קטגוריה:קבוצת מצוות-האסורים באכילת בשר הפסח
המקור בתורה עריכה
מג וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן זֹאת חֻקַּת הַפָּסַח כָּל בֶּן נֵכָר לֹא יֹאכַל בּוֹ. מד וְכָל עֶבֶד אִישׁ מִקְנַת כָּסֶף וּמַלְתָּה אֹתוֹ אָז יֹאכַל בּוֹ. מה תּוֹשָׁב וְשָׂכִיר לֹא יֹאכַל בּוֹ. מו בְּבַיִת אֶחָד יֵאָכֵל לֹא תוֹצִיא מִן הַבַּיִת מִן הַבָּשָׂר חוּצָה וְעֶצֶם לֹא תִשְׁבְּרוּ בוֹ. מז כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל יַעֲשׂוּ אֹתוֹ. מח וְכִי יָגוּר אִתְּךָ גֵּר וְעָשָׂה פֶסַח לַיהוָה הִמּוֹל לוֹ כָל זָכָר וְאָז יִקְרַב לַעֲשֹׂתוֹ וְהָיָה כְּאֶזְרַח הָאָרֶץ וְכָל עָרֵל לֹא יֹאכַל בּוֹ. (שמות יב, מג-מח)
מנין המצוות להרמב"ם עריכה
- לאו קכו: שלא להאכיל בשר הפסח לגר תושב, שנאמר (שמות יב, מה): "תושב ושכיר לא יאכל בו".
קכז עריכה
שלא יאכל הערל בשר הפסח, שנאמר (שמות יב, מח): "כל ערל לא יאכל בו".
קכח עריכה
שלא להאכיל בשר הפסח לישראל שנשתמד, שנאמר (שמות יב, מג): "כל בן נכר לא יאכל בו"; כלומר, ישראל שנלווה לבני נכר ועבד עבודה זרה כמותם לא יאכל בו.
קכט עריכה
שלא יאכל אדם שנטמא קודשים, שנאמר (ויקרא ז, כ): "והנפש אשר תאכל בשר מזבח השלמים אשר לה' וטומאתו עליו".
קל עריכה
שלא לאכול מן הקודשים שנטמאו, שנאמר (ויקרא ז, יט): "והבשר אשר יגע בכל טמא לא ייאכל".
קלא עריכה
שלא לאכול נותר, שנאמר (ויקרא יט, ח): "ואוכליו עוונו יישא... ונכרתה הנפש ההיא מעמיה".
קלב עריכה
שלא לאכול פיגול, שנאמר (ויקרא ז, יח): "המקריב אותו לא ייחשב לו פיגול יהיה, והנפש האוכלת ממנו עוונה תישא"; והוא בכרת.
קלג עריכה
שלא יאכל זר תרומות, שנאמר (ויקרא כב, י): "וכל זר לא יאכל קודש".
קלד עריכה
שלא יאכל אפילו תושב כוהן ושכירו תרומה, שנאמר (ויקרא כב, י): "תושב כוהן ושכיר לא יאכל קודש".
קלה עריכה
שלא יאכל ערל תרומה, והוא הדין לשאר קודשים. .ודבר זה לימדו הכתוב מן הפסח בגזירה שווה, ואינו בפירוש מן התורה; ומפי השמועה למדו שאיסור ערל בקודשים מגופי תורה, ואינו מדברי סופרים.
קלו עריכה
שלא יאכל כוהן טמא תרומה, שנאמר: "איש מזרעך ... בקודשים לא יאכל" (ראה ויקרא כא).
קלז עריכה
שלא תאכל חללה קודש, לא תרומות ולא חזה ושוק, שנאמר (ויקרא כב, יב): "ובת כוהן כי תהיה לאיש זר".
קלח עריכה
שלא תיאכל מנחת כוהן, שנאמר (ויקרא ו, טז): "וכל מנחת כוהן כליל תהיה, לא תיאכל".
קלט עריכה
שלא לאכול בשר חטאות הנעשות בפנים, שנאמר (ויקרא ו, כג): "וכל חטאת אשר יובא מדמה".
קמ עריכה
שלא לאכול פסולי המוקדשין שהוטל בהם מום בכוונה, שנאמר (דברים יד, ג): "לא תאכל כל תועבה"; מפי השמועה למדנו שבפסולי המוקדשין שהוטל בהם מום הכתוב מדבר.
קמא עריכה
שלא לאכול מעשר שני של דגן חוץ לירושלים, שנאמר (דברים יב, יז): "לא תוכל לאכול בשעריך מעשר דגנך".
קמב עריכה
שלא לאכול מעשר שני של תירוש חוץ לירושלים, שנאמר (דברים יב, יז): "תירושך".
קמג עריכה
שלא לאכול מעשר שני של יצהר חוץ לירושלים, שנאמר (דברים יב, יז): "ויצהרך".
קמד עריכה
שלא לאכול בכור תמים חוץ לירושלים, שנאמר (דברים יב, יז): "לא תוכל . . . ובכורות".
קמה עריכה
שלא יאכלו הכוהנים חטאת ואשם חוץ לעזרה, שנאמר (דברים יב, יז): "לא תוכל ... בקרך וצאנך"; מפי השמועה למדו שלא בא הכתוב אלא לאסור בשר חטאות ואשמות חוץ לעזרה, לפי שכל דבר שייאכל חוץ למקום אכילתו, "לא תוכל לאכול בשעריך" (שם) אקרא בו.
קמו עריכה
שלא לאכול בשר העולה, שנאמר (דברים יב, יז): "לא תוכל ... נדריך אשר תידור"; כלומר, לא תוכל לאכול נדריך אשר תידור. וזו היא אזהרה של כל מועל, שלא ייהנה מן הקודשים האסורים ליהנות מהם; ואם נהנה, מעל.
קמז עריכה
שלא לאכול בשר קודשים קלים קודם זריקת דמים, שנאמר (דברים יב, יז): "לא תוכל . . . ונדבותיך"; כלומר, לא תוכל לאכול נדבותיך עד שייזרק דמם.
קמח עריכה
שלא יאכל זר בשר קודשי קודשים, שנאמר (שמות כט, לג): "וזר לא יאכל כי קודש הם".
קמט עריכה
שלא יאכל כוהן ביכורים קודם הנחה בעזרה, שנאמר (דברים יב, יז): "לא תוכל . . . ותרומת ידך"; אלו הביכורים.
קנ עריכה
שלא לאכול מעשר שני בטומאה ואפילו בירושלים עד שייפדה, שנאמר (דברים כו, יד): "לא ביערתי ממנו בטמא".
קנא עריכה
שלא לאכול מעשר שני באנינות, שנאמר (דברים כו, יד): "לא אכלתי באוני ממנו".
קנב עריכה
שלא להוציא דמי מעשר שני בשאר דברים שאין בהם אכילה ושתייה, שנאמר (דברים כו, יד): "ולא נתתי ממנו למת"; וכל שהוא חוץ לצורכי הגוף החי, "נתתי ממנו למת" אקרא בו.
קנג עריכה
שלא לאכול הטבל; והטבל הוא הדבר שגידוליו מן הארץ החייב בתרומות ומעשרות, שלא הוציאו ממנו תרומת ה': שנאמר (ויקרא כב, טו): "לא יחללו את קודשי בני ישראל את אשר ירימו לה'"; כלומר, דברים שהם עתידין להרים אותם לה', לא יעשו אותם חול ויאכלו אותם בטבלם.
קנד עריכה
שלא להקדים תרומה לביכורים, ולא מעשר ראשון לתרומה, ולא מעשר שני לראשון, אלא מוציאין על הסדר: .ביכורים תחילה, ואחר כך תרומה גדולה, ואחר כך מעשר ראשון, ואחר כך מעשר שני; שנאמר (שמות כב, כח): "מלאתך ודמעך לא תאחר", כלומר לא תאחר דבר הראוי להקדימו.
קנה עריכה
שלא לאחר הנדרים והנדבות שנדר ושנדב, שנאמר (דברים כג, כב): "לא תאחר לשלמו".
קנו עריכה
שלא לעלות לחג בלא קרבן, שנאמר (שמות כג, טו): "ולא ייראו פניי ריקם".
קנז עריכה
שלא לעבור על דברים שאסר אדם על נפשו, שנאמר (במדבר ל, ג): "לא יחל, דברו".
קנח עריכה
שלא ייקח כוהן זונה, שנאמר (ויקרא כא, ז): "אישה זונה וחללה לא ייקחו".
קנט עריכה
שלא ייקח כוהן חללה, שנאמר (ויקרא כא, ז): "וחללה לא ייקחו".
קס עריכה
שלא ייקח כוהן גרושה, שנאמר (ויקרא כא, ז): "ואישה גרושה מאישה לא ייקחו".
קסא עריכה
שלא ייקח כוהן גדול אלמנה, שנאמר (ויקרא כא, יד): "אלמנה וגרושה וחללה זונה, את אלה לא ייקח".
קסב עריכה
שלא יבעול כוהן גדול אלמנה, ואפילו בלא קידושים, מפני שמחללה, שנאמר (ויקרא כא, טו): "לא יחלל זרעו, בעמיו"; הרי הוא מוזהר שלא לחלל כשרה.
קסג עריכה
שלא ייכנס כוהן למקדש פרוע ראש, שנאמר (ויקרא י, ו): "ראשיכם אל תפרעו".
קסד עריכה
שלא ייכנס כוהן למקדש קרוע בגדים, שנאמר (ויקרא י, ו): "ובגדיכם לא תפרומו".
קסה עריכה
שלא ייצא כוהן מן העזרה בשעת עבודה, שנאמר (ויקרא י, ז): "ומפתח אוהל מועד לא תצאו".
קסו עריכה
שלא ייטמא כוהן הדיוט לשאר מתים, שנאמר (ויקרא כא, א): "לנפש לא ייטמא בעמיו".
קסז עריכה
שלא ייטמא כוהן גדול ואפילו לקרוביו, שנאמר (ויקרא כא, יא): "לאביו ולאמו לא ייטמא".
קסח עריכה
שלא ייכנס כוהן גדול עם מת, שנאמר (ויקרא כא, יא): "ועל כל נפשות מת, לא יבוא"; כך למדו מפי השמועה, שהוא חייב בבל יבוא וחייב בבל ייטמא.
קסט עריכה
שלא ייקח כל שבט לוי חלק בארץ, שנאמר (דברים יח, ב): "ונחלה לא יהיה לו".
קע עריכה
שלא ייקח כל שבט לוי חלק בביזה בשעת כיבוש הארץ, שנאמר (דברים יח, א): "לא יהיה לכוהנים הלויים . . . חלק ונחלה".
קעא עריכה
שלא לעשות קורחה על מת, שנאמר (דברים יד, א): "לא תשימו קורחה בין עיניכם למת".
קעב עריכה
שלא לאכול בהמה טמאה, שנאמר (ויקרא יא, ד): "אך את זה לא תאכלו ממעלי הגרה".
קעג עריכה
שלא לאכול דג טמא, שנאמר (ויקרא יא, יא): "ושקץ, יהיו לכם; מבשרם לא תאכלו".
קעד עריכה
שלא לאכול עוף טמא, שנאמר (ויקרא יא, יג): "ואת אלה תשקצו מן העוף, לא ייאכלו".
קעה עריכה
שלא לאכול שרץ העוף, שנאמר (דברים יד, יט): "כול שרץ העוף, טמא הוא לכם".
קעו עריכה
שלא לאכול שרץ הארץ, שנאמר (ויקרא יא, מא): "וכל השרץ השורץ על הארץ שקץ הוא לא ייאכל".
קעז עריכה
שלא לאכול רמש הארץ, שנאמר (ויקרא יא, מד): "ולא תטמאו את נפשותיכם, בכל השרץ הרומש על הארץ".
קעח עריכה
שלא לאכול תולעת הפירות כשתצא לאוויר, שנאמר (ויקרא יא, מב): "לכל השרץ השורץ על הארץ לא תאכלום".
קעט עריכה
שלא לאכול שרץ המים, שנאמר (ויקרא יא, מג): "אל תשקצו, את נפשותיכם, בכל השרץ".
קפ עריכה
שלא לאכול מתה, שנאמר (דברים יד, כא): "לא תאכלו כל נבילה".
קפא עריכה
שלא לאכול טריפה, שנאמר (שמות כב, ל): "ובשר בשדה טריפה לא תאכלו".
קפב עריכה
שלא לאכול אבר מן החי, שנאמר (דברים יב, כג): "לא תאכל הנפש עם הבשר".
קפג עריכה
שלא לאכול גיד הנשה, שנאמר (בראשית לב, לג): "על כן לא יאכלו בני ישראל את גיד הנשה".
קפד עריכה
שלא לאכול דם, שנאמר (ויקרא ג, יז): "וכל דם, לא תאכלו".
קפה עריכה
שלא לאכול חֵלֶב, שנאמר (ויקרא ז, כג): "כל חלב שור וכשב ועז לא תאכלו".
קפו עריכה
שלא לבשל בשר בחלב, שנאמר (שמות כג, יט): "לא תבשל גדי בחלב אימו".
קפז עריכה
שלא לאכול בשר בחלב, שנאמר פעם שנייה (שמות לד, כו): "לא תבשל גדי בחלב אימו"; כך למדו מפי השמועה, שאחד לאיסור בישול ואחד לאיסור אכילה.
קפח עריכה
שלא לאכול בשר שור הנסקל, שנאמר (שמות כא, כח): "ולא ייאכל את בשרו".
קפט עריכה
שלא לאכול פת תבואה חדשה קודם הפסח, שנאמר (ויקרא כג, יד): "ולחם . . . לא תאכלו".
קצ עריכה
שלא לאכול קלי מן החדש, שנאמר (ויקרא כג, יד): "וקלי . . . לא תאכלו".
קצא עריכה
שלא לאכול כרמל מתבואה חדשה, שנאמר (ויקרא כג, יד): "וכרמל לא תאכלו".
קצב עריכה
שלא לאכול עורלה, שנאמר (ויקרא יט, כג): "שלוש שנים יהיה לכם ערלים לא ייאכל".
קצג עריכה
שלא לאכול כלאי הכרם, שנאמר (דברים כב, ט): "פן תקדש המלאה הזרע אשר תזרע ותבואת הכרם"; זה הוא איסור אכילה.
קצד עריכה
שלא לשתות יין נסך, שנאמר (דברים לב, לח): "אשר חלב זבחימו יאכלו, ישתו יין נסיכם".
קצה עריכה
שלא לאכול ולשתות דרך זולל וסובא, שנאמר (דברים כא, כ): "בננו זה ... זולל וסובא".
קצו עריכה
שלא לאכול ביום הצום, שנאמר (ויקרא כג, כט): "כי כל הנפש אשר לא תעונה".
קצז עריכה
שלא לאכול חמץ בפסח, שנאמר (שמות יג, ג): "לא ייאכל חמץ".
קצח עריכה
שלא לאכול תערובת חמץ, שנאמר (שמות יב, כ): "כל מחמצת לא תאכלו".
קצט עריכה
שלא לאכול חמץ אחר חצות יום ארבעה עשר, שנאמר (דברים טז, ג): "לא תאכל עליו חמץ".
ר עריכה
שלא ייראה חמץ, שנאמר (שמות יג, ז): "לא ייראה לך חמץ".
רא עריכה
שלא יימצא חמץ, שנאמר (שמות יב, יט): "שאור, לא יימצא בבתיכם".
רב עריכה
שלא ישתה הנזיר יין, ולא דבר שנתערב בו יין וטעמו כטעם יין, שנאמר (במדבר ו, ג): "וכל משרת ענבים"; ואפילו החמיץ היין או דבר שנתערב בו היין, הרי זה אסור עליו, שנאמר: "חומץ יין וחומץ שיכר לא ישתה" (שם).
רג עריכה
שלא יאכל ענבים לחים, שנאמר (במדבר ו, ג): "וענבים לחים ... לא יאכל".
רד עריכה
שלא יאכל ענבים יבשים, שנאמר (במדבר ו, ג): "ויבשים לא יאכל".
רה עריכה
שלא יאכל חרצנים, שנאמר (במדבר ו, ד): "מחרצנים . . . לא יאכל".
רו עריכה
שלא יאכל זוגין, שנאמר (במדבר ו, ד): "ועד זג לא יאכל".
רז עריכה
שלא ייטמא הנזיר למת, שנאמר (במדבר ו, ז): "לאביו ולאמו ... לא ייטמא להם במותם".
רח עריכה
שלא ייכנס באוהל המת, שנאמר (במדבר ו, ו): "על נפש מת לא יבוא".
רט עריכה
שלא יגלח הנזיר, שנאמר (במדבר ו, ה): "תער לא יעבור על ראשו".
רי עריכה
שלא לקצור כל השדה, שנאמר (ויקרא כג, כב): "לא תכלה פאת שדך בקוצרך".
ריא עריכה
שלא ללקוט השיבולים הנופלות בשעת קצירה, שנאמר (ויקרא יט, ט): "ולקט קצירך לא תלקט".
ריב עריכה
שלא לבצור עוללות הכרם, שנאמר (ויקרא יט, י): "וכרמך לא תעולל".
ריג עריכה
שלא ללקוט פרט הכרם, שנאמר (ויקרא יט, י): "ופרט כרמך לא תלקט".
ריד עריכה
שלא ליקח עומר השכחה, שנאמר (דברים כד, יט): "לא תשוב לקחתו"; וכן לכל האילנות יש שכחה, שנאמר (דברים כד, כ): "לא תפאר אחריך".
רטו עריכה
שלא לזרוע כלאי זרעים, שנאמר (ויקרא יט, יט): "שדך לא תזרע כלאיים".
רטז עריכה
שלא לזרוע תבואה או ירק בכרם, שנאמר (דברים כב, ט): "לא תזרע כרמך כלאיים".
ריז עריכה
שלא להרביע בהמה מין בשאינו מינו, שנאמר (ויקרא יט, יט): "בהמתך לא תרביע כלאיים".
ריח עריכה
שלא יעשה מלאכה בשני מיני בהמה כאחד, שנאמר (דברים כב, י): "לא תחרוש בשור ובחמור יחדיו".
ריט עריכה
שלא לחסום בהמה בשעת מלאכה בדבר שאוכלת ממנו ונהנית, שנאמר (דברים כה, ד): "לא תחסום שור בדישו".
רכ עריכה
שלא לעבוד אדמה בשביעית, שנאמר (ויקרא כה, ד): "שדך לא תזרע".
רכא עריכה
שלא לעבוד אילן בשביעית, שנאמר (ויקרא כה, ד): "וכרמך לא תזמור".
רכב עריכה
שלא לקצור ספיחי שביעית כדרך שקוצרין בשאר השנים, שנאמר (ויקרא כה, ה): "את ספיח קצירך לא תקצור".
רכג עריכה
שלא לאסוף פירות האילן בשביעית כדרך שאוספין בכל שנה ושנה, שנאמר (ויקרא כה, ה): "ואת ענבי נזירך לא תבצור".
רכד עריכה
שלא לעבוד בשנת יובל בין אדמה בין אילן, שנאמר בה (ויקרא כה, יא): "לא תזרעו".
רכה עריכה
שלא לקצור ספיחי יובל כשאר השנים, שנאמר בו (ויקרא כה, יא): "לא תקצרו את ספיחיה".
רכו עריכה
שלא לאסוף פירות יובל כאסיפת שאר השנים, שנאמר בו (ויקרא כה, יא): "ולא תבצרו את נזיריה".
רכז עריכה
שלא למכור שדה בארץ ישראל לצמיתות, שנאמר (ויקרא כה, כג): "והארץ, לא תימכר לצמיתות".
רכח עריכה
שלא לשנות מגרשי הלויים ושדותיהם, שנאמר (ויקרא כה, לד): "ושדה מגרש עריהם לא יימכר"; מפי השמועה למדו שזו אזהרה שלא ישתנה.
רכט עריכה
שלא לעזוב הלויים, שנאמר (דברים יב, יט): "הישמר לך, פן תעזוב את הלוי", אלא נותנין להם מתנותיהם ומשמחים אותם בהן בכל רגל ורגל.
רל עריכה
שלא יתבע הלוואה שעברה עליה שביעית, שנאמר (דברים טו, ב): "לא ייגוש את ריעהו ואת אחיו".
רלא עריכה
שלא יימנע מלהלוות לעני מפני השמיטה, שנאמר (דברים טו, ט): "הישמר לך פן יהיה דבר". .זה הכלל--כל מקום שנאמר הישמר או פן או אל, אינו אלא מצות לא תעשה.
רלב עריכה
שלא יימנע מלהחיות לעני ומליתן לו מה שהוא צריך, שנאמר (דברים טו, ז): "לא תאמץ את לבבך"; נמצא הנותן צדקה עושה מצות עשה, והמעלים עיניו מן הצדקה יתר על שביטל עשה עבר על לא תעשה.
רלג עריכה
שלא לשלח עבד עברי ריקם כשייצא חופשי, שנאמר (דברים טו, יג): "לא תשלחנו, ריקם".
רלד עריכה
שלא יתבע העני בחובו כשיידע שהוא עני, ולא יצר לו, שנאמר (שמות כב, כד): "לא תהיה לו כנושה".
רלה עריכה
שלא להלוות בריבית לישראל, שנאמר (ויקרא כה, לז): "את כספך לא תתן לו בנשך".
רלו עריכה
שלא ללוות בריבית, שנאמר (דברים כג, כ): "לא תשיך לאחיך"; כך למדו מפי השמועה, שזו אזהרה ללווה שלא יינשך למלווה.
רלז עריכה
שלא להשית יד בין לווה ומלווה בריבית, ולא להיות ערב, ולא עד, ולא לכתוב שטר ביניהם, שנאמר (שמות כב, כד): "לא תשימון עליו נשך".
רלח עריכה
שלא לאחר פעולת שכיר, שנאמר (ויקרא יט, יג): "לא תלין פעולת שכיר איתך".
רלט עריכה
שלא ימשכן בעל חוב בזרוע, שנאמר (דברים כד, י): "לא תבוא אל ביתו לעבוט עבוטו".
רמ עריכה
שלא למנוע העבוט מבעליו העני בעת שהוא צריך לו, שנאמר (דברים כד, יב): "לא תשכב בעבוטו"; כלומר, לא תשכב ועבוטו עימך, אלא תשיבנו לו בלילה, הואיל והוא צריך לו בלילה.
רמא עריכה
שלא למשכן האלמנה, שנאמר "ולא תחבול בגד אלמנה" (דברים כד, יז).
רמב עריכה
שלא לחבול כלים שעושין בהם אוכל נפש, שנאמר (דברים כד, ו): "לא יחבול ריחיים ורכב".
רמג עריכה
שלא לגנוב נפש מישראל, שנאמר (שמות כ, יב): "לא תגנוב"; זה גונב נפש.
רמד עריכה
שלא לגנוב ממון, שנאמר (ויקרא יט, יא): "לא תגנובו"; זו היא גניבת ממון.
רמה עריכה
שלא לגזול, שנאמר (ויקרא יט, יג): "לא תגזול".
רמו עריכה
שלא להסיג גבול, שנאמר (דברים יט, יד): "לא תסיג גבול ריעך".
רמז עריכה
שלא לעשוק, שנאמר (ויקרא יט, יג): "לא תעשוק את ריעך".
רמח עריכה
שלא לכחש בממון חברו, שנאמר (ויקרא יט, יא): "לא תכחשו".
רמט עריכה
שלא לישבע על כפירת ממון חברו, שנאמר (ויקרא יט, יא): "לא תשקרו"; כלומר, לא תישבע על שקר בממון שיש לחברך בידך.
רנ עריכה
שלא יונה במקח וממכר, שנאמר (ויקרא כה, יד): "אל תונו, איש את אחיו".
רנא עריכה
שלא יונה בדברים, שנאמר "ולא תונו איש את עמיתו" (ויקרא כה, יז); זו אונאת דברים.
רנב. שלא להונות את הגר בדברים, שנאמר "וְגֵר לֹא תוֹנֶה" (שמות כב, כ).
רנג. שלא להונות את הגר במקח וממכר, שנאמר "וְלֹא תִלְחָצֶנּוּ" (שמות כב, כ).
רנד. שלא להחזיר עבד שברח לארץ ישראל לאדוניו שבחוצה לארץ, שנאמר "לֹא תַסְגִּיר עֶבֶד אֶל אֲדוֹנָיו" (דברים כג, טז).
רנה. שלא להונות עבד זה, שנאמר "עַמְּךָ יֵשֵׁב בְּקִרְבֶּךָ . . . בַּטּוֹב לוֹ לֹא תּוֹנֶנּוּ" (דברים כג, יז).
רנו. שלא לענות יתום ואלמנה, שנאמר "כָּל אַלְמָנָה וְיָתוֹם לֹא תְעַנּוּן" (שמות כב, כא).
רנז. שלא לעבוד בעבד עברי כעבודת עבד, שנאמר "לֹא תַעֲבֹד בּוֹ עֲבוֹדַת עָבֶד" (ויקרא כה, לט).
רנח. שלא למכור אותו ממכרת עבד, שנאמר "לֹא יִמָּכְרוּ מִמְכֶּרֶת עָבֶד" (ויקרא כה, מב).
רנט. שלא לעבוד בעבד עברי בפרך, שנאמר "לֹא תִרְדֶּה בּוֹ בְּפָרֶךְ" (ויקרא כה, מג).
רס. שלא להניח הגוי לעבד בעבד עברי הנמכר לו בפרך, שנאמר "לֹא יִרְדֶּנּוּ בְּפָרֶךְ לְעֵינֶךָ" (ויקרא כה, נג).
רסא. שלא למכור אמה עברייה לאחר, שנאמר "לֹא יִמְשׁוֹל לְמָכְרָהּ בְּבִגְדוֹ בָהּ" (שמות כא, ח).
רסב. שלא למנוע מאמה עברייה היעודה שאר כסות ועונה, שנאמר "שְׁאֵרָהּ כְּסוּתָהּ וְעוֹנָתָהּ לֹא יִגְרָע" (שמות כא, י); והוא הדין לשאר הנשים.
רסג. שלא למכור אשת יפת תואר, שנאמר "ומכור לא תמכרנה" (דברים כא, יד).
רסד. שלא לכבוש אשת יפת תואר שפחה, שנאמר "לֹא תִתְעַמֵּר בָּהּ" (דברים כא, יד).
רסה. שלא לחמוד, שנאמר "לֹא תַחְמֹד אֵשֶׁת רֵעֶךָ" (שמות כ, יג).
רסו. שלא להתאוות, שנאמר "לֹא תִתְאַוֶּה בֵּית רֵעֶךָ" (דברים ה, יז).
רסז. שלא יאכל השכיר שלא בשעת גמר מלאכה מן המחובר שהוא עושה בו, שנאמר "וְחֶרְמֵשׁ לֹא תָנִיף" (דברים כג, כו).
רסח. שלא ייקח השכיר יתר על אכילתו, שנאמר "וְאָכַלְתָּ עֲנָבִים כְּנַפְשְׁךָ שָׂבְעֶךָ" (דברים כג, כה).
רסט. שלא יתעלם מן האבידה, שנאמר "לֹא תוּכַל לְהִתְעַלֵּם" (דברים כב, ג).
רע. שלא להניח הבהמה רובצת תחת משאה בדרך, שנאמר "לֹא תִרְאֶה חֲמוֹר אָחִיךָ" (ראה דברים כב, ד).
רעא. שלא לעשות עול במדה, שנאמר "לֹא תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט בְּמִדָּה" (ויקרא יט, לה); מפי השמועה למדו שהכתוב מזהיר לא תעשו עול במשפט המדה.
רעב. שלא להיות אצלנו איפה ואיפה אבן ואבן, שנאמר "לֹא יִהְיֶה לְךָ בְּבֵיתְךָ אֵיפָה וְאֵיפָה" (דברים כה, יד).
רעג. שלא לעוול המשפט, שנאמר "לֹא תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט" (ויקרא יט, טו).
רעד. שלא ליקח שוחד, שנאמר "וְשֹׁחַד לֹא תִקָּח" (שמות כג, ח).
רעה. שלא לכבד גדול בדין, שנאמר "וְלֹא תֶהְדַּר פְּנֵי גָּדוֹל" (ויקרא יט, טו).
רעו. שלא יירא הדיין בדין מאדם רע, שנאמר "לֹא תָגוּרוּ מִפְּנֵי אִישׁ" (דברים א, יז).
רעז. שלא לרחם על עני בדין, שנאמר "וְדָל לֹא תֶהְדַּר בְּרִיבוֹ" (שמות כג, ג).
רעח. שלא להטות משפט אדם חוטא, שנאמר "לֹא תַטֶּה מִשְׁפַּט אֶבְיֹנְךָ" (שמות כג, ו); למדו מפי השמועה, שזה אביון במצוות.
רעט. שלא לרחם על המזיק בדיני קנסות, שנאמר "לֹא תָחוֹס עֵינְךָ" (דברים יט, כא).
רפ. שלא להטות משפט גרים ויתומים, שנאמר "לֹא תַטֶּה מִשְׁפַּט גֵר יָתוֹם" (דברים כד, יז).
רפא. שלא לשמוע מאחד מבעלי דינין ואין חברו עימו, שנאמר "לֹא תִשָּׂא שֵׁמַע שָׁוְא" (שמות כג, א).
רפב. שלא לנטות אחרי רבים בדיני נפשות, אם היו המחייבין יתר על המזכין אחד, שנאמר "לֹא תִהְיֶה אַחֲרֵי רַבִּים לְרָעוֹת" (שמות כג, ב).
רפג. שלא ילמד חובה מי שלימד זכות תחילה בדיני נפשות, שנאמר "לא תענה על ריב, לנטות" (שמות כג, ב).
רפד. שלא למנות בדיינין אדם שאינו חכם בדברי תורה, אף על פי שהוא חכם בחכמות אחרות, שנאמר "לֹא תַכִּירוּ פָּנִים בַּמִּשְׁפָּט" (דברים א, יז).
רפה. שלא להעיד בשקר, שנאמר "לֹא תַעֲנֶה בְּרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר" (שמות כ, יב).
רפו. שלא יעיד בעל עבירה, שנאמר "אַל תָּשֶׁת יָדְךָ עִם רָשָׁע לִהְיוֹת עֵד חָמָס" (שמות כג, א).
רפז. שלא יעיד קרוב, שנאמר "לֹא יוּמְתוּ אָבוֹת עַל בָּנִים" (דברים כד, טז); מפי השמועה למדו שלא יומתו אבות בעדות בנים, והוא הדין לשאר הקרובים.
רפח. שלא לכרות הדין על פי עד אחד, שנאמר "לֹא יָקוּם עֵד אֶחָד בְּאִישׁ" (דברים יט, טו).
רפט. שלא להרוג נקי, שנאמר "לֹא תִּרְצָח" {{קטן|{{פסוק||פסוק=|[[שמות|כ|יב|שמות}}}}.
רצ. שלא לחתוך הדין באומד הדעת, עד שיראו שני עדים גופו של דבר, שנאמר "וְנָקִי וְצַדִּיק אַל תַּהֲרֹג" (שמות כג, ז).
רצא. שלא יורה העד בדין שהעיד בו בדיני נפשות, שנאמר "וְעֵד אֶחָד לֹא יַעֲנֶה בְּנֶפֶשׁ" (במדבר לה, ל).
רצב. שלא להרוג מחוייב הריגה קודם שיעמוד בדין, שנאמר "וְלֹא יָמוּת הָרוֹצֵחַ עַד עָמְדוֹ לִפְנֵי הָעֵדָה" (במדבר לה, יב).
רצג. שלא לחוס על הרודף, אלא הורגין אותו קודם שיגיע לנרדף ויהרגנו או יגלה ערוותו, שנאמר "וְקַצּוֹתָה אֶת כַּפָּהּ לֹא תָחוֹס עֵינְךָ" (דברים כה, יב).
רצד. שלא לענוש האנוס, שנאמר "וְלַנַּעֲרָה לֹא תַעֲשֶׂה דָּבָר" (דברים כב, כו).
רצה. שלא ליקח כופר מן הרוצח, שנאמר "ולא תקחו כופר לנפש רוצח" (במדבר לה, לא).
רצו. שלא ליקח כופר בגלות רוצח בשגגה, שנאמר "וְלֹא תִקְחוּ כֹּפֶר לָנוּס אֶל עִיר מִקְלָטוֹ" (במדבר לה, לב).
רצז. שלא לעמוד על הדם, שנאמר "לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ" (ויקרא יט, טז).
רצח. שלא להניח מכשול, שנאמר "וְלֹא תָשִׂים דָּמִים בְּבֵיתֶךָ" (דברים כב, ח).
רצט. שלא להכשיל תם בדרך, שנאמר "וְלִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשׁוֹל" (ויקרא יט, יד).
ש .שלא להוסיף במלקות המחוייב מלקות, שנאמר (דברים כה, ג): "לא יוסיף: .פן יוסיף".
שא עריכה
שלא לרגל, שנאמר (ויקרא יט, טז): "לא תלך רכיל בעמיך".
שב עריכה
שלא לשנוא בלב, שנאמר "לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ" (ויקרא יט, יז).
שג עריכה
שלא להלבין פני אדם מישראל, שנאמר (ויקרא יט, יז): "הוכח תוכיח את עמיתך, ולא תישא עליו חטא".
שד עריכה
שלא לנקום, שנאמר (ויקרא יט, יח): "לא תיקום".
שה עריכה
שלא לנטור, שנאמר (ויקרא יט, יח): "לא תיטור".
שו עריכה
שלא ליקח אם על הבנים, שנאמר (דברים כב, ו): "לא תיקח האם, על הבנים".
שז עריכה
שלא לגלח שיער הנתק, שנאמר (ויקרא יג, לג): "ואת הנתק, לא יגלח".
שח עריכה
שלא לתלוש סימני צרעת, שנאמר (דברים כד, ח): "הישמר בנגע הצרעת".
שט עריכה
שלא לעבוד ולזרוע בנחל איתן, שנאמר (דברים כא, ד): "אשר לא ייעבד בו, ולא ייזרע".
שי עריכה
שלא יתחייב חתן בדבר מצורכי רבים כל שנתו, כגון צבא ושמירת החומה וכיוצא בהן, שנאמר (דברים כד, ה): "לא ייצא בצבא, ולא יעבור עליו לכל דבר".
שיא עריכה
שלא להחיות מכשף, שנאמר (שמות כב, יז): "מכשפה, לא תחייה".
שיב עריכה
שלא להמרות על פי בית דין, שנאמר שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:פסוק) אין ספר ראה. (ראה דברים, יז): "לא תסור, מכל הדבר".
שיג עריכה
שלא להוסיף על מצוות התורה, בין תורה שבכתב בין בפירושה שקיבלו על פה, שנאמר (דברים יג, א): "את כל הדבר, אשר אנוכי מצווה אתכם--אותו תשמרו, לעשות: .לא תוסף עליו".
שיד עריכה
שלא לגרוע מכל מצוות התורה, שנאמר (דברים יג, א): "ולא תגרע ממנו".
שטו עריכה
שלא לקלל הדיין, שנאמר (שמות כב, כז): "אלוהים, לא תקלל".
שטז עריכה
שלא לקלל הנשיא, והוא המלך או ראש ישיבת ארץ ישראל, שנאמר (שמות כב, כז): "ונשיא בעמך, לא תאור".
שיז עריכה
שלא לקלל אחד משאר ישראל, שנאמר (ויקרא יט, יד): "לא תקלל חירש".
שיח עריכה
שלא לקלל אב ואם, שנאמר (שמות כא, יז): "ומקלל אביו ואימו, מות יומת".
שיט עריכה
שלא להכות אב ואם, שנאמר (שמות כא, טו): "ומכה אביו ואימו, מות יומת".
שכ עריכה
שלא לעשות מלאכה בשבת, שנאמר (שמות כ, ט): "לא תעשה כל מלאכה".
שכא עריכה
שלא להלך חוץ לתחום מדינה כהולכי דרכים בשבת, שנאמר (שמות טז, כט): "אל ייצא איש ממקומו".
שכב עריכה
שלא לענוש בשבת, שנאמר (שמות לה, ג): "לא תבערו אש, בכול מושבותיכם".
שכג עריכה
שלא לעשות מלאכה בראשון של פסח, שנאמר (שמות יב, טז): "כל מלאכה, לא ייעשה בהם".
שכד עריכה
שלא לעשות מלאכה בשביעי של פסח, שנאמר (שמות יב, טז): "כל מלאכה, לא ייעשה בהם".
שכה עריכה
שלא לעשות מלאכה בחג השבועות, שנאמר בו (ויקרא כג, כא): "כל מלאכת עבודה, לא תעשו".
שכו עריכה
שלא לעשות מלאכה באחד לחודש השביעי, שנאמר בו (ויקרא כג, כה): "כל מלאכת עבודה, לא תעשו".
שכז עריכה
שלא לעשות מלאכה ביום הכיפורים, שנאמר בו (ויקרא טז, כט): "כל מלאכה, לא תעשו".
שכח עריכה
שלא לעשות מלאכה בראשון של חג, שנאמר בו (ויקרא כג, לה): "כל מלאכת עבודה, לא תעשו".
שכט עריכה
שלא לעשות מלאכה ביום שמיני של חג, שנאמר בו (ויקרא כג, לו): "כל מלאכת עבודה, לא תעשו".
של עריכה
שלא לגלות ערוות אם, שנאמר (ויקרא יח, ז): "אימך היא, לא תגלה ערוותה".
שלא עריכה
שלא לגלות ערוות אשת אב, שנאמר (ויקרא יח, ח): "ערוות אשת אביך, לא תגלה".
שלב עריכה
שלא לגלות ערוות אחות, שנאמר (ויקרא יח, ט): "ערוות אחותך . . . לא תגלה".
שלג עריכה
שלא לגלות ערוות אחות מן האב ומן האם, שנאמר (ויקרא יח, יא): "ערוות בת אשת אביך מולדת אביך, אחותך היא--לא תגלה, ערוותה".
שלד עריכה
שלא לגלות ערוות בת הבן, שנאמר (ויקרא יח, י): "ערוות בת בנך".
שלה עריכה
שלא לגלות ערוות בת הבת, שנאמר (ויקרא יח, י): "או בת בתך, לא תגלה ערוותן".
שלו עריכה
שלא לגלות ערוות הבת; ולמה לא נתפרשה בתורה, מפני שאסר בת הבת שתק מן הבת, ומפי השמועה למדו שאיסור הבת מגופי תורה, כשאר עריות.
שלז עריכה
שלא לגלות ערוות אישה ובתה, שנאמר (ויקרא יח, יז): "ערוות אישה ובתה, לא תגלה".
שלח עריכה
שלא לגלות ערוות אישה ובת בנה, שנאמר (ויקרא יח, יז): "את בת בנה".
שלט עריכה
שלא לגלות ערוות אישה ובת בתה, שנאמר (ויקרא יח, יז): "ואת בת בתה, לא תיקח".
שמ עריכה
שלא לגלות ערוות אחות האב, שנאמר (ויקרא יח, יב): "ערוות אחות אביך, לא תגלה".
שמא עריכה
שלא לגלות ערוות אחות האם, שנאמר (ויקרא יח, יג): "ערוות אחות אימך, לא תגלה".
שמב עריכה
שלא לגלות ערוות אשת אחי האב, שנאמר (ויקרא יח, יד): "אל אשתו לא תקרב, דודתך היא".
שמג עריכה
שלא לגלות ערוות אשת הבן, שנאמר (ויקרא יח, טו): "ערוות כלתך, לא תגלה".
שמד עריכה
שלא לגלות ערוות אשת אח, שנאמר (ויקרא יח, טז): "ערוות אשת אחיך, לא תגלה".
שמה עריכה
שלא לגלות ערוות אחות אישה, שנאמר (ויקרא יח, יח): "ואישה אל אחותה, לא תיקח".
שמו עריכה
שלא לגלות ערוות נידה, שנאמר (ויקרא יח, יט): "ואל אישה, בנידת טומאתה--לא תקרב".
שמז עריכה
שלא לגלות ערוות אשת איש, שנאמר (ויקרא יח, כ): "ואל אשת, עמיתך--לא תיתן שכובתך".
שמח עריכה
שלא לשכב עם בהמה, שנאמר שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:פסוק) אין ספר ראה. (ראה ויקרא, יח): "ובכל בהמה לא תיתן שכובתך, לזרע".
שמט עריכה
שלא תביא אישה בהמה עליה, שנאמר (ויקרא יח, כג): "ואישה, לא תעמוד לפני בהמה לרבעה".
שנ עריכה
שלא לשכב עם זכר, שנאמר (ויקרא יח, כב): "ואת זכר--לא תשכב".
שנא עריכה
שלא לגלות ערוות האב עצמו, שנאמר (ויקרא יח, ז): "ערוות אביך . . . לא תגלה".
שנב עריכה
שלא לגלות ערוות אחי האב עצמו, שנאמר (ויקרא יח, יד): "ערוות אחי אביך, לא תגלה".
שנג עריכה
שלא ליקרב לעריות בדברים המביאין לידי גילוי ערווה, כגון חיבוק ונישוק ורמיזה וקפיצה, שנאמר (ויקרא יח, ו): "אל כל שאר בשרו, לא תקרבו לגלות ערווה"; מפי השמועה למדו שזו אזהרה לקריבה המביאה לידי גילוי ערווה.
שנד עריכה
שלא יישא ממזר בת ישראל, שנאמר (דברים כג, ג): "לא יבוא ממזר, בקהל ה'".
שנה עריכה
שלא תהיה קדשה, והיא הנבעלת בלא כתובה וקידושין, שנאמר (דברים כג, יח): "לא תהיה קדשה".
שנו עריכה
שלא יחזיר המגרש גרושתו אחר שנישאת לאחר, שנאמר (דברים כד, ד): "לא יוכל בעלה הראשון אשר שילחה לשוב לקחתה".
שנז עריכה
שלא תינשא היבמה לאחר חוץ מיבמה, שנאמר (דברים כה, ה): "לא תהיה אשת המת".
שנח עריכה
שלא יגרש האונס אנוסתו, שנאמר (דברים כב, כט): "לא יוכל שלחה, כל ימיו".
שנט עריכה
שלא יגרש מוציא שם רע את אשתו, שנאמר בו (דברים כב, יט): "לא יוכל לשלחה כל ימיו".
שס עריכה
שלא ייקח סריס בת ישראל, שנאמר (דברים כג, ב): "לא יבוא פצוע דכא".
שסא עריכה
שלא לסרס זכר מכל המינין, לא אדם ולא בהמה חיה ועוף, שנאמר (ויקרא כב, כד): "ובארצכם, לא תעשו".
שסב עריכה
שלא למנות על ישראל איש מקהל גרים, שנאמר (דברים יז, טו): "לא תוכל לתת עליך איש נוכרי".
שסג עריכה
שלא ירבה המלך סוסים, שנאמר (דברים יז, טז): "לא ירבה לו סוסים".
שסד עריכה
שלא ירבה המלך נשים, שנאמר (דברים יז, יז): "לא ירבה לו נשים".
שסה עריכה
שלא ירבה לו המלך כסף וזהב, שנאמר יז).
א .אלו הם שש מאות ושלוש עשרה מצוות שנאמרו לו למשה בסיניי, הן וכללותיהן ופרטותיהן ודקדוקיהן; וכל אותן הכללות והפרטות והדקדוקין והביאורין של כל מצוה ומצוה, היא תורה שבעל פה שקיבלו בית דין מפי בית דין.
ב .ויש מצוות אחרות שנתחדשו אחר מתן תורה, וקבעו אותן נביאים וחכמים ופשטו בכל ישראל--כגון מקרא מגילה, ונר חנוכה, ותענית תשעה באב, וידיים, ועירובין. .ויש לכל מצוה ומצוה מאלו פירושין ודקדוקין; והכול יתבאר בחיבור זה.
ג .כל אלו המצוות שנתחדשו--חייבין אנו לקבלם ולשומרם, שנאמר "לא תסור, מכל הדבר . . ." (ראה דברים יז,יא); ואינם תוספת על מצוות התורה. .ועל מה הזהירה תורה "לא תוסף עליו, ולא תגרע ממנו" (דברים יג,א)--שלא יהיה נביא רשאי לחדש דבר ולומר שהקדוש ברוך הוא ציווהו במצוה זו להוסיפה למצוות התורה, או לחסר אחת מאלו השש מאות ושלוש עשרה מצוות.
ד .אבל אם הוסיפו בית דין עם נביא שיהיה באותו הזמן מצוה דרך תקנה, או דרך הוראה, או דרך גזירה--אין זו תוספת: .שהרי לא אמרו שהקדוש ברוך הוא ציווה לעשות עירוב או לקרות מגילה בעונתה. .ואלו אמרו כן, היו מוסיפין על התורה.
ה .אלא כך אנו אומרים, שהנביאים עם בית דין תיקנו וציוו לקרות המגילה בעונתה כדי להזכיר שבחיו של הקדוש ברוך הוא ותשועות שעשה לנו, והיה קרוב לשווענו כדי לברכו ולהללו, וכדי להודיע לדורות הבאים שאמת מה שהבטיחנו בתורה, "ומי גוי גדול, אשר לו אלוהים קרובים אליו" (ראה דברים ד,ז; דברים ד,ח). .ועל דרך זו היא כל מצוה ומצוה שהיא מדברי סופרים, בין עשה ובין לא תעשה.
- לאו קכז:שלא יאכל הערל בשר הפסח, שנאמר (שמות יב, מח): "כל ערל לא יאכל בו".
קכח עריכה
שלא להאכיל בשר הפסח לישראל שנשתמד, שנאמר (שמות יב, מג): "כל בן נכר לא יאכל בו"; כלומר, ישראל שנלווה לבני נכר ועבד עבודה זרה כמותם לא יאכל בו.
קכט עריכה
שלא יאכל אדם שנטמא קודשים, שנאמר (ויקרא ז, כ): "והנפש אשר תאכל בשר מזבח השלמים אשר לה' וטומאתו עליו".
קל עריכה
שלא לאכול מן הקודשים שנטמאו, שנאמר (ויקרא ז, יט): "והבשר אשר יגע בכל טמא לא ייאכל".
קלא עריכה
שלא לאכול נותר, שנאמר (ויקרא יט, ח): "ואוכליו עוונו יישא... ונכרתה הנפש ההיא מעמיה".
קלב עריכה
שלא לאכול פיגול, שנאמר (ויקרא ז, יח): "המקריב אותו לא ייחשב לו פיגול יהיה, והנפש האוכלת ממנו עוונה תישא"; והוא בכרת.
קלג עריכה
שלא יאכל זר תרומות, שנאמר (ויקרא כב, י): "וכל זר לא יאכל קודש".
קלד עריכה
שלא יאכל אפילו תושב כוהן ושכירו תרומה, שנאמר (ויקרא כב, י): "תושב כוהן ושכיר לא יאכל קודש".
קלה עריכה
שלא יאכל ערל תרומה, והוא הדין לשאר קודשים. .ודבר זה לימדו הכתוב מן הפסח בגזירה שווה, ואינו בפירוש מן התורה; ומפי השמועה למדו שאיסור ערל בקודשים מגופי תורה, ואינו מדברי סופרים.
קלו עריכה
שלא יאכל כוהן טמא תרומה, שנאמר: "איש מזרעך ... בקודשים לא יאכל" (ראה ויקרא כא).
קלז עריכה
שלא תאכל חללה קודש, לא תרומות ולא חזה ושוק, שנאמר (ויקרא כב, יב): "ובת כוהן כי תהיה לאיש זר".
קלח עריכה
שלא תיאכל מנחת כוהן, שנאמר (ויקרא ו, טז): "וכל מנחת כוהן כליל תהיה, לא תיאכל".
קלט עריכה
שלא לאכול בשר חטאות הנעשות בפנים, שנאמר (ויקרא ו, כג): "וכל חטאת אשר יובא מדמה".
קמ עריכה
שלא לאכול פסולי המוקדשין שהוטל בהם מום בכוונה, שנאמר (דברים יד, ג): "לא תאכל כל תועבה"; מפי השמועה למדנו שבפסולי המוקדשין שהוטל בהם מום הכתוב מדבר.
קמא עריכה
שלא לאכול מעשר שני של דגן חוץ לירושלים, שנאמר (דברים יב, יז): "לא תוכל לאכול בשעריך מעשר דגנך".
קמב עריכה
שלא לאכול מעשר שני של תירוש חוץ לירושלים, שנאמר (דברים יב, יז): "תירושך".
קמג עריכה
שלא לאכול מעשר שני של יצהר חוץ לירושלים, שנאמר (דברים יב, יז): "ויצהרך".
קמד עריכה
שלא לאכול בכור תמים חוץ לירושלים, שנאמר (דברים יב, יז): "לא תוכל . . . ובכורות".
קמה עריכה
שלא יאכלו הכוהנים חטאת ואשם חוץ לעזרה, שנאמר (דברים יב, יז): "לא תוכל ... בקרך וצאנך"; מפי השמועה למדו שלא בא הכתוב אלא לאסור בשר חטאות ואשמות חוץ לעזרה, לפי שכל דבר שייאכל חוץ למקום אכילתו, "לא תוכל לאכול בשעריך" (שם) אקרא בו.
קמו עריכה
שלא לאכול בשר העולה, שנאמר (דברים יב, יז): "לא תוכל ... נדריך אשר תידור"; כלומר, לא תוכל לאכול נדריך אשר תידור. וזו היא אזהרה של כל מועל, שלא ייהנה מן הקודשים האסורים ליהנות מהם; ואם נהנה, מעל.
קמז עריכה
שלא לאכול בשר קודשים קלים קודם זריקת דמים, שנאמר (דברים יב, יז): "לא תוכל . . . ונדבותיך"; כלומר, לא תוכל לאכול נדבותיך עד שייזרק דמם.
קמח עריכה
שלא יאכל זר בשר קודשי קודשים, שנאמר (שמות כט, לג): "וזר לא יאכל כי קודש הם".
קמט עריכה
שלא יאכל כוהן ביכורים קודם הנחה בעזרה, שנאמר (דברים יב, יז): "לא תוכל . . . ותרומת ידך"; אלו הביכורים.
קנ עריכה
שלא לאכול מעשר שני בטומאה ואפילו בירושלים עד שייפדה, שנאמר (דברים כו, יד): "לא ביערתי ממנו בטמא".
קנא עריכה
שלא לאכול מעשר שני באנינות, שנאמר (דברים כו, יד): "לא אכלתי באוני ממנו".
קנב עריכה
שלא להוציא דמי מעשר שני בשאר דברים שאין בהם אכילה ושתייה, שנאמר (דברים כו, יד): "ולא נתתי ממנו למת"; וכל שהוא חוץ לצורכי הגוף החי, "נתתי ממנו למת" אקרא בו.
קנג עריכה
שלא לאכול הטבל; והטבל הוא הדבר שגידוליו מן הארץ החייב בתרומות ומעשרות, שלא הוציאו ממנו תרומת ה': שנאמר (ויקרא כב, טו): "לא יחללו את קודשי בני ישראל את אשר ירימו לה'"; כלומר, דברים שהם עתידין להרים אותם לה', לא יעשו אותם חול ויאכלו אותם בטבלם.
קנד עריכה
שלא להקדים תרומה לביכורים, ולא מעשר ראשון לתרומה, ולא מעשר שני לראשון, אלא מוציאין על הסדר: .ביכורים תחילה, ואחר כך תרומה גדולה, ואחר כך מעשר ראשון, ואחר כך מעשר שני; שנאמר (שמות כב, כח): "מלאתך ודמעך לא תאחר", כלומר לא תאחר דבר הראוי להקדימו.
קנה עריכה
שלא לאחר הנדרים והנדבות שנדר ושנדב, שנאמר (דברים כג, כב): "לא תאחר לשלמו".
קנו עריכה
שלא לעלות לחג בלא קרבן, שנאמר (שמות כג, טו): "ולא ייראו פניי ריקם".
קנז עריכה
שלא לעבור על דברים שאסר אדם על נפשו, שנאמר (במדבר ל, ג): "לא יחל, דברו".
קנח עריכה
שלא ייקח כוהן זונה, שנאמר (ויקרא כא, ז): "אישה זונה וחללה לא ייקחו".
קנט עריכה
שלא ייקח כוהן חללה, שנאמר (ויקרא כא, ז): "וחללה לא ייקחו".
קס עריכה
שלא ייקח כוהן גרושה, שנאמר (ויקרא כא, ז): "ואישה גרושה מאישה לא ייקחו".
קסא עריכה
שלא ייקח כוהן גדול אלמנה, שנאמר (ויקרא כא, יד): "אלמנה וגרושה וחללה זונה, את אלה לא ייקח".
קסב עריכה
שלא יבעול כוהן גדול אלמנה, ואפילו בלא קידושים, מפני שמחללה, שנאמר (ויקרא כא, טו): "לא יחלל זרעו, בעמיו"; הרי הוא מוזהר שלא לחלל כשרה.
קסג עריכה
שלא ייכנס כוהן למקדש פרוע ראש, שנאמר (ויקרא י, ו): "ראשיכם אל תפרעו".
קסד עריכה
שלא ייכנס כוהן למקדש קרוע בגדים, שנאמר (ויקרא י, ו): "ובגדיכם לא תפרומו".
קסה עריכה
שלא ייצא כוהן מן העזרה בשעת עבודה, שנאמר (ויקרא י, ז): "ומפתח אוהל מועד לא תצאו".
קסו עריכה
שלא ייטמא כוהן הדיוט לשאר מתים, שנאמר (ויקרא כא, א): "לנפש לא ייטמא בעמיו".
קסז עריכה
שלא ייטמא כוהן גדול ואפילו לקרוביו, שנאמר (ויקרא כא, יא): "לאביו ולאמו לא ייטמא".
קסח עריכה
שלא ייכנס כוהן גדול עם מת, שנאמר (ויקרא כא, יא): "ועל כל נפשות מת, לא יבוא"; כך למדו מפי השמועה, שהוא חייב בבל יבוא וחייב בבל ייטמא.
קסט עריכה
שלא ייקח כל שבט לוי חלק בארץ, שנאמר (דברים יח, ב): "ונחלה לא יהיה לו".
קע עריכה
שלא ייקח כל שבט לוי חלק בביזה בשעת כיבוש הארץ, שנאמר (דברים יח, א): "לא יהיה לכוהנים הלויים . . . חלק ונחלה".
קעא עריכה
שלא לעשות קורחה על מת, שנאמר (דברים יד, א): "לא תשימו קורחה בין עיניכם למת".
קעב עריכה
שלא לאכול בהמה טמאה, שנאמר (ויקרא יא, ד): "אך את זה לא תאכלו ממעלי הגרה".
קעג עריכה
שלא לאכול דג טמא, שנאמר (ויקרא יא, יא): "ושקץ, יהיו לכם; מבשרם לא תאכלו".
קעד עריכה
שלא לאכול עוף טמא, שנאמר (ויקרא יא, יג): "ואת אלה תשקצו מן העוף, לא ייאכלו".
קעה עריכה
שלא לאכול שרץ העוף, שנאמר (דברים יד, יט): "כול שרץ העוף, טמא הוא לכם".
קעו עריכה
שלא לאכול שרץ הארץ, שנאמר (ויקרא יא, מא): "וכל השרץ השורץ על הארץ שקץ הוא לא ייאכל".
קעז עריכה
שלא לאכול רמש הארץ, שנאמר (ויקרא יא, מד): "ולא תטמאו את נפשותיכם, בכל השרץ הרומש על הארץ".
קעח עריכה
שלא לאכול תולעת הפירות כשתצא לאוויר, שנאמר (ויקרא יא, מב): "לכל השרץ השורץ על הארץ לא תאכלום".
קעט עריכה
שלא לאכול שרץ המים, שנאמר (ויקרא יא, מג): "אל תשקצו, את נפשותיכם, בכל השרץ".
קפ עריכה
שלא לאכול מתה, שנאמר (דברים יד, כא): "לא תאכלו כל נבילה".
קפא עריכה
שלא לאכול טריפה, שנאמר (שמות כב, ל): "ובשר בשדה טריפה לא תאכלו".
קפב עריכה
שלא לאכול אבר מן החי, שנאמר (דברים יב, כג): "לא תאכל הנפש עם הבשר".
קפג עריכה
שלא לאכול גיד הנשה, שנאמר (בראשית לב, לג): "על כן לא יאכלו בני ישראל את גיד הנשה".
קפד עריכה
שלא לאכול דם, שנאמר (ויקרא ג, יז): "וכל דם, לא תאכלו".
קפה עריכה
שלא לאכול חֵלֶב, שנאמר (ויקרא ז, כג): "כל חלב שור וכשב ועז לא תאכלו".
קפו עריכה
שלא לבשל בשר בחלב, שנאמר (שמות כג, יט): "לא תבשל גדי בחלב אימו".
קפז עריכה
שלא לאכול בשר בחלב, שנאמר פעם שנייה (שמות לד, כו): "לא תבשל גדי בחלב אימו"; כך למדו מפי השמועה, שאחד לאיסור בישול ואחד לאיסור אכילה.
קפח עריכה
שלא לאכול בשר שור הנסקל, שנאמר (שמות כא, כח): "ולא ייאכל את בשרו".
קפט עריכה
שלא לאכול פת תבואה חדשה קודם הפסח, שנאמר (ויקרא כג, יד): "ולחם . . . לא תאכלו".
קצ עריכה
שלא לאכול קלי מן החדש, שנאמר (ויקרא כג, יד): "וקלי . . . לא תאכלו".
קצא עריכה
שלא לאכול כרמל מתבואה חדשה, שנאמר (ויקרא כג, יד): "וכרמל לא תאכלו".
קצב עריכה
שלא לאכול עורלה, שנאמר (ויקרא יט, כג): "שלוש שנים יהיה לכם ערלים לא ייאכל".
קצג עריכה
שלא לאכול כלאי הכרם, שנאמר (דברים כב, ט): "פן תקדש המלאה הזרע אשר תזרע ותבואת הכרם"; זה הוא איסור אכילה.
קצד עריכה
שלא לשתות יין נסך, שנאמר (דברים לב, לח): "אשר חלב זבחימו יאכלו, ישתו יין נסיכם".
קצה עריכה
שלא לאכול ולשתות דרך זולל וסובא, שנאמר (דברים כא, כ): "בננו זה ... זולל וסובא".
קצו עריכה
שלא לאכול ביום הצום, שנאמר (ויקרא כג, כט): "כי כל הנפש אשר לא תעונה".
קצז עריכה
שלא לאכול חמץ בפסח, שנאמר (שמות יג, ג): "לא ייאכל חמץ".
קצח עריכה
שלא לאכול תערובת חמץ, שנאמר (שמות יב, כ): "כל מחמצת לא תאכלו".
קצט עריכה
שלא לאכול חמץ אחר חצות יום ארבעה עשר, שנאמר (דברים טז, ג): "לא תאכל עליו חמץ".
ר עריכה
שלא ייראה חמץ, שנאמר (שמות יג, ז): "לא ייראה לך חמץ".
רא עריכה
שלא יימצא חמץ, שנאמר (שמות יב, יט): "שאור, לא יימצא בבתיכם".
רב עריכה
שלא ישתה הנזיר יין, ולא דבר שנתערב בו יין וטעמו כטעם יין, שנאמר (במדבר ו, ג): "וכל משרת ענבים"; ואפילו החמיץ היין או דבר שנתערב בו היין, הרי זה אסור עליו, שנאמר: "חומץ יין וחומץ שיכר לא ישתה" (שם).
רג עריכה
שלא יאכל ענבים לחים, שנאמר (במדבר ו, ג): "וענבים לחים ... לא יאכל".
רד עריכה
שלא יאכל ענבים יבשים, שנאמר (במדבר ו, ג): "ויבשים לא יאכל".
רה עריכה
שלא יאכל חרצנים, שנאמר (במדבר ו, ד): "מחרצנים . . . לא יאכל".
רו עריכה
שלא יאכל זוגין, שנאמר (במדבר ו, ד): "ועד זג לא יאכל".
רז עריכה
שלא ייטמא הנזיר למת, שנאמר (במדבר ו, ז): "לאביו ולאמו ... לא ייטמא להם במותם".
רח עריכה
שלא ייכנס באוהל המת, שנאמר (במדבר ו, ו): "על נפש מת לא יבוא".
רט עריכה
שלא יגלח הנזיר, שנאמר (במדבר ו, ה): "תער לא יעבור על ראשו".
רי עריכה
שלא לקצור כל השדה, שנאמר (ויקרא כג, כב): "לא תכלה פאת שדך בקוצרך".
ריא עריכה
שלא ללקוט השיבולים הנופלות בשעת קצירה, שנאמר (ויקרא יט, ט): "ולקט קצירך לא תלקט".
ריב עריכה
שלא לבצור עוללות הכרם, שנאמר (ויקרא יט, י): "וכרמך לא תעולל".
ריג עריכה
שלא ללקוט פרט הכרם, שנאמר (ויקרא יט, י): "ופרט כרמך לא תלקט".
ריד עריכה
שלא ליקח עומר השכחה, שנאמר (דברים כד, יט): "לא תשוב לקחתו"; וכן לכל האילנות יש שכחה, שנאמר (דברים כד, כ): "לא תפאר אחריך".
רטו עריכה
שלא לזרוע כלאי זרעים, שנאמר (ויקרא יט, יט): "שדך לא תזרע כלאיים".
רטז עריכה
שלא לזרוע תבואה או ירק בכרם, שנאמר (דברים כב, ט): "לא תזרע כרמך כלאיים".
ריז עריכה
שלא להרביע בהמה מין בשאינו מינו, שנאמר (ויקרא יט, יט): "בהמתך לא תרביע כלאיים".
ריח עריכה
שלא יעשה מלאכה בשני מיני בהמה כאחד, שנאמר (דברים כב, י): "לא תחרוש בשור ובחמור יחדיו".
ריט עריכה
שלא לחסום בהמה בשעת מלאכה בדבר שאוכלת ממנו ונהנית, שנאמר (דברים כה, ד): "לא תחסום שור בדישו".
רכ עריכה
שלא לעבוד אדמה בשביעית, שנאמר (ויקרא כה, ד): "שדך לא תזרע".
רכא עריכה
שלא לעבוד אילן בשביעית, שנאמר (ויקרא כה, ד): "וכרמך לא תזמור".
רכב עריכה
שלא לקצור ספיחי שביעית כדרך שקוצרין בשאר השנים, שנאמר (ויקרא כה, ה): "את ספיח קצירך לא תקצור".
רכג עריכה
שלא לאסוף פירות האילן בשביעית כדרך שאוספין בכל שנה ושנה, שנאמר (ויקרא כה, ה): "ואת ענבי נזירך לא תבצור".
רכד עריכה
שלא לעבוד בשנת יובל בין אדמה בין אילן, שנאמר בה (ויקרא כה, יא): "לא תזרעו".
רכה עריכה
שלא לקצור ספיחי יובל כשאר השנים, שנאמר בו (ויקרא כה, יא): "לא תקצרו את ספיחיה".
רכו עריכה
שלא לאסוף פירות יובל כאסיפת שאר השנים, שנאמר בו (ויקרא כה, יא): "ולא תבצרו את נזיריה".
רכז עריכה
שלא למכור שדה בארץ ישראל לצמיתות, שנאמר (ויקרא כה, כג): "והארץ, לא תימכר לצמיתות".
רכח עריכה
שלא לשנות מגרשי הלויים ושדותיהם, שנאמר (ויקרא כה, לד): "ושדה מגרש עריהם לא יימכר"; מפי השמועה למדו שזו אזהרה שלא ישתנה.
רכט עריכה
שלא לעזוב הלויים, שנאמר (דברים יב, יט): "הישמר לך, פן תעזוב את הלוי", אלא נותנין להם מתנותיהם ומשמחים אותם בהן בכל רגל ורגל.
רל עריכה
שלא יתבע הלוואה שעברה עליה שביעית, שנאמר (דברים טו, ב): "לא ייגוש את ריעהו ואת אחיו".
רלא עריכה
שלא יימנע מלהלוות לעני מפני השמיטה, שנאמר (דברים טו, ט): "הישמר לך פן יהיה דבר". .זה הכלל--כל מקום שנאמר הישמר או פן או אל, אינו אלא מצות לא תעשה.
רלב עריכה
שלא יימנע מלהחיות לעני ומליתן לו מה שהוא צריך, שנאמר (דברים טו, ז): "לא תאמץ את לבבך"; נמצא הנותן צדקה עושה מצות עשה, והמעלים עיניו מן הצדקה יתר על שביטל עשה עבר על לא תעשה.
רלג עריכה
שלא לשלח עבד עברי ריקם כשייצא חופשי, שנאמר (דברים טו, יג): "לא תשלחנו, ריקם".
רלד עריכה
שלא יתבע העני בחובו כשיידע שהוא עני, ולא יצר לו, שנאמר (שמות כב, כד): "לא תהיה לו כנושה".
רלה עריכה
שלא להלוות בריבית לישראל, שנאמר (ויקרא כה, לז): "את כספך לא תתן לו בנשך".
רלו עריכה
שלא ללוות בריבית, שנאמר (דברים כג, כ): "לא תשיך לאחיך"; כך למדו מפי השמועה, שזו אזהרה ללווה שלא יינשך למלווה.
רלז עריכה
שלא להשית יד בין לווה ומלווה בריבית, ולא להיות ערב, ולא עד, ולא לכתוב שטר ביניהם, שנאמר (שמות כב, כד): "לא תשימון עליו נשך".
רלח עריכה
שלא לאחר פעולת שכיר, שנאמר (ויקרא יט, יג): "לא תלין פעולת שכיר איתך".
רלט עריכה
שלא ימשכן בעל חוב בזרוע, שנאמר (דברים כד, י): "לא תבוא אל ביתו לעבוט עבוטו".
רמ עריכה
שלא למנוע העבוט מבעליו העני בעת שהוא צריך לו, שנאמר (דברים כד, יב): "לא תשכב בעבוטו"; כלומר, לא תשכב ועבוטו עימך, אלא תשיבנו לו בלילה, הואיל והוא צריך לו בלילה.
רמא עריכה
שלא למשכן האלמנה, שנאמר "ולא תחבול בגד אלמנה" (דברים כד, יז).
רמב עריכה
שלא לחבול כלים שעושין בהם אוכל נפש, שנאמר (דברים כד, ו): "לא יחבול ריחיים ורכב".
רמג עריכה
שלא לגנוב נפש מישראל, שנאמר (שמות כ, יב): "לא תגנוב"; זה גונב נפש.
רמד עריכה
שלא לגנוב ממון, שנאמר (ויקרא יט, יא): "לא תגנובו"; זו היא גניבת ממון.
רמה עריכה
שלא לגזול, שנאמר (ויקרא יט, יג): "לא תגזול".
רמו עריכה
שלא להסיג גבול, שנאמר (דברים יט, יד): "לא תסיג גבול ריעך".
רמז עריכה
שלא לעשוק, שנאמר (ויקרא יט, יג): "לא תעשוק את ריעך".
