קטגוריה:שמות לד כא
נוסח המקרא
ששת ימים תעבד וביום השביעי תשבת בחריש ובקציר תשבת
שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבֹּת בֶּחָרִישׁ וּבַקָּצִיר תִּשְׁבֹּת.
שֵׁ֤שֶׁת יָמִים֙ תַּעֲבֹ֔ד וּבַיּ֥וֹם הַשְּׁבִיעִ֖י תִּשְׁבֹּ֑ת בֶּחָרִ֥ישׁ וּבַקָּצִ֖יר תִּשְׁבֹּֽת׃
שֵׁ֤שֶׁת יָמִים֙ תַּעֲבֹ֔ד וּ/בַ/יּ֥וֹם הַ/שְּׁבִיעִ֖י תִּשְׁבֹּ֑ת בֶּ/חָרִ֥ישׁ וּ/בַ/קָּצִ֖יר תִּשְׁבֹּֽת׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | שִׁתָּא יוֹמִין תִּפְלַח וּבְיוֹמָא שְׁבִיעָאָה תְּנוּחַ בִּזְרוּעָא וּבִחְצָדָא תְּנוּחַ׃ |
| ירושלמי (יונתן): | שִׁיתָּא יוֹמִין תִּפְלָח וּבְיוֹמָא שְׁבִיעָאָה תָנוּחַ בְּרִידַיָא וּבְחַצְדָא תָּנוּחַ: |
| ירושלמי (קטעים): | בִּירִידָא: |
רש"י
והשתא קשה ממה נפשך, אם כל תוספות חול על הקודש ילפינן מחדא, אם כן לא לכתוב "תשבתו שבתכם", ואי לא נוכל למילף, ולכך בעי קרא לכל חדא וחדא, אם כן היאך נוכל למילף מן "בחריש ובקציר" כל תוספות קדושה. ויראה דלא קשיא מידי, דודאי לא מצינו למילף מן "ועניתם" תוספות יום טוב ושבת, דאין ענין תוספות שביתה לתוספות עינוי, דקרא לא כתיב רק "ועניתם את נפשותיכם בתשעה לחודש", והווה אמינא דלענין ענוי קאמר בלבד שצריך להוסיף, ולא משום שביתה. והא דקאמר 'אין לי אלא יום הכיפורים', ומשמע דיום הכיפורים יליף ליה שפיר, והשתא מנין יום הכיפורים גופיה לענין שביתה דצריך להוסיף מחול על הקודש, דשמא קרא לענין ענוי קאמר, דזה אינו, כיון דלענין ענוי צריך להוסיף - הוא הדין לענין שבות גם כן, דאם אין שביתה אין כאן שם יום טוב לגמרי, ולא שייך ענוי. ולפיכך בודאי לענין יום הכיפורים, כיון דילפינן לענין ענוי דצריך להוסיף מחול על הקודש, בודאי צריך לשבת גם כן. ועוד, דודאי כיון דכתיב על "ועניתם את נפשותיכם" "מערב עד ערב תשבתו", שמע מינה דגם כן השביתה צריך להוסיף. ומכל מקום לא נוכל ללמוד מיום הכיפורים, דהתם שאני כיון דלענין ענוי יש תוספות - יש הוספה לענין שביתה, אבל בעלמא לא:
ובפרק קמא דר"ה (סוף יב ע"ב) הקשו התוספות דלמה לי "בחריש ובקציר תשבות", תיפוק ליה מדכתיב בפרשת וילך (דברים ל"א, י') "מקץ שבע שנים במועד שנת השמיטה", אמר "מקץ שבע שנים" וקאמר "שנת השמיטה", אלא שעדיין שמיטה נוהגת, כגון קציר של שביעית היוצא למוצאי שביעית, וכדפירש רש"י לקמן (שם), ואם כן למה לי "בחריש ובקציר תשבות", ותרצו דקרא ד"מועד שנת השמיטה" אתיא שכל פירות שגדלו שליש בשביעית דאסורים בסחורה, דכיון דגדלו שליש נקראו 'פירות שביעית', אבל לא ילפינן מזה דאסורים הנך פירות לקצור, כיון דהקצירה היא אחר שביעית, אף על גב דהני פירות 'פירות שביעית', לענין קצירה לא היינו אוסרים, לכך צריך "בחריש ובקציר תשבות" למילף על קציר של שביעית היוצא למוצאי שביעית דאסור לקצור, וזהו אסור משום תוספות שביעית:
