פתיחת התפריט הראשי

ביאור:שמות יג יז




בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:שמות יג יז.


דרך קצרה שהיא ארוכהעריכה

(שמות יג יז): "וַיְהִי בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה אֶת הָעָם, וְלֹא נָחָם אֱלֹהִים דֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים כִּי קָרוֹב הוּא; כִּי אָמַר אֱלֹהִים 'פֶּן יִנָּחֵם הָעָם בִּרְאֹתָם מִלְחָמָה וְשָׁבוּ מִצְרָיְמָה'".

כאשר פרעה שילח (שיחרר) את עם ישראל ממצרים, אלהים לא נחה (הוביל) אותם אל ארץ כנען בדרך הקרובה (הקצרה), דרך ארץ פלשתים ;   כי אלהים ידע שעם ישראל עדיין לא השתחרר נפשית מהתלות במצרים, ובעתיד בכל פעם שהם יראו מלחמה הם יינחמו (יתחרטו שיצאו ממצרים) וישובו להיות בני-חסות של מצרים -

דקויותעריכה

נָחָם = נָחָה אותם, מלשון הנחיה והנהגה ( רש"י ) , כמו ב (משלי ו כב): "בְּהִתְהַלֶּכְךָ תַּנְחֶה אֹתָךְ"( פירוט ).

מדוע ה' לא הנחה את עם ישראל דרך ארץ פלשתים? בפסוק לכאורה יש שתי תשובות:

  • כי קרוב הוא;
  • כי אמר אלהים 'פן יינחם העם בראותם מלחמה ושבו מצרימה'.

הסיבה השניה ברורה, אבל הסיבה הראשונה לא ברורה - האם העובדה שהדרך קרובה היא סיבה לא ללכת בה? כמה תשובות.

1. הקירבה היא אכן סיבה לא ללכת בדרך. "כִּי קָרוֹב הוּא - ונוח לשוב באותו הדרך למצרים" ( רש"י , וכן אבן עזרא) .   כשאדם יודע שאין לו דרך חזרה, הוא משקיע יותר בדרך קדימה.   הדבר נכון בתחומים רבים בחיים, ובפרט במלחמות. כך אמר כבר האסטרטג הסיני הנודע סון טסו "הצב את אנשיך בעמדה שאין ממנה נסיגה, וכך יילחמו בחירוף נפש" (מתוך אתר Eureka) . וכך עשה המצביא הספרדי הֶרְנָן קוֹרְטֶס שיצא במאה ה-16 לכבוש את מקסיקו מידי האימפריה האצטקית.  כששמע את חייליו מדברים על נסיגה, הוא שרף את ספינותיו ואמר לחייליו שמהקרב הזה הם יצאו כמנצחים או בארון מתים. הוא ידע, שכל עוד יש לו ולחייליו אפשרות לסגת, הם לא יתנו הכל כדי לנצח. רק חוסר ברירה יגרום להם להילחם בכל הכוח. זה הצליח, והם נצחו (מתוך אתר Eureka) .

  • אמנם, לפי פירוש זה היה ראוי לכתוב את הפסוק בסדר אחר, "ולא נחם אלהים דרך ארץ פלשתים, כי אמר אלהים 'כי קרוב הוא, פן ינחם העם'" ( רמב"ן ) .

2. יש לקרוא את הפסוק עם סוגריים:  "וְלֹא (נָחָם אֱלֹהִים דֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים כִּי (קָרוֹב הוּא))".    "כי קרוב הוא" מסביר מדוע היינו חושבים שכדאי ללכת דרך ארץ פלשתים.   כשפותחים סוגריים, המילה "כי" הופכת ל"למרות" : "וְלֹא (נָחָם אֱלֹהִים דֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים) למרות ש -(קָרוֹב הוּא)".   למרות הקירבה, ה' בחר להנהיג את ישראל בדרך אחרת.  "וטעם המלחמה, שיהיה להם לעבור דרך ארץ פלשתים, ופלשתים לא יתנום לעבור בשלום, וישובו למצרים. אבל בדרך המדבר, לא יראו מלחמה עד היותם בארצם, בארץ סיחון ועוג מלכי האמורי שהיא נתונה להם, ורחוקים הם ממצרים בעת ההיא." ( רמב"ן ).

  • אולם, זמן קצר אחר-כך, כשה' לקח את בני-ישראל דרך ים סוף, הם ראו את המצרים באים לקראתם,  (שמות יד יא): "וַיֹּאמְרוּ אֶל מֹשֶׁה 'הַמִבְּלִי אֵין קְבָרִים בְּמִצְרַיִם לְקַחְתָּנוּ לָמוּת בַּמִּדְבָּר?! מַה זֹּאת עָשִׂיתָ לָּנוּ לְהוֹצִיאָנוּ מִמִּצְרָיִם?! הֲלֹא זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבַּרְנוּ אֵלֶיךָ בְמִצְרַיִם לֵאמֹר 'חֲדַל מִמֶּנּוּ וְנַעַבְדָה אֶת מִצְרָיִם כִּי טוֹב לָנוּ עֲבֹד אֶת מִצְרַיִם מִמֻּתֵנוּ בַּמִּדְבָּר'!'".  אם כך, מה עזר הסיבוב דרך ים סוף - בכל מקרה הם ראו מלחמה ורצו לשוב למצרים?!

3. נראה שהביטוי ושב מצרימה אינו מתייחס דווקא לדור הנוכחי ההולך במדבר, העלול להסתובב ולרצות לחזור לארץ מצרים. הוא מתייחס בעיקר לדורות הבאים.  ה' הוציא את ישראל ממצרים כדי שיצאו לחירות לאומית ורוחנית, אולם היה חשש שהמלחמות שייתקלו בהן בארץ כנען בדורות הבאים עלולות לגרום להם לחפש את חסות מצרים, כפי שאכן קרה מאות שנים לאחר מכן,  (ישעיהו לא א): "הוֹי, הַיֹּרְדִים מִצְרַיִם לְעֶזְרָה עַל סוּסִים יִשָּׁעֵנוּ, וַיִּבְטְחוּ עַל רֶכֶב כִּי רָב וְעַל פָּרָשִׁים כִּי עָצְמוּ מְאֹד; וְלֹא שָׁעוּ עַל קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל, וְאֶת ה' לֹא דָרָשׁוּ".  ה' רצה להבטיח, שלפחות בדורות הראשונים לחירות ישראל זה לא יקרה. לכן לקח את בני ישראל במסלול שגרם למצרים לטבוע בים. המטרה היתה שבני-ישראל יראו את מצרים "מת על שפת הים" ויבינו שאין להם ממי לבקש עזרה צבאית - רק להישען על ה'.    רעיון דומה נמצא ב (דברים יז טז): "רַק לֹא יַרְבֶּה לּוֹ סוּסִים, וְלֹא יָשִׁיב אֶת הָעָם מִצְרַיְמָה לְמַעַן הַרְבּוֹת סוּס וה' אָמַר לָכֶם לֹא תֹסִפוּן לָשׁוּב בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה עוֹד": אסור למלך להרבות סוסים, כי הדבר עלול לגרום לו לכרות ברית צבאית עם מצרים ולסכן את העצמאות הרוחנית של ישראל.

ולכן הפסוק מתחיל במילים ויהי בשלח פרעה את העם : פרעה אמנם שילח (שיחרר) את עם ישראל ממצרים, אבל בני-ישראל עוד לא שילחו את פרעה מנפשם - הם עדיין מרגישים כבני-חסות שלו.

מקורות ופירושים נוספיםעריכה

דרך- בדרך שמוליכה אל -.

צירופי מילים מכריעים בתנ"ך .

מקומות בפרשת חציית ים סוף .

התבוננות מעמיקה בפסוק ובפרשה .

מקראות גדולות:

אונקלוס:

ירושלמי (יונתן): וַהֲוָה כַּד פְּטַר פַּרְעה יַת עַמָּא וְלָא דַבְּרִינוּן יְיָ אוֹרַח אֲרַע פְּלִישְׁתָּאֵי אֲרוּם קָרֵיב הוּא אֲרוּם אֲמַר יְיָ דִלְמָא יִתְהֲווֹן עַמָּא בְּמֵיחְמֵיהוֹן אֲחוּהוֹן דְּמִיתַן בִּקְרָבָא מָאתָן אַלְפִין גּוּבְרִין בְּנֵי חֵילָא מִשִּׁבְטָא דְאֶפְרַיִם מְאַחֲדִין בִּתְרִיסִין וְרוּמְחִין וּמָאנֵי זַיְינִין וְנַחֲתוּ לְגַת לְמֵיבוּז גֵּיתֵי פְּלִישְׁתָּאֵי וּבְגִין דַּעֲבָרוּ עַל גְּזֵרַת מֵימְרָא דַיְיָ וּנְפָקוּ מִמִּצְרַיִם תְּלָתִין שְׁנִין קֳדָם קִיצָא אִיתְמַסְרוּ בִּידָא דִפְּלִישְׁתָּאֵי וּקְטָלוּנוּן הִינוּן הֲווֹ גַרְמַיָא יְבֵישַׁיָא דְאָחֵי יַתְהוֹן מֵימְרָא דַיְיָ עַל יְדָא דִיְחֶזְקֵאל נְבִיָא בְּבִקְעַת דּוּרָא וְאִין יֶחְמוּן כְּדֵין יִדְחֲלוּן וִיתוּבוּן לְמִצְרָיִם:

ירושלמי (קטעים):

"ומדרשי אגדה יש הרבה: "בִּרְאֹתָם מִלְחָמָה " - כגון מלחמת ( במדבר יד ) וירד העמלקי והכנעני וגו' (מכילתא) אם הלכו דרך ישר היו חוזרים ומה אם כשהקיפם דרך מעוקם אמרו נתנה ראש ונשובה מצרימה אם הוליכם בפשוטה עאכ"ו (לפי סדר הכתוב נראה הרשימות מהופכים ועי' ברא"ם ובג"א ובמ"י יישוב נכון ע"ז) : "פֶּן יִנָּחֵם " - יחשבו מחשבה על שיצאו ויתנו לב לשוב: " ( רש"י )

"

"ויהי בשלח. אין שלוח בכל מקום אלא לווי שנאמר ( בראשית יח ) "ואברהם הולך עמהם לשלחם"; ( בראשית כו ) "וישלחם יצחק".

הפה שאמר ( שמות ה ) "גם את ישראל לא אשלח" הוא שאמר ( שמות ח ) "אנכי אשלח אתכם (ואת טפכם)". מה שכר נטלו על כך? - ( דברים כג ) "לא תתעב מצרי".

הפה שאמר ( שמות ה ) "לא ידעתי את ה'" הוא שאמר ( שמות יד ) "אנוסה מפני ישראל כי ה' נלחם להם במצרים". מה שכר נטלו על כך? - ( ישעיה יט ) "ביום ההוא יהיה מזבח לה' בתוך ארץ מצרים, ומצבה אצל גבולה לה'".

הפה שאמר ( שמות ה ) "מי ה' אשר אשמע בקולו" הוא הפה שאמר ( שמות ט ) "ה' הצדיק ואני ועמי הרשעים". על כן נתן להם מקום קבורה, שנאמר ( שמות טו ) "נטית ימינך תבלעמו ארץ".

ולא נחם אלהים. אין נחום זה אלא נהוג, וכן הוא אומר ( תהלים עז ) "נחית כצאן עמך" וגו' וכתיב ( תהלים עח ) "וינחם בענן יומם".

דרך ארץ פלשתים כי קרוב הוא - קרוב הוא הדבר שאמר הקב"ה למשה ( שמות ג ) "בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלהים על ההר הזה".

כי קרוב הוא - קרוב הדרך לשוב למצרים, שנאמר ( שמות ח ) "דרך שלשת ימים נלך במדבר".

ד"א: כי קרוב הוא - קרובה השבועה שנשבע אברהם לאבימלך ( בראשית כא ) "השבעה לי באלהים אם תשקור לי ולניני ולנכדי", ועדיין נכדו קיים.

ד"א: כי קרוב הוא - קרובה השבועה מלחמה ראשונה לשנייה.

ד"א: כי קרוב הוא - בקרוב ירשו כנעניים את הארץ, שנא' ( בראשית טו ) "ודור רביעי ישובו הנה". לא הביאן הקב"ה דרך פשוטה לארץ ישראל, אלא דרך המדבר. אמר הקב"ה: אם אני מביא עכשיו את ישראל לארץ - מיד מחזיקים אדם בשדהו ואדם בכרמו, והן בטלים מן התורה! - אלא אקיפם במדבר ארבעים שנה, שיהיו אוכלין מן ושותין מי הבאר, והתורה נכללת בגופן. מכאן היה ר' שמעון אומר: לא ניתנה התורה לדרוש אלא לאוכלי המן, ושוין להם אוכלי תרומה.

ד"א: כי קרוב הוא - לא הביאן המקום בפישוטן, אלא כיון ששמעו כנעניים שישראל נכנסו - עמדו ושרפו כל הזרעים, וקצצו כל האילנות, וסתרו את הבנינים, וסתמו את המעיינות. אמר הקב"ה: לא הבטחתים לאבותיהם שאכניסן לארץ חריבה, אלא מלאה כל טוב, שנאמר ( דברים ו ) ובתים מלאים כל טוב", אלא הריני מקיפן במדבר ארבעים שנה, עד שיעמדו כנענים ויתקנו מה שקלקלו.

ד"א: כי אמר אלהים וגו' - זו מלחמת עמלק, שנא' ( במדבר יד ) "וירד העמלקי" וגו'.

ד"א: כי אמר אלהים - מזו מלחמת בני אפרים, שנאמר ( דברי הימים א ז ) "אלה בני אפרים שותלח", וכתיב ( תהלים עח ) "בני אפרים נושקי רומי קשת הפכו ביום קרב" וגו' מפני ש"לא שמרו ברית האלהים ובתורתו מאנו ללכת", עברו על הקץ ועל השבועה.

ד"א: שלא יראו עצמות אחיהם מושלכין בפלשת ויחזרו להם.

ד"א: כי אמר אלהים - כדי שלא יחזרו לאחוריהם. והרי דברים ק"ו: ומה אם כשהקיפם דרך עמוקה אמרו ( במדבר יד ) "נתנה ראש ונשובה מצרימה", אלו באין בפשוטה - על אחת כמה וכמה:

" ( מכילתא )


תגובותעריכה

שמות יג יז: " וַיְהִי בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה אֶת הָעָם וְלֹא נָחָם אֱלֹהִים דֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים כִּי קָרוֹב הוּא

כִּי קָרוֹב הוּא --- שתי משמעויות לזה

1 כי ארץ פלשתים קרוב למצרים

2. כי הזמן קרוב מדי ויש עוד הרחק מעבר לזמן הזה כי אמנם בני ישראל יצאו זה עתה מארץ מצרים אך טרם היה צידוק מוסרי מבחינת אלהים כדי להשמיד את עם האמורי היושב בעבר הירדן ברמת הגולן בבשן ובארץ כנען כי עדיין לא תם ונשלם עוון האמורי עד ימי יהושע בן בעת כבוש ארץ כנען כאשר נשבע יהוה אלהים לאברהם אבינו בברית הבתרים

בראשית טו טז: "וְדוֹר רְבִיעִי יָשׁוּבוּ הֵנָּה כִּי לֹא שָׁלֵם עון הָאֱמֹרִי עַד הֵנָּה"

דור רבעי ישוב למצרים מעת אשר היו בני ישראל עבדים בארץ לא להם

1. דור קהת דור ראשון לעבדות במצרים --- בארץ לא להם

2. דור עמרם דור שני לעבדות במצרים --- בארץ לא להם

3. דור אהרן דור שלשי לעבדות במצרים --- בארץ לא להם כי היו במדבר

4. דור אלעזר דור רבעי ובדור הזה שבו הנה וְדוֹר רְבִיעִי יָשׁוּבוּ הֵנָּה לאמור לארץ כנען למקום הארץ אשר ישב אברהם אבינו

---

בראשית טו יג: "וַיֹּאמֶר לְאַבְרָם יָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ ***בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם*** וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה"

בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם = זה גם ארץ מצרים וגם כולל את נדודי המדבר 40 שנה

וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה --- כעת ראה נא איך מחשבים את 400 השנים בארץ לא להם

400 שנה בארץ לא להם

133 שנה דור קהת בן לוי

137 שנה דור עמרם בן קהת

83 שנה דור אהרן בעת צאת בני ישראל ממצרים

47 שנה דור אלעזר בן אהרן הכהן הגדול

400-133-137-83=47 הוא גיל דורו של אלעזר בן אהרן הכהן הלוי

כאשר היה אלעזר בן 47 זה הדור הרבעי אשר שבו הנה לארץ כנען וכבר לא היו עוד בארץ לא להם שאינה מיועדת להם


אראה לך עוד איך לחשב

400 שנה עבדים בארץ לא להם

133 דור קהת בן לוי

137 דור עמרם בן קהת

123 דור אהרן בן עמרם

7 שנות כבוש הארץ בימי אלעזר הכהן

400-133-137-123= 7 שנות כבוש הארץ

ובתם 7 שנות כבוש הארץ בדור הרבעי שבו הנה לארץ כנען ולא היו עוד בארץ לא להם

כי כל עוד הארץ במשך 7 שנים טרם נכבשה אז טרם היו בארץ כנען וכי רק בתם 7 שנות כבוש הארץ שבו הנה לנחלת אבותם

-- DAIAN SHEM, 2018-04-11 14:49:34

כעת תבין כי אם גדול רבני חזל עשה חשבונות אחרים דע לך כי אלה לא הוציאו את בני ישראל מארץ מצרים

-- DAIAN SHEM, 2018-04-11 14:55:30

יפה מאד. ואיך תסביר את שמות יב מ: "וּמוֹשַׁב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָשְׁבוּ בְּמִצְרָיִם שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה"?

-- Erel Segal-Halevi, 2018-04-11 18:09:33

400 שנות עבדות החלו רק מימי קהת בן-לוי

אך מושב בני ישראל אשר ישבו במצרים החל כבר מימי לוי בן יעקב [לוי היה בימי יוסף ולא בימי עבדות]

ועל כן ....

430 שנה = מושב בני ישראל במצררים

83 שנות אהרן בן-עמרם דור רביעי אשר שבו ממצרים

137 שנות עמרם בן-קהת דור שלשי למושב בני ישראל במצרים

133 שנות קהת בן-לוי דור שני למושב בני ישראל במצרים

77 שנות לוי בן-יעקב דור ראשון למושב בני ישראל במצרים


כעת פרוש לבאר .........

הלא לוי בן יעקב חי 137 שנה כל ימי חייו ואני כתבתי כי לוי כדור ראשון ישב רק 77 שנה במצרים כי לא כל ימי חייו ישב במצרים

וכעת פרוש מקדים וקצת עמוק........ראה כי....

לוי נולד 4 שנים לפני יוסף לאמור כי גיל יוסף קטן בארבע שנים מאחיו לוי

וכאשר לוי בן 43 יוסף 39 יעקב 130 שנה וזאת בשנת 2238

כעת תוסיף 17 שנות יעקב אבינו במצרים עד מות יעקב

[חיי יעקב אינם באים בחשבון 430 השנים כי כל עוד יעקב חי אז יעקב הוא הדור הראשון ולוי לא יוכל להחשב דור ראשון]

אז לוי בן 60 שנה יוסף בן56 יעקב בן 147


ואז 137 שנות חיי לוי [לחסר מינוס] 60 שנה חיי לוי עד מות יעקב = 77 שנה לוי ישב במצרים כדור ראשון ממות יעקב


בספר שמות יב מא: "וַיְהִי מִקֵּץ שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה וַיְהִי בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה יָצְאוּ כָּל צִבְאוֹת יהוה מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם"

ומי הוציא את בני ישראל מארץ מצרים הלא אהרן הכהן הלוי כי מלאך יהוה צבאות הוא אשר הוציא את צבאות יהוה מארץ מצרים

מלאכי ב ז: "כִּי שִׂפְתֵי כֹהֵן יִשְׁמְרוּ דַעַת וְתוֹרָה יְבַקְשׁוּ מִפִּיהוּ כִּי מַלְאַךְ יהוה צְבָאוֹת הוּא"

[1]


משל חשבוני תמים:

ישראל הבטיח לבצור מהכרם 400 חומר ענבים ליקב בתוך יום אחד אשר אם יבצור את הענבים לבדו יעברו ארבעה ימים.

ומה עשה ישראל החכם הביא את ארבעת בניו הצדיקים שיעזרו לו וכל אחד מהם בצר 100 חומר ענבים בתוך יום אחד וככה הצליח ישראל להביא את 400 חומר הענבים מהכרם כאשר הבטיח ליקב לשמח אלהים ואנשים...

ואם משל החשבוני התמים הזה הובן כראוי אז ככה יש להבין את מחזה אברם המדבר על ארבעה דורות בכל תקופה

-- DAIAN SHEM, 2018-04-11 21:45:52

חישוב 430 שנה על פי יהוה

הלא כתוב: שמות יב מ: "וּמוֹשַׁב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָשְׁבוּ בְּמִצְרָיִם שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה"

לכן אל לכם להחשיב בתוך 430 השנים את אבות בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אשר לא ישבו במצרים כי בארץ מגוריהם הלא היא ארץ כנען

מה גם שכל שלשת אבותינו הקדושים אברהם יצחק ויעקב גם היו כולם עשירים ומבורכים ולא בעבדות

אנא השכילו להבין כי משפט החזון אשר לאברם אמת הוא ככתוב:

בראשית טו טז: "וְדוֹר רְבִיעִי יָשׁוּבוּ הֵנָּה כִּי לֹא שָׁלֵם עון הָאֱמֹרִי עַד הֵנָּה"

אם תחשבו את הדורות מתקופתו של אברהם אבינו

אברהם דור ראשון יצחק דור שני יעקב דור שלשי לוי דור רביעי

אז חישוב זה איננו נכון כי לוי רק הגיע למצרים והוא הדור הראשון בחישוב 430 השנים ולא הדור הרביעי

לכן גדול פרשני חזל בכל הזמנים לא הבין את משמעות הזמן ודברי חזל אינם תואמים לדברי אלהים במחזה לאברם

כי אם תלכו חלילה לפי חזונם של פרשני חזל אז לפי חישובם לא תגיעו לדור יציאת בני ישראל ממצרים הלא הוא דורם של משה ואהרן וכי רק תגיעו מקסימום לדורו של לוי שאך זה הגיע למצרים עם אחיו בני יעקב

לכן דרכם של רבני חזל איננה נכונה לחזון אברם.

וכי הדור הרביעי על פי חזון אברם בספר בראשית פרק 15 פסוק טז הוא דור יציאת בני ישראל ממצרים אשר יספר על פי גילו של אהרן ולא של משה אף כי ההפרש בינהם הוא בסך הכל 3 שנים כי בספר שמות פרק ד' כתוב:

שמות ד יד: "וַיִּחַר אַף יהוה בְּמֹשֶׁה וַיֹּאמֶר הֲלֹא אַהֲרֹן אָחִיךָ הַלֵּוִי יָדַעְתִּי כִּי דַבֵּר יְדַבֵּר הוּא וְגַם הִנֵּה הוּא יֹצֵא לִקְרָאתֶךָ וְרָאֲךָ וְשָׂמַח בְּלִבּוֹ"

אַהֲרֹן אָחִיךָ הַלֵּוִי --- זאת דיבר אלהים למשה כי אהרן הוא הנבחר לייצג את שבט לוי שבט הכהונה

דברי הימים א כג יד: "וּמֹשֶׁה אִישׁ הָאֱלֹהִים בָּנָיו יִקָּרְאוּ עַל שֵׁבֶט הַלֵּוִי" ---------- הכתוב בפסוק זה הודיענו כי משה אמנם בא משבט לוי אך הוא הורם מן השבטיות לאיש אלהים וכבר לא מייצג את המשך דורו של לוי שייעודו כהונה כי אם אהרן הכהן וזרעו

