים דברים של עצמם, כמ"ש בסוטה מג.
ומ"ש הירא ורך הלבב, פי' ריה"ג, שירא מעבירות שבידו.
ומ"ש "בסתר", נראה שמוסב למטה, בסתר ילך וישוב, ר"ל שישוב בסתר. והוא כמ"ש במשנה סוטה מד, "לפיכך תלתה לו התורה את כל אלו, שיחזור בגללן". וכנ"ל (שפטים קא).
ומ"ש " ורך הלבב בן מ"ם", צ"ל "בן סמ"ך". שלריה"ג שהירא מעברות שבידו, כי ס"ל שאם אינו בעל עבירה אין ראוי לו לירא, רק לבטוח על ה'; וא"כ איך יצדק רכות לבב! אמר, שהיינו בן ששים, שאינו ראוי עוד לצבא מלחמה.
וי"ל שר"ע לשטתו, שאמר ביבמות מג, "את מספר ימיך אמלא, אלו שני דורות. זכה משלימים לו, לא זכה פוחתין לו. וחכ"א, זכה מוסיפים לו, לא זכה פוחתין לו”. וא"כ לענין השלמה, שישלימו לו שני חייו הקצובים, לר"ע צריך זכות. ולחכמים א"צ ע"ז זכות מיוחד, שאין פוחתין לו, רק אם לא זכה ויש עברה בידו. וא"כ ר"ע כשטתיה, ויכול לירא אף שאין עבירה בידו. וריה"ג כחכמים, וכשאין עברה בידו, אף שלא זכה בזכות מיוחד שיוסיפו לו, עכ"פ משלימין; ואין לו לירא.
קיג.
ולא ימס את לבב אחיו. זה אינו דרך עונש, כי בכאן לא אמר “פן ימס" רק מלת " ולא ". שמציין שכן דרך הטבע, שלבב כלם נמס בשבילו (=בגללו). וז"ש "כולם חוזרים ובאים".
וכבר בארתי ההבדל בין מלת "פן" ובין מלת "ולא" למעלה. (שפטים קז)
תגובות
משלי ד ג: "כִּי בֵן הָיִיתִי לְאָבִי רַךְ וְיָחִיד לִפְנֵי אִמִּי"
שלמה המלך שהיה ירא אלהים העיד זאת על עצמו כרך ויחיד
אך בימי שלמה היה שלום ולא מלחמה ולא נדרש לצאת לקרב
- -- DAIAN SHEM, 2018-01-09 14:33:12
מקורות
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2018-01-23.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • Sefaria • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
קטגוריות־משנה
קטגוריה זו מכילה את 2 קטגוריות המשנה המוצגות להלן, ומכילה בסך הכול 2 קטגוריות משנה. (לתצוגת עץ)
א
- אכילת עגלה ערופה (דף אחד)
ה
- הכנות למלחמה (12 דפים)
דפים בקטגוריה "דברים כ ח"
קטגוריה זו מכילה את 18 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 18 דפים.