רד"ק על תהלים/לו
א עריכה
למנצח לעבד יהוה לדוד: לפי שמדבר ברשע שדעתו שאין לו אדון שיענישהו על הרע שעושה, לפיכך אמר: לעבד יי', כי הוא עצת רשעים רחקה מנו, והוא עבד יי' באמת, ויודע שיש לו אדון גומל האדם על הטוב והרע.
ב עריכה
נאם פשע לרשע בקרב לבי אני אומר בקרב לבי כי הפשע, והוא יצר הרע, אומר לרשע עשה מה שתרצה.
וקראו פשע כמו שקראו חטאת: לפתח חטאת רבץ (בראשית ד ז).
אין פחד אלהים לנגד עיניו: כלומר אין דבר לנגד עיניך שהפחד ממנו.
ג עריכה
כי החליק אליו בעיניו מחליק אליו בעיניו ומיפה לו המעשה.
למצא עונו למצא יפתנו לחפש המעשה הרע עד שימצאנו, כמו: לך מצא את החצים (שמואל א כ כא).
לשנא: מרוב התמדתו יקוץ בעברה וישנאנה.
ויש לומר: יפתנו למצא עונו לשנא להפך, והוא הדרך הטוב.
וכן: כי את יי' עזבו לשמר (הושע ד י), שפרושו: לשמר דרכי אלהים אחרים.
ובדרש (שוחר טוב בשנוים): הרשעים מסתכלים בעיניהם, ומחפשים בידיהם, ומהרהרים בלבם למצא איזה עון שהקדוש, ברוך הוא שונא, שיעשוהו.
וכן הוא אומר (דברים יב לא): כי כל תועבת יי' אשר שנא עשו לאלהיהם.
ד עריכה
דברי פיו און ומרמה כי אם ידבר טוב בפיו, און ומרמה הוא כי בלבו הוא חושב רע.
חדל להשכיל לקחת מוסר להשכיל לבו.
להיטיב: ולהיטיב דרכו.
ה עריכה
און יחשב על משכבו בלילה יחשב להרע, כי המטה היא מקום המחשבה בעוד האדם ער, כי איננו פונה לשום עסק.
וביום יתיצב על דרך לא טוב לעשות רע.
ואמר: לא טוב כדרך הלשון, כמו: אשר לא טהרה (בראשית ז ב).
כי לא טהור (שמואל א כ כו): וכן: ההלכים הדרך לא טוב (ישעיהו סה ב) ואשר לא טוב עשה בתוך עמיו (יחזקאל יחי ח).
ומאזני מרמה לא טוב (משלי כ כג) ; והדומים להם; או אמר כן כדי שלא יאמר רע שני פעמים סמוכים.
או פרושו: כי אין בדרכו בשום צד טוב, כי כלו רע.
רע לא ימאס: בכל עת אוהב להרע, ואין עת שימאס הרע מלעשותו.
ו עריכה
יהוה בהשמים עם ה"א הידיעה כמשפט וחסרוה ברוב להקל.
ופרוש בהשמים: עד השמים; וכן: בלא יוכלו יגעו בלבשיהם (איכה ד יד).
ואפשר שיהיה כמוהם ושלא את השעיר במדבר (ויקרא טז כב): כמו עד המדבר.
חסדך וחסד האל ואמונתו לעולם.
כי האמונה הוא קיום המין שלא יהרס, כי אם יאבדו האישים שהם הפרטים החסרים המין קים לעולם.
וכן הוא אומר (ישעיהו מה יח): לא תהו בראה, לשבת יצרה.
וכן כתוב (תהלים קיט צ): לדר ודר אמונתך כוננת ארץ ותעמד; והארץ לעולם עמדת (קהלת א ד).
והחסד הוא הזמנת קיום העולם, שמזמין לכל חי טרפו בדרך הקרוב אליו בלי יגיעה רבה, כי לא יוכל לקים ביגיעה רבה ותהיה האמונה קימת.
אבל החסד שהוא יתרון להיות הטוב ההוא הזמנה לקיום העולם כמו שאמר (תהלים קד יד): מצמיח חציר לבהמה; המצמיח הרים חציר (שם קמז ח), שההרים הם מקום הבהמות המדבריות, ושם הוא מצמיח להן מאכלן.
וכן אמר (שם קד י יא): המשלח מעינים בנחלים בין הרים יהלכון, ישקו כל חיתו שדי, שמזמין להן מאכל ומשקה במקומן; וזהו חסד האל על הברואים.
