מ"ג רות ג ג

מקראות גדולות רות


<< · מ"ג רות ג · ג · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ורחצת וסכת ושמת שמלתך [שמלתיך] עליך וירדתי [וירדת] הגרן אל תודעי לאיש עד כלתו לאכל ולשתות

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְרָחַצְתְּ וָסַכְתְּ וְשַׂמְתְּ שמלתך [שִׂמְלֹתַיִךְ] עָלַיִךְ וירדתי [וְיָרַדְתְּ] הַגֹּרֶן אַל תִּוָּדְעִי לָאִישׁ עַד כַּלֹּתוֹ לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְרָחַ֣צְתְּ ׀ וָסַ֗כְתְּ וְשַׂ֧מְתְּ שמלתך שִׂמְלֹתַ֛יִךְ עָלַ֖יִךְ וירדתי וְיָרַ֣דְתְּ הַגֹּ֑רֶן אַל־תִּוָּדְעִ֣י לָאִ֔ישׁ עַ֥ד כַּלֹּת֖וֹ לֶאֱכֹ֥ל וְלִשְׁתּֽוֹת׃

תרגום (כל הפרק)

וּתְחַלִּילִי בְּמַיָּא וּתְסוּכִי בוּסְמָנִין וּתְשַׁוִּיאִי תַּכְשִׁיטַיִךְ עֲלַךְ וְתֵיחֲתִין לְאִדְּרָא לָא תִתְפַּרְסְמִי לְגוּבְרָא עַד שֵׁיצָיוּתֵיהּ לְמֵיכַל וּלְמִשְׁתֵּי:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ורחצת" - מטנוף ע"ז שלך

"וסכת" - אלו מצות

"ושמת שמלותיך" - בגדים של שבת

"וירדת הגורן" - וירדתי כתיב זכותי תרד עמך

"אל תודעי לאיש" - לבועז

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


(ג) "ורחצת", ור"ל ועקר ההכנה שתכין א"ע ברחיצה וסיכה ושמת השמלות שהם בגדי שבת [שכבר בארתי משפטים ב' קפז ששם שמלות נבדל מן בגד לבוש וכדומה שמורה על בגדים היקרים של שבת וי"ט] ההכנה הזאת תהיה כדי שתרד הגורן, והנה לא פירשה לה מתי תלבש שזה תבין מעצמה ומשכלה, ועקר הצווי הוא שאחר שתשהה שם עד גמר מלאכת הזריה עת יחלו הפועלים ללכת לביתם ובועז ישב לאכול אז תרד בהחבא אל הגורן עצמו באופן שמאז אל תודעי לאיש שכולם יחשבו כי הלכת לביתך ותשבי שם בסתר עד כלותו לאכל ולשתות, וגם שמ"ש ושמת שמלותיך עליך אין פי' שתלבש הבגדים שאז היל"ל ולבשת שמלותיך רק פי' שתשימם על כתפך ויהיו אתך ללבוש אותם בגורן לא קודם שזה יביא אותך לידי חשד אם תלבש בגדי שבת:


 

<< · מ"ג רות · ג · ג · >>