• לדף התרגום על כל הפרק •

בנבואת הגאולה של ישעיהו, הוא פונה אל ירושלים ואומר לה:

(ישעיהו נד יד): "בצדקה תכונני, רחקי מעשק כי לא תיראי, וממחתה כי לא תקרב אליך"

האם זו מצוה או הבטחה?

• המילה " רחקי " בתחילת הפסוק נראית יותר כמו מצוה - הנביא מצווה על ירושלים להרחיק את עצמה ממעשי עושק ומחיתה ( מחיתה = שבר, הרס ), כלומר לא לפגוע באחרים;
• אך המילים " כי לא תקרב אלייך " בסוף הפסוק נראות יותר כמו הבטחה - הנביא מבטיח לירושלים שמעשי עושק ומחיתה לא יקרבו אליה, כלומר שאחרים לא יוכלו לפגוע בה.

ייתכן שיש כאן גם מצוה וגם הבטחה: פעמים רבות, אדם (או עם) פוגע בזולת מתוך פחד - הוא פוחד, שאם הזולת יתחזק, הוא יסכן אותו (כדברי פרעה ב (שמות א י): "הבה נתחכמה לו, פן ירבה והיה כי תקראנה מלחמה ונוסף גם הוא על שנאינו ונלחם בנו ועלה מן הארץ").

הנביא קורא לירושלים לבנות את עצמה בדרכים צודקות בלבד, ולא לפחד שהצדיקות תחליש את כוחה:

בצדקה = בדרך הצדק תכונני = תיבני; רחקי ממעשי עושק כלפי אחרים - כי לא תיראי = כי אין לך צורך לחשוש ולפחד שהאחרים יתחזקו ויפגעו בך; ורחקי ממחיתה = ממעשי שבר והרס כלפי אחרים, כי לא תקרב אלייך = כי אין לך סיבה לחשוש שהאחרים ישברו ויהרסו אותך.