קטגוריה:דברים יז א

ז.

לא תזבח לה' א-להיך שור ושה אשר יהיה בו מום, כל דבר רע . הנה על זביחת בעל מום, כבר נזכרו הלאוין בפ’ אמור, כמ”ש בספרא אמור קח , ובתמורה ו ע”ב. וחזרו בכאן, מפני שבמה שאומר " כל דבר רע ", רצה לרבות שגם שאר דבר רע אסור לזבח. וגדר זה במ”ש לא תזבח אשר בו מום , שרק דבר רע הדומה למום.

ולר’ יהודה, ממעט השוחט חטאת בדרום, שאינו דוגמת בעל מום שפסולו בגופו. ולחכמים זה נכלל במ”ש " כל דבר רע ". וממעט המקדים קדשים זל”ז, שאינו דומיא דמום. ועיין בזבחים לו.

והעתקתי גי’ הגר”א.

ח.

אשר יהיה בו מום . מלשון " אשר יהיה " י"ל דוקא שיתהוה אחר לידתו. וכן יש לפרש, דוקא מום שיש בו הויה וקיום, לא מום עובר. אך ממ"ש " כל דבר רע " - מרבה הכל.

ומ"ש "מנין לבעל גרב וכו'" - היינו בעל מום עובר, שאלו יש להם רפואה, כמו שפי' בגמ'. וכ"מ (=וכן מפרש) הכ"מ (=הכסף משנה)(הל' א"מ פ"א), שגרב וחזזית הוא מום עובר; וכבר בארתיו בפ' ראה קסו עיי"ש. ומזה הוציא הרמב"ם והרמב"ן שכתבו שהתבאר בספרי, דלא תזבח דהכא - בבעל מום עובר מדבר.

וכבר בארתי בהתו"ה אחרי פח, שכל מקום שבא מלת " דבר ", שמורה ענין או עצם - מה דרשוהו חז"ל מענין דבור, עיי"ש הטעם. וע"כ במ"ש כל דבר רע , פי' שהוא אזהרה על המחשב בשעת שחיטה לאכלו חוץ לזמנו וחוץ למקומו, שמתפגל ע"י דבור רע שדובר בשעת שחיטה. שבפ' צו נתבאר פסולן, ופה נתבאר אזהרתו.

והוסיף כי תועבת ה' א-להיך , לרבות שה"ה כל הנחשבים במשנה דתמורה כח, שאסורים לגבי מזבח שהם תועבה. כגון רובע ונרבע וכו' אסור לזבחם. אולם לפ"ז לא היה לו לומר מלת " הוא " שמציין הוא ולא אחר! ופי' ר"י שממעט הולדות. כמ"ש בתמורה ל ע"ב, כל האסורים לגבי מזבח - ולדותיהם מותר.

ור"ש דריש למעט הזובח. כמ"ש במשנה "אלו כשרות באדם ופסולות בבהמה, טרפה ויוצא דופן ושנעבדה בו עברה".