ועוד מהזמנת קיום העולם כי מה שצריך יותר לקיום העולם מזומן יותר, כי המשקים הם יות צריכים להתמדת החיים מן המאכלים, לפיכך המים נמצאים בהזמנתם יותר מן המאכל ובלא מלאכה ותקון; והאויר יותר צריך לכל חי מהמאכל והמשקה לפיכך נמצא יותר, כי לא יעמוד חי בלתו אפילו שעה אחת.
ואמר דוד כשספר מעשה הרשע ומחשבתו: גדולים חסדי יי' עם בריותיו, שאפילו הכופרים בו שהזכיר למעלה, יזמין להם מחיתם וטרפם עד העולם.
ואמר: אמונתך עד שחקים: כי חסד האל, יתברך, גדול עד לשמים וכן אמונתו כי שמים ושחקים אחד הוא.
וכן מנהג הלשון לשנות המלות במקום שיבא הכפל.
וכן אמר בפסוק אחר בהגדילו החסד והאמת (תהלים נז יא): כי גדל עד שמים חסדך, ועד שחקים אמתך.
ובהפליגו יותר אמר (שם קח ה): כי גדול מעל שמים חסדך.
ופרוש עד שחקים: כמו מן הארץ עד לשמים.
וכן אמר (שם קג יא): כי כגבה שמים על הארץ גבר חסדו על יראיו.
ז עריכה
צדקתך כהררי אל כהררי אל ההרים הגבוהים.
וכן מנהג הלשון כשרוצה להגדיל הדבר סומך אותו אל האל, כמו עיר גדולה לאלהים (יונה ג ג) ; ותהי לחרדת אלהים (שמואל א יד טו) ; מאפליה (ירמיהו ב לא) ; שלהבתיה (שיר ח ו) ; וענפיה ארזי אל (תהלים פ יא).
ואמר: צדקתך כהררי אל לפי שאמר: יי' בהשמים חסדך.
אמר: אף על פי שחסדך גדול לכל לטובים ולרעים אתה מבדיל ביניהם בעת אשר תראה ותגדיל צדקתך לטובים כהררים הגבהים והגדולים כן גדולה צדקתך לטובים.
משפטיך תהום רבה ותגדיל משפטיך לרשעים כשתראה עת שתביאם במשפטים תשקיעם עד תהום רבה שלא יצאו משם לעולם.
המשיל הטובה להרים שהוא מקום המשגב והמפלט מן האויב, כן טובת האל, יתברך, וישועתו, כמו שאמר (משלי יח י): מגדל עז שם יי'; סלעי ומצ (ו) דתי (שמואל ב כב ב; מזמור יח ג) ; העמדתי להררי עז (שם ל ח): עד שלא יוכלו בני אדם להסירה מן הטובים ולגזלה מהם.
והמשיל הרעה לתהום רבה שהוא מקום האבדון שלא ינצל אדם ממנו כמו שאמר (שם סט ב ג): כי באו מים עד נפש; טבעתי ביון מצולה ואין מעמד באתי במעמקי מים.
ואמר: אדם ובהמה תושיע יהוה: כלומר אף על פי שאתה מבדיל בין הטובים ובין הרעים בעולם הזה בהשגחתך על הטובים לטובה ועל הרעים לרעה כל אחד לפי מעשיו, פעמים שאתה נותן טובתך לרשע ותושיע אותו מצרה.
ואומר אני: כי אותו החסד שאתה עושה עם הרשע שהוא כופר בך הוא כמו החסד שאתה עושה עם הבהמה שאיננה מכירה בחסדך, ואתה נותן לה צרכה וזהו: אדם ובהמה תושיע יי', כי הרשע, או הכסיל, הוא כבהמה בצורת אדם, והוא כצורת הבהמה אל צורת האדם הטוב.
והחכם רבי אברהם בן עזרא פרש טעם אדם ובהמה תושיע יי': שהוא ישפוט כל מרגיש, על דרך מיד כל חיה אדרשנו (בראשית ט ה).
ורבותינו דרשו (בבלי ערכין ה ב בקצת שנוי): אלמלא צדקתך כהררי אל מי יוכל לעמוד מפני משפטיך שהם כתהומות רבה.
ועוד בדבריהם (חולין סג א): ר' יוחנן בן נורי [1]כי הוא חזי שלך הוה אמר: משפטיך תהום רבה; כי הוא חזי נמלה אמר: צדקתך כהררי אל.
