קטגוריה:שמות יג ח
והגדת לבנך ביום ההוא לאמר בעבור זה עשה יהוה לי בצאתי ממצרים
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה יְהוָה לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וְהִגַּדְתָּ֣ לְבִנְךָ֔ בַּיּ֥וֹם הַה֖וּא לֵאמֹ֑ר בַּעֲב֣וּר זֶ֗ה עָשָׂ֤ה יְהֹוָה֙ לִ֔י בְּצֵאתִ֖י מִמִּצְרָֽיִם׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וְ/הִגַּדְתָּ֣ לְ/בִנְ/ךָ֔ בַּ/יּ֥וֹם הַ/ה֖וּא לֵ/אמֹ֑ר בַּ/עֲב֣וּר זֶ֗ה עָשָׂ֤ה יְהוָה֙ לִ֔/י בְּ/צֵאתִ֖/י מִ/מִּצְרָֽיִם׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
אונקלוס: | וּתְחַוֵּי לִבְרָךְ בְּיוֹמָא הַהוּא לְמֵימַר בְּדִיל דָּא עֲבַד יְיָ לִי בְּמִפְּקִי מִמִּצְרָיִם׃ |
ירושלמי (יונתן): | וְתִתְנֵי לִבְרָךְ בְּיוֹמָא הַהוּא לְמֵימָר מִן בִּגְלַל מִצְוָותָא דָא עֲבַד מֵימְרָא דַיְיָ לִי נִיסִין וּפְרִישִׁין בְּמִפְקֵי מִמִּצְרָיִם: |
רש"י (כל הפרק)
"בעבור זה" - בעבור שאקיים מצותיו כגון פסח מצה ומרור הללו
"עשה ה' לי" - רמז תשובה לבן רשע לומר עשה ה' לי ולא לך שאלו היית שם לא היית כדאי ליגאל (מכילתא)מפרשי רש"י
מפרשי רש"י
מזרחי (רא"ם) (כל הפרק)
גור אריה (כל הפרק)
מנחת יהודה (כל הפרק)
נחלת יעקב (כל הפרק)
ספר הזכרון (כל הפרק)
עמר נקא (כל הפרק)
ביאורי מהרא"י
רמב"ן (כל הפרק)
מדרש מכילתא (כל הפרק)
מלבי"ם - התורה והמצוה
קח. והגדת לבנך ביום ההוא הוא מצות עשה של ספור יציאת מצרים. כי מה שנזכר למעלה זכור את היום הזה, הוא מצות עשה של זכירת יציאת מצרים שזה נוהג בכל יום. אבל והגדת הוא הספור, שאינו נוהג רק ביום ההוא.
ועל זה אמרו, יכול מראש חודש, תלמוד לומר ביום ההוא. וכבר בארתי בפ' אמור ( אמור קלו ) שיש הבדל, שכל מקום שכתוב ביום ההוא- הלילה שייך אל היום שלפניו. כמו ביום ההוא יאכל לא תותירו ממנו עד בקר. ועל זה אמר, אי ביום ההוא יכול מבעוד יום כי היום שייך אל הלילה, לכן אמר בעבור זה.
והראב"ע פירש, בעבור זה - שקיימתי מצותיו בעת יציאת מצרים נגאלתי. והיה לו לומר בגלל זה, שמלת בגלל מציין הסבה הקודמת, ומלת בעבור מורה כפרש"י בעבור שאקיים מצותיו בעתיד. ומבואר אצלי צו (צו כג) שכנוי הרומז 'זה - זאת', מציין דבר העומד נכחו, על כן בשעה שיש מצה ומרור מונחים לפניך.
ומה שאמרו במכילתא שמדבר בבן רשע, יתבאר בסוף הפרשה.
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:שמות יג ח.
בעבור זה עשה ה' לי בצאתי ממצרים
(שמות יג ח): "וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר: בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה ה' לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם".
בכל שנה, ביום ההוא של יציאת מצרים, תגיד לבנך ותספר לו על יציאת מצרים, ותאמר לו: בעבור זה (במצה הזאת שאנחנו אוכלים) עשה ה' לי ניסים כשיצאתי ממצרים, שהוציאנו כל-כך מהר עד שהבצק לא הספיק להחמיץ.
דקויות
והגדת לבנך - גם אם הוא לא שואל
ישנם כמה פסוקים המצווים עלינו לספר לילדינו על יציאת מצרים, אבל ברוב הפסוקים הסיפור הוא תשובה לשאלה שהבן שואל (ראו למשל פרשת המצות ופרשת הבכורות ), והפסוק הזה לא - בפסוקים שלפניו לא נזכרה כל שאלה שהבן שואל.
מכאן אמרו חכמי המשנה (בהגדה של פסח) : "שאינו יודע לשאול - את פתח לו", כלומר, אפילו אם הבן אינו יודע לשאול, הוריו צריכים לפתוח איתו בשיחה על יציאת מצרים. כלומר, ההורים חייבים לספר ביציאת מצרים לכל הילדים, בין אם הם שואלים ובין אם לא.
מכאן באה המילה הגדה - זו פשוט צורת שם הפעולה של הפועל הגיד הנזכר בפסוק (כמו שהמילה הסעה היא שם הפעולה של הסיע).
המילים ביום ההוא מלמדות, שהמצוה לספר ביציאת מצרים חלה באותו יום שנזכר בתחילת הפרשה - היום שבו היתה יציאת מצרים: "זכור את היום הזה אשר יצאתם ממצרים מבית עבדים...".
בעבור זה
ניתן לפרש את הפסוק על-פי משמעויות שונות של המילה בעבור
1. בעבור = כדי ש-; תיאור תכלית עתידית של פעולה. לפי זה, משמעות הפסוק היא " ה' עשה לי ניסים בצאתי ממצרים, כדי שאעשה את זה, כדי שאעשה את מה שאני עושה עכשיו, כדי שאקיים את מצוותיו" (ע"פ רש"י) . הפרשה כולה עוסקת במצוות אכילת מצה בליל פסח, שהיא אחת המצוות הראשונות שנצטוו בני ישראל, ומסמלת את כל המצוות.
2. בעבור = בגלל; תיאור סיבה של פעולה. לפי זה, משמעות הפסוק היא " ה' עשה לי ניסים בצאתי ממצרים בגלל שעשיתי את זה, בגלל שקיימתי את מצוותיו ואכלתי מצות במצרים, כמו שאנחנו עושים עכשיו" (ע"פ ראב"ע) ;
משילוב שני הפירושים מתקבל "ה' עשה לי ניסים בצאתי ממצרים, בגלל שאני אקיים מצוות בעתיד": בני ישראל במצרים לא היו ראויים להיגאל, אבל ה' ידע שבעתיד הם יקיימו מצוות, ובגלל הידיעה הזאת הוציא אותם ממצרים; מכאן, שכל אדם שמקיים מצוות בימינו למעשה מצדיק למפרע את יציאת מצרים, וכאילו הוא יוצא ממצרים באותו רגע (שמעתי מהרב משה פליקס בשם ה"שפת אמת") .
3. בעבור = בגלל, זה = אשר (כמו בפסוק: (תהלים עד ב): "זְכֹר עֲדָתְךָ קָנִיתָ קֶּדֶם, גָּאַלְתָּ שֵׁבֶט נַחֲלָתֶךָ, הַר צִיּוֹן זֶה שָׁכַנְתָּ בּוֹ"= אשר שכנת בו). לפי זה, משמעות הפסוק היא "אני אוכל מצות בגלל הניסים אשר עשה ה' לי בצאתי ממצרים " (שד"ל ע"פ רשב"ם ורמב"ן) .
4. בעבור = ב-עבור = בתבואה (עבור = תבואה, כמו בפסוק (יהושע ה יא): "וַיֹּאכְלוּ מֵעֲבוּר הָאָרֶץ מִמָּחֳרַת הַפֶּסַח מַצּוֹת וְקָלוּי בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה"). לפי זה, משמעות הפסוק היא " ה' עשה לי ניסים בצאתי ממצרים בעבור הזה שאתה רואה כאן, בתבואה זו; הוא הוציא אותי כל כך מהר, עד שהתבואה לא הספיקה להחמיץ ונאפתה כמצה" (ראו ולא ייאכל חמץ = ביטוי למהירות היציאה ממצרים ). וייתכן שלפירוש זה כיוונו חז"ל (בהגדה של פסח) כשאמרו "בעבור זה - בשעה שמצה ומרור מונחים לפניך": מצוה לספר ביציאת מצרים בזמן שהעבור, התבואה, נמצאים לפנינו, ואפשר להצביע עליהם ולהגיד לילדים "בעבור זה" = "בתבואה הזאת" (ראו זה = דבר מוחשי שאפשר להצביע עליו ; ראו גם מכילתא ומלבי"ם על הפסוק ).
5. התורה מדויקת ומדיקת. אם כן מדוע להשתמש במילה הכללית זה? כדי שכל אחד יוכל להראות לבנו דבר טוב שבו, ובעבורו היה זוכה לצאת ממצרים, או שזוכה בכל יום לצאת ממצרים שלו. ומכיון שהמעשים אינם שוים, כשם שהאנשים אינם שוים, הגדירה התורה את מעשה הדוגמא האישית הפרטית לכל אב במילה "זה" (ד"ר שוקי שיינמן, ערב פסח ה'תשע"ב) .
עשה ה' לי בצאתי ממצרים
במילה לי ישנם כמה רמזים:
1. לי = רמז של תשובה לבן הרשע השואל שאלות שמוציאות את עצמו מן הכלל - "ה' עשה ניסים רק לי ולא לך" ( הסבר ).
2. לי = רמז שאדם צריך לראות את עצמו בכל דור ודור כאילו הוא יצא ממצרים - האב צריך להגיד לבנו "ה' עשה ניסים גם לי ולא רק לאבותיי". רעיון דומה נזכר במצוות הגדת הביכורים, (דברים כו ג): "וּבָאתָ אֶל הַכֹּהֵן אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם, וְאָמַרְתָּ אֵלָיו: 'הִגַּדְתִּי הַיּוֹם לה' אֱלֹהֶיךָ, כִּי בָאתִי אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבֹתֵינוּ לָתֶת לָנוּ'"( פירוט ).
תגובות
מעולה !
תודה רבה, אשתמש גם בזה בליל הסדר הקרוב !
אודי
- -- Udi Wallach, 2016-03-31 04:12:43
שמות יג ח: "וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר: בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה יהוה לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם".
בַּעֲבוּר זֶה = זה שכר עבודת אלהים בחג הפסח אשר מקריבים בו קורבן כבש תמים ואוכלים מצות בכל שבעת ימי החג
בַּעֲבוּר זֶה = זה לדעת לזכור את יום צאת בני ישראל עבדי אלהים כבני חורין מארץ מצרים מהגלות והעבדות
- -- DAIAN SHEM, 2016-03-31 15:30:43
מקורות
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2008-04-03.
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria
קטגוריות משנה
קטגוריה זו מכילה את 2 קטגוריות המשנה המוצגות להלן, ומכילה בסך הכול 2 קטגוריות משנה. (לתצוגת עץ)
דפים בקטגוריה "שמות יג ח"
קטגוריה זו מכילה את 13 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 13 דפים.