פתיחת התפריט הראשי

ביאור:הסגנון של יחזקאל

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.



יחזקאל

[מתוך המאמר " לכל נביא יש סגנון "]

  • " ידיעת ה' " " "

באופן כללי, ביטויים שקשורים לידיעת ה' אופייניים לספר שמות וליחזקאל (66פ ביחזקאל ה-לט, 7פ בשמות, 1פ במל"א כ, 3פ בישעיהו מט-ס)

הביטוי "וידעו מצרים כי אני ה'" מופיע רק בספר שמות (3פ בשמות)(1)

גם הביטוי "וידעתם כי אני ה' א-להיכם" אופייני לספר שמות(2) (2פ בשמות ו-טז, 1פ ביואל ד).

הביטוי "וידעתם\ן כי אני ה'" אופייני ליחזקאל (24פ ביחזקאל, 1פ בשמות י, 1פ במל"א כ).

גם הביטוי "וידעו כי אני ה'" אופייני ליחזקאל (28פ ביחזקאל, 1פ בשמות כט)

גם הביטוי "וידעת כי אני ה'" אופייני ליחזקאל (5פ ביחזקאל טז-כב-כה-לה, 2פ בישעיהו מט-ס, 1פ במל"א כ)

הביטוי "וידעו הגויים [...] כי אני ה'" מופיע רק ביחזקאל (4פ ביחזקאל לו-לז-לט).

וגם כל שאר הנוסחאות של הביטויים שקשורים לידיעת ה' מופיעות רק ביחזקאל.

  • " פתיחות וסיומים "

הפתיחות "כה אמר ד' ה'" או "לכן כה אמר ד' ה'" או "כי כה אמר ד' ה'" אופייניות ליחזקאל (115פ ביחזקאל, 8פ בישעיהו ז-סה, 1פ בירמיהו ז, 2פ בעמוס ג-ה, 1פ בעובדיה)

הפתיחה "היה דבר ה' אלי לאמור" אופיינית ליחזקאל (7פ ביחזקאל כו-לב, 1פ בירמיהו לב)

הפתיחה "ויהי דבר ה' אלי לאמור" אופיינית ליחזקאל (39פ ביחזקאל ג-לח, 7פ בירמיהו א-כד, 2פ בזכריה ד-ו)

הפתיחה "שמעו דבר ה'", כשהיא מופיעה בסוף פסוק והנבואה מתחילה בפסוק הבא, אופיינית ליחזקאל(3) (4פ ביחזקאל, 1פ בירמיהו כא)

הפתיחה "בן אדם" מופיעה רק ביחזקאל (104פ ביחזקאל).

הפתיחה "שים פניך" מופיעה רק ביחזקאל (9פ ביחזקאל)

הסיום "נאום ד' ה'" אופייני ליחזקאל (82פ ביחזקאל ה-מח, 5פ בעמוס, 1פ בישעיהו נו, 1פ בירמיהו ב)

הביטוי "אני ה' דיברתי" אופייני ליחזקאל (14פ ביחזקאל ה-לז, 1פ בבמדבר יד)

  • " שמות עצם "

"גילולים" אופייניים ליחזקאל (38פ ביחזקאל, 1פ בויקרא כו, 1פ בדברים כט, 1פ בירמיהו נ, 6פ במלכים).

"קיר" אופייני ליחזקאל (23פ ביחזקאל ד-מא, 3פ בישעיהו כב-כה-נט, 1פ בעמוס ה, 1פ בתהלים סב, 1פ בחבקוק ב, 1פ בירמיהו ד)

"חורבות" אופייניות לישעיהו וליחזקאל (12פ ביחזקאל יג-לח, 8פ בישעיהו ה-סא, 2פ בירמיהו כה-מט, 1פ במלאכי א, 3פ בתהלים ט-קב-קט, 1פ באיוב ג, 1פ בעזרא ט, 1פ בדניאל ט)

"חורבה" אופיינית לירמיהו וליחזקאל (8פ בירמיהו ז-מד, 6פ ביחזקאל ה-לח, 2פ בויקרא כו, 1פ בישעיהו סד)

"רוח "ה" קדים" אופיינית ליחזקאל (4פ ביחזקאל יז-מב, 1פ בשמות י)

"איים רבים" אופייניים ליחזקאל (2פ ביחזקאל כז, 1פ בתהלים צז), ו" "הָ" איים\ן" אופייניים ליחזקאל (5פ ביחזקאל כו-כז-לט, 1פ בישעיהו סו)

חוץ מאלה, "איים" במשמעות של מקומות רחוקים (גם בביטוי "איי הים") אופייניים לישעיהו (13פ בישעיהו, 1פ בתהלים עב, 1פ בירמיהו לא, 1פ בדניאל יא, 1פ באסתר י)

וגם "איים" במשמעות של חיות-מדבר (חברים של "ציים") אופייניים לישעיהו ( 2פ בישעיהו יג-לד, 1פ בירמיהו נ)

וגם "אי" במשמעות של מקום רחוק אופייני לישעיהו (3פ בישעיהו, 2פ בירמיהו כה-מז)

"הרי ישראל" מופיעים רק ביחזקאל (15פ ביחזקאל ו-לט)

"אדמת ישראל" מופיעה רק ביחזקאל (17פ ביחזקאל ז-לח)

"פְּאֵר" אופייני לישעיהו וליחזקאל (3פ בישעיהו ג-סא, 3פ ביחזקאל כד-מד, 1פ בשמות לט)

"עוול" בקטעים נבואיים אופייני ליחזקאל (9פ ביחזקאל ג-לג, 6פ באיוב יח-לד, 4פ בתהלים ז-פב, 1פ בישעיהו כו, 1פ בירמיהו ב, 1פ בצפניה ג; 1פ במשלי כט).

שילוב של "דבר", "חרב" ו"רעב" בפסוק אחד אופייני לירמיהו וליחזקאל (15פ בירמיהו יד-מד, 7פ ביחזקאל ה-יד)

הביטויים "שממה ומשמה", "שמה ושממה" וכו' אופייניים ליחזקאל (7פ ביחזקאל ו-לו, 1פ בירמיהו יב)

תאור של "יד ה'" שהיתה על הנביא אופייני ליחזקאל (6פ ביחזקאל א-מ, 2פ בעזרא ז)

חוץ מזה, הביטוי "יד ה'" בקטעים נבואיים אופייני לישעיהו (8פ בישעיהו יט-סו, 2פ בירמיהו כה-נא, 1פ בתהלים עה, 1פ באיוב יב)

  • " כללי "

השבועות "חי אני נאום ד' ה'" או "כה אמר ד' ה' חי אני" מופיעות רק ביחזקאל.(18פ ביחזקאל ה-לה)

השבועה "חי אני" (בלי "ד' ה'") לא מופיעה ביחזקאל (2פ בבמדבר יד, 1פ בישעיהו מט, 2פ בירמיהו כב-מו, 1פ בצפניה ב)

שילוב של "צפון" ו"דרום" בפסוק אחד אופייני לפרקים שמדברים על ביהמ"ק השלישי בסוף יחזקאל (3פ ביחזקאל מ-מב, 2פ בקהלת א-יא)

הביטוי "והייתי להם לא-להים" אופייני ליחזקאל ולירמיהו (5פ ביחזקאל יא-לז, 3פ בירמיהו כד-לא-לב, 1פ בזכריה ח, 1פ בויקרא כו, 1פ בשמות כט, 1פ בבראשית יז, 1פ בשמ"ב ז)

הביטוי "הנני עליך" מופיע רק ביחזקאל (4פ ביחזקאל ה-כט)

הביטוי "הנני אני" מופיע רק ביחזקאל (3פ ביחזקאל ו-לד)

הביטוי "הנני על ... " מופיע רק בירמיה כג (3פ בירמיה כג).

ביטויים הקשורים לטומאה בקטעים נבואיים אופייניים ליחזקאל (39פ ביחזקאל, 7פ בישעיהו, 5פ בירמיהו, 4פ בהושע ה-ט, 1פ בעמוס ז, 1פ במיכה ב, 2פ בחגי ב, 1פ בזכריה יג, 2פ בתהלים עט-קו, 1פ באיוב יד, 2פ באיכה א-ד)

גם ביטויים הקשורים לטהרה אופייניים ליחזקאל (10פ ביחזקאל כב-מד, 1פ בישעיהו סו, 2פ בירמיהו יג-לג, 1פ במלאכי ג, 4פ בתהלים יב-נא-פט, 3פ באיוב ד-יז-לז, 2פ במשלי טו-כ)

[ע"פ דעת-מקרא] הנביא יחזקאל נוהג לצטט פתגמים שמבטאים דעות שגויות, ולהפריך אותם(4) (לא ספרתי כמה פעמים; נראה לי שזה אופייני גם לירמיהו ולעוד נביאים).

[ע"פ הקדמת המלבי"ם ליחזקאל] כתוב בתהלים קלז:" " "על נהרות בבל שם ישבנו גם בכינו בזכרנו את ציון... איך נשיר את שיר ה' על אדמת נכר!?" " ” " "" " ולכן בדברי יחזקאל, שניבא בבבל, אין בכלל שירים, בניגוד לדברי שאר הנביאים.

(1) ביחזקאל כט מופיע ביטוי דומה ("וידעו כל יושבי מצרים כי אני ה'").

(2) בסיפור יציאת-מצרים בספר שמות מופיע 3 פעמים הביטוי "וידעו מצרים כי אני ה'" ו3 פעמים הביטוי "וידעתם כי אני ה'" או "וידעתם כי אני ה' א-להיכם". אולי אפשר ללמוד מזה, שליציאת מצרים יש שתי מטרות שוות בחשיבותן: שבנ"י יכירו את ה', ושהגויים (מצרים) יכירו את ה'.

(3) ייתכן שהסיבה לזה היא, שבנבואת יחזקאל המסר העיקרי הוא עצם הנבואה – "וידעו כי נביא היה בתוכם" (ע' יחזקאל ב-ג ובפירוש מצודת-דוד). ולכן המילים " שמעו דבר ה' " חשובות בפני עצמן ולא רק כפתיחה לנבואה הבאה.

(4) למשל:"מה המשל הזה לכם על אדמת ישראל לאמור 'יארכו הימים ואבד כל חזון'!?" (יב 22) ועוד.

מקורותעריכה

על-פי מאמר של אראל [ערך] שפורסם לראשונה בפירושים וסימנים 6 וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2000-06-01.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/nvia/yxzqel/sgnon