רד"ק על הושע ב ה
<< | רד"ק על הושע • פרק ב' • פסוק ה' | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
פֶּן־אַפְשִׁיטֶ֣נָּה עֲרֻמָּ֔ה וְהִ֨צַּגְתִּ֔יהָ כְּי֖וֹם הִוָּֽלְדָ֑הּ וְשַׂמְתִּ֣יהָ כַמִּדְבָּ֗ר וְשַׁתִּ֙הָ֙ כְּאֶ֣רֶץ צִיָּ֔ה וַהֲמִתִּ֖יהָ בַּצָּמָֽא׃
פן אפשיטנה ערומה: ואניחנה ערומה:
והצגתיה כיום הולדה: אעמידנה ערומה כיום שנולדה כמו שאמר (איוב א, כא): "ערום יצאתי מבטן אמי", והענין כפול במלות שונות והוא על דרך משל כמו שאמר יחזקאל (יחזקאל טז, ד): "ביום הולדת אותך" ואמר (יחזקאל טז, ז): "ואת ערום ועריה" ואמר (יחזקאל טז, י): "ואלבישך רקמה" וכל הענין כמו שהוא, ומשל הלידה היא כשהיו במצרים עבדים כמו שפירשנו שם:
ושמתיה כמדבר: שהוא הפקר לכל, ועוד שלא ימצא בו שום מחיה ושום צורך האדם כן אסיר כל טובי מהם ויהיו מופקרים לכל כמו שאמר (דברים לא, יז): "והסתרתי פני מהם והיה לאכול", גם מורה על חורבן הארץ כמו שאמר (ירמיהו ט, יא): "נצתה כמדבר":
ושתיה כארץ ציה: הענין כפול במלות שונות, וכן "והמתיה בצמא", כי המדבר הוא צמאון אשר אין בו מים. ואפשר שיהיה בצמא משל לבטול התורה והנבואה כמו שאמר (איכה ב, ט): "מלכה שריה בגוים אין תורה גם נביאיה לא מצאו חזון מה'", והצמא הוא משל לבטול התורה והמצות והנבואה כמו שאמר (עמוס ח, יא): "לא רעב ללחם ולא צמא למים כי אם לשמוע את דברי ה'":