יהושע ה ט: "וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל יְהוֹשֻׁעַ: הַיּוֹם גַּלּוֹתִי אֶת חֶרְפַּת מִצְרַיִם מֵעֲלֵיכֶם. וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא, גִּלְגָּל, עַד הַיּוֹם הַזֶּה."



בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:יהושע ה ט.


הַיּוֹם גַּלּוֹתִי אֶת חֶרְפַּת מִצְרַיִם מֵעֲלֵיכֶם

עריכה

הַיּוֹם גַּלּוֹתִי

עריכה

"גַּלּוֹתִי" -

  • שורש 'גלל' - לגלגל, לסובב, להזיז, להסיר, ככתוב: "וְנֶאֶסְפוּ שָׁמָּה כׇל הָעֲדָרִים וְגָלְלוּ אֶת הָאֶבֶן מֵעַל פִּי הַבְּאֵר" (ביאור:בראשית כט ג).
  • שורש 'גלה' - למצוא, להוציא לאור, להבין, לראות, ככתוב: "מַה נִּכְבַּד הַיּוֹם מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר נִגְלָה הַיּוֹם לְעֵינֵי אַמְהוֹת עֲבָדָיו כְּהִגָּלוֹת נִגְלוֹת אַחַד הָרֵקִים" (שמואל ב ו כ).
  • שורש 'גלה' - להגלות, לגרש, להסיר: ככתוב: "וַתֹּאמֶר: גָּלָה כָבוֹד מִיִּשְׂרָאֵל כִּי נִלְקַח אֲרוֹן הָאֱלֹהִים" (שמואל א ד כב).

כל הפרושים מתאימים ביחד, והצרוף נותן את התמונה הברורה.
ביחד עם בני ישראל יצאו ממצרים ערב רב, ככתוב: "וְגַם עֵרֶב רַב עָלָה אִתָּם" (שמות יב לח). סביר שהערב רב של האנשים האלה לא היו נימולים כבני ישראל במצרים.
במשך הנדודים והמלחמות במדבר, חלק מהאנשים הזרים עזבו את בני ישראל ושבו לארצם בגלל הקשיים.
חלק אחר החליט לקבל את אלוהי ישראל באהבה ובדבקות. הם היו מוכנים לסבול כל דבר כדי שבניהם יהיו שייכים לעם ישראל לעד.
עכשו, כאשר הם צריכים לעבור את המילה, הם יעשו את ההחלטה הסופית -

  • האם הם מאמינים באלוהים שבני ישראל ינצחו, ינחלו וירשו את הארץ?
  • האם הם מוכנים לסבול כל כאב ונסיון כדי להצטרף לעם ישראל?
  • האם הם יעשו את הצעד המפחיד לבלתי נודע?
  • האם הם מתנתקים מעמם המקורי ומקבלים זהות מוחלטת עם עם ישראל?

אלו שיסרבו או יהססו, יתגלו ליהושע ולאלוהים. יהושע יגלגל, יזיז, ויסיר אותם מהמחנה ומהעם. ויהושע יגלה ויקיא אותם חזרה לעבר הירדן המזרחית, ולעולם לא ירשה להם להצטרף לבני ישראל.

חֶרְפַּת מִצְרַיִם מֵעֲלֵיכֶם

עריכה

"חֶרְפַּת" - שרש 'חרף' - ביזיון, בושה, כלימה, גְּנַאי, דֵּרָאוֹן, כְּלִמָּה, קָלוֹן, שֵׁם רָע (מילוג), וכך אמרו בני יעקב למלך שכם, "לֹא נוּכַל לַעֲשׂוֹת הַדָּבָר הַזֶּה... לָתֵת אֶת אֲחֹתֵנוּ לְאִישׁ אֲשֶׁר לוֹ עָרְלָה, כִּי חֶרְפָּה הִוא לָנוּ" (ביאור:בראשית לד יד).

  • בעזרת הברית מילה, הערב-רב שסרב להכנס לברית אברהם, התגלה והוגלה, וכך 'החרפה' שיצאה ממצרים והסתפחה לבני ישראל, הורחקה ונדחתה, "חֶרְפַּת מִצְרַיִם [סולקה] מֵעֲלֵיכֶם".
  • ייתכן שמדובר באופי הנכנע וחששן של בני ישראל שיצאו ממצרים לאחר שנות עבדות והשפלה. עכשו הם עם חופשי, אמיץ, ומלא אמונה באלוהי ישראל.
  • ייתכן שמדובר בחרפה, שלמרות שאלוהים הורה לאברהם וזרעו למול את בניו, ואלוהים אסר על ערלים לשבת בפסח, במשך כל שנות הנדודים במדבר בני ישראל עברו על החוק, ועכשו הם מסירים את החרפה הזאת - למרות שזאת חרפת המדבר ולא חרפת מצרים.

וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא, גִּלְגָּל, עַד הַיּוֹם הַזֶּה

עריכה

יהושע קרא למקום הזה "גִּלְגָּל" לזכר המאורע שגילגל, גילה, הגלה את "חֶרְפַּת מִצְרַיִם מֵעֲלֵיכֶם".
יהושע כבר השתמש בשם הזה לפני שמל את בני ישראל, וקשה לדעת אם השם הזה היה קיים לפני כן, או שהעורך השתמש בשם המקום הידוע לו, בימיו, "הַיּוֹם הַזֶּה", למקום שבעתיד יקרא כך.

שם המקום נשאר עד ימי עורך ספר יהושע. לנו כבר לא כל כך ברור באיזה גבעה, ובאיזה שטח בערבות יריחו, ממזרח לקצה העיר יריחו, מדובר. אולם בעבר זה היה ידוע לתקופה ארוכה ביותר.