קטגוריה:רות ג ג

נעמי אומרת לרות לא ללכת לעבודה בגורן בזריה, יחד עם הנערים והנערות של בועז.
היא יודעת שכל הנערות יתמלאו אבק בבגדים ובשערות, ויזיעו מהעבודה הקשה של הובלת הגרעינים לזריה והשבתם לממגורה. כולם יסריחו.

נעמי אומרת לה להתרחץ, לחופף שערות, לסוך את גופה בשמן ובשמים, ולהתלבש יפה.

נעמי מורה לה ללכת לגורן, למקום שבועז נמצא עם אנשיו ועובד קשה.

בועז יהיה מרוצה מהצלחת הקציר. הגשם ירד בעיתו, השמש הבשילה את השיבולים, יהיה לו גם גרעינים וגם תבן למכירה. זאת היתה שנה ברוכה והוא יהיה שמח.

ניקוד המילים אינו מחייב, כי הוא נוצר מאות שנים מאוחר יותר.
נשאלת השאלה האם נעמי אסרה לגלות: "לָאִישׁ" - לבועז בלבד, או "לְאִישׁ" - לבועז ולכל איש או אישה שהיו במקום.

ברור שהכוונה: אל תגלי את נוכחותך לבועז או לכל אדם אחר, כי כולם מרגלים ויודעים שאת אוהבת אותו והוא אוהב אותך. וכך, אם יוודא לאיש כלשהו, אז זה מיד יוודא גם לבועז שבאת למשתה מקושטת, וזה יפריע לתוכנית. אין ספק שנעמי לא אמרה לרות: "אַל תִּוָּדְעִי לָאִישׁ" אבל מותר לך להודע לכל אחד אחר.

עקב ההכנות של הבשר והיין למשתה, התפרסם בעיר שבועז יערוך משתה לכבוד הצלחת הקציר. נערות רבות מהסביבה באו לחגוג עם נעריו של בועז, כשם שנערות באות כאשר מלחים יורדים לחוף עם משכורתם. סביר שהנערות כיסו את פניהן בצעיפים, ורות היתה יכולה בקלות להסתתר ביניהן.

אין ספק שרות התרגשה מאוד. היא תתרחץ ותהיה יפה. היא תבוא למשתה בהחבא ותעקוב אחר השמחה. היא תראה את כל החברות שלה והנערים עובדים קשה, וחוגגים את הצלחת העבודה. כולם ישמחו שאדונם שמח. מכל הנערות היא תהיה הכי יפה וזוהרת. היא ממש תפרח. היא תלך לפגוש את בועז, הגואל.

רות מלאת ציפיות ובקשות. עם דמעות, היא לבטח תתפלל לאלוהי ישראל שיעזור לה.