רד"ק על הושע ב יג

<< | רד"ק על הושעפרק ב' • פסוק י"ג | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


הושע ב', י"ג:

וְהִשְׁבַּתִּי֙ כׇּל־מְשׂוֹשָׂ֔הּ חַגָּ֖הּ חׇדְשָׁ֣הּ וְשַׁבַּתָּ֑הּ וְכֹ֖ל מוֹעֲדָֽהּ׃


והשבתי:    כי עם הצרה אין חדש ואין שבת, וראשי החדשים והשבתות שהיה בהם קרבן מוסף היו ימי שמחה, וכן החגים והמועדים שהיו ימי מנוחה ושמחה לא יהיה להם בהם שמחה מרוב הצרות:

וכל מועדה:    אמר "מועדה" אחר שאמר "חגה" והמועדים הם חגים, וכן אמר יחזקאל (יחזקאל מו, יא): "בחגים ובמועדים" לפי שיש חג שאינו מועד אלא שמחה שישמח אדם ויאכל וישתה ויקרא חג כמו (מלכים א ח, סה): "ויעש שלמה בעת ההיא את החג וגו', שבעת ימים ושבעת ימים" הנה קרא שבעת ימי חנוכת הבית חג, וכן אוכלים ושותים וחוגגים. ויש מועד ג"כ שאינו חג כמו (בראשית א, יד): "לאותות ולמועדים", (בראשית יח, יד): "למועד אשוב אליך", וכן כל זמן שיתן אדם לחבירו, כמו ל(שמואל ב כ, ה): "מועד אשר יעדו".
ורב סעדיה גאון ז"ל פירש "חגה" - שלש רגלים, "וכל מועדה" - ר"ה ראש השנה ויום הכפורים ושמיני עצרת: