ספר החינוך (סדר דפוס פרנקפורט)/יד
שלא להאכיל מבשר הפסח לגר ולתושב, שנאמר "תושב ושכיר לא יאכל בו" (שמות יב, מה). וה"תושב" הוא אדם מן האומות שקבל עליו שלא לעבוד עבודה זרה ואוכל נבלות, ו"שכיר" הוא גר שמל ולא טבל, שכן פירשו חכמינו ז"ל (יבמות עא, א).
משרשי מצוה זו מה שכתבנו באחרות לזכר יציאת מצרים. ובעבור שקרבן זה לזכר חרותנו ובואנו בברית נאמנה עם השם יתברך, ראוי שלא יהנו בו רק אותם שהשלימו באמונה והם ישראלים גמורים ולא אלו שעדין לא באו עמנו בברית שלם. וענין הרחקת הערל מאכילתו, גם כן מזה השורש.
ונוהגת בזמן הבית בזכרים ונקבות.
ועובר עליה והאכיל לאלו, עובר על לאו. ואין לוקין עליו, שאין בו מעשה.
קישורים עריכה
קיצור דרך: tryg/mcwa/014