פתיחת התפריט הראשי

משלי יג יח: "רֵישׁ וְקָלוֹן פּוֹרֵעַ מוּסָר, וְשׁוֹמֵר תּוֹכַחַת יְכֻבָּד."

תרגום מצודות: ריש עניות ובזיון מעותדים לבוא על הפורע (מבטל) המוסר; אבל השומר בלבו דברי התוכחות, יכובד מן הבריות.

תרגום ויקיטקסט: הפורע (מתייחס בביטול ל-) דברי מוסר (ביקורת) שמותחים עליו - יקבל ריש (עוני) וקלון (ביזיון); אולם השומר בליבו ומתייחס ברצינות לדברי תוכחת (ביקורת) שמותחים עליו - יזכה לכבוד.


בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי יג יח.


דקויותעריכה

מוסר ותוכחת הם מושגים המציינים ביקורת; האמנם צריך לקבל כל עצה ודבר-ביקורת שאומרים לנו, לא משנה מה הנימוקים שלו?

נראה לי שלא: בלשון המקרא, הפועל פרע אין משמעו "לא קיבל", אלא "פרק, פרץ, שיחרר לגמרי".

לפי זה, פורע מוסר הוא אדם שמשחרר לגמרי את דברי הביקורת שאומרים לו - הוא אינו מתייחס אליהם כלל, לא חושב עליהם ולא נותן להם כל ערך - הוא "זורק אותם לכל הרוחות". אדם כזה עלול להפסיד דברי-ביקורת מועילים, ולעשות מעשים שיצטער עליהם.

לא חייבים לקבל את כל העצות שנותנים לנו, אך צריך להתייחס לכולן ברצינות ובשיקול-דעת, ולא לפרוע אותן.




דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/mj/13-18