מפרשי רש"י על שמות יג ח


| מפרשי רש"י על שמותפרק י"ג • פסוק ח' |
ג • ה • ח • יא • יז • יח • יט • כ • כא • כב • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


שמות י"ג, ח':

וְהִגַּדְתָּ֣ לְבִנְךָ֔ בַּיּ֥וֹם הַה֖וּא לֵאמֹ֑ר בַּעֲב֣וּר זֶ֗ה עָשָׂ֤ה יְהֹוָה֙ לִ֔י בְּצֵאתִ֖י מִמִּצְרָֽיִם׃


רש"י

"בעבור זה" - בעבור שאקיים מצותיו כגון פסח מצה ומרור הללו

"עשה ה' לי" - רמז תשובה לבן רשע לומר עשה ה' לי ולא לך שאלו היית שם לא היית כדאי ליגאל (מכילתא)


רש"י מנוקד ומעוצב

בַּעֲבוּר זֶה – בַּעֲבוּר שֶׁאֲקַיֵּם מִצְוֹתָיו, כְּגוֹן פֶּסַח מַצָּה וּמָרוֹר הַלָּלוּ.
עָשָׂה ה' לִי – רָמַז תְּשׁוּבָה לְבֵן רָשָׁע, לוֹמַר: "עָשָׂה ה' לִי" – וְלֹא לְךָ, שֶׁאִלּוּ הָיִיתָ שָׁם לֹא הָיִיתָ כְדַאי לִגָּאֵל.

מפרשי רש"י

[ה] רמז תשובה לבן רשע. ואם תאמר מה ענין בן רשע לשאינו יודע לכלול תשובתו של בן רשע בהגדה של בן שאינו יודע לשאול, ויראה דאף לשאינו יודע לשאול שייך "בעבור זה עשה ה' לי" לפי שאינו יודע לשאול אין לו שייך וצירוף כלל אל המצוה, שהרי אין בו דעת לשאול, לא כמו החכם אשר שואל וכן התם ששואל "מה זאת" (רש"י פסוק יד), הרי כלל עצמו במצות ומבקש לדעת, אין לומר לו "בעבור זה עשה ה' לי", כי למה "לי" אחר שהוא שואל על המצוה ונותן לב עליה. ומה שדרשו (מכילתא כאן) בכתוב שנכתב בשביל הרשע ולא בשביל שאינו יודע לשאול, כי עד הנה לא היה לו שום שייכות אל המצוה, כי אחר שההגדה הזאת היא באה להכניס את שאינו יודע לשאול בידיעת המצוה, אפשר לו גם כן לכלול את שאינו יודע לשאול ולומר לו 'בעבור זה עשה ה' לנו' על שם שמעתה יהיה לו חלק גם כן במצוה, ולמה יאמר "בעבור זה עשה ה' לי" לרמוז על קודם ההגדה, שעדיין לא היה חלק במצוה, יותר יש להשיב 'בעבור זה עשה ה' לנו' שעתה ידע המצוה, ושייך גם כן אל המצוה, אלא דזה התשובה שייך לבן הרשע, דהוא בודאי הוציא את עצמו מן הכלל, ואין לו חלק לגמרי במצות, כתבה התורה התשובה הזאת ללמוד לרשע ולהשיב לו "בעבור זה עשה ה' לי" ולא לו. לכך התורה מדבר עם מי שאינו יודע לשאול קודם שידע המצוה - כדי ללמוד התשובה לרשע גמור:

ועוד נראה כי כל אב אין לו להראות לבנו כי הוא מחזיק אותו כצדיק ואוהב אותו, והבן הזה שאינו שואל - אם היה הדבר הזה שאינו שואל בשביל שאינו חושש למצות השם יתברך ואינו מקפיד על המצוה ולכך אינו שואל - הוא רשע גמור, שאינו חושש למצות בוראו, ולפיכך יאמר לבנו שאם אינו שואל בשביל שאינו חושש למצות בוראו - אינו ראוי לגאולה, וזה היה מוסר לבנו שיהיה ירא אלקים וידקדק במצות בוראו וישאל עליה. ומכל מקום למדנו תשובה לבן הרשע. והתורה מדברת בבן שהיה ראוי לשאול שכבר הוא גדול, אבל אם הוא כל כך קטון, שאי אפשר לו לשאול, בודאי אל זה אין צריך להשיב אליו "בעבור זה עשה ה' לי", ואף אם הוא גדול רק שחסר ידיעה אין להשיב אליו 'לי ולא לו', וזה נכון: 

עשה ה' לי, רש"י רמז תשובה לבן רשע - האי דלא כתב האי רמיזה בתשובת רשע גופו, יש לומר דאשמעינן דמי שהוא כל כך גולם שאינו יודע לשאול נחשב כרשע.