ויקיטקסט

קטגוריה:יחזקאל כד ג

<< | ספר יחזקאל • פרק כ"ד • פסוק ג' | >>

נוסח המקרא

מהדורת הכתיב:

ומשל אל בית המרי משל ואמרת אליהם כה אמר אדני יהוה שפת הסיר שפת וגם יצק בו מים


המהדורה המנוקדת:

וּמְשֹׁל אֶל בֵּית הַמֶּרִי מָשָׁל וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה שְׁפֹת הַסִּיר שְׁפֹת וְגַם יְצֹק בּוֹ מָיִם.


המהדורה המוטעמת:

וּמְשֹׁ֤ל אֶל־בֵּית־הַמֶּ֙רִי֙ מָשָׁ֔ל וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵיהֶ֔ם כֹּ֥ה אָמַ֖ר אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֑ה שְׁפֹ֤ת הַסִּיר֙ שְׁפֹ֔ת וְגַם־יְצֹ֥ק בּ֖וֹ מָֽיִם׃


המהדורה הדקדוקית:

וּ/מְשֹׁ֤ל אֶל־בֵּית־הַ/מֶּ֙רִי֙ מָשָׁ֔ל וְ/אָמַרְתָּ֣ אֲלֵי/הֶ֔ם כֹּ֥ה אָמַ֖ר אֲדֹנָ֣/י יְהוִ֑ה שְׁפֹ֤ת הַ/סִּיר֙ שְׁפֹ֔ת וְ/גַם־יְצֹ֥ק בּ֖/וֹ מָֽיִם׃

תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים

המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.

פרשנות

  • פרשנות מסורתית:
מקראות גדולות

עריכה


<< · מ"ג יחזקאל · כד · ג · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ומשל אל בית המרי משל ואמרת אליהם כה אמר אדני יהוה שפת הסיר שפת וגם יצק בו מים

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וּמְשֹׁל אֶל בֵּית הַמֶּרִי מָשָׁל וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה שְׁפֹת הַסִּיר שְׁפֹת וְגַם יְצֹק בּוֹ מָיִם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וּמְשֹׁ֤ל אֶל־בֵּית־הַמֶּ֙רִי֙ מָשָׁ֔ל וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵיהֶ֔ם כֹּ֥ה אָמַ֖ר אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֑ה שְׁפֹ֤ת הַסִּיר֙ שְׁפֹ֔ת וְגַם־יְצֹ֥ק בּ֖וֹ מָֽיִם׃

תרגום יונתן

• לדף התרגום על כל הפרק •

וְאִתְנַבֵּי לְעַמָא סַרְבָנָא נְבוּאָה וְתֵימַר לְהוֹן כִּדְנַן אֲמַר יְיָ אֱלֹהִים אִתְנַבֵּי דְיִסְקוּן מַשִׁרְיָן עַל קַרְתָּא הָדָא וְאַף יִתְיְהֵיב לָהּ אַרְכָא לְקַבָּלָא מְצִירָא:

רש"י

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •

"שפות הסיר" - ע"פ הכירה במקום מושבה היא קרויה שפיתה בלשון המשנה שאמרו רבותינו מקום שפיתת שתי קדירות ועוד שנינו אחד שופת את הקדירה ואחד נותן לתוכה מים ואחד נותן לתוכה תבלין למדנו שהשפיתה היא הושבתה על פי הכירה עד שלא יתנו לתוכה כלום והדוגמא זו על ירושלים שאמרתם (לעיל) עליה היא הסיר עתה בא העת שתהיה לסיר ואתם בתוכה לבשר יבא נבוכדנצר ויתננה על האור ומנחם פירש לשון שימה "וגם יצוק בו מים" - הם צרכי המצור יצוק כמו שפוך

מצודות

• לפירוש "מצודות" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •

 

מצודת ציון

"שפות" - ענין העמדת הסיר על הכירה כמו שפות הסיר הגדולה (מלכים ב' ד)

"הסיר" - הקדרה

"יצוק" - שפוך 

מצודת דוד

"שפות הסיר שפות" - ערוך והעמד הקדרה על מקום מעמדה על הכירה וגם שפוך בו מים להתבשל ולפי שהם אמרו בהמשל היא הסיר ואנחנו הבשר (לעיל יא) לכן אחז גם הוא בזה המשל לומר היום הוא תחלת המצור שהיא הכנה אל הכבוש כמו שהעמדת הקדרה על הכירה ויציקת המים בו הוא הכנה אל הבישול

"ומשול" - אמור משל אל בית ישראל הממרים בי

מלבי"ם

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •

"ומשל אל בית המרי משל" המשל הזה מתיחס להם כי הם חדשו המשל הזה כמ"ש (למעלה י"א) האומרים לא בקרוב בנות בתים היא הסיר ואנחנו הבשר, היינו שהיו אומרים שחומת ירושלים הבצורה תגן עליהם כמו שתגן הסיר על הבשר בל תחרך ותשרף מן האש, שהגם שהאש סביב סביב אין הבשר נשרף מפני שהסיר מגין עליו, ובסיר שופכים מים והם מגינים על הבשר בל יחרך ויהיו בסיר עד גמר בשולו, וע"כ אמרו שלא יבנו בתים בקרוב אל החומה היינו שלא יהיה הבשר בקרוב אל הסיר בלא אמצעי כי אז ישרף מקודם זמן בשולו, ובטחו בהסיר שהוא החומה והמים שהוא כלי מלחמתם שלא תשרוף אותם אש המצור, ויהיו בירושלים עד גמר בשולם שהוא יום מותם, לכן נשא משל כפי דרכם, ואמר "שפות הסיר" היינו שישפות אותו אל הכירה היטב, שהוא הדבוק שמדביקו אל הכירה שלא תבא האש תחתיו רק בצדדים בל יחרך ברוב האש, והיינו שיעריכו את החומה בכל חזקה, "וגם יצוק בו מים" להגן על הבשר שהוא כלי הנשק שיגן בעדם מאש האויב:

ביאור המילות

"שפות". עריכת הקדרה על השפתים:
 

<< · מ"ג יחזקאל · כד · ג · >>



  • פרשנות מודרנית:
ביאור ויקי

עריכה




בעשרה בטבת שפתו את הסיר על האש

(יחזקאל כד א): "וַיְהִי דְבַר ה' אֵלַי בַּשָּׁנָה הַתְּשִׁיעִית, בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי, בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ, לֵאמֹר"

יחזקאל כד ב: " "בֶּן אָדָם! כּתוב [כְּתָב] לְךָ" "אֶת שֵׁם הַיּוֹם, אֶת עֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה, סָמַךְ מֶלֶךְ בָּבֶל אֶל יְרוּשָׁלִַם בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה!" "

בשנה התשיעית לצדקיהו מלך יהודה, בחודש העשירי (טבת), ביום העשירי, סמך והשעין מלך בבל את כלי המצור שלו אל חומת ירושלים. ה' גילה זאת לנביא " "כי הנביא היה בבבל, וכתב מה שנעשה בירושלים, וכשישמעו מפי המגידים כי כן היה, יאמינו בו, ולא יפנו עוד אל מול דברי נביאי השקר" " ( מצודות ) .

הנביא ממשיל את ירושלים הנצורה לסיר ששמים על האש:

(יחזקאל כד ג): "וּמְשֹׁל אֶל בֵּית הַמֶּרִי מָשָׁל, וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם: כֹּה אָמַר ד' ה': שְׁפֹת הַסִּיר, שְׁפֹת, וְגַם יְצֹק בּוֹ מָיִם!"

(יחזקאל כד ד): "אֱסֹף נְתָחֶיהָ אֵלֶיהָ, כָּל נֵתַח טוֹב יָרֵךְ וְכָתֵף, מִבְחַר עֲצָמִים מַלֵּא"

(יחזקאל כד ה): "מִבְחַר הַצֹּאן לָקוֹחַ וְגַם דּוּר הָעֲצָמִים תַּחְתֶּיהָ, רַתַּח רְתָחֶיהָ גַּם בָּשְׁלוּ עֲצָמֶיהָ בְּתוֹכָהּ"

המשל נמצא גם בנבואות נוספות:

  • בנבואה הראשונה של ירמיהו, ירמיהו א יג: " "וַיְהִי דְבַר ה' אֵלַי שֵׁנִית לֵאמֹר 'מָה אַתָּה רֹאֶה?' וָאֹמַר ' סִיר נָפוּחַ אֲנִי רֹאֶה," "וּפָנָיו מִפְּנֵי צָפוֹנָה'. וַיֹּאמֶר ה' אֵלָי מִצָּפוֹן תִּפָּתַח הָרָעָה עַל כָּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ. כִּי הִנְנִי קֹרֵא לְכָל מִשְׁפְּחוֹת מַמְלְכוֹת צָפוֹנָה נְאֻם ה', וּבָאוּ וְנָתְנוּ אִישׁ כִּסְאוֹ פֶּתַח שַׁעֲרֵי יְרוּשָׁלִַם וְעַל כָּל חוֹמֹתֶיהָ סָבִיב וְעַל כָּל עָרֵי יְהוּדָה" "
  • וכן בנבואה קודמת של יחזקאל, כציטוט מדבריהם של יושבי ירושלים, יחזקאל יא ג: " "הָאֹמְרִים 'לֹא בְקָרוֹב בְּנוֹת בָּתִּים, הִיא הַסִּיר וַאֲנַחְנוּ הַבָּשָׂר'..." "לָכֵן כֹּה אֱמֹר אֲדֹנָי ה' חַלְלֵיכֶם אֲשֶׁר שַׂמְתֶּם בְּתוֹכָהּ הֵמָּה הַבָּשָׂר וְהִיא הַסִּיר וְאֶתְכֶם הוֹצִיא מִתּוֹכָהּ..." "הִיא לֹא תִהְיֶה לָכֶם לְסִיר וְאַתֶּם תִּהְיוּ בְתוֹכָהּ לְבָשָׂר, אֶל גְּבוּל יִשְׂרָאֵל אֶשְׁפֹּט אֶתְכֶם" " ( פירוט ).

פירוש מעניין למשל זה נמצא בציור של אלחנן בן אורי, שפורסם בעשרה בטבת ה'תשע"ב, כפרסומת להפגנה של "ישראל שלי" נגד שנאת חינם:

הכיבוש הבבלי גרם לכך שאנשים מכל קצות הארץ ברחו לירושלים. כשאנשים שונים נמצאים בצפיפות כה גדולה בזמן מצור, האוירה "מתחממת" כמו בסיר על האש. אם יש בלב שנאה מודחקת - החום גורם לשנאה לצאת החוצה ולהפוך למלחמת אחים, כמו שמתואר בפירוט בספרו של יוסף בן מתתיהו "מלחמות היהודים".

מכאן, שהמצור כשלעצמו לא גרם לחורבן ירושלים - מה שגרם לחורבן היה השנאה בין חלקי העם השונים, שרתחה והתפרצה בזמן המצור. ולכן, בנבואת ארבעת הצומות, אומר זכריה, (זכריה ח יז): "וְאִישׁ אֶת רָעַת רֵעֵהוּ אַל תַּחְשְׁבוּ בִּלְבַבְכֶם, וּשְׁבֻעַת שֶׁקֶר אַל תֶּאֱהָבוּ, כִּי אֶת כָּל אֵלֶּה אֲשֶׁר שָׂנֵאתִי נְאֻם ה'", ומבטיח שאם נעשה כך,, (זכריה ח יט): "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים, וְהָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם אֱהָבוּ".

ובעתיד, מנבא זכריה, גם הסיר יהיה קודש,  (זכריה יד כא): "וְהָיָה כָּל סִיר בִּירוּשָׁלִַם וּבִיהוּדָה קֹדֶשׁ לה' צְבָאוֹת, וּבָאוּ כָּל הַזֹּבְחִים וְלָקְחוּ מֵהֶם וּבִשְּׁלוּ בָהֶם, וְלֹא יִהְיֶה כְנַעֲנִי עוֹד בְּבֵית ה' צְבָאוֹת בַּיּוֹם הַהוּא".

מקורות ופירושים נוספים

 " "זוכר אני את תחילתו של הסוף. את אותו יום חורף ארור עשירי בטבת. הקור בירושלים היה מקפיא. מן השמים בכו ביום בו נשמעה קריאתו של הצפה – מצפון נפתחה הרעה. רצנו על החומה הצפונית. המראה אשר נגלה לעיננו לא ישכח לעולם. קרניה האחרונות של השמש השוקעת נשתברו על עשרות אלפי המגינים, על הלהבים הממורטים. הארץ כולה רעדה משאון פרסות הסוסים ומהלמות צעדי הלגיונות הבבלים... בדיעבד נודע לנו כי יחזקאל הנביא כבר ידע על היום. יחזקאל ניבא לאחינו, אשר היו בגולת בבל, כי בעצם היום הזה יבוא מלך בבל ויסמוך מצור על עירנו ירושלים. התברר כי יחזקאל צדק. לו רק יכולנו גם אנו לדעת את מה שידעו אחינו בבבל, אולי הכל היה נראה אחרת" " ( צום עשרה בטבת / הרב חגי גרוס, אתר צוהר ) .

" "את שם היום - פירש מהרי"א שר"ל שם היום מימי השבוע למשל יום הראשון בשבוע, ומ"ש את עצם היום רצה לומר בכמה בחדש, והטעם מה שצוה לכתוב שעל ידי כך נודע להם אמיתת נבואתו שכיון היום בצמצום שסמך על ירושלים, עוד כתב כי מאז עד ט' לחדש הרביעי שהבקעה העיר ההיו תתקי"ד יום, כמספר השנים שהיו חפשים מיום צאתם מארץ מצרים שהיו בשנת ב' אלפים תמ"ח עד שנחרב הבית בשנת ג' אלפים שנ"ח לחשבון של סדר עולם, וארבעה ימים הנותרים היו לשנות המקוטעים, והיה מכוון יום לשנה, גם י"ל דרך רמז וביחוד מ"ש כאן ירושלים חסר יו"ד שא"ל שיכתוב לסימן שם היום ועצם היום, ששם היום הוא מלת "עשור" ועצם היום הוא מספר עשרה, שעשור עולה בחשבונו תקע"ו ועם מספר עשרה שהוא עצם היום הוא תקפ"ו כמספר ירושלים שנכתב פה חסר י' להיות לזכרון שסמך מלך בבל על ירושלים, וכפי מספר הכשדים שאצלם הלילה שייך אל היום שעבר חשבו אז יום י"א בטבת. ובלשון כשדים נקרא שם החדש טבת כמ"ש חז"ל דשמות החדשים עלו עמהם מבבל, ושם "י"א בטבת" שהוא שם היום ועצם היום לבני בבל עולה כמספר נבוכדנצר, וזה יהיה זכר גדול שבו ביום סמך מלך בבל, בעצם היום הזה ר"ל בכח היום והרמז שבו" " ( מלבי"ם ) .

"" שפות הסיר" - ע"פ הכירה במקום מושבה היא קרויה שפיתה בלשון המשנה שאמרו רבותינו מקום שפיתת שתי קדירות ועוד שנינו אחד שופת את הקדירה ואחד נותן לתוכה מים ואחד נותן לתוכה תבלין למדנו שהשפיתה היא הושבתה על פי הכירה עד שלא יתנו לתוכה כלום והדוגמא זו על ירושלים שאמרתם (לעיל) עליה היא הסיר עתה בא העת שתהיה לסיר ואתם בתוכה לבשר יבא נבוכדנצר ויתננה על האור ומנחם פירש לשון שימה " וגם יצוק בו מים" - הם צרכי המצור יצוק כמו שפוך " ( רש"י )

"

" ומשל אל בית המרי משל " המשל הזה מתיחס להם כי הם חדשו המשל הזה כמ"ש (למעלה י"א) האומרים לא בקרוב בנות בתים היא הסיר ואנחנו הבשר, היינו שהיו אומרים שחומת ירושלים הבצורה תגן עליהם כמו שתגן הסיר על הבשר בל תחרך ותשרף מן האש, שהגם שהאש סביב סביב אין הבשר נשרף מפני שהסיר מגין עליו, ובסיר שופכים מים והם מגינים על הבשר בל יחרך ויהיו בסיר עד גמר בשולו, וע"כ אמרו שלא יבנו בתים בקרוב אל החומה היינו שלא יהיה הבשר בקרוב אל הסיר בלא אמצעי כי אז ישרף מקודם זמן בשולו, ובטחו בהסיר שהוא החומה והמים שהוא כלי מלחמתם שלא תשרוף אותם אש המצור, ויהיו בירושלים עד גמר בשולם שהוא יום מותם, לכן נשא משל כפי דרכם, ואמר " שפות הסיר " היינו שישפות אותו אל הכירה היטב, שהוא הדבוק שמדביקו אל הכירה שלא תבא האש תחתיו רק בצדדים בל יחרך ברוב האש, והיינו שיעריכו את החומה בכל חזקה, "וגם יצוק בו מים " להגן על הבשר שהוא כלי הנשק שיגן בעדם מאש האויב:

ביאור המילות

" שפות ". עריכת הקדרה על השפתים:

" ( מלבי"ם )

"

מצודת דוד

" שפות הסיר שפות" - ערוך והעמד הקדרה על מקום מעמדה על הכירה וגם שפוך בו מים להתבשל ולפי שהם אמרו בהמשל היא הסיר ואנחנו הבשר (לעיל יא) לכן אחז גם הוא בזה המשל לומר היום הוא תחלת המצור שהיא הכנה אל הכבוש כמו שהעמדת הקדרה על הכירה ויציקת המים בו הוא הכנה אל הבישול

" ומשול" - אמור משל אל בית ישראל הממרים בי

מצודת ציון

" שפות" - ענין העמדת הסיר על הכירה כמו שפות הסיר הגדולה (מלכים ב' ד)

" הסיר" - הקדרה

" יצוק" - שפוך

" ( מצודות )

"" אסוף נתחיה אליה" - מיראת המצור אספו לתוכה כל ראשיה ושריה " כל נתח טוב" - כל גבר גיבר אימתן וגבר עביד קרב כן ת"י " ( רש"י )

"

" אסף נתחיה " ושיאסוף הנתחים שיהיו בתוך הסיר והמים שלא יצאו חלקים מהם למעלה מן הסיר וישרפו מן האש, היינו שכולם יהיו תוך החומה ולא יצאו משם, ובאר כי יאסוף " כל נתח טוב " שהם השרים והחכמים, "וימלא גם מבחר עצמים " שהם אנשי החיל:  

" ( מלבי"ם )

"

מצודת דוד

" מבחר עצמים מלא" - את הסיר מלא משאר מבחר האיברים (ולפי שהאיברים מנותחים לפי העצמות יקראו האיברים בשם עצמים)

" אסוף נתחיה אליה" - הכנס בה הנתחים הראוים לה

" כל נתח טוב" - וחוזר ומפרש ירך וכתף שהם נתחים טובים מלאים בשר

מצודת ציון

" אסוף" - הכנס כמו ואין איש מאסף אותם ( שופטים יט )

" נתחיה" - איבריה כמו ונתח אותו לנתחיו ( ויקרא א )

" ירך" - הוא הרגל

" כתף" - הוא רוחב היד ממעל

" עצמים" - ר"ל איברים

" ( מצודות )

"" מבחר הצאן לקוח" - קח אתה נבוכדנצר את מבחר חייליך סביבותיה כן ת"י ואינו מיושב על ענין הסיר וכן צריך לפותרו מבחר ישראל יבאו ויכנסו בתוכה " וגם דור העצמים תחתיה" - סדר וערך העצמים תחת שאר האיברים כלומר ילחמו הגבורים בשביל החלשים ויסמכו אלו עליהן דור לשון עריכה וכן יצנפך צנפה כדור ( ישעיהו כ"ב ) שורות היקף גייסות וכן שורה תרגום דרא מנחם פירש כמו אני אגדיל המדורה " רתח רתחיה" - ואחר שיהו כולם לתוכה יקרבו כלי המצור והמלחמה אל העיר " ( רש"י )

"

" מבחר הצאן " שיקח הבשר מן הצאן המובחרים שיהיה בשר שמן, בלתי מקבל החירוך כבשר כחוש, "וגם " משיב ואומר כל זה לא יועיל שהגם שלקחו מבחר עצמים אל תוך הסיר, הלא גם " דור עצמים תחתיה ", הלא לקחו הרבה מן העצמים ועשו מהם מדורה והיסק תחת הסיר, עד שהעצמים שתחת הסיר " רתח רתחיה " היינו שהם הרתיחו את הסיר יותר מן הראוי עד " שבשלו עצמיה אשר בתוכה " שהעצמים שתחת הסיר שנעשה מהם מדורה בשלו את העצמים שבתוך הסיר, שזה סימן שהמוקד הוא יותר מדאי כי העצמות אין מתבשלות וכשנתבשלו העצמות הקשות, כבר נתקלקל הבשר ע"י רוב הבישול:

ביאור המילות

" דור ". מענין מדורה, ובא על הסדר שמסדרין עצים וזפת ואש לעשות מדורה, ומשתתף בזה עם הוראתה השניה מענין היקיף, וחניתי כדור עליך, וזה ההבדל בין מדורה ובין מוקד ויתר לשונות:

" רתח ". הוא הבישול יותר מדאי. כמו ירתיח כסיר מצולה (איוב מ"א):

" ( מלבי"ם )

"

מצודת דוד

" רתח רתחיה" - ר"ל כ"כ תבעיר האש ותרתיח הסיר עד שגם העצמים יתבשלו בה עם שהם קשים להתבשל ור"ל בעת יתחיל המצור יתאספו בה כל בני הערים שנחרבו וגם שרי העם והמושלים ואמר לעשות מדורה מעצמים לרמז על עצמות החללים הנהרגים חנם בקרבה ע"י המלך והשרים שהם מבעירים האש ומביאים הפורעניות וצרות המצור ואמר רתח וגו' לרמז שכ"כ יקשה צרות המצור עד שגם הגבורים החזקים כעצמים יכלו ויפלו בה בחרב וברעב ובדבר

" וגם דור" - שים תחת הסיר מדורת העצמים שבמקום עצים יבער עצמים

" מבחר הצאן לקוח" - ר"ל הבשר שתשים בסיר יהיה ממבחר הצאן מהשמנים והנבחרים שבצאן

מצודת ציון

" דור" - מלשון מדורה והבערה כמו מדורתה אש ( ישעיהו ל )

" רתח רתחיה" - ענין הבשול בחוזק שמעלה כעין אבעבועות וכן ירתיח כסיר מצולה ( איוב מא )

" ( מצודות )

מאמרים מאתר ויקיטקסט:

מאמרים נוספים מתוצאות החיפוש ב גוגל

  • ביאור:מופת ג€“ ויקיטקסט : 19 אפריל 2009 ... יחזקאל יב א: " ויהי דבר-ה' אלי לאמר ' בן-אדם! בתוך בית-המרי אתה ישׁב, אשׁר עינים להם לראות ולא ראו אזנים להם לשׁמע ולא שׁמעו, כי בית מרי הם. ואתה בן-אדם ... ( cache )
  • דבר תורה : צעדיהם של יהודה ויוסף לקראת אחדותם מוצאים את ביטויים אף בדברי הנביא יחזקאל בהפטרה: " ויהי דבר ה' אלי לאמור. ואתה בן אדם קח לך עץ אחד וכתוב עליו ליהודה ולבני ישראל חברו ... ( cache )
  • הקדמת רמב"ן לספר בראשית : אבל היה הענין להכתב סתם, מפני שלא כתב משה רבנו התורה כמדבר בעד עצמו, כנביאים שמזכירים עצמם, כמו שנאמר ביחזקאל תמיד: ויהי דבר ה' אלי בן אדם. וכמו שנאמר בירמיה: ויהי דבר ... ( cache )
  • ואדע כי דבר-ה' הוא : קשה לפיכך להכריע, האם היעדר ייצוג בתרגום השבעים לצירוף "היה/ ויהי דבר ה' אלי " לשלושת הכתובים שצויינו לעיל, הוא חלק בלתי נפרד מן התמונה הכללית, או שמא בעניין זה יש טעם ... ( cache )
  • רמבן : אבל היה הענין להכתב סתם, מפני שלא כתב משה רבנו התורה כמדבר בעד עצמו, כנביאים שמזכירים עצמם, כמו שנאמר ביחזקאל תמיד: ויהי דבר ה' אלי בן אדם. וכמו שנאמר בירמיה: ויהי דבר ... ( cache )
  • MySay: מערכון פרוזאי על תחילת הסוציאליזם בעת העתיקה : 21 דצמבר 2011 ... ירמיה (מתוך עמידה): ויהי דבר ה' אלי לאמור עת ייגע בשפתי ואמר-כי דבריך דברי הם. ויבוא הגויים ויפלו עלינו בחרב וחנית, מן הממלכות שם בדרום משתחווים לצבא ... ( cache )
  • בשבילי התנ"ך : ... עם משה, שנאמר: ויהי כאשר תמו כל אנשי המלחמה ויהי דבר ה' אלי לאמר - אלי היה הדבור. ... נדבר עמהם אלא בזכותם של ישראל, שנאמר: ויהי מקצה שבעת ימים ויהי דבר ה' אלי לאמר. ... ( cache )
  • משל הנשרים והעצים - פשט : (א) " ויהי דבר ה' אלי לאמר " ג€“ פתיחה, כל הנאמר מכאן והלאה הוא דבר ה'. (ב) "בן-אדם חוד חידה ומשל משל אל-בית ישראל " ג€“ הפנייה " בן-אדם " היא פניה נפוצה בספר יחזקאל בה ה' ... ( cache )
  • בראשית פרק מו : ... כי הוא סיפור אמירה לא סיפור מעשה שהיה, כי יש הפרש גדול בין מה שיאמר בחלום או במראה הלילה, ובין מה שיאמר במחזה ובמראה, ובין מה שיאמר בדבר מוחלט, ויהי דבר ה' אלי לאמר, ... ( cache )
  • הסגנון של יחזקאל : הפתיחה " ויהי דבר ה' אלי לאמור" אופיינית ליחזקאל (39פ ביחזקאל ג-לח, 7פ בירמיהו א-כד, 2פ בזכריה ד-ו). הפתיחה "שמעו דבר ה'", כשהיא מופיעה בסוף פסוק והנבואה מתחילה בפסוק ... ( cache )
  • הלכות צום עשרה בטבת הרב אליקים לבנון : שנאמר (יחזקאל כד'): ויהי דבר ה' אלי בחודש העשירי בעשור לחודש: בן אדם: כתוב לך את שם היום, את עצם היום הזה, סמך מלך בבל אל ירושלים, בעצם היום הזה". (ראש השנה יח,ב). השבוע ... ( cache )
  • הקדמה : (1) " ויהי דבר ה' אלי לאמר" ג€“ פתיחה, כל הנאמר מכאן והלאה הוא דבר ה'. (2) "בן-אדם חוד חידה ומשל משל אל-בית ישראל" ג€“ הפנייה "בן-אדם" היא פניה נפוצה בספר יחזקאל בה ה' פונה ... ( cache )
  • צומות ותעניות - כללי : "צום העשירי" זה עשרה בטבת, יום שבו סמך מלך בבל את ידו על ירושלם,שנאמר)יחזקאל כד, א- ב): ויהי דבר ה' אלי בשנה התשיעית בחדש העשירי בעשור לחדש לאמר: בן אדם, כתוב לך את ... ( cache )
  • הרב מרדכי אלון שליט"א : " ויהי דבר ה' אלי לאמר: "בטרם אצורך אצרך בבטן ידעתיך ובטרם תצא מרחם הקדשתיך נביא ..."ויהי דבר ה' אלי לאמר מה אתה ראה ירמיהו ואמר מקל שקד אני ראה: ויאמר ה' אלי היטבת ... ( cache )
  • דף קשר 1100 - : " ויהי דבר ה' אלי לאמר: מה אתה רואה ירמיהו? ואומר: מקל שקד אני רואה. ויאמר ה' אלי היטבת לראות כי שקד אני על דברי לעשותו". הקב"ה מציב בפני ירמיהו חיזיון, וירמיהו מזהה שמדובר ... ( cache )
  • מורה נבוכים - החלק השני - פרק מ"ה : היא הראשונה בין דרגות האומרים: ויהי דבר ה' אלי 26 וביטויים המכוונים אל אותה משמעות. (דרגה זאת היא) שהנביא רואה משל בחלום בכל התנאים האלה שנאמרו לעיל 27 בדבר אמיתת ... ( cache )
  • זכריה ז': האבכה בחודש החמישי? / יהושע רוזנברג : " ויהי דבר ה' אלי בשנה התשיעית בחדש העשירי בעשור לחודש לאמר: בן אדם כתוב לך את שם היום, את עצם היום הזה, סמך מלך בבל אל ירושלים, בעצם היום הזה." ... ( cache )
  • הלכה יומית על פי פסקי מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א - תענית עשירי בטבת : ביום עשירי לחודש טבת, סמך מלך בבל על ירושלים כדי להחריבה, כמו שנאמר בספר יחזקאל (פרק כד) ויהי דבר ה' אלי בשנה התשיעית בחודש העשירי (הוא חודש טבת) בעשור לחודש לאמר, ... ( cache )
  • בשבילי התנ"ך : ויהי דבר ה' אלי בשנה התשיעית בחדש העשירי בעשור לחדש - בעשרה בטבת. בשנה העשירית בעשירי בשנים עשר לחדש היה דבר ה' אלי לאמר בן אדם שים פניך על פרעה מלך מצרים - ... ( cache )
  • הלכתי - יחזקאל פרק ג' ג€“ סיכומונה : 3 אוקטובר 2007 ... פסוק ט"ז - פתיחה לנבואה חדשה. פסוק ט"ז - "ויהי מקצה שבעת ימים, ויהי דבר ה' אלי לאמר." ויהי מקצה (=בסוף) שבעת ימים (ששתקתי ולא דברתי), ויהי (=ואז היה) ... ( cache )
  • ברוך בן נריה הסופר: דברי הפתיחה והכותרות- קולופונים בספר ירמיהו : ואילו דברים בלשון " ויהי דבר ה' אלי ", או "ויהי דבר ה' אל יונה בן אמיתי", שייכים בדרך כלל ... בהתאם לנזכר לעיל, הפתיחה המקורית של הנבואה היא בפסוק ד': " ויהי דבר ה' אלי ", כיוצא בזה ... ( cache )
  • הפטרת שמות : כ"ד א'. הראני ה' והנה שני דודאי תאנים. ג'. ויאמר ה' אלי: מה אתה רואה ירמיהו. ואומר: תאנים. התאנים הטובות... ד'. ויהי דבר ה' אלי לאמור: כה אמר ה'. אלוקי ישראל: כתאנים הטובות האלה. ... ( cache )
  • הוראת הימים הנוראים בבתי"ס בחו"ל / הרב ברוך אברמוביץ ועמירם דומוביץ : ויהי דבר ה' אלי לאמר: בן אדם דבר אל בני עמך ואמרת אליהם, ארץ כי אביא עליה חרב, ולקחו עם הארץ איש אחד מקציהם, ונתנו אתו להם לצפה. וראה את החרב באה על הארץ, ותקע בשפר ... ( cache )
  • Chapter 1 Yirmiyahu A Teachers' Guide : ויהי דבר ה' אלי לאמור .... ויהי דבר ה' אלי לאמור מה אתה רואה ירמיהו ואומר מקל שקד אני רואה ... ויהי דבר ה' אלי שנית לאמור מה אתה רואה ואומר סיר נפוח אני רואה ופניו מפני צפונה ... ( cache )
  • בשבילי התנ"ך : ויהי דבר ה' אלי שנית - מה שאמר שנית, לפי ששתי המראות היו בענין אחד ואף על פי שהדברים הנראים לו נשתנו אמר, כי בענין זה נראה לו פעם שנית ששאלו ג"כ מה הוא רוא,ה ופירש לו ג"כ ... ( cache )
  • חלק ראשון - בס"ד. ש"פ דברים, תער"ג - שלא : ... ומי המספר זאת אם נא' שמשה הוא המספר הול"ל וידבר ה' אלי, וכמו בנביאים שנא' ויהי דבר ה' אלי , ואם הוי' הוא המספר הול"ל ודברתי אל משה, אלא זהו שלישי המדבר ומספר שדבר ה' ... ( cache )
  • ה' אחד : צום העשירי זה י' בטבת שבו סמך מלך בבל על ירושל' שנ' יחזקאל כד ויהי דבר ה' אלי בשנה התשיעית בחודש העשירי בי' לחודש לאמר בן אדם כתב לך את שם היום את עצם היום הזה סמך ... ( cache )
  • פרשת אחרי מות קדושים (הרב בנימין לאו) : את הלך הרוח של החברה הישראלית נותן לנו הנביא יחזקאל (פרק יא) את התמונה הראשונה מגיש לנו יחזקאל (פרק יא, יד ג€“ טו): ויהי דבר ה' אלי לאמר בן אדם אחיך אנשי גאולתך וכל בית ... ( cache )
  • הלכתי - יחזקאל פרק כ"ד ג€“ סיכומונה : 3 אוקטובר 2007 ... אומר יחזקאל: ויהי דבר ה' אלי בשנה התשיעית (לגלות יהויכין או למלכות צדקיהו, זה לא משנה כי מיד כשגלה יהויכין עלה צדקיהו על כסא מלכות יהודה, כמתואר במלכים ... ( cache )
  • ירושלמי תענית ד ה ג€“ ויקיטקסט : 9 אוגוסט 2011 ... הה"ד (יחזקאל כד) ויהי דבר ה' אלי בשנה התשיעית בחדש העשירי בעשור לחדש לאמר בן אדם כתב לך את שם היום את עצם היום הזה סמך מלך בבל אל ירושלם. ... ( cache )
  • דף השבוע: עשרה בטבת : צום העשירי, זה עשרה בטבת יום שבו סמך מלך בבל את ידו על ירושלם, שנאמר ' ויהי דבר ה' אלי בשנה התשיעית בחדש העשירי' וגו' 'בן אדם כתב לך' וגו'. יש קווים משותפים לשלושה מתוך ... ( cache )
  • ירמיהו פרק א' י"א- ט"ז: המראות : ראוי לשים לב לנוסחת ההתגלות: ויהי דבר ה' אלי , הבאה בראש ההקדשה כולה מכאן ובראש כל אחד מן המראות מכאן, אף על פי שהיא אינה מצויה כפתיחה במראות דומים. לא מן הנמנע אפוא ... ( cache )
  • Yeshiva.org.il- דיני השבוע ומנהגיו פרשות ויגש ויחי תשע"ב : ההפטרה: " ויהי דבר ה' אלי " (יחזקאל לז, טו). עשרה בטבת הוא היום שבו החל המצור של נבוכדנצר השני מלך בבל על ירושלים, שהסתיים בחורבן ממלכת יהודה, ירושלים וחורבן בית המקדש ... ( cache )
  • בשבילי התנ"ך : ויהי דבר ה' אלי בבקר - אחר שהראם זאת לעיניהם (נגד מה שאמר אשר עינים להם לראות) הניח להם זמן כל הלילה שישימו זאת על לבם, וישאלו, כמו שאמר הלא אמרו אליך מה אתה עושה ... ( cache )
  • מדוע ה' מתערב בחיי המשפחה של הנביא? : 3 מרץ 2005 ... כך, למשל, ביחזקאל כד, טו-יח: ' ויהי דבר-ה' אלי לאמר: בן-אדם הנני לקח ממך את-מחמד עיניך במגפה ולא תספד ולא תבכה ולוא תבא דמעתך... ותמת אשתי בערב...' ... ( cache )
  • בשבילי התנ"ך : ויהי דבר ה' אלי בשנה התשיעית - למלכות צדקיהו וכן כתיב במלכים ובירמיה בשנה התשיעית למלכו. [כד, ב] בן אדם כתוב לך את שם היום את עצם היום הזה - הנבואה באה לו בעשרה בטבת ... ( cache )
  • התנ"ך - דבר אלוהים? : וירמיהו הכריז, � ויהי דבר ה� אלי לאמור...� (ירמ� א� 11). �הייה היה דבר ה� אל יחזקאל�(יחז� א� 3). אמירות דומות מופיעות לכל אורך ספרי תרי עשר(ראה הוֲ¬שע א� 2-1; יואל א� 1). ... ( cache )
  • עיונים בספר עמוס / יהושע רוזנברג : ויהי דבר ה' אלי שנית מה אתה רואה ואומר: סיר נפוח אני רואה ופניו מפני צפונה. ויאמר ה' אלי, מצפון תפתח הרעה על כל יושבי הארץ." גם יחזקאל אומר בפתח נבואתו: "נפתחו השמים ואראה ... ( cache )
  • הלכתי - יחזקאל פרק ל"ג ג€“ סיכומונה : 3 אוקטובר 2007 ... פסוק א' - " ויהי דבר ה' אלי לאמר." פסוק ב' - "בן אדם, דבר אל בני עמך ואמרת אליהם: ארץ כי אביא עליה חרב, ולקחו עם הארץ איש אחד מקציהם, ונתנו אותו להם לצופה. ... ( cache )
  • השבת בספרות תקופת בית שני / ברוך קנאל : באו אנשים מזקני ישראל לדרוש את ה' וישבו לפני. ויהי דבר ה' אלי לאמר: בן אדם דבר אל זקני ישראל ואמרת אליהם... ביום בחרי בישראל ואשא ידי לזרע בית יעקב ואיוודע להם בארץ מצרים. ... ( cache )
  • more "ויהי דבר ה' אלי " :
  • מדריך למורה להוראת חודש טבת : (יחזקאל כד, א-ב): ויהי דבר ה' אלי בשנה התשיעית בחדש העשירי בעשור לחדש לאמר: בן אדם, כתוב לך את שם היום, את עצם היום הזה סמך מלך בבל אל ירושלם, בעצם היום הזה. ... ( cache )
  • עשרה בטבת : יום זה הוכרז כיום תענית כפי שנצטווה הנביא יחזקאל: והי דבר ה' אלי בשנה התשיעית בחדש העשירי בעשור לחדש לאמר: בן אדם כתוב לך את שם היום את עצם היום הזה סמך מלך בבל ... ( cache )
  • טבת : (יחזקאל כד, א-ב): ויהי דבר ה' אלי בשנה התשיעית בחדש העשירי בעשור לחדש לאמר: בן אדם, כתוב לך את שם היום, את עצם היום הזה סמך מלך בבל אל ירושלם, בעצם היום הזה. ... ( cache )
  • קולך - פורום נשים דתיות - עשרה בטבת : 1 ינואר 2009 ... צום העשירי זה עשרה בטבת יום שבו סמך מלך בבל את ידו על ירושלים שנאמר ויהי דבר הֲ´ אלי בשנה התשיעית בחדש העשירי וגומר בן אדם כתב לך וגומר (תוספתא, ... ( cache )
  • חג שמח - עשרה בטבת : שנאמר: ויהי דבר ה' אלי בשנה התשיעית בחדש העשירי בעשור לחדש לאמר: בן אדם, כתוב לך את שם היום, את עצם היום הזה סמך מלך בבל אל.ירושלם, בעצם היום הזה (יחזקאל כד, א-ב) ... ( cache )
  • בשבילי התנ"ך : זה עשרה בטבת, שבו סמך מלך בבל על ירושלים, שנאמר: ויהי דבר ה' אלי בשנה התשיעית בחדש העשירי בעשור לחדש לאמר בן אדם כתב לך את שם היום את עצם היום הזה סמך מלך בבל ... ( cache )
  • יהדות - חידון לעשרה בטבת : 11 ספטמבר 2009 ... ב"צום העשירי" שבעשרה בטבת סמך מלך בבל את ידו על ירושלם, שנאמר (יחזקאל כד, א-ב): ויהי דבר ה' אלי בשנה התשיעית בחדש העשירי בעשור לחדש לאמר: בן אדם, ... ( cache )
  • התענית והסיגוף בדברי חז"ל / ד"ר אברהם ארזי : וצום העשירי זה עשרה בטבת, שהוא בחודש העשירי, שבו סמך מלך בבל, נבוכדנאצר הרשע, על ירושלים, והביא אותה במצור ובמצוק, ככתוב: ויהי דבר ה' אלי בשנה התשיעית בחדש העשירי ... ( cache )
  • מקור חיים - לפני ולפנים, בית המדרש להתחדשות - עשרה בטבת בין ירמיהו... : (א) ויהי דבר ה' אלי בשנה התשיעית בחדש העשירי בעשור לחדש לאמר... (טו) ויהי דבר ה' אלי לאמר (טז) בן אדם הנני לקח ממך את מחמד עיניך במגפה ולא תספד ולא תבכה ולוא תבוא ... ( cache )
  • י' בטבת : "והי דבר ה' אלי בשנה התשיעית בחדש העשירי בעשור לחדש לאמר: "בן אדם כתוב לך את שם היום את עצם היום הזה סמך מלך בבל ל ירושלים בעצם היום הזה". (יחזקאל כד' א'). יום זה נמנה ... ( cache )
  • צום עשרה בטבת ג€“ ויקישיבה : 14 דצמבר 2010 ... צום העשירי, זה עשרה בטבת יום שבו סמך מלך בבל את ידו על ירושלם, שנאמר 'ויהי דבר ה' אלי בשנה התשיעית בחדש העשירי ' וגו' 'בן אדם כתב לך' וגו'." ... ( cache )
  • מקומו של ספר יחזקאל באסופת ספרי המקרא : כן בולט עניין זה בפרק כד, א-ב: ויהי דבר ה' אלי בשנה התשיעית בחדש העשירי בגגשור לחלש לאמר: בן אךם כתב לך את שם היום את עצם היום הז: ה סמך כ? לך בבל אל ירושלים וגו. ( cache )
  • חב"ד | צום גדליה | צום גדליה : 6 אוקטובר 2011 ... חדש שביעי צום העשירי זה עשרה בטבת יום שבו סמך מלך בבל את ידו על ירושלם שנאמר ויהי דבר ה' אלי בשנה התשיעית בחדש העשירי וגומר בן אדם כתב לך וגומר". ... ( cache )
  • ערוך השולחן הלכות תשעה באב ג€“ ויקיטקסט : 9 אוגוסט 2007 ... ויחזקאל שהיה בבבל עם גלות יכניה ג€“ גילה לו הקדוש ברוך הוא זה בנבואה באותו היום, כדכתיב ביחזקאל (כד א-ב): "ויהי דבר ד' אלי בשנה התשיעית, בחדש העשירי ... ( cache )
  • צאת הצום לפי עיר - דף 1 : יום זה הוכרז כיום תענית כפי שנצטווה הנביא יחזקאל: והי דבר ה' אלי בשנה התשיעית בחדש העשירי בעשור לחדש לאמר: בן אדם כתוב לך את שם היום את עצם היום הזה סמך מלך בבל ...
  • ארבע הצומות - מהן : צום העשירי זה עשרה בטבת שבו סמך מלך בבל על ירושלים שנאמר (יחזקאל כד) ויהי דבר ה' אלי בשנה התשיעית בחדש העשירי בעשור לחדש לאמר בן אדם כתב לך את שם היום את עצם ... ( cache )
  • בחדרי חרדים | פורום: בחדרי חרדים - חברים מחר צום עשרה בטבת זמנים צאת... : לפני 4 שעות ... יום זה הוכרז כיום תענית כפי שנצטווה הנביא יחזקאל: והי דבר ה' אלי בשנה התשיעית בחדש העשירי בעשור לחדש לאמר: בן אדם כתוב לך את שם היום את עצם היום ...
  • ביאור:בבלי ראש השנה דף יח ג€“ ויקיטקסט : 28 פברואר 2008 ... 'צום העשירי' - זה עשרה בטבת, שבו סמך מלך בבל על ירושלים, שנאמר (יחזקאל כד א) ויהי דבר ה' אלי בשנה התשיעית בחדש העשירי בעשור לחדש לאמר: בן אדם כתב ... ( cache )
  • קבלה- מאמרים- עשרה בטבת : שבו התחיל מלך בבל לצור על ירושלים, כמו שכתוב ביחזקאל פרק כ"ד: "ויהי דבר ה' אלי בשנה התשיעית בחדש העשירי בעשור לחדש לאמר: "בן אדם כתוב לך את שם היום הזה את עצם היום ... ( cache )
  • Hagigim : 9 ספטמבר 2009 ... צום העשירי, זה עשרה בטבת יום שבו סמך מלך בבל את יד על ירושלם, שנאמר ויהי דבר ה' אלי בשנה התשיעית בחדש העשירי וגומר בן אדם. כתב לך וגו'. ... ( cache )
  • ישיבת פתח תקוה - דברים שארעו בי"ז בתמוז : צום העשירי - זה עשרה בטבת, שבו סמך מלך בבל על ירושלים, שנאמר +יחזקאל כד+ ויהי דבר 4 הֲ´ אלי בשנה התשיעית בחדש העשירי בעשור לחדש לאמר. בן אדם כתב לך את שם היום את ... ( cache )
  • קביעת יום טוב, יום שמחה דוקא ביום שאירע בו הנס : ... שמו שביעי שהוא חדש שביעי צום העשירי זה עשרה בטבת יום שבו סמך מלך בבל את ידו על ירושלם שנאמר ויהי דבר ה' אלי בשנה התשיעית בחדש העשירי וגומר בן אדם כתב לך וגומר". ... ( cache )
  • ילקוט שמעוני - יחזקאל : ויהיי דבר ה' אלי בשנה התשיעית בחדש העשירי בעשור לחדש בעשרה בטבת, בשנה העשירית בעשירי בשנים עשר לחדש היה דבר ה' אלי לאמר בן אדם שים פניך על פרעה מלך מצרים, אותו ... ( cache )
  • yeshiva.org.il - מבחנים | יחזקאל | שאלות : מה קרה בשנה התשיעית בחדש העשירי בעשור לחדש? ואיזו נבואה ניבא יחזקאל? 74. מה שמות שתי הנשים בנות אם-אחת. ואיזו עיר מייצגת כל אחת? 75. מי כונה "כשעלים בחרבות"? 76. ... ( cache )
  • more "בשנה התשיעית בחדש העשירי " :
  • ע"ב : בחדש העשירי בעשור לחדש לאמר בן אדם כתב לך את שם היום את עצם היום הזה סמך מלך בבל על ירושלם בעצם היום הזה ואני איני אומ' כן אלא צום העשירי זה חמשה בטבת שבו () [באה] ... ( cache )
  • שיעוריו וכתביו של הרב אורי שרקי - שואה ושאלה (חוברת) : ... המוסר את תאריך הצרה לדורות, לחוות בגורל חייו האישי את צער האומה, בלי להסתפק בידיעה חיצונית: "ויהי דבר ה' אלי בשנה התשיעית בחודש העשירי בעשור לחדש לאמר : בן אדם כתוב ... ( cache )
  • הדפסת עמוד - צאת הצום לפי עיר : יום זה הוכרז כיום תענית כפי שנצטווה הנביא יחזקאל: והי דבר ה' אלי בשנה התשיעית בחדש העשירי בעשור לחדש לאמר : בן אדם כתוב לך את שם היום את עצם היום ...
  • 17th of Tammuz : התשיעית בחדש העשירי בעשור לחדש לאמר . בן אדם כתב לך את שם היום את עצם היום הזה סמך מלך בבל אל. ירושלים. ואמאי קרי ליה עשירי. -. עשירי לחדשים. והלא היה ראוי זה לכתוב ... ( cache )
  • more "העשירי בעשור לחדש לאמר " :
  • בשבילי התנ"ך : בטבת היו ראויים לגלות מירושלים שכן הוא אומר: בן אדם כתוב לך את שם היום וגו' והמתין להם עד הקיץ הוא שהנביא אומר: אסוף אסיפם נאם ה', ואין אסוף אלא גלות, שנאמר: אסוף אסוף ... ( cache )
  • קבלה-מאמר-עשרה בטבת : ואחד מאלו הימים הוא עשרה בטבת, שבו התחיל מלך בבל לצור על ירושלים, כדכתיב ביחזקאל: "ויהי דבר-הוי"ה אלי בשנה התשיעית, בחודש העשירי, בעשור לחודש, לאמר: בן-אדם, כתוב-לך ... ( cache )
  • גליון 6, פרשת ויגש | ענג שבת - מורשת : מה שאין כן לגבי עשרה בטבת, שנאמר בו מפורש (יחזקאל כד, א'-ב'): ויהי דבר ה' אלי בשנה התשיעית בחודש העשירי בעשור לחודש לאמר, בן אדם כתוב לך את שם היום את עצם היום הזה ... ( cache )
  • הגדשת הסאה : 13 יוני 2010 ... בעשרה בטבת היה דבר ה' אל יחזקאל הנביא: " בן אדם, כתוב לך את שם היום, את עצם היום הזה, סמך מלך בבל אל ירושלים בעצם היום הזה" (יחזקאל כד, ב). היום הפך ... ( cache )
  • דף קשר מספר 26 - פרשת ויגש : בן אדם כתוב לך את שם היום את עצם היום הזה סמך מלך בבל אל ירושלים בעצם היום הזה", ויש לחפש את השמחה לא מצד מאורע היסטורי הקשור ביום, אלא מצד עצמותו, כעשירי בטבת. ... ( cache )
  • [ א[ נא לשמור על קדושת הגיליון "ד בס O O : אלי בשנה התשיעית בחודש העשירי בעשור לחודש לאמר בן אדם כתוב לך את שם היום הזה וגו. ['. יחזקאל. "כ. ד י. א". ] ולמה נק. רא שמו עשירי שהוא החודש העשירי. (. טבת מניסן הוא עשירי.) ... ( cache )
  • -חברים קהילות הידברות ביהדות- יום עשרה בטבת מה קרה בחודש הזה? : יום זה הוכרז כיום תענית כפי שנצטווה הנביא יחזקאל: "ויהי דבר ה' אלי בשׁנה התשׁיעית בחדשׁ העשׂירי בעשׂור לחדשׁ לאמר, בן-אדם כתוב-לך את-שׁם היום את-עצם ...
  • ויגש : " בן אדם כתוב לך את שם היום, את עצם היום הזה סמך מלך בבל אל ירושלים בעצם היום הזה" (יחזקאל כ"ד, ב). מתה במגפה, והוא מצטווה מחמד עינו וכדי להמחיש את משמעות החורבן עובר ... ( cache )
  • קרא ב- Pdf : " בן אדם כתוב לך את שם היום את עצם היום הזה. סמך מלך בבל אל ירושלים בעצם היום הזה". הביטוי "עצם היום". נכתב על היום הקדוש - העשירי לחודש השביעי - הוא יום כיפור. כאן הנביא ... ( cache )
  • יחזקאל פרק כ"ד : יחזקאל כד,ב בן אדם, כתוב לך את שם היום, את עצם, היום הזה; סמך מלך בבל אל ומשול אל בית המרי, משל, ואמרת אליהם, כה אמר אדוניי יהוה: יחזקאל כד,ג שפות הסיר שפות, וגם יצוק בו ... ( cache )
  • גיליון 177 - טבת-שבט התשס;quot&ח : ויהי דבר ה' אלי בשנה התשיעית בחודש העשירי בעשור לחודש לאמור: בן אדם כתוב לך את שם היום את עצם היום הזה. סמך (=התקרב) מלך בבל אל ירושלים בעצם היום הזה. הנביא חוזר ... ( cache )
  • more "בן אדם כתוב לך " :
  • שיחות בספר יחזקאל / יהודה איזנברג : (ב) בן אדם, כתב לך את שם היום, את עצם היום הזה, אפשר בינתיים לבנות בתים בירושלים. לפני החורבן התנחמו בסיסמה "לא בקרוב, בנות בתים". לא בקרוב תבוא הרעה, ירושלים האוטמים ... ( cache )
  • יחודיותו של צום עשרה בטבת : 9 דצמבר 2010 ... עשרה בטבת, וז"ל (יחזקאל פכ"ד): "ויהי דבר ה' אלי וכו' כתוב לך את שם היום את עצם היום הזה סמך מלך בבל אל ירושלים בעצם היום הזה, ומשול אל בית המרי משל, ... ( cache )
  • עניני עשרה בטבת | אתר דין - שאל את הרב : לפני 22 שעות ... "ויהי דבר ה' אלי בשנה התשיעית בחודש העשירי בעשור לחודש לאמר בן אדם כתב לך את שם היום את עצם היום הזה סמך מלך בבל אל ירושלים", ואמאי קרי ליה עשירי, ...
  • Yeshiva.org.il- תאריכי החורבן ג€“ קלקול חשבונות : "צום העשירי" ג€“ זה עשרה בטבת, שבו סמך מלך בבל על ירושלים, שנאמר: "ויהי דבר ה' אלַי בשנה התשיעית בחֹדש העשירי בעשור לחֹדש לאמֹר: בן אדם, כתָב לך את שם היום, את עצם ... ( cache )
  • more "את שם היום את " :
  • בס"ד לשנתון תשסח ט3 תנך ג€“ ראובן שריד : יחידה ח': "את עצם היום הזה סמך מלך בבל אל ירושלם" ג€“ פרק כ"ד. יחידה ט': "צפה נתתיך לבית ישראל" ג€“ פרק ל"ג. יחידה י': "כבקרת רעה עדרוג€¦ כן אבקר את צאני" ג€“ פרק ל"ד. יחידה י"א: ... ( cache )
  • נושאי וחומרי לימוד : יחידה ח': "את עצם היום הזה סמך מלך בבל אל ירושלם" ג€“ פרק כ"ד. יחידה ט': "צפה נתתיך לבית ישראל" ג€“ פרק ל"ג. יחידה י': "כבקרת רעה עדרוג€¦ כן אבקר את צאני" ג€“ פרק ל"ד. יחידה י"א: ... ( cache )
  • more "עצם היום הזה סמך " :
  • בצל - שיעורים בספר יחזקאל : שפיתת הסיר על השפתים היא משל לסמיכת מלך בבל אל ירושלם , כי זה היה תחלת מעשהו בה. ויציקת המים בה הוא משל שלא תאחז בה האוּר מהרה, כי המים מאחרים הבשר להתבשל ... ( cache )
  • more "מלך בבל אל ירושלם " :
  • more "ירושלם בעצם היום הזה " :
  • ביאור:בבלי ברכות דף נו ג€“ ויקיטקסט : 28 פברואר 2008 ... הרואה קדרה בחלום - ישכים ויאמר "ה' תשפות שלום לנו" קודם שיקדמנו פסוק אחר: (יחזקאל כד ג) [ ומשל אל בית המרי משל ואמרת אליהם כה אמר ה' אלקים] שפות הסיר ... ( cache )
  • מלבים : ומשל אל בית המרי משל - המשל הזה מתיחס להם כי הם חדשו המשל הזה כמו שאמר (למעלה י" א) האומרים לא בקרוב בנות בתים היא הסיר ואנחנו הבשר, היינו שהיו אומרים שחומת ירושלים ... ( cache )
  • לסגנון הנבואה / שמואל הכהן : " ומשל אל-בית-המרי משל, ואמרת אליהם..." (שם, ג). לעומת זה נראים הדברים שישעיהו המשיל מעצמו ובלשונו, את משל הכרם (ישעי' ה', א-ו), כפי שעשוי להשתמע מלשון הפתיחה של המשל: ... ( cache )
  • more "ומשל אל בית המרי " :
  • more "משל ואמרת אליהם כה " :
  • more "אמר אדני ה' שפת " :
  • בית המדרש הוירטואלי - הנזיד והלחם - שני נסים סמוכים זה לזה (ד', לח-מד) : [20] מליצה המאחדת את פסוק לח במקומנו עם יחזקאל כ"ד, ג: "שפת הסיר שפת, וגם יצק בו מים". [21] ואכן כך ביאר בעל כלי-יקר את מניעיו "ויצא אחד וגו' ג€“ וילקט מהירקות כדי למלאת ... ( cache )
  • מה היה גארדאן, בלשן או משורר? / י"ל פרץ : "שפת הסיר, שפת! וגם יצק בו מים! אסוף נתחיה אליה ג€“ כל נתח טוב, ירך וכתף! מבחר עצמים לקוח!... אוי עיר הדמים"! או: "הנני עליך פרעה מלך מצרים, התנים הגדול, הרובץ בתוך יאוריו, אשר ... ( cache )
  • more "הסיר שפת וגם יצק " :
  • Orshap's Channel - YouTube : הקשר בין המילה מדורה למילה כדור ולמילה דוור. מנוסה, עכבר, נוס, שפת הסיר וגם יצק בו מים אסף נתחיה אליה כל נתח טוב וגם דור העצמים תחתיה רתח רתחיה ג... Orshap 110 views ... ( cache )
  • [http://www.youtube.com/watch?v=YpA08iaSg0E הגיע זמן לשון - דוור, מדורה וכדור - מילים עגולותג€� - YouTube] : מנוסה, עכבר, נוס, שפת הסיר וגם יצק בו מים אסף נתחיה אליה כל נתח טוב וגם דור העצמים תחתיה רתח רתחיה גם בשלו עצמיה בתוכה, מעגל, אליעזר בן יהודה, מגורים, ...
  • פרשת תצוה - הכהנים - גיליונות נחמה ליבוביץ : ד"ה לקח: כמו קח ושתי גזרות הן אחת של קיחה ואחת של לקיחה ולהן פתרון אחד. ראב"ע: ד"ה וזה אשר תעשה: לאהרן ולבניו. אין הפרש בין קח או לקח כמו צק לעם ויאכלו, וגם יצק בו מים.... ( cache )
  • גליונות לעיון בפרשת השבוע : וגם יצק בו מים . מה ביניהם, ודעת מי מהם מתאימה יותר לתורת הדקדוק של ימינו? 3. כ"ט ט. ראב"ע: וחגרת אותם אבנט - כולל אבנט אהרן ובניו וכן המכנסים ואחר שהזכיר אותם הוסיף לבאר ... ( cache )
  • more "וגם יצק בו מים " :
  • more "אסף נתחיה אליה כל " :
  • ויקרא פרק ג : והנה אין באליה חלב כלל, אבל יש בה שומן שאינו נפרד כמו שיש בכל נתח טוב ירך וכתף . וכן ידעו הרופאים בטבעיהם שאין החלב נעשה לעולם סמוך לעור ולא באבר שינוע תמיד, ואמרו כי טבע ... ( cache )
  • ynet הכי מרק שיש - אוכל : 19 נובמבר 2003 ... אסוף נתחיה אליה, כל נתח טוב ירך וכתף ומבחר עצמים מלא. מבחר הצאן לקוח, וגם דור העצמים תחתיה, רתח רתחיה, גם בשלו עצמיה בתוכה". (יחזקאל כד, ג-ה) ... ( cache )
  • ריבלה מוכרת החמאה / י"ל גורדון : כשבע שנים ישב "הזוג" על שולחן אבי הכלה במרץ ויהי שמן חלקם ומאכלם בריאה, כי לא חשׂך השו"ב כל נתח טוב ירך וכתף לאכול לשׂבעה מחתנו "המופלא" היושב לפני ה' כל יומו. לא היו עוד ... ( cache )
  • המצבות של " פצצת הזמן היהודית" | היגיון בשיגעון : 1 אפריל 2005 ... ציווה ההגמון לאסוף את כל החסידים הנהרגים אל עגלות, כל נתח טוב, ירך וכתף ובהונות ידיהם ורגליהםג€¦ וכל הנמצא מגופתם ומאיבריהם ויאמר לקברם בגנוג€¦" ... ( cache )
  • פרקי היכלות רבתי : ה וכיון שראה ר' נחוניא בן הקנה גזרה זו עמד והורידם למרכבה שר הפנים אמר לי עשרה נתנו ונתנו לסמא"ל הרשע שרה של רומי לומר לך והכחד מישראל כל נתח טוב ירך וכתף להשלים וגונב ... ( cache )
  • והיה יום אחד, הוא יוודע לה' - אחרית הימים גוג ומגוג נבואות גאולה משיח בן דוד... : 29 אוגוסט 2006 ... עשרה נתנו, ונתנו [אותם] לס"מ הרשע, השר של רומי, לומר (כלומר: ציוו אותו): "לך והכחד מישראל כל נתח טוב, ירך וכתף ", להשלים (כלומר: לקיים את ציווי התורה) "וגונב ... ( cache )
  • המעורב בדעת / י"ל גורדון : ומשה "רבנו הקטן" לא עשׂה מלאכתו רמיה, כי היה אומן וכלי אומנתו בידו; ובעת אשר צלחה בידו להונות מארוחתנו בצהרים נתח טוב ירך וכתף ולבלעהו בעודו בכפּו אז יבוא בו הרוח ויספּר לנו ... ( cache )
  • אחרית שמחה תוגה / י"ל גורדון : ועל השולחן כל נתח טוב ירך וכתף צלי אש ומבוּשל ואפרוחים שלוקים וברבּוּרים אבוסים ובני אַוזין ממוּלאים ובקבוקים מבקבוקים שונים מלאים יין הטוב ועל הפקק אדמה כחותם המרצופין ... ( cache )
  • more "נתח טוב ירך וכתף " :
  • more "וכתף מבחר עצמים מלא " :
  • more "מבחר הצאן לקוח וגם " :
  • more "דור העצמים תחתיה רתח " :
  • Orshap's Channel - YouTube : מנוסה, עכבר, נוס, שפת הסיר וגם יצק בו מים אסף נתחיה אליה כל נתח טוב וגם דור העצמים תחתיה רתח רתחיה גם בשלו עצמיה בתוכה, מע... Thumbnail הגיע זמן לשון - מחלקת הל"ה ... ( cache )
  • more "רתחיה גם בשלו עצמיה " :
  • more "בשלו עצמיה בתוכה / " :



מקורות

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2012-01-13.






קישורים

פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • Sefaria • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית


אוחזר מתוך "https://he.wikisource.org/w/index.php?title=קטגוריה:יחזקאל_כד_ג&oldid=321507"