והקשה הרא"ם דלרבי ישמעאל דילף איסור התוספות מן "ועניתם את נפשותיכם" כדלעיל, תיפוק ליה מן "במועד שנת השמיטה", ולא הקשה כלום, דהרי כבר אמרנו דאין ללמוד כלל תוספת מן "במועד שנת השמיטה", דהווה אמינא טעמא דהתם כיון דהפירות כבר גדלו בשביעית 'פירות שביעית' הם, ואין שייך בזה תוספות שביעית, אלא שנוהג שביעית בפירות הגדלים בשביעית, ומהיכי ילפינן תוספת, ולכך צריך קרא לתוספת שביעית, דהיינו שיהיה אסור בקצירה, ובזה שייך תוספת שביעית, ופשוט הוא:
ועוד הקשה הרא"ם דלכתוב קרא ד"בחריש ובקציר תשבות" ולשתוק מקרא ד"מקץ", וגם זה קושיא של כלום היא, דהא בודאי צריך קרא, כדאיתא שם (ראש השנה דף יב:) ללמוד על תבואה הגדילה שליש דנוהג בה מנהג שביעית, דהא בשביל כך כתיב קרא "מקץ שבע שנים במועד שנת השמיטה באספך", והאי "אסיף" (לעיל כג, טז) הוא קציר כדאיתא שם, וידוע כי כל קציר שהוא בסוכות גדלה שליש קודם ראש השנה, וקאמר רחמנא שיהא נוהג בה מנהג שביעית, ולא קשיא מידי:
ועוד הקשה דלמא קרא אתיא שילקה החורש בשביעית לאפוקי ממאן דאמר אין מלקות בחרישת שביעית בריש מועד קטן (דף ג.), ולכך מקיש לקצירה, מה קצירה בלאו, אף חרישה בלאו, ואין זה קשיא, דקרא בעשה איירי, ואיך יליף לאו בהיקש, וכהאי גוונא לא תמצא בשום דוכתיה שהכתוב בא למילף לאו בהיקשא כאשר קרא איירי בעשה, ופשוט הוא בעיני:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
רשב"ם
בחריש ובקציר תשבות: שהיא חשובה וצריכה לבריות וכל שכן שאר מלאכות:
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
(כא) "ששת ימים" ככה כתוב בראשונה. וטעם "בחריש ובקציר" שהם עיקר חיי האדם. אמר ענן ימחה שמו כענן, כי זה על משכב האשה. והלא תכסהו בושה, כי אם אמרנו כי ביד הגבר החריש, הלא במלת קציר יחריש. ולא הזכיר בפרשה הזאת שנת השמיטה, כי היום הידוע השלם הוא תנועת הגלגל העליון ממזרח למערב בעשרים וארבעה שעות. ויום השמש הוא שלש מאות וששים וחמשה ימים וקרוב מרביעית יום, כי הוא תקופת השמש מתחלת מערב עד שובה אל מקומה. וחכמי המזלות יבינו זה:
קצר
(כא) וטעם "בחריש ובקציר" - אפילו החריש והקציר שבו חיי האדם תלויים, כי יתכן להיות הארץ גשומה, ואם לא תזרע ביום שבת תיבש, והקציר - אם לא יאסף ישחת. ויאמר הגאון, כי כן ושאלה אשה משכנתה (שמות ג, כב), שהתיר השם אפילו אשה משכנתה, וכן: פסחים בזזו בז (ישעיה לג, כג). ושכרם שיכרית גוים וירחיב גבולם. ונכרי לא יעבר בארצם בבוא הזכרים ליראות את פני ה':
רמב"ן
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
אלשיך
כלל הדברים כי על ידי המצות האמורות תכיר חידוש העולם ושידוד שרים ומזלות. ושמא תאמר הלא במצות שבת יש זכר לחידוש העולם ודי לי אותו הרמז. לזה אמר "ששת ימים" וכו'. לומר כי אמת הוא שמצות שבת היא הוראת האמונה, אך לא תכריחנה. ועל כן ירפו ידי השובת בכל שבעת ימים [יום] אחד ויתבטל ממלאכתו, ומה גם בחריש ובקציר שיקשה בלב איש לשבות מחרישו וקצירו כי הן חייו. אך על מצות פסח ובכור המורה על הכרח החידוש על ידי נפלאותיו יתברך ושידדו שר ומזל, אז יחזק לבבך לשבות ביום השבת, שהוא הוראת החידוש בראותך הוראת ההכרח. וזהו שהפסיק בין פסח לעצרת במצות שבת, לומר על ידי מצות אלו המורות על חידוש העולם, מעצמך "ששת ימים" בלבד "תעבוד וביום השביעי תשבות", ואפילו "בחריש ובקציר תשבות", ולא תחוש על ידי ראותך הכרח על הוראת שבת:
- פרשנות מודרנית:
בחריש ובקציר תשבות
(שמות לד כא): "שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבֹּת, בֶּחָרִישׁ וּבַקָּצִיר תִּשְׁבֹּת"
המצוה לשבות ביום השביעי ולא לעשות בו מלאכה נזכרה כבר בעשרת הדיברות ובעוד מקומות רבים. מה מוסיף הפסוק שלנו?
1. יש שפירשו שהפסוק בא להדגיש את החריש והקציר:
- "אפילו בזמן החרישה והקצירה תשבות ביום השבת" ( שד"ל , ע"פ רמבמ"ן) ; אפילו בעונות העמוסות ביותר של החקלאי - עונת החריש ועונת הקציר - יש לקחת פסק זמן מהעבודה ולשבות ביום השבת. ואכן, הפסוק שלנו נמצא בין הפסוקים המדברים על חג הפסח לבין הפסוקים המדברים על חג השבועות והסוכות, כך שהוא מכוון בדיוק כנגד עונת הקציר (ראו עוד על עונות השנה ).
- ומכאן שגם תלמידים, הנמצאים בעונת ה"חריש" לפני המבחנים, צריכים לשבות בשבת...
- "על-דרך הפשט הזכיר חריש וקציר שבהם עיקר חיי האדם. והזכיר השבת באמצע הרגלים, כי סמך אותו לחג המצות ולקדוש הבכורות, בעבור שכולם זכר למעשה בראשית, כי ביציאת מצרים אות ומופת בו, כאשר פירשתי בעשרת הדברות (לעיל כ ב). ועוד, כי הכתוב אמר שיש גם בשבת זכר ליציאת מצרים כמו שאמר בעשרת הדברות האחרונות (דברים ה טו) וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים ויוציאך ה' אלהיך משם על כן צוך ה' אלהיך לעשות את יום השבת" ( רמב"ן )
2. חכמי התלמוד הסיקו מכאן מספר מסקנות הלכתיות לגבי שבת:
- מכך שהחריש והקציר נזכרו בפירוט, למדו שכל מלאכה אסורה בפני עצמה, ולכן אם מישהו עשה כמה מלאכות שונות בשבת - חייב על כל אחת ואחת (ע"פ בבלי שבת ע. ) .
- מההקבלה בין חריש לקציר, למדו ש: "מה חריש רשות - אף קציר רשות, יצא קציר העומר, שהיא מצוה (קציר העומר מותר לקצור בשבת)" (רבי ישמעאל (רש"י), בבלי מועד קטן ד. , משנה שביעית א ד , בבלי מכות ח ב ) .
3. ויש שפירשו שהמילים בחריש ובקציר תשבות מתייחסות בכלל לשנת השמיטה: "אין צריך לומר חריש וקציר של שביעית, שהרי כבר נאמר (ויקרא כה,ד) שדך לא תזרע וכרמך לא תזמור! אלא חריש של ערב שביעית שנכנס לשביעית, וקציר של שביעית שיצא למוצאי שביעית" (רבי עקיבא, בבלי מועד קטן ג: ; וכן סתם משנה שביעית א ד ) : הפסוק מלמד שחריש וקציר נחשבים מלאכה אחת, ולכן אסור לחרוש בשנה השישית כאשר הקציר המסיים את אותו חריש יהיה בשנה השביעית, ואסור לקצור בשנה השמינית פירות שצמחו מחריש שנעשה בשנה השביעית (ומכאן למדו גם באופן כללי שיש להוסיף מחול על הקודש - ראש השנה ט א ).
4. חריש וקציר הם גם משל: חריש מסמל את המחשבה הקודמת לפעולה , זריעה היא הפעולה, ו קציר מסמל את תוצאת הפעולה . אם כך, אולי אפשר ללמוד מכאן, שגם המטרה וגם האמצעים צריכים להיות כשרים: אסור לתכנן פעולה אסורה גם אם לא מבצעים אותה, ואסור ליהנות מתוצאות של פעולה אסורה גם אם לא תיכננו אותה: בחריש ובקציר תשבות.
מקורות ופירושים נוספים
היו, כנראה, אנשים שהסיקו מהפסוק שלנו מסקנות המנוגדות להלכה:
- "אין שבת בשביעית... במאי טעו? בהדין קרא: בחריש ובקציר תשבות: בזמן דאיכא חרישה איכא שבת, ובזמן דליכא חרישה ליכא שבת" ( בבלי הוריות ד: ) .
- "ומה שביעית, שאין חייבים עליה לא כרת ולא מיתת בית דין, הרי הוא שובת מערב שביעית לשביעית; שבת, שחייב עליו כרת ומיתת בית דין, דין הוא שישבות מערב שבת לשבת, (או) [ולא] יהיה רשאי להדליק לו נר, או להטמין לו את החמין, או לעשות לו מדורה?תלמוד לומר: לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת; ביום השבת אי אתה מבעיר, אבל אתה מבעיר מערב שבת לשבת" ( מכילתא ויקהל ) .
מאמרים נוספים מתוצאות החיפוש ב גוגל
- מקורות מקבילים לעשרת הדיברות: א : ב"ספר הברית הקטן": " ששת ימים תעבד וביום השביעי תשבת, בחריש ובקציר תשבת" (שמות ל" ד 21). ההתייחסות לשבת בולטת במקראות שונים השייכים לספרות הכוהנית, ובעיקר לאלה ... ( cache )
- הרב יואל בן נון : " ששת ימים תעבד, וביום השביעי תשבת, בחריש ובקציר תשבת" (ל"ד, כא). מכאן, שישנם שני ציוויים של מצוות שבתון כמצות עשה: שבות בבית - קודם למעמד הר-סיני, ושבות בשדה - אחריו. ... ( cache )
- התפיסה של מקצב העונות החקלאיות / חלק א: העונות החקלאיות : 5; 'כי זה שנתים הרעב בקרב הארץ ועוד חמש שנים אשר אין חריש וקציר'6; ' ששת ימים תעבד וביום השביעי תשבת בחריש ובקציר תשבת'7; 'והשיג לכם דיש את בציר ובציר ישיג את זרע. ... ( cache )
- Yeshiva.org.il- פרשת כי תשא : ... תפדה ולא יראו פני ריקם: (כא) ששת ימים תעבד וביום השביעי תשבת בחריש ובקציר תשבת: (כב) וחג שבעת תעשה לך בכורי קציר חטים וחג האסיף תקופת השנה: (כג) שלש פעמים בשנה ... ( cache )
- בית המדרש הוירטואלי של ישיבת הר עציון - גירסת html של - 21kitissa.rtf : והשני נמצא בסיומה של פרשת כי-תשא, ברשימת המצוות שאחר חטא העגל (ל"ד, כא): " ששת ימים תעבד, וביום השביעי תשבת...". [12]. נחמה ליבוביץ ע"ה היא שהעירה את תשומת לבנו ... ( cache )
- הוצאת תבונות מכללת הרצוג : ששת ימים תעבד וביום השביעי. תשבת בחריש ובקציר תשבת. וחג שבעת תעשה לך בכורי קציר חטים...". כבר ב. מבט ראשון ניכרים הקשיים בפרשה זו. מה ראתה התורה להזכיר עניין שבת ... ( cache )
- שבת קודש - שמירת ו חילול שבת - דרשות מוסר : החפץ חיים הלך לעשיר למפעל, נכנס אצלו למשרד, והחפץ חיים שאל אותו: "כתוב בתורה הקדושה ' ששת ימים תעבד וביום השביעי תשבת' ", שאל אותו החפץ חיים: "הרי בתורה אין מילה ... ( cache )
- סלח נא לעוון העם הזה : כך, לדוגמא, "ששת ימים תעשה מעשיך וביום השביעי תשבות" (שמות כג, יב); " ששת ימים תעבד וביום השביעי תשבות" (שם, לד, כא); ובעשרת הדברות: "זכור את יום השבת לקדשו, ששת ימים ... ( cache )
- Yeshiva.org.il- שמות פרק לד : ... תפדה ולא יראו פני ריקם: (כא) ששת ימים תעבד וביום השביעי תשבת בחריש ובקציר תשבת: (כב) וחג שבעת תעשה לך בכורי קציר חטים וחג האסיף תקופת השנה: (כג) שלש פעמים בשנה ... ( cache )
- גליונות לעיון בפרשת השבוע : ששת ימים תעבד וביום השביעי תשבות- בחריש ובקציר תשבות. רש"י כ"א. בחריש ובקציר תשבות - למה נזכר חריש וקציר יש מרבותינו אומרים על חריש של ערב שביעית הנכנס לשביעית וקציר ... ( cache )
- התפיסה של מקצב העונות החקלאיות / חלק ב: השתקפות מקצב העונות... : ' ששת ימים תעבד וביום השביעי תשבת בחריש ובקציר תשבת.'49 'עבר קציר כלה קיץ ואנחנו לוא נושענו.'50 ובדומה: 'תכין בקיץ לחמה אגרה בקציר מאכלה'51; 'אגר בקיץ בן משכיל נרדם ... ( cache )
- פרשת כי-תשא - הברית בין הקב"ה לישראל - גיליונות נחמה ליבוביץ : שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבֹּת בֶּחָרִישׁ וּבַקָּצִיר תִּשְׁבֹּת". רמב"ן, פסוק כ"א: ד"ה בחריש ובקציר תשבות: על דרך הפשט הזכיר חריש וקציר, שבהם ... ( cache )
- מדוע השתנה סדר המצוות בין פרשת משפטים לבין פרשת כי-תשא? : כא שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבֹּת; בֶּחָרִישׁ וּבַקָּצִיר , תִּשְׁבֹּת. כב וְחַג שָׁבֻעֹת תַּעֲשֶׂה לְךָ, בִּכּוּרֵי קְצִיר חִטִּים; וְחַג, ... ( cache )
- אנציקלופדיה יהודית דעת - חורש; : לדעת ר' ישמעאל [טור שעח] איסור חרישה בשבת מפורש בתורה, שנאמר: וביום השביעי תשבת בחריש ובקציר תשבת9, וביארו ראשונים שלפי פשוטו של מקרא בשבת הדברים אמורים9א, ... ( cache )
- מצוות השבת בספר שמות : "שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבֹּת בֶּחָרִישׁ וּבַקָּצִיר תִּשְׁבֹּת". 6. בפרשת ויקהל (ל"ה א-ג). "ויַּקְהֵל משֶׁה אֶת-כָּל-עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל ... ( cache )
- Yeshiva.org.il- כללי המלאכות : חריש וקציר שנאמר (שמות לד, כא): "שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבֹּת, בֶּחָרִישׁ וּבַקָּצִיר תִּשְׁבֹּת". ולמדנו מזה, שאפילו מלאכות שחיי האדם תלויים בהן, ... ( cache )
- שקופית 1 : אמנם, איסור חרישה מוזכר בתורה בפסוק שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבֹּת, בֶּחָרִישׁ וּבַקָּצִיר תִּשְׁבֹּת אך בפשטות, פסוק זה עוסק בשבת, ואין מקור ... ( cache )
- Naqqeh lo Yenaqqeh : כא שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבֹּת בֶּחָרִישׁ וּבַקָּצִיר תִּשְׁבֹּת: כב וְחַג שָׁבֻעֹת תַּעֲשֶֹה לְךָ בִּכּוּרֵי קְצִיר חִטִּים וְחַג הָאָסִיף ... ( cache )
- פרשת לך לך : וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבֹּת, בֶּחָרִישׁ וּבַקָּצִיר תִּשְׁבֹּת".1 ובכן, כיצד הגיעה המשנה לכך ששלושים ותשע המלאכות המפורטות בה, הן הכלולות באיסור מלאכה בשבת? ... ( cache )
- הייד פארק - מרכז פורומים ישראלי | בין "ספר הברית" ל"ספר הברית הקטן" : כא) שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבֹּת בֶּחָרִישׁ וּבַקָּצִיר תִּשְׁבֹּת: כב) וְחַג שָׁבֻעֹת תַּעֲשֶׂה לְךָ בִּכּוּרֵי קְצִיר חִטִּים וְחַג הָאָסִיף ... ( cache )
- מצוות השמיטה : "ששת ימים תעבֹד וביום השביעי תִּשְׁבֹּת, בחריש ובקציר תִּשְׁבֹּת" (שמות ל"ד, כא). ר' עקיבא (ר"ה ט. ועוד) סבור, שחלקו השני של הפסוק נוגע לשביעית ולא לשבת, כך שיש כאן מקור ... ( cache )
- Yeshiva.org.il- ר' נחמן מברסלב וספיחי מוצאי השביעית : "שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבֹּת בֶּחָרִישׁ וּבַקָּצִיר תִּשְׁבֹּת ". אונקלוס החליף את החריש בזריעה, ותרגם באופן הבא: "בזרועא ובחצדא תנוח". ... ( cache )
- דף קשר 1045 - שינוי משמעות / אוריאל כהן : ... וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבֹּת בֶּחָרִישׁ וּבַקָּצִיר תִּשְׁבֹּֽת׃ וְחַג שָׁבֻעֹת תּֽעֲשֶׂה לְךָ בִּכּוּרֵי קְצִיר חִטִּים וְחַג הָאָסִיף תְּקוּפַת הַשָּׁנָה" (ל"ד, י"ח-כ"ב) ... ( cache )
- מצוות הסבה : וביום השביעי תשבת, בחריש ובקציר תשבת". ובכן, כיצד הגיעה המשנה לכך ששלושים ותשע המלאכות המפורטות בה הן הכלולות באיסור מלאכה בשבת? אחד משלושת האמוראים הללו ... ( cache )
- ברית עשרת הדברים הם לב התורה המזרים דם נפש לכל אהוב-יה : 31 ינואר 2011 ... (כא) שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבֹּת בֶּחָרִישׁ וּבַקָּצִיר תִּשְׁבֹּת: (כב) וְחַג שָׁבֻעֹת תַּעֲשֶׂה לְךָ בִּכּוּרֵי קְצִיר חִטִּים ... ( cache )
- Ex 34 in Hebrew and English transliteration : ... תִּפְדֶּה וְלֹא-יֵרָאוּ פָנַי רֵיקָם: כא שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבֹּת בֶּחָרִישׁ וּבַקָּצִיר תִּשְׁבֹּת: כב וְחַג שָׁבֻעֹת תַּעֲשֶֹה לְךָ בִּכּוּרֵי ... ( cache )
