רד"ק על הושע ב יט
<< | רד"ק על הושע • פרק ב' • פסוק י"ט | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וַהֲסִרֹתִ֛י אֶת־שְׁמ֥וֹת הַבְּעָלִ֖ים מִפִּ֑יהָ וְלֹא־יִזָּכְר֥וּ ע֖וֹד בִּשְׁמָֽם׃
והסירותי: טעם "והסירותי" כי האל יתברך ייחד את לבב ישראל ליראה את שמו לבדו ויעזרם בזה על דרך שאמרו בא לטהר מסייעין אותו (שבת קג:), אמר "מפיה" ואמר תקראי כי כן דרך המקרא לדבר לנכח ושלא לנכח כאחד, וכפל הענין במלות שונות ואמר ולא יזכרו עוד בשמם, ורבינו סעדיה ז"ל פירש מפיה מפי ישראל, ולא יזכרו עוד בשמם בפי אומות העולם כי אף האומות לא יעבדו עכו"ם באותו זמן כמו שאמר כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרא כולם בשם ה' ולעבדו שכם אחד, ועוד פירש מפיה מפי דור הישועה ולא יזכרו עוד בפי דורות עולמית, ואמר בשמם לפי שיש להם שם זולתי בעל: