מצודות על ישעיהו נד
<< · מצודות על ישעיהו · נד · >>
פסוק א
מצודת ציון
"פצחי" - ענין פתיחת הפה בהרמת קול כמו פצחו הרים רנה (לעיל מד)
"וצהלי" - ענין השמעת קול גדול כמו צהלו מים (לעיל כד)
"חלה" - ענין חבלי לידה כמו כי חלה גם ילדה (לקמן סו)
"בעולה" - ר"ל מיושבת וכן ולארצך בעולה (לקמן סב)
מצודת דוד
"כי רבים" - כי עתה יתרבו בני ירושלים שהיתה שוממה מבני אדם שהיתה מיושבת ברבת עם
"פצחי" - פתחי פה להרים קול רנה והשמיעי קול גדול את ירושלים אשר היית כאשה אשר לא חלה ללדת וכפל הדבר במ"ש
"רני עקרה" - את ירושלים אשר היית כעקרה שלא ילדה על כי אנשים כלו ממנה ואינם הנה עתה בזמן הגאולה רני ושמחיפסוק ב
מצודת ציון
"ויריעות" - הוא הוילון כמו נוטה שמים כיריעה (תהלים קד)
"משכנותיך" - מלשון משכן
"תחשכי" - ענין מניעה כמו ולא חשכת (בראשית כב)
"מיתריך" - חבלים כמו ואת מיתריהם (שמות לה)
"ויתדותיך" - מלשון יתד ומסמר
מצודת דוד
"ויתדותיך" - היתדות התקועות בארץ חזקי למען לא יזוזו ממקומם והוא ענין מליצה לומר שתתרחב ירושלים מכמות שהיתה ועד עולם תעמוד ולא תחרב עוד
"האריכי מיתריך" - החבלים התלוים בשפולי האוהל לקשרם ביתידות האריכי אותם שיהא נוח לקשרם היטב
"הרחיבי" - להחזיק את כל בניך המרובים
"יטו" - יהיו נוטים לאורך ולרוחב ואל תחשוכי מלהטותםפסוק ג
מצודת ציון
"תפרוצי" - ענין התחזקות כמו מה פרצת (בראשית לח)
"יירש" - מלשון ירושה
"לשמות" - מלשון שממון
מצודת דוד
"וערים נשמות" - הערים השוממות יתיישבו בבני אדם כי יפרו וירבו
"כי ימין ושמאול תפרוצי" - תתחזק על הכשדים היושבים מימינך ומשמאלךפסוק ד
מצודת ציון
"תחפירי" - ענין בושה וכלימה כמו וחפרה הלבנה (לעיל כד)
"עלומיך" - נעוריך וכן הקצרת ימי עלומיו (תהלים פט)
מצודת דוד
"וחרפת אלמנותיך" - החרפה שהיה לך מאז שהיית מבלי מלך כאלמנה מבלי בעל החרפה ההיא לא תזכרי עוד כי לא תהיה עוד מבלי מלך להזכיר על ידו את הראשונות
"כי בושת עלומיך תשכחי" - כי הבושת שהיה לך בימי נעוריך כאשר היית גולה ומטולטלת הבושה הזאת תשכחי כי לא יקרה לך עוד כזאת להזכר על ידה הראשונות
"ואל תכלמי" - להרים ראש ולהראות גדולה בחושבך פן תגלה שוב
"כי לא תחפירי" - כי היה מובטחת שלא תחפירי עוד ללכת גולה
"אל תיראי" - אל תפחדי שיהיה צאתך מגלות זה כצאתך משאר הגליות שמצאוך בארצך צרות רבות ורעות כי לא תבושי עוד לעולם להיות משועבדת ונכנעת אל העכו"םפסוק ה
מצודת ציון
"בועליך" - ענין אדון כמו אם בעליו עמו (שמות כב)
"עושיך" - ענין הגדלה והרמה וכן ישמח ישראל בעושיו (תהלים קמט)
מצודת דוד
"וגאלך" - הלא גאלך קדוש ישראל אשר יקרא אלהי כל הארץ וידו בכל משלה וכפל הדבר במלות שונות
"כי בועליך" - כי אדונך המגדל והמרומם אותך הנה שמו ה' צבאות על כי הוא מושל בצבאות מעלה ומטה ואם כן מי יעמוד כנגדו לבטל מעשיופסוק ו
מצודת ציון
"ועצובת" - מלשון עצבון
"כי תמאס" - אם תמאס
מצודת דוד
"אשת נעורים" - כמו אשת נעורים אם תמאס בעיני בעלה הנה לא תתמיד המיאוס כי ישוב ירחם כן אמר אלהיך לרחם עליך
"כי כאשה עזובה וגו'" - רצה לומר ה' קראך לשוב אליו כדרך האשה העזובה מבעלה והיא עצובת רוח שבעלה קורא אותה לשוב אליופסוק ז
מצודת דוד
פסוק ח
מצודת ציון
"בשצף" - במעט כן ת"י ואין לו דומה
מצודת דוד
פסוק ט
מצודת ציון
"מעבור" - לבל עבור וכן מקצוף כמו מהמטיר עליו מטר (לעיל ה)
"ומגער" - ענין צעקת נזיפה
מצודת דוד
פסוק י
מצודת ציון
"ימושו" - ענין הסרה כמו לא ימיש עמוד הענן (שמות יג)
"תמוטינה" - מלשון נטיה
מצודת דוד
"כי ההרים ימושו" - לפעמים יקרה אשר ההרים עם רוב חזקם יסורו ויעתקו ממקומם על ידי רעש וכן הגבעות יונטו לנפול בארץ
"וחסדי" - אבל חסדי הוא דבר המתקיים ולא יסור מאתך והבטחת ברית שלומי וגו' וכפל הדבר במ"שפסוק יא
מצודת ציון
"מרביץ" - מלשון רביצה והשכבת האבן
"בפוך" - הוא הכחול והוא דק כעין החול ובו הנשים צובעות עיניהם כמו ותשם בפוך עיניה (מלכים ב' ט)
"בספירים" - שם אבן יקר
מצודת דוד
"ויסדתיך" - אשים היסודות באבני ספיר
"מרביץ בפוך אבניך" - אבני הרצפה ארביץ ואשכוב בפוך כי ישפך מתחת רצפת האבנים במקום החול כי כן הדרך לשפוך חול תחת אבני הרצפה להשכיב בהם האבנים
"עניה סוערה" - על ירושלים יאמר שהיא כעניה מרעדת כמרוח סערה ואין מי לנחמהפסוק יב
מצודת ציון
"כדכד" - שם אבן יקר המזהיר וכן וראמת וכדכד (יחזקאל כז) והוא מלשון כידודי אש (איוב מא)
"שמשותיך" - מלשון שמש
"אקדח" - שם אבן יקר המאיר והוא מלשון קודחי אש (לעיל נ)
"חפץ" - ענין רצון
מצודת דוד
"ושעריך" - מזוזת השערים יהפכו להיות אבני אקדח המאירים ביותר
"וכל גבולך" - אבני רצפת כל גבוליך יהפכו להיות אבני חפץ ר"ל אבני יקר שהאדם חפץ ורוצה בהם ולא כשאר אבנים המושלכים בחוצות
"ושמתי כדכד שמשתיך" - מחיצות החלונות שהשמש זורחת דרך בם אשימם מאבן כדכד הבהיר ביותרפסוק יג
מצודת ציון
"למודי ה'" - תלמידי ה' וכן חתום תורה בלמודי (לעיל ח)
מצודת דוד
"ורב שלום בניך" - השלום של בניך יהיה הרבה מאד
"למודי ה'" - ר"ל ישכילו בחכמה כאלו יהיו תלמידי המקום ב"הפסוק יד
מצודת ציון
"תכונני" - מלשון הכנה
"כי לא תיראי" - אשר לא תיראי
"וממחתה" - ענין שבר ופחד כמו ואל תחת (יהושע א)
מצודת דוד
"רחקי מעושק" - תהיה מרוחקת מן העושקים אשר לא תיראי מהם כלל וכלל
"וממחתה" - ותהיה מרוחקת ממחתה כי לא תוכל להתקרב אליך ותהיה א"כ מרוחקת ממנה
"בצדקה" - בעבור הצדקה שתעשי תהיה נכונה בכל טובהפסוק טו
מצודת ציון
"גור יגור" - ענין פחד כמו לא תגורו (דברים א)
"אפס" - ענין ההעדר כמו באפס עצים (משלי כו)
"מאותי" - ממני
"גר" - ענין מריבה כמו אל תתגרו בם (דברים ב)
"אתך" - עמך
"עליך" - כמו אליך
"יפול" - ענין נטיה והשכנה וכן אל הכשדים אתה נופל (ירמיהו לז)
מצודת דוד
"מי גר אתך" - מי שהיה לו תגר ומריבה עמך הוא יפול אליך לשכון עמך להיות סר למשמעתך
"הן גור יגור" - באמת יחת ויפחד מי שהוא נעדר ונפרד ומרוחק ממניפסוק טז
מצודת ציון
"חרש" - אומן ברזל
"נופח" - מלשון הפחה ונשיבה
"פחם" - גחלים כבוים כמו פחם לגחלים (משלי כו)
"לחבל" - ענין השחתה וקלקול כמו וחובל עול (לעיל י)
מצודת דוד
"ואנכי בראתי משחית לחבל" - בראתי איש משחית לקלקל את הכלי ההוא ור"ל אני המגרה בך את האויב ואני המשלימו עמך ומתיש כחו
"ומוציא כלי למעשהו" - ע"י הפחמים מוציא כלי הראוי לעשות עמו הדבר אשר עשאוהו בעבורו
"נופח באש פחם" - מנשב באש הנאחז בגחלים כבויים להבעירם יפהפסוק יז
מצודת ציון
"יוצר" - מחודד ושנון כמו חרבות צורים (יהושע ה)
"תרשיעי" - מלשון רשע וחייב
מצודת דוד
"נאם ה'" - כה אמר ה'
"תרשיעי" - את תרשיעי אותו במשפט ויצא מחוייב ותשאר זכאי ר"ל לא יזיקו לך לא במעשה ולא בדיבור
"זאת" - הברכה הזאת היא לנחלה לעבדי ה' וזאת היא הצדקה אשר תבוא להם מאתי
"לא יצלח" - את בעליו לא יצלח כי לא יזיק לך
"וכל לשון" - כל איש לשון מדבר גדולות אשר תקום עמך למשפט להתווכח עמך
"כל כלי יוצר עליך" - כל כלי זיין אשר יחדדוהו בשבילך להלחם בך
<< · מצודות על ישעיהו · נד · >>