רד"ק על הושע ב יד

<< רד"ק על הושע • פרק ב >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • 


והשימותי גפנה ותאנתה אשר אמרה אתנה המה לי:    בעבור שאמרה כי מיד מאהביה הדגן והתירוש והיצהר וכל הטוב, אני אשים אותה לשממה ותדע אם היה לה הטוב ההוא מאתי או מאתם:

אתנה:    לפי שהמשילה לזונה קרא הטוב ההוא "אתנה" כמו אתנן זונה, וענינם כמו תנאי ושרשה תנה והאל"ף נוספת. ויונתן תירגם "אתנה" - "יקר", וזכר הגפן והתאנה כי הענבים והתאנים מיטב מאכל האדם אחר התבואה וכבר זכר "ולקחתי דגני בעתו":

ושמתים ליער:    שיבואו בו חיות השדה, לפיכך "ואכלתם חית השדה" וזהו מפני חורבן הארץ. או המשיל האויבים לחית השדה: