מ"ג משלי יג ו


<< · מ"ג משלי · יג · ו · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
צדקה תצר תם דרך ורשעה תסלף חטאת

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
צְדָקָה תִּצֹּר תָּם דָּרֶךְ וְרִשְׁעָה תְּסַלֵּף חַטָּאת.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
צְ֭דָקָה תִּצֹּ֣ר תׇּם־דָּ֑רֶךְ
  וְ֝רִשְׁעָ֗ה תְּסַלֵּ֥ף חַטָּֽאת׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ורשעה תסלף חטאת" - כמו חוטא ועל שהוא רשע גמור קוראהו חטאת ומשמעותה את החוטא תסלף רשעתו תקלקל אותו ותשפילהו כל סלוף קלקול וכשלון הוא כמו אולת אדם תסלף דרכו (לקמן יט) ותבוא עליו רעה

רלב"ג

לפירוש "רלב"ג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"צדקה". הנה תכונת הצדקה אשר לאיש צדיק תשמור תמימות הדרך אשר יכוון בענין ענין כי הוא מתישר בדרך התם מפני תכונת הצדקה אשר הוא חזק בה ואמנם תכונת הרשע אשר לו הוא בהפך כי היא מעותת ומסלפת החטאת אשר הוא דורך אליו באופן שיבצר ממנו מה שיזם לעשותו כי זה ראוי שימשך לו מפני רשעתו עם שהש"י מפר מחשבות הרשעי' תמיד להציל האנשים מידם כמו שזכרנו בביאורנו לספר איוב:  

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"תסלף" - ענינו מעוקל ומעוקם, כמו (משלי יא): "סלף בוגדים ישדם". 

מצודת דוד

"צדקה" - הצדקה עצמה תלמד זכות ותצור את התם דרך, זה הנותן צדקה בתמימות לא להתיהר.

"ורשעה" - הרשעה עצמה תוליך את בעל החטאת בדרך מעוקל להכשל בה.

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"צדקה תצור תם דרך ורשעה תסלף חטאת". הגביל פה תם דרך נגד חטאת, ורשעה נגד צדקה, ותסלף נגד תצור, תם דרך הוא מי שדרכו תמים בטבע ואינו נוטה אל התאוה והחסרון ואין חסרון בדרכו שהחסרון והחטאת הוא הפך התמימות, והנה התם דרך לא תסלפהו הרשעה, כי דרכו תמים בטבע והוא מתקן דרכו ע"פ נימוסים השכליים לעשות צדק ומשפט כפי שיחייב השכל ולמאוס ברשע, אבל בכ"ז כל זמן שאינו הולך בצדקה דהיינו המצות שבין אדם למקום שאינם מחויבים מצד הנימוס, כבר יסיר מן התמימות על ידי שאינו יודע הדרך הנכון, כי השכל לא יוכל לשפוט על כל דבר מה טוב ומה רע, רק "הצדקה תצור תם דרך", ואם הולך בצדקה היא תצור התמימות, ויהיה צדיק תמים, וכן הצדקה בלא תמימות אינו בטוח ממכשול, כי אז יעשה הצדקה לשם פניות חיצוניות וכשימצא ריוח ותועלת בהפך יטה ממנה. וצריך שיהיה תום דרך ואז הצדקה תצור אותו.

"והרשעה היא תסלף חטאת", מי שיש בו חטאת היינו חסרון שנוטה אל תאוותיו, שזה גדר החטא שהוא מצד התאוה, אז תמשול הרשעה לעוות ולסלף דרכו:

ביאור המילות

"תם דרך". שדרכו תמים בלי חסרון, שהתמימות הוא הפך המום, ועקר תמימות על מי שהוא קבוע בדרך הטוב כנ"ל (ב' ז'), והפוכו חטאת, שהוא החסרון.

"וצדקה". על מצות שבין אדם למקום כמ"ש בכ"מ, והפוכו רשעה, שכולל גם המרשיע נגד המקום, וגדר מלת סלף שמעוות דרך התם והישר, ובא תמיד על ההסרה מן היושר והתמימות:
 

<< · מ"ג משלי · יג · ו · >>