קטגוריה:משלי יג ו
נוסח המקרא
צדקה תצר תם דרך ורשעה תסלף חטאת
צְדָקָה תִּצֹּר תָּם דָּרֶךְ וְרִשְׁעָה תְּסַלֵּף חַטָּאת.
צְ֭דָקָה תִּצֹּ֣ר תׇּם־דָּ֑רֶךְ
וְ֝רִשְׁעָ֗ה תְּסַלֵּ֥ף חַטָּֽאת׃
צְ֭דָקָה תִּצֹּ֣ר תָּם־דָּ֑רֶךְ וְ֝/רִשְׁעָ֗ה תְּסַלֵּ֥ף חַטָּֽאת׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
רש"י
רלב"ג
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"תסלף" - ענינו מעוקל ומעוקם, כמו (משלי יא): "סלף בוגדים ישדם".
מצודת דוד
"צדקה" - הצדקה עצמה תלמד זכות ותצור את התם דרך, זה הנותן צדקה בתמימות לא להתיהר.
"ורשעה" - הרשעה עצמה תוליך את בעל החטאת בדרך מעוקל להכשל בה.מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
"והרשעה היא תסלף חטאת", מי שיש בו חטאת היינו חסרון שנוטה אל תאוותיו, שזה גדר החטא שהוא מצד התאוה, אז תמשול הרשעה לעוות ולסלף דרכו:
ביאור המילות
"תם דרך". שדרכו תמים בלי חסרון, שהתמימות הוא הפך המום, ועקר תמימות על מי שהוא קבוע בדרך הטוב כנ"ל (ב' ז'), והפוכו חטאת, שהוא החסרון.
"וצדקה". על מצות שבין אדם למקום כמ"ש בכ"מ, והפוכו רשעה, שכולל גם המרשיע נגד המקום, וגדר מלת סלף שמעוות דרך התם והישר, ובא תמיד על ההסרה מן היושר והתמימות:
- פרשנות מודרנית:
תרגום מצודות: הצדקה עצמה תלמד זכות ותצור את התם דרך, זה הנותן צדקה בתמימות לא להתייהר; והרשעה עצמה תוליך את בעל החטאת בדרך מסולפת (מעוקלת ומעוקמת) להכשל בה.
תרגום ויקיטקסט: דרך הצדק היא לנצור (לשמור) על האנשים הנוהגים בתום-דרך, ולא לפגוע בחפים מפשע; אולם דרך הרשע היא לסלף כל חטא שוגג של הזולת ולהציג אותו כזדון, כדי להחמיר בעונשם.
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי יג ו.
דקויות
1. צדקה היא דרכו של הצדיק, הנותן לכל אחד את המגיע לו; תמימות דרך היא שלמוּת, ללא פגם ועוון. דרכו של הצדיק היא לנצור - לשמור ולהגן על חפים מפשע.
רשעה היא דרכו של הרשע, העושה רע בשפע; חטאת היא עבירה בשוגג או "לתיאבון". דרכו של הרשע היא, לסלף - לעקם ולעוות את דרכם של החוטאים בשוגג כדי להציג אותם כעבריינים גדולים יותר ממה שהם באמת (למשל על-מנת להפליל אותם במשפט כאשר הם נמצאים בצד השני), או - להסית אותם ולגרום להם להיות עבריינים גדולים יותר, או להיפך - לעקם ולעוות את החטא שלהם כך שייראה כמעשה טוב.
והפסוק קשור לפסוק הקודם, משלי יג5: "דְּבַר שֶׁקֶר יִשְׂנָא צַדִּיק, וְרָשָׁע יַבְאִישׁ וְיַחְפִּיר": הצדיק שונא דברי-שקר כי הם פוגעים בחפים מפשע, והרשע אוהב להגיד דברים רעים הגורמים בושה וחרפה ליריביו*.
2. יש מפרשים, שהפסוק מלמד שיש קשר ישיר וטבעי בין המעשים לבין השכר והעונש: "הצדקה עצמה תלמד זכות ותצור את התם דרך - זה הנותן צדקה בתמימות לא להתיהר: והרשעה עצמה תוליך את בעל החטאת בדרך מעוקל להכשל בה" (ע"פ רש"י ומצודת דוד); מעין הפסוק בספר קהלת "כורה שחת בה ייפול".
- אולם, לפי פירוש זה, לא ברורה המשמעות המעשית של הפסוק - מה זה משנה, מבחינה מעשית, אם הגמול בא באופן טבעי או לא?
- בנוסף לכך - מבחינה מילולית יש הבדל בין חוטא לבין רשע (כמו גם בין צדקה לבין תום-דרך), כפי שהסברנו בגוף המאמר. אילו הפסוק היה בא ללמד את עיקרון "מידה כנגד מידה", היה ראוי לכתוב "צדקה תיצור את הצדיק, ורשעה תסלף את הרשע".
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • Sefaria • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "משלי יג ו"
קטגוריה זו מכילה את 8 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 8 דפים.