רמח עריכה
שלא לכחש בממון חברו, שנאמר (ויקרא יט, יא): "לא תכחשו".
רמט עריכה
שלא לישבע על כפירת ממון חברו, שנאמר (ויקרא יט, יא): "לא תשקרו"; כלומר, לא תישבע על שקר בממון שיש לחברך בידך.
רנ עריכה
שלא יונה במקח וממכר, שנאמר (ויקרא כה, יד): "אל תונו, איש את אחיו".
רנא עריכה
שלא יונה בדברים, שנאמר "ולא תונו איש את עמיתו" (ויקרא כה, יז); זו אונאת דברים.
רנב. שלא להונות את הגר בדברים, שנאמר "וְגֵר לֹא תוֹנֶה" (שמות כב, כ).
רנג. שלא להונות את הגר במקח וממכר, שנאמר "וְלֹא תִלְחָצֶנּוּ" (שמות כב, כ).
רנד. שלא להחזיר עבד שברח לארץ ישראל לאדוניו שבחוצה לארץ, שנאמר "לֹא תַסְגִּיר עֶבֶד אֶל אֲדוֹנָיו" (דברים כג, טז).
רנה. שלא להונות עבד זה, שנאמר "עַמְּךָ יֵשֵׁב בְּקִרְבֶּךָ . . . בַּטּוֹב לוֹ לֹא תּוֹנֶנּוּ" (דברים כג, יז).
רנו. שלא לענות יתום ואלמנה, שנאמר "כָּל אַלְמָנָה וְיָתוֹם לֹא תְעַנּוּן" (שמות כב, כא).
רנז. שלא לעבוד בעבד עברי כעבודת עבד, שנאמר "לֹא תַעֲבֹד בּוֹ עֲבוֹדַת עָבֶד" (ויקרא כה, לט).
רנח. שלא למכור אותו ממכרת עבד, שנאמר "לֹא יִמָּכְרוּ מִמְכֶּרֶת עָבֶד" (ויקרא כה, מב).
רנט. שלא לעבוד בעבד עברי בפרך, שנאמר "לֹא תִרְדֶּה בּוֹ בְּפָרֶךְ" (ויקרא כה, מג).
רס. שלא להניח הגוי לעבד בעבד עברי הנמכר לו בפרך, שנאמר "לֹא יִרְדֶּנּוּ בְּפָרֶךְ לְעֵינֶךָ" (ויקרא כה, נג).
רסא. שלא למכור אמה עברייה לאחר, שנאמר "לֹא יִמְשׁוֹל לְמָכְרָהּ בְּבִגְדוֹ בָהּ" (שמות כא, ח).
רסב. שלא למנוע מאמה עברייה היעודה שאר כסות ועונה, שנאמר "שְׁאֵרָהּ כְּסוּתָהּ וְעוֹנָתָהּ לֹא יִגְרָע" (שמות כא, י); והוא הדין לשאר הנשים.
רסג. שלא למכור אשת יפת תואר, שנאמר "ומכור לא תמכרנה" (דברים כא, יד).
רסד. שלא לכבוש אשת יפת תואר שפחה, שנאמר "לֹא תִתְעַמֵּר בָּהּ" (דברים כא, יד).
רסה. שלא לחמוד, שנאמר "לֹא תַחְמֹד אֵשֶׁת רֵעֶךָ" (שמות כ, יג).
רסו. שלא להתאוות, שנאמר "לֹא תִתְאַוֶּה בֵּית רֵעֶךָ" (דברים ה, יז).
רסז. שלא יאכל השכיר שלא בשעת גמר מלאכה מן המחובר שהוא עושה בו, שנאמר "וְחֶרְמֵשׁ לֹא תָנִיף" (דברים כג, כו).
רסח. שלא ייקח השכיר יתר על אכילתו, שנאמר "וְאָכַלְתָּ עֲנָבִים כְּנַפְשְׁךָ שָׂבְעֶךָ" (דברים כג, כה).
רסט. שלא יתעלם מן האבידה, שנאמר "לֹא תוּכַל לְהִתְעַלֵּם" (דברים כב, ג).
רע. שלא להניח הבהמה רובצת תחת משאה בדרך, שנאמר "לֹא תִרְאֶה חֲמוֹר אָחִיךָ" (ראה דברים כב, ד).
רעא. שלא לעשות עול במדה, שנאמר "לֹא תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט בְּמִדָּה" (ויקרא יט, לה); מפי השמועה למדו שהכתוב מזהיר לא תעשו עול במשפט המדה.
רעב. שלא להיות אצלנו איפה ואיפה אבן ואבן, שנאמר "לֹא יִהְיֶה לְךָ בְּבֵיתְךָ אֵיפָה וְאֵיפָה" (דברים כה, יד).
רעג. שלא לעוול המשפט, שנאמר "לֹא תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט" (ויקרא יט, טו).
רעד. שלא ליקח שוחד, שנאמר "וְשֹׁחַד לֹא תִקָּח" (שמות כג, ח).
רעה. שלא לכבד גדול בדין, שנאמר "וְלֹא תֶהְדַּר פְּנֵי גָּדוֹל" (ויקרא יט, טו).
רעו. שלא יירא הדיין בדין מאדם רע, שנאמר "לֹא תָגוּרוּ מִפְּנֵי אִישׁ" (דברים א, יז).
רעז. שלא לרחם על עני בדין, שנאמר "וְדָל לֹא תֶהְדַּר בְּרִיבוֹ" (שמות כג, ג).
רעח. שלא להטות משפט אדם חוטא, שנאמר "לֹא תַטֶּה מִשְׁפַּט אֶבְיֹנְךָ" (שמות כג, ו); למדו מפי השמועה, שזה אביון במצוות.
רעט. שלא לרחם על המזיק בדיני קנסות, שנאמר "לֹא תָחוֹס עֵינְךָ" (דברים יט, כא).
רפ. שלא להטות משפט גרים ויתומים, שנאמר "לֹא תַטֶּה מִשְׁפַּט גֵר יָתוֹם" (דברים כד, יז).
רפא. שלא לשמוע מאחד מבעלי דינין ואין חברו עימו, שנאמר "לֹא תִשָּׂא שֵׁמַע שָׁוְא" (שמות כג, א).
רפב. שלא לנטות אחרי רבים בדיני נפשות, אם היו המחייבין יתר על המזכין אחד, שנאמר "לֹא תִהְיֶה אַחֲרֵי רַבִּים לְרָעוֹת" (שמות כג, ב).
רפג. שלא ילמד חובה מי שלימד זכות תחילה בדיני נפשות, שנאמר "לא תענה על ריב, לנטות" (שמות כג, ב).
רפד. שלא למנות בדיינין אדם שאינו חכם בדברי תורה, אף על פי שהוא חכם בחכמות אחרות, שנאמר "לֹא תַכִּירוּ פָּנִים בַּמִּשְׁפָּט" (דברים א, יז).
רפה. שלא להעיד בשקר, שנאמר "לֹא תַעֲנֶה בְּרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר" (שמות כ, יב).
רפו. שלא יעיד בעל עבירה, שנאמר "אַל תָּשֶׁת יָדְךָ עִם רָשָׁע לִהְיוֹת עֵד חָמָס" (שמות כג, א).
רפז. שלא יעיד קרוב, שנאמר "לֹא יוּמְתוּ אָבוֹת עַל בָּנִים" (דברים כד, טז); מפי השמועה למדו שלא יומתו אבות בעדות בנים, והוא הדין לשאר הקרובים.
רפח. שלא לכרות הדין על פי עד אחד, שנאמר "לֹא יָקוּם עֵד אֶחָד בְּאִישׁ" (דברים יט, טו).
רפט. שלא להרוג נקי, שנאמר "לֹא תִּרְצָח" {{קטן|{{פסוק||פסוק=|[[שמות|כ|יב|שמות}}}}.
רצ. שלא לחתוך הדין באומד הדעת, עד שיראו שני עדים גופו של דבר, שנאמר "וְנָקִי וְצַדִּיק אַל תַּהֲרֹג" (שמות כג, ז).
רצא. שלא יורה העד בדין שהעיד בו בדיני נפשות, שנאמר "וְעֵד אֶחָד לֹא יַעֲנֶה בְּנֶפֶשׁ" (במדבר לה, ל).
רצב. שלא להרוג מחוייב הריגה קודם שיעמוד בדין, שנאמר "וְלֹא יָמוּת הָרוֹצֵחַ עַד עָמְדוֹ לִפְנֵי הָעֵדָה" (במדבר לה, יב).
רצג. שלא לחוס על הרודף, אלא הורגין אותו קודם שיגיע לנרדף ויהרגנו או יגלה ערוותו, שנאמר "וְקַצּוֹתָה אֶת כַּפָּהּ לֹא תָחוֹס עֵינְךָ" (דברים כה, יב).
רצד. שלא לענוש האנוס, שנאמר "וְלַנַּעֲרָה לֹא תַעֲשֶׂה דָּבָר" (דברים כב, כו).
רצה. שלא ליקח כופר מן הרוצח, שנאמר "ולא תקחו כופר לנפש רוצח" (במדבר לה, לא).
רצו. שלא ליקח כופר בגלות רוצח בשגגה, שנאמר "וְלֹא תִקְחוּ כֹּפֶר לָנוּס אֶל עִיר מִקְלָטוֹ" (במדבר לה, לב).
רצז. שלא לעמוד על הדם, שנאמר "לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ" (ויקרא יט, טז).
רצח. שלא להניח מכשול, שנאמר "וְלֹא תָשִׂים דָּמִים בְּבֵיתֶךָ" (דברים כב, ח).
רצט. שלא להכשיל תם בדרך, שנאמר "וְלִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשׁוֹל" (ויקרא יט, יד).
ש .שלא להוסיף במלקות המחוייב מלקות, שנאמר (דברים כה, ג): "לא יוסיף: .פן יוסיף".
שא עריכה
שלא לרגל, שנאמר (ויקרא יט, טז): "לא תלך רכיל בעמיך".
שב עריכה
שלא לשנוא בלב, שנאמר "לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ" (ויקרא יט, יז).
שג עריכה
שלא להלבין פני אדם מישראל, שנאמר (ויקרא יט, יז): "הוכח תוכיח את עמיתך, ולא תישא עליו חטא".
שד עריכה
שלא לנקום, שנאמר (ויקרא יט, יח): "לא תיקום".
שה עריכה
שלא לנטור, שנאמר (ויקרא יט, יח): "לא תיטור".
שו עריכה
שלא ליקח אם על הבנים, שנאמר (דברים כב, ו): "לא תיקח האם, על הבנים".
שז עריכה
שלא לגלח שיער הנתק, שנאמר (ויקרא יג, לג): "ואת הנתק, לא יגלח".
שח עריכה
שלא לתלוש סימני צרעת, שנאמר (דברים כד, ח): "הישמר בנגע הצרעת".
שט עריכה
שלא לעבוד ולזרוע בנחל איתן, שנאמר (דברים כא, ד): "אשר לא ייעבד בו, ולא ייזרע".
שי עריכה
שלא יתחייב חתן בדבר מצורכי רבים כל שנתו, כגון צבא ושמירת החומה וכיוצא בהן, שנאמר (דברים כד, ה): "לא ייצא בצבא, ולא יעבור עליו לכל דבר".
שיא עריכה
שלא להחיות מכשף, שנאמר (שמות כב, יז): "מכשפה, לא תחייה".