- חג השבועות - אביבה והתעויוט - תפוז בלוגים : 17 מאי 2010 ... כא שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבֹּת; בֶּחָרִישׁ וּבַקָּצִיר תִּשְׁבֹּת. כב וְחַג שָׁבֻעֹת תַּעֲשֶׂה לְךָ בִּכּוּרֵי קְצִיר חִטִּים; ... ( cache )
- כמה עונות יש בשנה? : ... לד21: "שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבֹּת, בֶּחָרִישׁ וּבַקָּצִיר תִּשְׁבֹּת "; שמואל א ח יב: "וְלָשׂוּם לוֹ שָׂרֵי אֲלָפִים וְשָׂרֵי חֲמִשִּׁים, ... ( cache )
- Yeshiva.org.il- רבי נחמן מברסלב והחריש בערב השביעית : "שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבֹּת בֶּחָרִישׁ וּבַקָּצִיר תִּשְׁבֹּת". אונקלוס החליף גם כאן את החריש בזריעה, ותרגם באופן הבא: "בזרועא ובחצדא תנוח". ... ( cache )
- Yeshiva.org.il- אונקלוס ו"חכמת העופות" : "שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבֹּת בֶּחָרִישׁ וּבַקָּצִיר תִּשְׁבֹּת ". אך אונקלוס החליף שם את ה'חריש' ב'זרע', ותרגם באופן הבא: "בזרועא ובחצדא תנוח". ... ( cache )
- שמות פרק : כא שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבֹּת בֶּחָרִישׁ וּבַקָּצִיר תִּשְׁבֹּת: כב וְחַג שָׁבֻעֹת תַּעֲשֶׂה לְךָ בִּכּוּרֵי קְצִיר חִטִּים וְחַג הָאָסִיף ... ( cache )
- הייד פארק - מרכז פורומים ישראלי | מה היא מלאכה? : [שמות לד] (כא) שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבֹּת, בֶּחָרִישׁ וּבַקָּצִיר תִּשְׁבֹּת: [דברים ה] (יד) וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ, לֹא ... ( cache )
- אמיתות תורה שבעל פה - שמירת שבת וישור דעות : ובזה לא תמו אסמכתות שוא שלהם בנושא ודרשו את הכתוב שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבֹּת; בֶּחָרִישׁ וּבַקָּצִיר , תִּשְׁבֹּת. (שמות לד, כא) וחריש ...
- הייד פארק - מרכז פורומים ישראלי | אל יצא איש ממקומו ביום השביעי : [שמות לד] (21) שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבֹּת, בֶּחָרִישׁ וּבַקָּצִיר תִּשְׁבֹּת: 7. איסור מלאכה - הכנת אוכל. האנשים אספו את המן במגמה להכין אותו ... ( cache )
תגובות
שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבֹּת, בֶּחָרִישׁ וּבַקָּצִיר תִּשְׁבֹּת
[גם בשנת שבת הארץ הלא היא שנת השבע שנת השמיטה אשר אין חריש וקציר]]
- -- daian moshe, 2011-12-14 08:45:03
מקורות
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2011-12-13.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
קטגוריות־משנה
קטגוריה זו מכילה את 2 קטגוריות המשנה המוצגות להלן, ומכילה בסך הכול 2 קטגוריות משנה. (לתצוגת עץ)
ש
דפים בקטגוריה "שמות לד כא"
קטגוריה זו מכילה את 21 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 21 דפים.