מצודות על יחזקאל כד
<< · מצודות על יחזקאל · כד · >>
פסוק א
מצודת דוד
"בשנה התשיעית" - לגלות המלך יהויכין ולמלכות צדקיהופסוק ב
מצודת דוד
"את שם היום" - ר"ל כמה הוא בשבת ראשון או שני וגו' ולתוספת ביאור אמר את עצם היום הזה שהוא עומד בו היום להודיע אשר מלך בבל סמך על ירושלים לצור עליה בעצם היום הזה ותכלית הכוונה היה בזה הכתיבה כי הנביא היה בבבל וכתב מה שנעשה בירושלים וכשישמעו מפי המגידים כי כן היה יאמינו בו ולא יפנו עוד אל מול דברי נביאי השקר
מצודת ציון
"עצם" - גוף הדבר יקרא עצם וכן לא נכחד עצמי ממך (תהלים קלט)
"סמך" - ענין הקרובפסוק ג
מצודת דוד
"שפות הסיר שפות" - ערוך והעמד הקדרה על מקום מעמדה על הכירה וגם שפוך בו מים להתבשל ולפי שהם אמרו בהמשל היא הסיר ואנחנו הבשר (לעיל יא) לכן אחז גם הוא בזה המשל לומר היום הוא תחלת המצור שהיא הכנה אל הכבוש כמו שהעמדת הקדרה על הכירה ויציקת המים בו הוא הכנה אל הבישול
"ומשול" - אמור משל אל בית ישראל הממרים בי
מצודת ציון
"שפות" - ענין העמדת הסיר על הכירה כמו שפות הסיר הגדולה (מלכים ב' ד)
"הסיר" - הקדרה
"יצוק" - שפוךפסוק ד
מצודת דוד
"מבחר עצמים מלא" - את הסיר מלא משאר מבחר האיברים (ולפי שהאיברים מנותחים לפי העצמות יקראו האיברים בשם עצמים)
"אסוף נתחיה אליה" - הכנס בה הנתחים הראוים לה
"כל נתח טוב" - וחוזר ומפרש ירך וכתף שהם נתחים טובים מלאים בשר
מצודת ציון
"אסוף" - הכנס כמו ואין איש מאסף אותם (שופטים יט)
"נתחיה" - איבריה כמו ונתח אותו לנתחיו (ויקרא א)
"ירך" - הוא הרגל
"כתף" - הוא רוחב היד ממעל
"עצמים" - ר"ל איבריםפסוק ה
מצודת דוד
"רתח רתחיה" - ר"ל כ"כ תבעיר האש ותרתיח הסיר עד שגם העצמים יתבשלו בה עם שהם קשים להתבשל ור"ל בעת יתחיל המצור יתאספו בה כל בני הערים שנחרבו וגם שרי העם והמושלים ואמר לעשות מדורה מעצמים לרמז על עצמות החללים הנהרגים חנם בקרבה ע"י המלך והשרים שהם מבעירים האש ומביאים הפורעניות וצרות המצור ואמר רתח וגו' לרמז שכ"כ יקשה צרות המצור עד שגם הגבורים החזקים כעצמים יכלו ויפלו בה בחרב וברעב ובדבר
"וגם דור" - שים תחת הסיר מדורת העצמים שבמקום עצים יבער עצמים
"מבחר הצאן לקוח" - ר"ל הבשר שתשים בסיר יהיה ממבחר הצאן מהשמנים והנבחרים שבצאן
מצודת ציון
"דור" - מלשון מדורה והבערה כמו מדורתה אש (ישעיהו ל)
"רתח רתחיה" - ענין הבשול בחוזק שמעלה כעין אבעבועות וכן ירתיח כסיר מצולה (איוב מא)פסוק ו
מצודת דוד
"לנתחיה לנתחיה הוציאה" - ר"ל כמו שאין דרך לשפוך מסיר כזאת כל הנתחים בבת אחת כי ישפך עמהם גם הזוהמה הנשארת בשולי הסיר אולם יוציאם נתחים נתחים מה שפוגע ראשון נוטל תחלה מבלי הפלת גורל לדעת מי ראשון כו' כן לא גלו אנשי ירושלים בבת אחת כי מהם גלו עם יהויקים ומהם עם יהויכין ומהם עם צדקיהו ולא גלו על פי גורל כי אם מי שבא בידו ראשון גלה תחלה וכאומר לא היה כן בעבור שאלו פשעו יותר מאלו והגורל נפל על אלו שפשעו ביותר כי באמת דרך אחד להם
"סיר" - אתה הסיר אשר נשאר בה זוהמתה ולא יצאה ממנה זוהמתה כי לא העבירו ממנה כדרך שמעבירים זוהמת הסיר ר"ל עדיין טומאת העון אצלך ולא עשית תשובה שתלך לה העון
"אוי וגו'" - אוי לך ירושלים אשר נשפך בך דמי נקיים
"לכן" - ר"ל הואיל ונאמר לי במשל לכן אפרש הדבר כה אמר ה' וגו'
מצודת ציון
"חלאתה" - ענין זוהמא ודומה לו במקראות שלאחריופסוק ז
מצודת דוד
"כי דמה" - דם הנקי הנשפך שהיה בתוכה הנה שמה אותו על יבשות הסלע להיות מתקיים לא שפכה אותו על עפר הארץ להיות נבלע ונכסה בעפר הארץ ר"ל שפכו דם בגלוי ובפרסום ולא חששו לעשות בסתר לבל יוודע
מצודת ציון
"צחיח" - ענין יובש כמו שכנו צחיחה (תהלים סח)פסוק ח
מצודת דוד
"להעלות חמה" - לכן בכדי להעלות חמתי ולנקום בהם נקם קיימתי את הדם הנשפך בה להיות מתקיים כאילו הוא על יבשות הסלע לבל יהיה נכסה מעיני ר"ל כמו שהם עשו בגלוי כן השארתי את הדם מגולה להיות זכור לפני להעלות חמתי לנקום בהם נקמת הדם ואחז במשל מבן אדם המשאיר דבר מגולה למען יזכור בופסוק ט
מצודת דוד
"לכן" - הואיל והדם הנקי זכור לפני לכן כה אמר ה' אוי לך עיר הדמים
"גם אני" - כמו שהם הגדילו רשע כן גם אני אגדיל המדורה שתחת הסירפסוק י
מצודת דוד
"והעצמות" - גם העצמות יתייבשו מאד מחום האש
"והרקח" - אשים בה מרקחת הבשמים כי כן הדרך להשים הבשמים בתבשיל לאחר שנצטמק הרבה
"הרבה העצים" - ר"ל אמור בנבואה שאני ארבה העצים ואדליק האש למען התם את הבשר לכלותה
מצודת ציון
"התם" - ענין השלמה וכליון כמו עד תומי אותם בידו (ירמיהו כז)
"והרקח המרקחה" - כן נקרא תערובות הבשמים וכן רוקח מרקחת (שמות ל)
"יחרו" - ענין יובש מחום האש כמו ותוכו נחר (לעיל טו)פסוק יא
מצודת דוד
"ונתכה בתוכה טומאתה" - הזוהמא הטמאה והמאוסה המתדבק בסיר תהיה נמסת בתוך הסיר ואז תתום ותכלה זוהמתה כי תשרף גם היא אחר שתהיה נמסת בה ר"ל אגדיל החמה עד אשר יתמו אנשי העיר ואף הגבורים יכלו עמהם ואז תשאר העיר רקנית מיושביה ותשאר שממה ובזה ימורק עון עמה
"למען תחם" - למען תתחמם הסיר ותתייבש שוליה להיות נשרף מחום האש הרב
"והעמידה" - אעמיד את הסיר על הגחלים שמתחת לה כשהיא רקה מן התבשיל ההושם בה כי הכל נשרף מחום האש הרב
מצודת ציון
"רקה" - ריקנית
"תחם" - תתחמם
"וחרה" - ענין יובש
"נחושתה" - עניינו תחתית הדבר ושוליו כמו השפך נחושתך (לעיל טז)
"ונתכה" - מלשון התכה והמסה כמו והתכתי אתכם (לעיל כב)
"טומאתה" - ר"ל המיאוס
"תתום" - ענין כליוןפסוק יב
מצודת דוד
"תאונים הלאת" - נתייגעת בעשות הרבה עלילות ושקרים ולא תצא ממנה מרבית הזוהמא ר"ל איננה עושה תשובה על מרבית עוונה ולכן לא תצא ממנה הזוהמא כ"א ע"י האש שהוא ישרוף אותם ר"ל לא תלך ממנה עוונה כ"א ע"י מירוק אש הפורעניות
מצודת ציון
"תאונים" - ענין עלילה ושקר כמו כי תואנה הוא מבקש (שופטים יד)
"הלאת" - ענין יגיעה כמו מה הלאתיך (מיכה ו)
"רבת" - מלשון רבויפסוק יג
מצודת דוד
"בטומאתך זמה" - עדיין את בטומאתך שהיא הזמה שעשית
"יען טהרתיך" - בעבור שאני הייתי מחזר לטהר אותך כי שלחתי הנביאים להחזירך למוטב ועכ"ז לא טהרת מטומאתך ולא שבת אלי א"כ בודאי לא תטהרי עוד עד אשר אניח את חמתי בך לפרוע ממך ובזה תהיה מוטהר וממורק מן העוןפסוק יד
מצודת דוד
"כדרכיך" - כפי דרכיך ומעשיך ישפטו אותך הכשדים כי הם יהיו שלוחי המקום לעשות המשפט
"לא אפרע" - לא אבטל דברי ולא אחוס עליכם ולא אנחם לחשוב מחשבה אחרת לטובה
"אני ה' דברתי" - זה ימים רבים דברתי שיבוא הפורעניות והנה כבר באה וכבר עשיתי כי כבר סמך מלך בבל על ירושלים
מצודת ציון
"אפרע" - ענין בטול והשבתה כמו ותפרעו כל עצתי (משלי א)
