ספר החינוך (סדר דפוס ויניציה)/יח
שלא להאכיל מן הפסח לגר ולתושב עריכה
שלא להאכיל מבשר הפסח לגר ולתושב, שנאמר: (שמות יב, מה) תושב ושכיר לא יאכל בו. והתושב הוא אדם מן האומות שקבל עליו שלא לעבוד עבודה זרה ואוכל נבלות. ושכיר הוא גר שמל ולא טבל, שכן פירשו חכמינו ז"ל [1].
משרשי מצוה זו. מה שכתבנו באחרות לזכר יציאת מצרים. ובעבור שקרבן זה לזכר חרותנו ובואנו בברית נאמנה עם השם יתברך, ראוי שלא יהנו בו רק אותם שהשלימו באמונה, והם ישראלים גמורים ולא אלו שעדין לא באו עמנו בברית שלם. וענין הרחקת הערל מאכילתו, גם כן מזה השורש.
ונוהגת בזמן הבית בזכרים ונקבות. ועובר עליה והאכיל לאלו -- עובר על לאו, ואין לוקין עליו, שאין בו מעשה.
הערות עריכה
- ^ (יבמות עא, א)