לכן בא הפסוק הזה והודיע כי אמנם משה איש אלהים ולא לוי אך בניו יקראו על שבט הלוי


הדור הרביעי לעבדות בארץ לא להם הוא דור אלעזר בן אהרן הכהן אשר היה בן 47 שנה בצאתו מארץ מצרים בעת שאביו אהרן היה בן 83 שנה בהוציאו את בני ישראל ממצרים ואחרי 40 שנה במדבר אהרן עולה להר ההר ומת בגיל 123 ובנו אלעזר לובש את בגדי הקודש לכהן הראש בגיל 87 ואחרי 7 שנות מלחמה בארץ כנען בגיל 94 אלעזר בזמן כיבוש הארץ עם יהושע בן-נון וכלב בן-יפנה שהיה בן85 בעת ההיא [ראה פרק יד בספר יהושע]


ספר בראשית נקרא במקרא ספר הישר

שמואל ב א יז: "וַיְקֹנֵן דָּוִד אֶת הַקִּינָה הַזֹּאת עַל שָׁאוּל וְעַל יְהוֹנָתָן בְּנוֹ"

שמואל ב א יח: "וַיֹּאמֶר לְלַמֵּד בְּנֵי יְהוּדָה קָשֶׁת הִנֵּה כְתוּבָה עַל סֵפֶר הַיָּשָׁר"

לאחר שנפלו גבורים מבני ישראל במלחמה עם פלשתים אז אמר דוד ללמד את בני יהודה קשת מלחמה כי לשבט יהודה כתוב:

בראשית מט ח: "יְהוּדָה אַתָּה יוֹדוּךָ אַחֶיךָ יָדְךָ בְּעֹרֶף אֹיְבֶיךָ יִשְׁתַּחֲוּוּ לְךָ בְּנֵי אָבִיךָ"

יהושע י יב: "אָז יְדַבֵּר יְהוֹשֻׁעַ ליהוה בְּיוֹם תֵּת יהוה אֶת הָאֱמֹרִי לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר לְעֵינֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁמֶשׁ בְּגִבְעוֹן דּוֹם וְיָרֵחַ בְּעֵמֶק אַיָּלוֹן"

[כי תם ונשלם עון האמרי כי עברו ארבעה דורות כדבר יהוה במחזה לאברם]

יהושע י יג: "וַיִּדֹּם הַשֶּׁמֶשׁ וְיָרֵחַ עָמָד עַד יִקֹּם גּוֹי אֹיְבָיו הֲלֹא הִיא כְתוּבָה עַל סֵפֶר הַיָּשָׁר וַיַּעֲמֹד הַשֶּׁמֶשׁ בַּחֲצִי הַשָּׁמַיִם וְלֹא אָץ לָבוֹא כְּיוֹם תָּמִים"

יהושע י יד: "וְלֹא הָיָה כַּיּוֹם הַהוּא לְפָנָיו וְאַחֲרָיו לִשְׁמֹעַ יהוה בְּקוֹל אִישׁ כִּי יהוה נִלְחָם לְיִשְׂרָאֵל"

---

ולמי שלא הבין מדובר פה על תם ארבע מאות השנים מהדור הראשון לעבדות של קהת בן-לוי

ועד הדור הרביעי של כיבוש ארץ כנען מאת האמרי וזאת [בדיוק] כאשר דיבר יהוה אל אברם במחזה

שֶׁמֶשׁ בְּגִבְעוֹן דּוֹם וְיָרֵחַ בְּעֵמֶק אַיָּלוֹן = זה = לפיד האש בברית הבתרים

בראשית טו יז: "וַיְהִי הַשֶּׁמֶשׁ בָּאָה וַעֲלָטָה הָיָה וְהִנֵּה תַנּוּר עָשָׁן וְלַפִּיד אֵשׁ אֲשֶׁר עָבַר בֵּין הַגְּזָרִים הָאֵלֶּה"

-- DAIAN SHEM, 2018-04-12 00:07:52


הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:דרך קצרה שהיא ארוכה


מקורותעריכה

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2018-06-18.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/tora/jmot/jm-13-17