קטגוריה:משלי ד כג
נוסח המקרא
מכל משמר נצר לבך כי ממנו תוצאות חיים
מִכָּל מִשְׁמָר נְצֹר לִבֶּךָ כִּי מִמֶּנּוּ תּוֹצְאוֹת חַיִּים.
מִֽכׇּל־מִ֭שְׁמָר נְצֹ֣ר לִבֶּ֑ךָ
כִּֽי־מִ֝מֶּ֗נּוּ תּוֹצְא֥וֹת חַיִּֽים׃
מִֽ/כָּל־מִ֭שְׁמָר נְצֹ֣ר לִבֶּ֑/ךָ כִּֽי־מִ֝מֶּ֗/נּוּ תּוֹצְא֥וֹת חַיִּֽים׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
רש"י
רלב"ג
"כי ממנו". מהשכל תוצאות חיים ואם לא יבלבלו הכחות האחרים פעולתו הנה תשיג ארחות חיים ממנו ובעבור שלא יהיה שכלך נאסר בשום מאסר ימנעהו מן ההשגחה.
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
נחמיאש
• לפירוש "נחמיאש" על כל הפרק •
כי ממנו תוצאות חיים. פירוש, כי מאותו הדבר שהוא קל בעיניך יהיה לך חיים ושכר גדול אם תקיימוהו.
מכל מה שאמרה תורה "השמר" נצור לבך מעבור עליו, בין עבירה קלה בין עבירה חמורה, כי ממנו תוצאות חיים, כדאמר בתנחומא פרשת כי תבא, אמר ר' חמא: רמ״ח מצוות עשה כנגד רמ״ח אברים שבאדם, שבכל יום ויום צווחים על האדם: עשה אותנו שתחיה בזכותינו ותאריך ימים. ושס״ה מצוות לא תעשה בתורה כנגד ימות החמה, שבכל [זמן] שהחמה זורחת עד שהיא שוקעת, צווחת ואומרת לאדם: גוזרני עליך במי שהגיע ימיך ליום זה, אל תעבור בי עבירה זו ואל תכריע את עצמך ואת העולם כולו לכף חובה; הרי תרי״ג מצות.
בפרק א מפאה ירושלמי, ר׳ יצחק אמר: מכל מה שאמרתי לך השמר, שאין אתה יודע מאי זה מקום תוצאות חיים.
פירוש אחר: מכל משמר נצור לבך, יותר מכל משמר, נצור לבך מלחשוב מחשבות, רק טובות המביאות אותך ליטול שני עולמות. וטעם כי ממנו מוסב על תשמור, או על הלב, כי הלב מלך האיברים, הוא הרואה הוא השומע הוא המבין את כל מעשיהם, ועליו אמר (להלן ט״ז, ט׳): "לב אדם יחשב דרכו". והיה אחד מהחסידים מתפלל בתפילתו: רבונו של עולם, יהי רצון מלפניך לכונן הרועה והצאן; והיתה כוונתו על הלב ושאר האיברים:
- פרשנות מודרנית:
תרגום מצודות: יותר מכל הדברים שאתה משמרם, שמור לבך מלחשוב בעוון, כי עיקר תוצאות חיים באה מן הלב, ואיך תחשוב בו בדבר המאבד את החיים?!
תרגום ויקיטקסט: יותר מכל שמירה אחרת, נצור (השגח) על בריאות הלב שלך, כי ממנו יוצא הדם הנותן חיים לכל הגוף.
/ מכל מעשה שצריך להישמר (להימנע) ממנו, שמור קודם-כל את מחשבות ליבך, כי מהמחשבות שבלב יוצאים כל המעשים שעושים בחיים.
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי ד כג.
דקויות
לשמור מכל משמר
1. האות מ מציינת יתרון - "יותר מ-". לשמור מכל משמר = לשמור יותר מכל דבר אחר ששומרים עליו (מצודות), לשמור היטב.
2. האות מ יכולה לציין גם מושא עקיף. לשמור מכל משמר = לשמור מכל דבר שצריך להישמר מפניו: "מכל מה שאמרה תורה 'השמר', נצור לבך (מעבור עליו), בין עבירה קלה בין עבירה חמורה... כי מאותו שהוא קל, יהיו לך חיים ושכר גדול אם תקיימנו" (רש"י בשם רבי תנחומא).
שלוש רמות לשמירה על הלב
חשוב לשמור על הלב כי ממנו יוצאים חיים לכל הגוף. ניתן לפרש קביעה זו בשלוש רמות:
1. ביולוגית - מהלב יוצא הדם המביא חמצן ומזון המחיים את כל איברי הגוף. מחלות לב נחשבות לאחד מגורמי המוות העיקריים בחברות של שפע. החברה הישראלית בימי שלמה המלך היתה חברה של שפע אכילה ושתיה (מלכים א ד20), ומסתבר שגם אצלם היו מחלות לב - מכאן הדגש על שמירת הלב.
2. נפשית - לב בלשון המקרא משמעו בעיקר פנימיות, מקום המחשבות והרגשות; גם במשמעות זו הלב הוא האיבר שהכי חשוב לשמור עליו, כי המחשבות והרגשות גורמות להפרשת הורמונים המשפיעים באופן משמעותי על בריאותו של האדם - מחשבות עצבניות ומתוחות עלולות לגרום לחץ דם גבוה ומחלות לב, ומחשבות רגועות ושמחות עשויות לשפר את הבריאות - כי ממנו תוצאות חיים.
3. ורוחנית - "ישנן הרבה מצוות בתורה, וצריך לשמור על כולן, קלה כחמורה... אך בכל זאת, יש מצוות ששייכות ללב, כמו: אהבת ה', יראת ה', דבקות בה', אהבת ישראל, בטחון בה', והמצוות האלו הן המנוע המקדם את האדם לעלות ברוחניות, ואת המצוות האלו צריך לשמור ולקיים בהידור. מסביר הזוהר הקדוש: לכל מצוה צריך שיהיו שתי כנפיים על מנת שתוכל לעלות למרומים, והכנפיים הן: יראה ואהבה. כי אם באמת ה' היה חפץ רק בקיום המעשי של המצוות, היה יכול לברוא מלאכים שיעשו את המצוות יותר טוב מאיתנו ויותר מדוייק מאיתנו. אבל כנראה שהקדוש ברוך הוא חפץ בקיום שמלווה בהרגשת הלב, ואת זה יש רק לבני אדם ולא למלאכים. לכן, מאחר וזהו העיקר, עלינו לשמור מאד את הלב. איך שומרים על הלב? - כאשר אדם שומר את אהבתו לדברים קדושים, ולא מבזבז אותה על דברים גשמיים חולפים; וכן כאשר אדם לומד להתרגש מתפילה, ברכה, לימוד תורה, שיר קודש וכו' - אז ליבו מתחיל לבעור ולהתלהב לבורא עולם..." (הרב רונן חזיזה, חמש דקות תורה ביום, כ"ו סיון ה'תשס"ט).
ויש שפירשו את הפסוק על-פי "הסוד" - "שמור היטב על מחשבות ליבך, כי יש להן תוצאות מוחשיות בחיים שלך - כשאתה חושב על משהו אתה 'מזמן' ומכניס אותו לחיים שלך.
הקבלות
פסוקים רבים נוספים בספר משלי מדברים על שמירת המחשבות, למשל:
- לחשוב מחשבות שמחות, לא לחשוב מחשבות עצובות, (משלי יז כב): "לֵב שָׂמֵחַ יֵיטִב גֵּהָה, וְרוּחַ נְכֵאָה תְּיַבֶּשׁ גָּרֶם"*.
- להרפות מרגשות שליליים כלפי הזולת, ובמיוחד לא לקנא, משלי יד30: "חַיֵּי בְשָׂרִים לֵב מַרְפֵּא, וּרְקַב עֲצָמוֹת קִנְאָה"*.
- לא לחשוב מחשבות של זנות, (במדבר טו לט): "...וְלֹא תתורו אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם, אֲשֶׁר אַתֶּם זֹנִים אַחֲרֵיהֶם"
- לחשוב מחשבות של יראת ה', (משלי ג ז): "אַל תְּהִי חָכָם בְּעֵינֶיךָ, יְרָא אֶת ה' וְסוּר מֵרָע; רִפְאוּת תְּהִי לְשָׁרֶּךָ, וְשִׁקּוּי לְעַצְמוֹתֶיךָ"*.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • Sefaria • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "משלי ד כג"
קטגוריה זו מכילה את 10 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 10 דפים.