פתיחת התפריט הראשי

ביאור:שמות יג ח




בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:שמות יג ח.


בעבור זה עשה ה' לי בצאתי ממצריםעריכה

(שמות יג ח): "וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר: בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה ה' לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם".

והגדת לבנך ביום ההוא לאמורעריכה

זהו אחד הפסוקים המצווים עלינו לספר לבנים על יציאת מצרים. אולם, בפסוקים שלפניו לא נזכרה כל שאלה שהבן שואל (בניגוד לפסוקים אחרים, בהם הסיפור על יציאת מצרים הוא תשובה לשאלה שהבן שואל - ראו למשל פרשת המצות ופרשת הבכורות ).

מכאן אמרו חז"ל (בהגדה של פסח) : "שאינו יודע לשאול - את פתח לו", כלומר, אפילו אם הבן אינו יודע לשאול, הוריו צריכים לפתוח איתו בשיחה על יציאת מצרים. כלומר, ההורים חייבים לספר ביציאת מצרים לכל הילדים, בין אם הם שואלים ובין אם לא.

מכאן באה המילה הגדה - זו פשוט צורת שם הפעולה של הפועל הגיד הנזכר בפסוק (כמו שהמילה הסעה היא שם הפעולה של הסיע).

מהמילים ביום ההוא למדו חז"ל, שהמצוה לספר ביציאת מצרים חלה באותו יום שנזכר בתחילת הפרשה - היום שבו היתה יציאת מצרים: "זכור את היום הזה אשר יצאתם ממצרים מבית עבדים...".

בעבור זה עשה ה' לי בצאתי ממצריםעריכה

ניתן לפרש את הפסוק על-פי משמעויות שונות של המילה "בעבור" (ראו בעבור ):

1. בעבור = כדי ש-; תיאור תכלית עתידית של פעולה. לפי זה, משמעות הפסוק היא " ה' עשה לי ניסים בצאתי ממצרים, כדי שאעשה את זה, כדי שאעשה את מה שאני עושה עכשיו, כדי שאקיים את מצוותיו" (ע"פ רש"י) . הפרשה כולה עוסקת במצוות אכילת מצה בליל פסח, שהיא אחת המצוות הראשונות שנצטוו בני ישראל, ומסמלת את כל המצוות.

2. בעבור = בגלל; תיאור סיבה של פעולה. לפי זה, משמעות הפסוק היא " ה' עשה לי ניסים בצאתי ממצרים בגלל שעשיתי את זה, בגלל שקיימתי את מצוותיו ואכלתי מצות במצרים, כמו שאנחנו עושים עכשיו" (ע"פ ראב"ע) ;

ה"שפת אמת" שילב את שני הפירושים, ופירש שהכוונה "בגלל שאני אקיים מצוות בעתיד": בני ישראל במצרים לא היו ראויים להיגאל, אבל ה' ידע שבעתיד הם יקיימו מצוות, ובגלל הידיעה הזאת הוציא אותם ממצרים; מכאן, שכל אדם שמקיים מצוות בימינו למעשה מצדיק למפרע את יציאת מצרים, וכאילו הוא יוצא ממצרים באותו רגע (שמעתי מהרב משה פליקס) .

3. ניתן גם לפרש: בעבור = בגלל, זה = אשר (כמו בפסוק: (תהלים עד ב): "זְכֹר עֲדָתְךָ קָנִיתָ קֶּדֶם, גָּאַלְתָּ שֵׁבֶט נַחֲלָתֶךָ, הַר צִיּוֹן זֶה שָׁכַנְתָּ בּוֹ "= אשר שכנת בו). לפי זה, משמעות הפסוק היא "אני אוכל מצות בגלל הניסים אשר עשה ה' לי בצאתי ממצרים " (שד"ל ע"פ רשב"ם ורמב"ן) .

4. בעבור = ב-עבור = בתבואה (עבור = תבואה, כמו בפסוק (יהושע ה יא): "וַיֹּאכְלוּ מֵעֲבוּר הָאָרֶץ מִמָּחֳרַת הַפֶּסַח מַצּוֹת וְקָלוּי בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה"). לפי זה, משמעות הפסוק היא " ה' עשה לי ניסים בצאתי ממצרים בעבור הזה שאתה רואה כאן, בתבואה זו; הוא הוציא אותי כל כך מהר, עד שהתבואה לא הספיקה להחמיץ ונאפתה כמצה" (ראו ולא ייאכל חמץ = ביטוי למהירות היציאה ממצרים ). וייתכן שלפירוש זה כיוונו חז"ל (בהגדה של פסח) כשאמרו "בעבור זה - בשעה שמצה ומרור מונחים לפניך": מצוה לספר ביציאת מצרים בזמן שהעבור, התבואה, נמצאים לפנינו, ואפשר להצביע עליהם ולהגיד לילדים "בעבור זה " = "בתבואה הזאת" (ראו זה = דבר מוחשי שאפשר להצביע עליו ; ראו גם מכילתא ומלבי"ם על הפסוק ). 

5. התורה מדויקת ומדיקת. אם כן מדוע להשתמש במילה הכללית זה? כדי שכל אחד יוכל להראות לבנו דבר טוב שבו, ובעבורו היה זוכה לצאת ממצרים, או שזוכה בכל יום לצאת ממצרים שלו. ומכיון שהמעשים אינם שוים, כשם שהאנשים אינם שוים, הגדירה התורה את מעשה הדוגמא האישית הפרטית לכל אב במילה "זה" (ד"ר שוקי שיינמן, ערב פסח ה'תשע"ב).

חז"ל ראו במילה לי כמה רמזים:

1. לי = רמז של תשובה לבן הרשע השואל שאלות שמוציאות את עצמו מן הכלל - "ה' עשה ניסים רק לי ולא לך" ( הסבר ).

2. לי = רמז שאדם צריך לראות את עצמו בכל דור ודור כאילו הוא יצא ממצרים - האב צריך להגיד לבנו "ה' עשה ניסים גם לי ולא רק לאבותיי".


תגובותעריכה

מעולה !

תודה רבה, אשתמש גם בזה בליל הסדר הקרוב !

אודי

-- Udi Wallach, 2016-03-31 04:12:43

שמות יג ח: "וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר: בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה יהוה לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם".

בַּעֲבוּר זֶה = זה שכר עבודת אלהים בחג הפסח אשר מקריבים בו קורבן כבש תמים ואוכלים מצות בכל שבעת ימי החג

בַּעֲבוּר זֶה = זה לדעת לזכור את יום צאת בני ישראל עבדי אלהים כבני חורין מארץ מצרים מהגלות והעבדות

-- DAIAN SHEM, 2016-03-31 15:30:43


הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:בעבור זה עשה ה' לי בצאתי ממצרים


מקורותעריכה

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2008-04-03.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/tora/jmot/jm-13-08