ביאור:יהושע ה יד

יהושע ה יד: "וַיֹּאמֶר: לֹא, כִּי אֲנִי שַׂר צְבָא יְהוָה, עַתָּה בָאתִי. וַיִּפֹּל יְהוֹשֻׁעַ אֶל פָּנָיו אַרְצָה וַיִּשְׁתָּחוּ, וַיֹּאמֶר לוֹ: מָה אֲדֹנִי מְדַבֵּר אֶל עַבְדּוֹ."

בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:יהושע ה יד.

ראו פסוק יג

לֹא, כִּי אֲנִי שַׂר צְבָא יְהוָה

יהושע שאל את המלאך העומד לפניו עם חרב שלופה: "הֲלָנוּ אַתָּה אִם לְצָרֵינוּ" (ביאור:יהושע ה יג).
"לָנוּ" - יש לנו, שלנו, למעננו, בשבילנו, עבורינו, איתנו, ככתוב: "הַעוֹד לָנוּ חֵלֶק וְנַחֲלָה בְּבֵית אָבִינוּ" (בראשית לא יד).

יהושע שאל: 'האם אתה חיל שלי?'

המלאך פתח בדבריו ואמר: "לֹא".

'לא' - במשמעות: 'אני לא לך או לאויביך.' כלומר, אני לא אעזור לאנשי כנען, אולם אני לא באתי להיות תחת הפיקוד שלך. אני באתי להיות "שַׂר צְבָא יְהוָה", מעליך. במשמעות: 'אני אפקוד עליך, ואתה תעשה בדיוק מה שאומר לך.'

שַׂר צְבָא יְהוָה

לא סביר שלאלוהים יש צבא - אלפי חילים, עם נשק ומדים.

סביר ש"צְבָא יְהוָה" הם בני ישראל. הם הצבא שיכבוש את הארץ המובטחת ויקיים את שבועות אלוהים, והם הצבא שישמרו את חוקי אלוהים וילמדו את תורתו בכל העולם. כל אדם ששומר את חוקי אלוהים, מראה לשכנים את הצלחתו, ומזמין אותם ללכת בדרכיו, הוא חיל בצבא אלוהים.

לא נאמר מה עשה "שַׂר צְבָא יְהוָה" בהמשך, אולם ניתן להבין שכל פעם שנדרשה עזרה צבאית, ייתכן שהוא היה היד של אלוהים שעזרה.

עַתָּה בָאתִי

מדוע המלאך הופיע ומה היתה פקודתו?

המלאך בא להודיע: 'אני "שַׂר צְבָא יְהוָה". באתי לקחת פיקוד על הצבא.'
המלאך פקד: "עַתָּה בָאתִי", במשמעות: הגיע הזמן. החילים החלימו מהמילה והתאמנו מספיק כצבא אמיץ וחזק.
יהושע שמע והבין. ולכן הוא עשה ואמר: "וַיִּפֹּל יְהוֹשֻׁעַ אֶל פָּנָיו אַרְצָה, וַיִּשְׁתָּחוּ, וַיֹּאמֶר לוֹ: מָה אֲדֹנִי מְדַבֵּר אֶל עַבְדּוֹ".
המלאך לא היה מרוצה שיהושע שואל אותו מדוע הוא בא, ומה היא פקודתו. המלאך יחליט למי הוא מדבר, מה הוא יגיד, ומתי. יהושע לא יפקוד עליו.
המלאך פקד: 'בנוכחותי, כל האדמה סביבי היא קודש. הראה כבוד עליון למלאך אלוהי השמים והארץ, "שַׁל נַעַלְךָ מֵעַל רַגְלֶךָ, כִּי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה עֹמֵד עָלָיו, קֹדֶשׁ הוּא" (ביאור:יהושע ה טו).
יהושע הבין שנפילה "אֶל פָּנָיו אַרְצָה", והצהרת כניעה כעבד לאדון, לא מספקת את שר צבא אלוהים. הוא נכנע והוריד את נעליו, ככתוב: "וַיַּעַשׂ יְהוֹשֻׁעַ כֵּן" (ביאור:יהושע ה טו). הסרת נעלים מראה כניעה וויתור על היכולת לברוח.
בהמשך אלוהים יסביר ליהושע את משמעות המילה "עַתָּה": ביום כיפור העומד לבוא עוד מספר ימים, אתה תתקע בקרן היובל, ובני ישראל יקבלו חזרה את אדמתם המובטחת, וירשו את נחלתם.

המלאך כפה על יהושע להשפיל את עצמו וללמוד ענוה לפני אלוהים. לא ידוע כמה זמן יהושע הוחזק במצב המושפל הזה.

זמן מה אחר כך, בפגישה הזאת או לאחר שיהושע שב למחנה, אלוהים הודיע ליהושע: "רְאֵה נָתַתִּי בְיָדְךָ אֶת יְרִיחוֹ וְאֶת מַלְכָּהּ גִּבּוֹרֵי הֶחָיִל" (ביאור:יהושע ו ב), וממשיך להודיע ליהושע שביום השביעי של ההקפות סביב יריחו, הכהנים יתקעו "בְּקֶרֶן הַיּוֹבֵל" (ביאור:יהושע ו ד), לסמן:

היום מתחילה שנת היובל הראשונה בארץ המובטחת.
כל הארץ שהובטחה לאברהם, יצחק ויעקב, שבה עכשו לבני ישראל למשפחותיהם, לירושה וגאולה.

כיוון שתוקעים בקרן היובל ביום כיפורים, ביום העשירי לחודש השביעי (בספירה של אז), ניתן להבין שהמלאך מאיץ ביהושע לבצע את פקודות אלוהים, כדי שנפילת חומות יריחו אחרי התקיעה "בְּקֶרֶן הַיּוֹבֵל", תהיה ביום כיפורים.