רש"י מנוקד על המקרא/ספר בראשית/לט
(א) וְיוֹסֵף הוּרַד – חוֹזֵר לְעִנְיָן רִאשׁוֹן, אֶלָּא שֶׁהִפְסִיק בּוֹ כְּדֵי לִסְמֹךְ יְרִידָתוֹ שֶׁל יְהוּדָה לִמְכִירָתוֹ שֶׁל יוֹסֵף, לוֹמַר שֶׁבִּשְׁבִילוֹ הוֹרִידוּהוּ מִגְּדֻלָּתוֹ. וְעוֹד, כְּדֵי לִסְמֹךְ מַעֲשֵׂה אִשְׁתּוֹ שֶׁל פּוֹטִיפַר לְמַעֲשֵׂה תָּמָר, לוֹמָר לְךָ: מַה זּוֹ לְשֵׁם שָׁמַיִם, אַף זוֹ לְשֵׁם שָׁמַיִם; שֶׁרָאֲתָה בָּאִצְטְרוֹלוֹגִין שֶׁלָּהּ שֶׁעֲתִידָה לְהַעֲמִיד בָּנִים מִמֶּנּוּ, וְאֵינָהּ יוֹדַעַת אִם מִמֶּנָּה, אִם מִבִּתָּהּ (ב"ר פה,ב).
(ג) כִּי ה' אִתּוֹ – שֵׁם שָׁמַיִם שָׁגוּר בְּפִיו (מדרש תנחומא וישב ח).
(ד) וְכָל יֶשׁ לוֹ – הֲרֵי לָשׁוֹן קָצָר, חָסֵר "אֲשֶׁר" (אונקלוס).
(ו-ז) וְלֹא יָדַע אִתּוֹ מְאוּמָה – לֹא הָיָה נוֹתֵן לִבּוֹ לִכְלוּם.
כִּי אִם הַלֶּחֶם – הִיא אִשְׁתּוֹ, אֶלָּא שֶׁדִּבֵּר בְּלָשׁוֹן נְקִיָּה (ב"ר פו,ו).
וַיְהִי יוֹסֵף יְפֵה תֹאַר – כֵּיוָן שֶׁרָאָה עַצְמוֹ מוֹשֵׁל, הִתְחִיל אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה וּמְסַלְסֵל בִּשְֹעָרוֹ. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אָבִיךָ מִתְאַבֵּל, וְאַתָּה מְסַלְסֵל בִּשְֹעָרְךָ? אֲנִי מְגָרֶה בְּךָ אֶת הַדֹּב! מִיָּד: וַתִּשָא אֵשֶׁת אֲדוֹנָיו...
(ז) אַחַר – כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר "אַחַר", סָמוּךְ (תנחומא, ח; ב"ר מד,ה; פז,ג-ד).
(ט) וְחָטָאתִי לֵאלֹהִים – בְּנֵי נֹחַ נִצְטַוּוּ עַל הָעֲרָיוֹת (סנהדרין נ"ו ע"א).
(י) לִשְׁכַּב אֶצְלָהּ – אֲפִלּוּ בְּלֹא תַּשְׁמִישׁ (ב"ר פז,ו).
לִהְיוֹת עִמָּהּ – לָעוֹלָם הַבָּא (שם; סוטה ג' ע"ב).
(יא) וַיְהִי כְּהַיּוֹם הַזֶּה – כְּלוֹמַר: וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הִגִּיעַ יוֹם מְיֻחָד; יוֹם צְחוֹק, יוֹם אֵיד שֶׁלָּהֶם, שֶׁהָלְכוּ כֻּלָּם לְבֵית עֲבוֹדָה זָרָה. אָמְרָה: אֵין לִי יוֹם הָגוּן לְהִזָּקֵק לְיוֹסֵף כְּהַיּוֹם הַזֶּה. אָמְרָה לָהֶם: חוֹלָה אֲנִי וְאֵינִי יְכוֹלָה לֵילֵךְ (סוטה ל"ו ע"ב; ב"ר פז,ז).
לַעֲשׂוֹת מְלַאכְתּוֹ – רַב וּשְׁמוּאֵל, חַד אָמַר: מְלַאכְתּוֹ מַמָּשׁ; וְחַד אָמַר: לַעֲשׂוֹת צְרָכָיו עִמָּהּ, אֶלָּא שֶׁנִּרְאֵית לוֹ דְּמוּת דְּיוֹקָנוֹ שֶׁל אָבִיו וְכוּ', כִּדְאִיתָא בְּמַסֶּכֶת סוֹטָה (סוטה שם; ב"ר שם; תנחומא ח-ט).
(יד) רְאוּ הֵבִיא לָנוּ – הֲרֵי זֶה לְשׁוֹן קְצָרָה, "הֵבִיא לָנוּ" וְלֹא פֵּרֵשׁ מִי הֱבִיאוֹ; וְעַל בַּעֲלָהּ אוֹמֶרֶת כֵּן.
עִבְרִי – מֵעֵבֶר הַנָּהָר, מִבְּנֵי עֵבֶר (ראו ב"ר מב,ח).
(טז) אֲדֹנָיו – שֶׁל יוֹסֵף.
(יז) בָּא אֵלַי – לְצַחֶק בִּי הָעֶבֶד הָעִבְרִי אֲשֶׁר הֵבֵאתָ לָּנוּ.
(יט) וַיְהִי כִשְׁמֹעַ אֲדֹנָיו וְגוֹמֵר – בִּשְׁעַת תַּשְׁמִישׁ אָמְרָה לוֹ כֵּן, וְזֶהוּ שֶׁאָמְרָה: "כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה עָשָׂה לִי עַבְדֶּךָ", עִנְיְנֵי תַּשְׁמִישׁ כָּאֵלֶּה (ב"ר פז,ט).
(כא) וַיֵּט אֵלָיו חָסֶד – שֶׁהָיָה מְקֻבָּל לְכָל רוֹאָיו, לְשׁוֹן "כַּלָּה נָאָה וַחֲסוּדָה" שֶׁבַּמִּשְׁנָה (כתובות י"ז ע"א; בראשית רבתי).
(כב) הוּא הָיָה עוֹשֶׂה – כְּתַרְגּוּמוֹ, "בְּמֵימְרֵיהּ הֲוָה מִתְעֲבֵיד".
(כג) בַּאֲשֶׁר ה' אִתּוֹ – בִּשְׁבִיל שֶׁה' אִתּוֹ (תרגום יונתן).