שיב עריכה
שלא להמרות על פי בית דין, שנאמר שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:פסוק) אין ספר ראה. (ראה דברים, יז): "לא תסור, מכל הדבר".
שיג עריכה
שלא להוסיף על מצוות התורה, בין תורה שבכתב בין בפירושה שקיבלו על פה, שנאמר (דברים יג, א): "את כל הדבר, אשר אנוכי מצווה אתכם--אותו תשמרו, לעשות: .לא תוסף עליו".
שיד עריכה
שלא לגרוע מכל מצוות התורה, שנאמר (דברים יג, א): "ולא תגרע ממנו".
שטו עריכה
שלא לקלל הדיין, שנאמר (שמות כב, כז): "אלוהים, לא תקלל".
שטז עריכה
שלא לקלל הנשיא, והוא המלך או ראש ישיבת ארץ ישראל, שנאמר (שמות כב, כז): "ונשיא בעמך, לא תאור".
שיז עריכה
שלא לקלל אחד משאר ישראל, שנאמר (ויקרא יט, יד): "לא תקלל חירש".
שיח עריכה
שלא לקלל אב ואם, שנאמר (שמות כא, יז): "ומקלל אביו ואימו, מות יומת".
שיט עריכה
שלא להכות אב ואם, שנאמר (שמות כא, טו): "ומכה אביו ואימו, מות יומת".
שכ עריכה
שלא לעשות מלאכה בשבת, שנאמר (שמות כ, ט): "לא תעשה כל מלאכה".
שכא עריכה
שלא להלך חוץ לתחום מדינה כהולכי דרכים בשבת, שנאמר (שמות טז, כט): "אל ייצא איש ממקומו".
שכב עריכה
שלא לענוש בשבת, שנאמר (שמות לה, ג): "לא תבערו אש, בכול מושבותיכם".
שכג עריכה
שלא לעשות מלאכה בראשון של פסח, שנאמר (שמות יב, טז): "כל מלאכה, לא ייעשה בהם".
שכד עריכה
שלא לעשות מלאכה בשביעי של פסח, שנאמר (שמות יב, טז): "כל מלאכה, לא ייעשה בהם".
שכה עריכה
שלא לעשות מלאכה בחג השבועות, שנאמר בו (ויקרא כג, כא): "כל מלאכת עבודה, לא תעשו".
שכו עריכה
שלא לעשות מלאכה באחד לחודש השביעי, שנאמר בו (ויקרא כג, כה): "כל מלאכת עבודה, לא תעשו".
שכז עריכה
שלא לעשות מלאכה ביום הכיפורים, שנאמר בו (ויקרא טז, כט): "כל מלאכה, לא תעשו".
שכח עריכה
שלא לעשות מלאכה בראשון של חג, שנאמר בו (ויקרא כג, לה): "כל מלאכת עבודה, לא תעשו".
שכט עריכה
שלא לעשות מלאכה ביום שמיני של חג, שנאמר בו (ויקרא כג, לו): "כל מלאכת עבודה, לא תעשו".
של עריכה
שלא לגלות ערוות אם, שנאמר (ויקרא יח, ז): "אימך היא, לא תגלה ערוותה".
שלא עריכה
שלא לגלות ערוות אשת אב, שנאמר (ויקרא יח, ח): "ערוות אשת אביך, לא תגלה".
שלב עריכה
שלא לגלות ערוות אחות, שנאמר (ויקרא יח, ט): "ערוות אחותך . . . לא תגלה".
שלג עריכה
שלא לגלות ערוות אחות מן האב ומן האם, שנאמר (ויקרא יח, יא): "ערוות בת אשת אביך מולדת אביך, אחותך היא--לא תגלה, ערוותה".
שלד עריכה
שלא לגלות ערוות בת הבן, שנאמר (ויקרא יח, י): "ערוות בת בנך".
שלה עריכה
שלא לגלות ערוות בת הבת, שנאמר (ויקרא יח, י): "או בת בתך, לא תגלה ערוותן".
שלו עריכה
שלא לגלות ערוות הבת; ולמה לא נתפרשה בתורה, מפני שאסר בת הבת שתק מן הבת, ומפי השמועה למדו שאיסור הבת מגופי תורה, כשאר עריות.
שלז עריכה
שלא לגלות ערוות אישה ובתה, שנאמר (ויקרא יח, יז): "ערוות אישה ובתה, לא תגלה".
שלח עריכה
שלא לגלות ערוות אישה ובת בנה, שנאמר (ויקרא יח, יז): "את בת בנה".
שלט עריכה
שלא לגלות ערוות אישה ובת בתה, שנאמר (ויקרא יח, יז): "ואת בת בתה, לא תיקח".
שמ עריכה
שלא לגלות ערוות אחות האב, שנאמר (ויקרא יח, יב): "ערוות אחות אביך, לא תגלה".
שמא עריכה
שלא לגלות ערוות אחות האם, שנאמר (ויקרא יח, יג): "ערוות אחות אימך, לא תגלה".
שמב עריכה
שלא לגלות ערוות אשת אחי האב, שנאמר (ויקרא יח, יד): "אל אשתו לא תקרב, דודתך היא".
שמג עריכה
שלא לגלות ערוות אשת הבן, שנאמר (ויקרא יח, טו): "ערוות כלתך, לא תגלה".
שמד עריכה
שלא לגלות ערוות אשת אח, שנאמר (ויקרא יח, טז): "ערוות אשת אחיך, לא תגלה".
שמה עריכה
שלא לגלות ערוות אחות אישה, שנאמר (ויקרא יח, יח): "ואישה אל אחותה, לא תיקח".
שמו עריכה
שלא לגלות ערוות נידה, שנאמר (ויקרא יח, יט): "ואל אישה, בנידת טומאתה--לא תקרב".
שמז עריכה
שלא לגלות ערוות אשת איש, שנאמר (ויקרא יח, כ): "ואל אשת, עמיתך--לא תיתן שכובתך".
שמח עריכה
שלא לשכב עם בהמה, שנאמר שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:פסוק) אין ספר ראה. (ראה ויקרא, יח): "ובכל בהמה לא תיתן שכובתך, לזרע".
שמט עריכה
שלא תביא אישה בהמה עליה, שנאמר (ויקרא יח, כג): "ואישה, לא תעמוד לפני בהמה לרבעה".
שנ עריכה
שלא לשכב עם זכר, שנאמר (ויקרא יח, כב): "ואת זכר--לא תשכב".
שנא עריכה
שלא לגלות ערוות האב עצמו, שנאמר (ויקרא יח, ז): "ערוות אביך . . . לא תגלה".
שנב עריכה
שלא לגלות ערוות אחי האב עצמו, שנאמר (ויקרא יח, יד): "ערוות אחי אביך, לא תגלה".
שנג עריכה
שלא ליקרב לעריות בדברים המביאין לידי גילוי ערווה, כגון חיבוק ונישוק ורמיזה וקפיצה, שנאמר (ויקרא יח, ו): "אל כל שאר בשרו, לא תקרבו לגלות ערווה"; מפי השמועה למדו שזו אזהרה לקריבה המביאה לידי גילוי ערווה.
שנד עריכה
שלא יישא ממזר בת ישראל, שנאמר (דברים כג, ג): "לא יבוא ממזר, בקהל ה'".
שנה עריכה
שלא תהיה קדשה, והיא הנבעלת בלא כתובה וקידושין, שנאמר (דברים כג, יח): "לא תהיה קדשה".
שנו עריכה
שלא יחזיר המגרש גרושתו אחר שנישאת לאחר, שנאמר (דברים כד, ד): "לא יוכל בעלה הראשון אשר שילחה לשוב לקחתה".
שנז עריכה
שלא תינשא היבמה לאחר חוץ מיבמה, שנאמר (דברים כה, ה): "לא תהיה אשת המת".
שנח עריכה
שלא יגרש האונס אנוסתו, שנאמר (דברים כב, כט): "לא יוכל שלחה, כל ימיו".
שנט עריכה
שלא יגרש מוציא שם רע את אשתו, שנאמר בו (דברים כב, יט): "לא יוכל לשלחה כל ימיו".
שס עריכה
שלא ייקח סריס בת ישראל, שנאמר (דברים כג, ב): "לא יבוא פצוע דכא".
שסא עריכה
שלא לסרס זכר מכל המינין, לא אדם ולא בהמה חיה ועוף, שנאמר (ויקרא כב, כד): "ובארצכם, לא תעשו".
שסב עריכה
שלא למנות על ישראל איש מקהל גרים, שנאמר (דברים יז, טו): "לא תוכל לתת עליך איש נוכרי".
שסג עריכה
שלא ירבה המלך סוסים, שנאמר (דברים יז, טז): "לא ירבה לו סוסים".
שסד עריכה
שלא ירבה המלך נשים, שנאמר (דברים יז, יז): "לא ירבה לו נשים".
שסה עריכה
שלא ירבה לו המלך כסף וזהב, שנאמר יז).
א .אלו הם שש מאות ושלוש עשרה מצוות שנאמרו לו למשה בסיניי, הן וכללותיהן ופרטותיהן ודקדוקיהן; וכל אותן הכללות והפרטות והדקדוקין והביאורין של כל מצוה ומצוה, היא תורה שבעל פה שקיבלו בית דין מפי בית דין.
ב .ויש מצוות אחרות שנתחדשו אחר מתן תורה, וקבעו אותן נביאים וחכמים ופשטו בכל ישראל--כגון מקרא מגילה, ונר חנוכה, ותענית תשעה באב, וידיים, ועירובין. .ויש לכל מצוה ומצוה מאלו פירושין ודקדוקין; והכול יתבאר בחיבור זה.
ג .כל אלו המצוות שנתחדשו--חייבין אנו לקבלם ולשומרם, שנאמר "לא תסור, מכל הדבר . . ." (ראה דברים יז,יא); ואינם תוספת על מצוות התורה. .ועל מה הזהירה תורה "לא תוסף עליו, ולא תגרע ממנו" (דברים יג,א)--שלא יהיה נביא רשאי לחדש דבר ולומר שהקדוש ברוך הוא ציווהו במצוה זו להוסיפה למצוות התורה, או לחסר אחת מאלו השש מאות ושלוש עשרה מצוות.
ד .אבל אם הוסיפו בית דין עם נביא שיהיה באותו הזמן מצוה דרך תקנה, או דרך הוראה, או דרך גזירה--אין זו תוספת: .שהרי לא אמרו שהקדוש ברוך הוא ציווה לעשות עירוב או לקרות מגילה בעונתה. .ואלו אמרו כן, היו מוסיפין על התורה.
ה .אלא כך אנו אומרים, שהנביאים עם בית דין תיקנו וציוו לקרות המגילה בעונתה כדי להזכיר שבחיו של הקדוש ברוך הוא ותשועות שעשה לנו, והיה קרוב לשווענו כדי לברכו ולהללו, וכדי להודיע לדורות הבאים שאמת מה שהבטיחנו בתורה, "ומי גוי גדול, אשר לו אלוהים קרובים אליו" (ראה דברים ד,ז; דברים ד,ח). .ועל דרך זו היא כל מצוה ומצוה שהיא מדברי סופרים, בין עשה ובין לא תעשה.
דפים בקטגוריה "קבוצת מצוות-האסורים באכילת בשר הפסח"
קטגוריה זו מכילה את 7 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 7 דפים.