ביאור:יהושע ה ד

יהושע ה ד: "וְזֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר מָל יְהוֹשֻׁעַ: כָּל הָעָם הַיֹּצֵא מִמִּצְרַיִם הַזְּכָרִים, כֹּל אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה, מֵתוּ בַמִּדְבָּר בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתָם מִמִּצְרָיִם."

בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:יהושע ה ד.

כֹּל אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה

אלוהים כעס על בני ישראל שפחדו לעלות ולכבוש את כנען, ואפילו חלק מהם אמרו "אִישׁ אֶל אָחִיו: נִתְּנָה רֹאשׁ וְנָשׁוּבָה מִצְרָיְמָה" (במדבר יד ד). אלוהים נשבע: "בַּמִּדְבָּר הַזֶּה יִפְּלוּ פִגְרֵיכֶם וְכָל פְּקֻדֵיכֶם, לְכָל מִסְפַּרְכֶם, מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמָעְלָה, אֲשֶׁר הֲלִינֹתֶם עָלָי" (במדבר יד כט).

נראה שאלוהים התכוון "כֹּל אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה" אלו הם "מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמָעְלָה" ביציאת מצרים, והם מתו במדבר.

חלק מהצעירים שהיו פחות מבני עשרים בזמן ההוא, לא מתו במדבר, והם נמולו במצרים בלידתם, או לפני הפסח הראשון במצרים בערב יציאת מצרים, כפי שאלוהים דרש: שערל לא ישב בפסח.

כך אנשים מבני ארבעים ומעלה עד גיל שישים, היו נימולים והם נימולו בשנית. שאר העם, שנולדו במדבר לא היו נימולים עדין, ואותם יהושע מל בפעם הראשונה בחייהם.

הפסוק מלמד אותנו שאת כולם מל יהושע, ככתוב: "כָּל הָעָם הַיֹּצֵא מִמִּצְרַיִם הַזְּכָרִים", בלי להתחשב עם הם היו נימולים או לא. יהושע רצה לוודא שאין ערל אחד במחנה. את מי שאלוהים לא הרג במדבר, יהושע הבין שכך אלוהים החליט, והוא מל אותו.