פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות משלי


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
דבר שקר ישנא צדיק ורשע יבאיש ויחפיר

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
דְּבַר שֶׁקֶר יִשְׂנָא צַדִּיק וְרָשָׁע יַבְאִישׁ וְיַחְפִּיר.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
דְּבַר־שֶׁ֭קֶר יִשְׂנָ֣א צַדִּ֑יק
  וְ֝רָשָׁ֗ע יַבְאִ֥ישׁ וְיַחְפִּֽיר׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"דבר שקר ישנא צדיק" - הצדיק שונא דבר שקר אבל הרשע מקבלו

"יבאיש ויחפיר" - את הבריות בכך

רלב"ג (כל הפרק)(כל הפסוק)


"דבר שקר". הנה הצדיק ישנא דבר שקר כי אהבת השקר הוא סבה להמנע השלימיות כמו שקדם והרשע יאהב מאד דבר שקר עד שכבר יבוש בו ויחפיר פעמים רבות ועכ"ז לא יעזבהו:

 

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"דבר שקר ישנא צדיק", מכון הצדק בנוי על אהבת האמת, שאם יטה לבבו אל השקר לא יפעל צדק, כי יטה משפט, ישמע לשון הרע ורכילות וידון חברו לחובה, שכל זה נגד הצדק, "ולכן הצדיק" שעושה צדק "ישנא דבר שקר. והרשע" שהוא עושה הפך הצדק, יאהב השקר, "להבאיש" את ריח חברו שלא בפניו, "ולהחפיר" אותו בפניו על ידי רכילות ולשון הרע והוצאת דבה בדברי שקר. ויש לפרש הצדיק יבאיש ויחפיר את הרשע מפני ששונא דבר שקר, ועל כן ישנא את הרשע שהוא משקר:

ביאור המילות

"יבאיש". כמו אשר הבאשתם את ריחנו:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ישנא" - הצדיק שונא לקבל דבר שקר ולשון הרע; אבל הרשע מקבל הוא מייד, וימאס את הנאמר עליו ויחפיר אותו.

מצודת ציון

"יבאיש" - ר"ל ימאס כדבר הנבאש.

"ויחפיר" - ענין בושה, כמו (ישעיהו כד): "וחפרה הלבנה".

<< · מ"ג משלי · יג · ה · >>