"אחוס" - מלשון חס וחמלה
"אנחם" - ענין הפוך מחשבה
"וכעלילותיך" - כמעשיךפסוק טז
מצודת דוד
"ולא תספוד" - לא תעשה הספד עליה כדרך שעושים למתים
"ולא תבוא דמעתך" - לא תבוא על לחייך דמעת הבכי וכפל הדבר במ"ש
"במגפה" - ר"ל במיתה פתאומית כדרך המגפה
"את מחמד עיניך" - אמר זה על אשתו שהיה הנביא אוהב אותה מאד
מצודת ציון
"מחמד" - מלשון חמדה ואהובפסוק יז
מצודת דוד
"האנק דום" - מהאנק דום ר"ל שתוק מן האנחה ולא תאנח
"מתים אבל" - הוא הפוך אבל מתים ר"ל מנהג האבל שעושים על המתים לא תעשה
"פארך" - התקן עליך מגבעות הראש שהוא לפאר ולהדר וכן נאמר פארי המגבעות (שמות לט) ודרך האבל היה להסיר המגבעת ההיא ורז"ל אמרו שעל התפילין יאמר שהאבל אסור בהן
"ונעליך" - לא כדרך האבל שחולץ המנעל
"ולא תעטה" - לא כדרך האבל שמעטף ראשו עד שער השפתים
"ולחם אנשים" - לא כדרך האבל שמברין אותו סעודה הראשונה משל אחרים
מצודת ציון
"האנק" - ענין אנחה כמו אנקת אסיר (תהלים קב)
"דום" - ענין שתיקה כמו וידום אהרן (ויקרא י)
"חבוש" - כן יקרא התקון בראש והקשירה וכן וחבשת להם מגבעות (שמות כה)
"תעטה" - ענין עטיפה כמו ועל שפם יעטה (ויקרא יג)
"שפם" - הוא שער השפתיםפסוק יח
מצודת דוד
"ואעש בבוקר" - בבוקר השני עשיתי כאשר צויתי מפי ה' שלא לנהוג מנהג אבלות
"ואדבר" - את דברי הנבואה ההיאפסוק יט
מצודת דוד
"הלא תגיד" - הלא מהראוי שתגיד לנו מה הדברים האלה מרמזים עלינו אשר אתה עושהפסוק כא
מצודת דוד
"אשר עזבתם" - כשיצאתם בגולה עזבתם בירושלים
"הנני מחלל" - למסור ביד האויב את מקדשי שהוא גאון עוזכם ומחמד עיניכם ומחמל נפשכם ר"ל אהוב לכם ותחמולו עליו
מצודת ציון
"גאון" - ענין רוממות
"עוזכם" - ענין חוזק
"ומחמל" - מלשון חמלה ורחמנותפסוק כג
מצודת דוד
"ונמקותם" - תהיו נמסים בצרות בגמול עונותיכם ומכאב לב תהמו איש עם אחיו ר"ל כולכם זה כזה
מצודת ציון
"ונמקותם" - מלשון המקה והמסה
"ונהמתם" - מלשון המייהפסוק כד
מצודת דוד
"כי אני ה'" - הנאמן ליפרע גמול
"בבואה" - בעת בא הפורעניות אז תעשו כמוני
"והיה יחזקאל" - כאומר ולכן עשיתי כזאת למען אהיה לכם למופת שתעשו כמו שעשיתי אני שלא נהגתי מנהג אבלים
מצודת ציון
"למופת" - לאות וסימןפסוק כה
מצודת דוד
"את מחמד" - מוסב על ביום קחתי לומר בעת אקח את מחמד עיניהם ואת מה שנפשם מתנשא ומתפאר בהם וחוזר ומפרש לומר שהם בניהם ובנותיהם
"ביום קחתי" - בעת אקח מהם בית המקדש שהוא מעוזם וחזקם ושמחת תפארתם אשר בו יתפארו
מצודת ציון
"משא" - מלשון נשיאה והרמהפסוק כו
מצודת דוד
"ביום ההוא" - בעת ההיא יבוא אליך הפליט מן המלחמה להשמיע אל האזנים דבר החורבן
מצודת ציון
"הפליט" - הנמלט מהמלחמה כמו ויבא הפליט ויגד לאברם (בראשית יד)פסוק כז
מצודת דוד
"וידעו כי אני ה'" - ואז ידעו שאני ה' הנאמן במאמרי ומקיים דברי
"והיית להם למופת" - ר"ל אז יאמינו בדבריך כדרך שמאמינים במופת
"את הפליט" - עם ביאת הפליט יפתח פיך ולתוספות ביאור אמר ותדבר ולא תאלם עוד כי עד העת ההיא היה כאיש אלם לבל יוכיחם מלבו כי לא שמעו אליו וכמ"ש ונאלמת ולא תהיה להם לאיש מוכיח (לעיל ג) לכן אמר בבוא הפליט ויראו שאמת דברת אז יהיה לך פתחון פה להוכיחם מלבך כי מאז ישמעו לך
מצודת ציון
"תאלם" - מלשון אלם
<< · מצודות על יחזקאל · כד · >>