(מלכים א ח סה): "וַיַּעַשׂ שְׁלֹמֹה בָעֵת הַהִיא אֶת הֶחָג; וְכָל יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ, קָהָל גָּדוֹל מִלְּבוֹא חֲמָת עַד נַחַל מִצְרַיִם; לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵינוּ, שִׁבְעַת יָמִים וְשִׁבְעַת יָמִים, אַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם."

בעת ההיא, אחרי חנוכת בית המקדש, עשה שלמה המלך את חג הסוכות; וכל ישראל, שעלו לחגוג את חנוכת המקדש, השתתפו עמו גם בחגיגת הסוכות; היה שם קהל גדול של בני ישראל, שבאו מכל גבול ישראל, מלבוא חמת בצפון עד נחל מצרים בדרום; והם חגגו לפני ה' אלהינו שבעה ימים ועוד שבעה ימים , בסך-הכל ארבעה עשר יום רצופים.

בפרקים הקודמים מסופר ששלמה בנה את בית המקדש, ולאחר שסיים, הקהיל את כל עם ישראל לחגוג את חנוכת המקדש, (מלכים א ח ב): "וַיִּקָּהֲלוּ אֶל הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה כָּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל בְּיֶרַח הָאֵתָנִים בֶּחָג, הוּא הַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי". ירח האיתנים הוא החודש השביעי (שנקרא בימינו תשרי), ומכאן, החג שנזכר כאן הוא חג הסוכות (גם במשנה ובתלמוד, החג בה"א הידיעה הוא חג הסוכות).

בפסוקנו מסופר, שאחרי ששלמה סיים את התפילה לרגל חנוכת המקדש, הוא חגג את חג הסוכות יחד עם כל ישראל, שהתקהלו " " מלבוא חמת - שהיא בצפונה של ארץ ישראל, עד נחל מצרים - שהיא כנגדו בדרומה; באלה מסעי (במדבר לד פסוקים ה ח)" " ( רש"י ) .

חג הסוכות בתורה נמשך רק שבעה ימים, ועוד יום אחד שמיני עצרת (ראו ויקרא כג); אולם כאן מסופר שחגגו את החג שבעה ימים ועוד שבעה ימים, בסה"כ 14 יום. נראה שמרוב שמחה על חנוכת המקדש, הוסיפו עוד שבעה ימים, מעבר לשבעת הימים של חג הסוכות.

מתי היו שבעת ימים אלה?

1. לפי הפשט, הם היו אחרי חג הסוכות; משמיני עצרת (כ"ב בתשרי) עד כ"ח בתשרי.

2. אבל לפי חכמי התלמוד, " " שבעת ימים - של חינוך, ושבעת ימים - חג הסוכות; נמצא שאכלו ושתו ביום הכיפורים (מועד קטן ט א)" " ( רש"י ) .

הדבר מזכיר את דברי הנביא זכריה, (זכריה ח יט): "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת: צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים, וְהָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם אֱהָבוּ"( פירוט ). הוא מדבר על ארבעת הצומות, שנקבעו לזכר חורבן הארץ; הוא מנבא שבעתיד, כשהארץ תיבנה לנצח, הצומות יהפכו למועדים - שבהם אוכלים ושותים בשמחה. מקובל לפרש צום השביעי = צום גדליה, בשלישי בתשרי; אולם אפשר גם לפרש שהכוונה לצום יום כיפור, בעשירי בתשרי. אמנם יום כיפור לא נקבע לזכר החורבן, אבל ייתכן שהוא נקבע לזכר חטא העגל, שהוא הגורם הראשון לכל החורבנות. אם כך, בניית בית המקדש לכאורה מצדיקה להפוך גם אותו ליום שמחה.

מאמרים נוספים בנושא זה:

• הרב אוהד פיקסלר / ישיבת הר עציון .
• הרב שמואל אליהו , גם באתר קול צופייך .
• אתר הידברות .
• אתר ויקימקדש .

מלכים א ח סה-סו: "וַיַּעַשׂ שְׁלֹמֹה בָעֵת הַהִיא אֶת הֶחָג וְכָל יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ קָהָל גָּדוֹל מִלְּבוֹא חֲמָת עַד נַחַל מִצְרַיִם לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵינוּ שִׁבְעַת יָמִים וְשִׁבְעַת יָמִים אַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי שִׁלַּח אֶת הָעָם וַיְבָרֲכוּ אֶת הַמֶּלֶךְ וַיֵּלְכוּ לְאָהֳלֵיהֶם שְׂמֵחִים וְטוֹבֵי לֵב עַל כָּל הַטּוֹבָה אֲשֶׁר עָשָׂה ה' לְדָוִד עַבְדּוֹ וּלְיִשְׂרָאֵל עִמּוֹ"

ראה כי יש 14 יום

עתה חלק אותם לפעמיים שבעת ימים

"בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי שִׁלַּח אֶת הָעָם" = לא יתכן שמדובר בתם שבעת הימים הראשונים [כי שמיני עצרת זה חג] אלא בתם שבעת הימים האחרונים

לכן תחילה של שבעת הימים החלו בחג-הסכות ועשו גם את יום שמיני עצרת כמשפט

ואחרי כן באו שבעת הימים האחרונים ואז "בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי שִׁלַּח אֶת הָעָם" לאמור ביום השמיני שבתם שבעת הימים האחרונים

סוף דבר

יום הכפורים לא היה בתוך שבעת הימים כי אלה החלו בחג-הסכות

-- DAIAN SHEM, 2024-07-24 03:06:45