מ"ג משלי יג ו
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
צדקה תצר תם דרך ורשעה תסלף חטאת
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
צְדָקָה תִּצֹּר תָּם דָּרֶךְ וְרִשְׁעָה תְּסַלֵּף חַטָּאת.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
צְ֭דָקָה תִּצֹּ֣ר תׇּם־דָּ֑רֶךְ
וְ֝רִשְׁעָ֗ה תְּסַלֵּ֥ף חַטָּֽאת׃
רש"י
רלב"ג
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"צדקה" - הצדקה עצמה תלמד זכות ותצור את התם דרך, זה הנותן צדקה בתמימות לא להתיהר.
"ורשעה" - הרשעה עצמה תוליך את בעל החטאת בדרך מעוקל להכשל בה.
מצודת ציון
"תסלף" - ענינו מעוקל ומעוקם, כמו (משלי יא): "סלף בוגדים ישדם".מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
"והרשעה היא תסלף חטאת", מי שיש בו חטאת היינו חסרון שנוטה אל תאוותיו, שזה גדר החטא שהוא מצד התאוה, אז תמשול הרשעה לעוות ולסלף דרכו:
ביאור המילות
"תם דרך". שדרכו תמים בלי חסרון, שהתמימות הוא הפך המום, ועקר תמימות על מי שהוא קבוע בדרך הטוב כנ"ל (ב' ז'), והפוכו חטאת, שהוא החסרון.
"וצדקה". על מצות שבין אדם למקום כמ"ש בכ"מ, והפוכו רשעה, שכולל גם המרשיע נגד המקום, וגדר מלת סלף שמעוות דרך התם והישר, ובא תמיד על ההסרה מן היושר והתמימות: