אבן עזרא על תהלים לו

<< · אבן עזרא על תהלים · לו · >>

פסוק א

למנצח לעבד ה' לדוד - טעם לעבד ה', בעבור שהזכיר דברי הפושעים והמורדים בשם הנכבד.

פסוק ב

נאם - הטעם זה אחשוב בקרב לבי, כי הפשע כאילו ידבר אדם הרשע אל תפחד, על כן אין אלהים לנגד עיניו.

פסוק ג

כי החליק - מגזרת אמריה החליקה, כמו: ואנכי איש חלק, כי החליק דבר הרע בעיניו למצוא השם עונו וישנאהו על דרך: אלהים מצא את עון עבדיך.

פסוק ד

דברי - ונקשר חדל עם למ"ד, כמו: ויחדלו לבנות העיר.

פסוק ה

און, על משכבו - בלילה.

יתיצב - הפך המשכב ביום.

על דרך לא טוב - מצות לא תעשה.

רע לא ימאס - הטעם כפול.

פסוק ו

ה' - נראתה הה"א החסירה ממלת ה' בשמים הכין כסאו, על כן נפתח הבי"ת וטעם זה הפסוק כי אני עבד השם, כי אדע כי חסדו כולל הכל. והטעם: כי אין למעלה מהשמים כמראה העין. ויש אומרים: כי השמים מקור החסד ומבוע האמונה.

פסוק ז

צדקתך - אמר ר' משה: כי צדקתך לא יוכלו בני אדם שאתה כי היא כהררי אל. והנכון: כי היא נשגבה לדעתה כהררי אל התקיפים, שלא יוכל אדם להגיע לשם וככה דעת משפטיך כתהום רבה שהיא עמוקה שלא יראנה אדם.

וטעם: אדם ובהמה – שהוא ישפוט כל מרגיש על דרך: ומיד כל חיה אדרשנו.

פסוק ח

מה - בעבור שהזכיר אדם ובהמה הזכיר הנכבדים מהאדם.

ומה יקר - ישרת בעבור שנים כמשפט, כאילו כתוב: ומה יקרים בני אדם אשר בצל כנפיך יחסיון, או מה יקר לכל אחד מהם.

פסוק ט

ירויון - כמו ירביון.

וטעם ביתך – הם המתבודדים לעבוד השם בביתם, והעבודה תדשן נפש ודעת השם תעדנם.

וטעם נחל – שלא יפסק.

פסוק י

כי, מקור חיים - חיי הנשמה העליונה שלא תמות.

באורך נראה אור - כינוי לשכר העולם הבא, כי אין דבר בעולם הזה נכבד מהאור והוא עצם ואיננו גוף.

פסוק יא

משוך - טעם ליודעיך - שהם במעלה העליונה.

והזכיר משוך – בעבור שחסדו בשמים ומשוך משמש בעבור אחר והוא ומשוך צדקתך לישרי לב, שיש להם מעשים טובים, ואם לא היו כמו יודעי השם.

פסוק יב

אל - הטעם אל תבואני רגל אנשי גאוה. והטעם על דרך ישכבנה, כאילו אמר שלא יתחברו עמו בבית השם.

ויד - הזכיר הרגל והיד.

וטעם אל תנידני מדשן ביתך – למקום אחר.

פסוק יג

שם - והטעם יפלו במקום שחשבו להנידני שם, לפני בואם אלי. ויש אומרים: ברוץ הרגל לבוא אלי תכשל ובהתחזק היד להנידני יהיו דחוים, כמו: דחה דחיתני לנפול. ופירוש שם כמו אז, וכמוהו שם יצעקו ולא יענה. ויתכן היות שם רמז למקום שנפלו שם פועלי און בימים קדמונים. והטעם שאדע, כי יד רשעים לא תנידני כי יפלו הם כאשר נפלו הדומים להם בזמן שעבר.