ח עריכה
מה יקר חסדך אלהים אמר: החסד שתשוה בו לפעמים הטובים והרעים הוא בעולם הזה אבל בחסד העולם הבא לא יהיה לרעים חלק בו אלא כלו לטובים.
והחסד ההוא יקר ונכבד מחסד העולם הזה, שהוא טוב עובר; ואותו החסד הוא הטוב הקים והנצחי.
וזהו שאמר: מה יקר חסדך.
ומלת מה היא להגדלה כמו: מה רב טובך אשר צפנת ליראיך (תהלים לא כ).
לחסד העולם הזה אמר (תהלים נז יא): עד שמים חסדך; אבל חסד העולם הבא אין לו שיעור, כמו שאמר הנביא (ישעיהו סד ג): עין לא ראתה אלהים זולתך.
ובני אדם בצל כנפיך יחסיון: בעולם הבא יחסיון בצל כנפיך אותם שהם בני אדם באמת, לא אותם שהם כבהמה כמו שזכר; כי אותם יש להם לפעמים טובה בעולם הזה, אבל לעולם הבא לא.
לפיכך אמר: אלהים, שענינו שופט, כי שם יגיע לכל אחד ואחד כמשפטו.
ט עריכה
ירויון מדשן ביתך כל זה לעולם הבא, ולעולם הנשמות והמלאכים.
והוא בית יי' כמו שנקרא היכל יי', והר קדשו, והר יי', ונועם יי', כמו שפרשנו (תהלים יא ד; טו א; כז ד).
והדשן והעדן השגת ידיעת האל, יתברך.
והיא הטובה שאין אחריה רעה, והשבע שאין אחריו רעב וצמא.
וטעם ונחל עדניך שיהיו העדנים לרוב כמו מי הנחל.
וטעם תשקם: שאתה תעזרם בידיעה.
י עריכה
כי עמך מקור חיים כמו מי המקור שלא יפסקו כמו שפוסקים המים המכונסים; כן חיי העולם הבא בלא הפסק, והם חיים שאין אחריהם מיתה, והאור שאין אחריו חשך; וזהו: באורך נראה אור:
יא עריכה
משך חסדך לידעיך וצדקתך לישרי לב: משך חסדך המשיכה כענין הנטיה כמו ויט אליו חסד (בראשית לט כא) ; וכן משכתיך חסד (ירמיהו לא ג).
אמר: הטה לידעיך חסד בעולם הזה שיוכלו להתעסק בחכמה ובמצות שלא יהיה להם מונע מעסקי העולם הזה.
או יהיה פרוש הפסוק לעולם הבא; וידעיך: הם החכמים שמתעסקים בתורה ובמצות ובחכמת אלהות הבורא כפי כחם; וישרי לב: הם ההולכים בתם לב ובישר, מתעסקים בתורה ובמצות, אלא שלא הגיעו לחכמת האלהות לדעת הבורא, רק מדרך הקבלה.
ובקש מהאל שימשוך חסדו, שהוא יתרון הטובה בעולם הבא לידעיו וצדקתו היא הטובה הראויה לישרי לב.
יב עריכה
אל תבואני אל תבוא לי; וכן תבואהו שואה (תהלים לה ח): תבוא לו.
בקש: לא תבוא לי רגל גאוה רגל האויבים הבאים בגאוה לטרדני במלחמה, ולא אהיה פנוי לעבודת האל.
ויד רשעים אל תנדני: ממקומי שאני מתבודד בו לדעת דרכיך.
וזכר הרגל והיד, כי היו באים ברגלם ונלחמים בידם.
יג עריכה
שם נפלו פעלי און נפלו עבר במקום עתיד כמנהג הנבואות ודברי רוח הקדש; ופרושו: במקומם יפלו, שלא יהיה להם כח לבוא בארצנו ולהלחם עלינו.
דחו ולא יכלו קום: תהיה להם דחיה ונפילה שלא תהיה להם תקומה ממנה עוד, הפך הצדיק שנאמר בו (משלי כד טז): כי שבע יפול צדיק וקם.
ומלת דחו מלרע הרבי"ע בחי"ת והוא מבנין שלא נזכר שם פועלו מהדגוש; והוא על משקל כלו תפלות דוד (תהלים עב כ), אלא שאין החי"ת בדגש.
- ^ * הערת המדפיס: אמר שלמה הקטן: לפנינו בתלמוד: ר' יוחנן סתם.