קטגוריה:ישעיהו נד טו
נוסח המקרא
הן גור יגור אפס מאותי מי גר אתך עליך יפול
הֵן גּוֹר יָגוּר אֶפֶס מֵאוֹתִי מִי גָר אִתָּךְ עָלַיִךְ יִפּוֹל.
הֵ֣ן גּ֥וֹר יָג֛וּר אֶ֖פֶס מֵאוֹתִ֑י מִי־גָ֥ר אִתָּ֖ךְ עָלַ֥יִךְ יִפּֽוֹל׃
הֵ֣ן גּ֥וֹר יָג֛וּר אֶ֖פֶס מֵֽ/אוֹתִ֑/י מִי־גָ֥ר אִתָּ֖/ךְ עָלַ֥יִ/ךְ יִפּֽוֹל׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום יונתן
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"גור יגור" - ענין פחד כמו לא תגורו (דברים א)
"אפס" - ענין ההעדר כמו באפס עצים (משלי כו)
"מאותי" - ממני
"גר" - ענין מריבה כמו אל תתגרו בם (דברים ב)
"אתך" - עמך
"עליך" - כמו אליך
"יפול" - ענין נטיה והשכנה וכן אל הכשדים אתה נופל (ירמיהו לז)
מצודת דוד
"מי גר אתך" - מי שהיה לו תגר ומריבה עמך הוא יפול אליך לשכון עמך להיות סר למשמעתך
"הן גור יגור" - באמת יחת ויפחד מי שהוא נעדר ונפרד ומרוחק ממנימלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"גור יגור". מצאנוהו מנחי העי"ן על הפחד. ויגר מואב, ונקשר עם מ"ם. ועל הקיבוץ ויקשר עם על. יגורו עלי עזים. ומצאנוהו מנל"ה על התגר ונקשר עם ב' בכל מקום. אל תתגר בם מלחמה, ופה שנקשר עם את, מי גר אתך, יהיה ענינו התגרות מלחמה הבאה משני הצדדים על ידי שמתקבצים להלחם, הגורה מלחמה הוא המתחיל, אבל הגור ומתקבץ למלחמה נועדו שניהם לקרב, ולכן נקשר עם את, שכן מלחמה נקשר עם את ברוב:
"עליך יפול", כמו ותפול שבא, אולם ממה שנקשר עם על, ולא מצאנו בתנ"ך שיקשר נפילת איש על איש עם מילת על, רק על כונה שנתקשר אל מחנהו. אשר נפלו על המלך (מ"ב, כה יד) וממנשה נפלו על דוד (דה"א, יב יט, דה"ב, טו ט') נראה לבאר מי שגר אתך מלחמה בימי קדם עתה עליך יפול להיות מעוזרך:
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:ישעיהו נד טו.
הגרים כאן הם מאת ה'
(ישעיהו נד טו): "הֵן גּוֹר יָגוּר אֶפֶס מֵאוֹתִי, מִי גָר אִתָּךְ עָלַיִךְ יִפּוֹל"
הן (אמנם), באחרית הימים גור יגורו אתכם עמים אחרים בארץ; אפס (אולם) אין לכם סיבה לדאוג מפניהם, הם לא יוכלו להזיק לכם כי הם נמצאים כאן מאותי - ממני, בהשגחתי וברצוני; כל מי שיגור איתך בעתיד - ייפול לפניך ויצטרף אלייך .
דקויות
לפועל גור בלשון המקרא יש שתי משמעויות: פחד, (דברים א יז): "לֹא תָגוּרוּ מִפְּנֵי אִישׁ"( פירוט ), ודירה, (בראשית מז ד): "וַיֹּאמְרוּ אֶל פַּרְעֹה לָגוּר בָּאָרֶץ בָּאנוּ"( פירוט ). פירשנו את כל שלוש ההופעות של הפועל בפסוק מלשון דירה.
לפי פירושנו, מטרת הפסוק היא להרגיע את עם ישראל החוזר לארצו לאחר הגלות, שלא יירא מהגרים הנמצאים בארץ, כי הם לא יוכלו להזיק לו, ולהיפך - יצטרפו אליו.
רעיון דומה נמצא בפסוקים הבאים, ישעיהו נד טז-יז: "הן[הִנֵּה] אָנֹכִי בָּרָאתִי חָרָשׁ נֹפֵחַ בְּאֵשׁ פֶּחָם וּמוֹצִיא כְּלִי לְמַעֲשֵׂהוּ, וְאָנֹכִי בָּרָאתִי מַשְׁחִית לְחַבֵּל. כָּל כְלִי יוּצַר עָלַיִךְ לֹא יִצְלָח, וְכָל לָשׁוֹן תָּקוּם אִתָּךְ לַמִּשְׁפָּט תַּרְשִׁיעִי; זֹאת נַחֲלַת עַבְדֵי ה' וְצִדְקָתָם מֵאִתִּי נְאֻם ה'": אמנם, הגויים מחזיקים כלי נשק מסוכנים, אולם, אני נתתי להם את הכוח ליצור כלי-נשק אלה, ואני אדאג שהם לא יוכלו להשתמש בכלי-נשק אלה נגדכם.
מקורות
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2007-02-14.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "ישעיהו נד טו"
קטגוריה זו מכילה את 9 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 9 דפים.