ביאור:משל הנשרים והעצים - פשט

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

בפרק זה אשחזר מה שהבנתי כשקראתי לראשונה את המשל ואראה כיצד קשה הוא להבנה על-דרך הפשט.

(א) " ויהי דבר ה' אלי לאמר " – פתיחה, כל הנאמר מכאן והלאה הוא דבר ה'.

(ב) " בן-אדם חוד חידה ומשל משל אל-בית ישראל " – הפנייה.

" בן-אדם " היא פניה נפוצה בספר יחזקאל בה ה' פונה אל הנביא. ה' אומר לנביא שהנבואה הבאה תהי בצורת חידה ומשל. (מדוע בחר ה' להעביר נובאה זו בצורת חידה קשה להבנה?).

(ג) " ואמרת כה-אמר ד' ה' הנשר הגדול גדול הכנפים ארך האבר מלא הנוצה אשר-לו הרקמה בא אל הלבנון ויקח את-צמרת הארז " – מתאר נשר גדול, עם כנפיים גדולות, אברים ארוכים, הרבה נוצות ורקמה. והוא לוקח ראש של ארז. (למה כתוב " הארז " ב-ה"א הידיעה? ניתן לחשוב כי מדובר בארז ספציפי).

(ד) " את ראש יניקותיו קטף ויביאהו אל-ארץ כנען בעיר רכלים שמו " – מתאר שקטף את הארז מ-" ראש יניקותיו " והביא אותו ל-" עיר רוכלים " שבארץ כנען (מהי עיר רוכלים? למה זה חשוב למשל?).

(ה) " ויקח מזרע הארץ ויתנהו בשדה-זרע קח על-מים רבים צפצפה שמו " – הוא לקח זרע מהארץ (איזה ארץ? כנען? לבנון?) ושם אותו בשדה טוב שיש בו הרבה מים. (צפצפה? פעם ראשונה שאני רואה את המילה הזו בתנ"ך, מה משמעות המילה?)

(ו) " ויצמח ויהי לגפן סרחת שפלת קומה לפנות דליותיו אליו ושרשיו תחתיו יהיו ותהי לגפן ותעש בדים ותשלח פראות – " ויצמח " (הזרע?, הארז?) והוא הופך להיות " גפן סרחת" (רגע, איך הגענו לגפן, לא היה פה ארז?). הפך לגפן נמוכה ומפוזרת.

(ז) " ויהי נשר אחד גדול גדול כנפים ורב נוצה והנה הגפן הזאת כפנה שרשיה עליו ודליותיו שלחה לו להשקות אותה מערגות מטעה " – עוד פעם נשר (אותו נשר? נשר חדש?) עם תיאור דומה למקודם (אין פועל בחלק ראשון של הפסוק, מה הנשר עשה?) ומתאר את הגפן שמבקשת מהנשר להשקות אותה " מערגות מטעה " – ממקומה הטבעי.

(ח) " אל שדה טוב אל-מים רבים היא שתולה לעשות ענף ולשאת פרי להיות לגפן אדרת" – מתאר את השדה בו הגפן שתולה. שדה טוב עם הרבה מים שם צריכה לגדול גפן יפה.

(ט) " אמר כה אמר ד' ה' תצלח הלוא את שרשיה ינתק ואת פריה יקוסס ויבש כל טרפי צמחה תיבש ולא בזרע גדולה ובעם רב למשאות אותה משרשיה " – קשה להבין את החלק הראשון של הפסוק על-דרך הפשט מבלי לשים סימן שאלה, למרות שזה מאוד בעייתי לשים סימני שאלה בתנ"ך, אך כאן אין מנוס. ה' אומר שהנטיעה הזאת לא תצליח, צריך לעקור את הגפן ולכך לא יידרש מאמץ מיוחד (למרות שמדובר בארז גדול)

(י) " והנה שתולה התצלח הלא כגעת בה רוח קדים תיבש יבש על ערגת צמחה תיבש" – אם היא תשאר שתולה מיד כשיגע בה רוח קדים היא תיבש.

לסיכום

בנסיון ללמוד את הפרק על-דרך הפשט העליתי כמה וכמה שאלות שאי-אפשר לפתור אותן על-דרך הפשט אלא חייבים להתעמק לשיטות האחרות והן:

מדוע בחר ה' להעביר את הנבואה בצורת חידה קשה להבנה?
למה יש ה"א הידיעה? על איזה ארז מדובר?
מהי " עיר רכלים" ? למה זה חשוב למשל?
" ויקח מזרע הארץ " – איזה ארץ? כנען? לבנון?
מה זה " צפצפה" ?
" ויצמח " – מי? הארז? הזרע?
" גפן סרחת " – איך הגענו מארז לגפן?
האם יש הופעה של שני נשרים או שמדובר באותו נשר?
" ויהי נשר אחד " – למה אין פועל בחלק הראשון של פסוק ז' (בהופעתו השנייה של הנשר)? מה הנשר עשה?
" כה אמר ד' ה' תצלח " – האם יש סימן שאלה? מדוע אין אף סימן דיקדוקי אליו? (ה"א השאלה או משהו דומה לו).

מקורות

על-פי מאמר של צחור שפורסם לראשונה במדרשת בר אילן וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2006-09-28.