ספר החינוך (סדר דפוס פרנקפורט)/יז
שלא יאכל הערל מן הפסח, שנאמר "וכל ערל לא יאכל בו" (שמות יב, מח). והוא הערל שמתו אחיו מחמת מילה, ואין צריך לומר עבריין (משומד) לערלות. ו"בו" הוא דאינו אוכל, אבל אוכל הוא במצה ומרור, וכן תושב ושכיר גם כן.
משרשי מצוה זו מה שכתבנו בתושב ושכיר.
דיני המצוה כגון מילת בניו ועבדיו אם מעכבין אותו לשחוט ולאכול הפסח, ויתר פרטיה, מבוארים בפסחים.
ונוהגת בזמן הבית.
והעובר עליה, כגון ערל שאכל כזית ממנו, לוקה.
קישורים
עריכהקיצור דרך: tryg/mcwa/017