1. פירשנו שהמשורר מתאר את דברי הרשע שבתוך ליבו, הנואם נאום פשע . לפי זה, המשורר מתאר את הספקות והלבטים הפנימיים שלו. בדומה לכך פירש דוד שלמה שפירא: " "הצדיק המתואר במזמורי ספר תהילים סובל לא רק מאויבים המקיפים אותו מכל צד ומבקשים להכחידו מן הארץ או להטותו מאורח יושר; יש ועוברים עליו" "גם מכאובים פנימיים איומים, ספקות והרהורים..." " ( סיני סח ) .

2. אך יש שפירשו, שהמשורר מתאר את דברי הפשע , יצר הרע, שבתוך ליבו של הרשע : " "פשע - יצר הרע נקרא פשע, כמו שנקרא חטאת, וכמו שנאמר לפתח חטאת רובץ (בראשית ד')" " ( מצודות ) . לפי זה, המשורר מנתח את התהליכים הנפשיים של הרשעים שהוא מכיר בסביבתו: " "נאם פשע לרשע בקרב לבי וגו' - הרי זה מקרא מסורס: יש בקרב לבי שהפשע, הוא יצר הרע, אומר לרשע שלא יהא פחד אלהים לנגד עיניו. ובקרב לבי - כאדם שאומר 'כמדומה אני'" " ( רש"י ) ; " "חושב אני בקרב לבי, שהיצר הרע מסית ואומר לרשע 'אין מי בעולם שיהיה פחד אלהים לנגד עיניו, כי אין המקום משגיח בעולם השפל, ולזה עשה מה שלבך חפץ'" " ( מצודות ) , " "בקרב לבי ומחשבותי נמצא נאום פשע לרשע, היינו הטענות שידבר הפשע אל הרשע, מצייר כאלו החטא מתוכח עם הרשע, כי השכל יעמוד נגד הפשע ויסרב מלמלאות רצונו, והפשע יערוך טענות כנגדו..." " (מלבי"ם) . וכנראה שזו גם כוונת חז"ל: " "צדיקים - יצר טוב שופטן, שנאמר (תהלים קט כב) ולבי חלל בקרבי; רשעים - יצר רע שופטן, שנאמר: נאם פשע לרשע בקרב לבי אין פחד אלהים לנגד עיניו ; בינונים - זה וזה שופטן, שנאמר (תהלים קט לא) יעמוד לימין אביון להושיע משופטי נפשו.'" " ( בבלי ברכות סא ב ; ראו רש"י שם) . לפי זה, הפסוקים הבאים ממשיכים את הניתוח:

• (תהלים לו ד): "דברי פיו און ומרמה, חדל להשכיל להיטיב"- ה"קושיות" שלו הן דברי אוון ומרמה שמטרתם להתיר לו לחטוא, ואינן נובעות ממחשבה שכלית.
• (תהלים לו ה): "און יחשב על משכבו, יתיצב על דרך לא טוב, רע לא ימאס"- הוא מתייצב , מתעקש להישאר בדרך לא טובה, גם כשמוכיחים לו שהיא רעה.
• (תהלים לו יב): "אל תבואני רגל גאוה, ויד רשעים אל תנדני"- הגאוה שלו היא שגורמת לו לשנוא את הטוב ולהתמיד ברע.

ראו גם: פשע = בגידה, מרד בסמכות, פריקת עול , רשע = העושה רע בשפע .

1. עוונו = העוון שלו; יצר הרע מנסה לשכנע את האדם למצוא עוון שקשור אליו, שייך לו, מתאים לו אישית.

2. ויש שפירשו, שה' הוא המוצא: " "כי החליק הפשע על הרשע בחלקלקות בעיניו, כדי שימצא הקב"ה את עונו לשנוא אותו" " ( רש"י ) . פירוש זה מתאים להשקפת חז"ל, שיצר הרע הוא שטן הפועל בכוונה לרעת האדם - הוא משכנע את האדם לחטוא כדי לגרום לה' לשנוא אותו: " "כי בפתויו מחליק ומיפה לו הדבר הזה בעיניו, וכל כוונתו למצוא בו עון להשניאו בעיני המקום, כי אינו דורש שלום אליו" " ( מצודות ) .

3. ויש שפירשו שהמשפט הוא חלק מטענה פילוסופית של יצר הרע: " "החליק אליו בעיניו - שם לפניו הרכסים לדרך חלק, מראה לו שאין השכל המעשי מכריח אל עשיית המצות ומניעת העבירות, ושואל ממנו למצוא עונו לשנוא , שימצא הטעם מדוע ישנא את העון ומדוע ימנע ממנו..." " ( מלבי"ם ) .

4. פירוש נוסף: " "אלוקים אינו מחפש חטאים ואינו מרגל. שנוי בעיניו למצוא עון, ואין לפניו עולה [נראה שמובן זה של הביטוי 'למצוא עונו לשנוא', היינו שהיצר מפתהו לרשע שהקדוש-ברוך-הוא שונא למצוא עון - יוצא מההקבלה בין שני הפסוקים: "נאום פשע לרשע... / אין פחד אלוקים לנגד עיניו", "כי החליק אליו בעיניו / למצוא עונו לשנוא": הטור הראשון מביע את עצם העובדה של פיתוי היצר, אם בדיבור פסקני ('נאום') או בקריצות ורמיזות ('כי החליק אליו בעיניו'). הטור השני מביע את תוכן הדיבור ('אין פחד אלוקים') והרמיזות ('למצוא עונו לשנוא'). וכשם שבפסוק הראשון תוכן הפיתוי הוא שאין פחד אלוקים מתגלה בעולם - כך נראה לפרש גם תוכן דברי החלקות שבפסוק השני שאין פחד אלוקים, לפי שאלוקים שנא למצוא עון]" " ( דוד שלמה שפירא, סיני סח ) .

ראו גם מציאה = תוצאה לא בטוחה של חיפוש , בעיני- = מנקודת מבט סובייקטיבית .

הפסוקים בהמשך הפרק מדברים על חסדי ה' כתשובה לרשע .