ביאור:יהושע ה ז
יהושע ה ז: "וְאֶת בְּנֵיהֶם הֵקִים תַּחְתָּם, אֹתָם מָל יְהוֹשֻׁעַ, כִּי עֲרֵלִים הָיוּ, כִּי לֹא מָלוּ אוֹתָם בַּדָּרֶךְ."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:יהושע ה ז.
וְאֶת בְּנֵיהֶם הֵקִים תַּחְתָּם
עריכההיוצאים ממצרים לא האמינו ביכולת אלוהים לקיים את הבטחתו לאבות, שהוא יתן להם את הארץ המובטחת לירושה. לכן אלוהים נשבע "בַּמִּדְבָּר הַזֶּה יִפְּלוּ פִגְרֵיכֶם וְכָל פְּקֻדֵיכֶם, לְכָל מִסְפַּרְכֶם, מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמָעְלָה, אֲשֶׁר הֲלִינֹתֶם עָלָי" (במדבר יד כט).
לבניהם שנולדו במדבר או נולדו במצרים והיו מתחת גיל עשרים, אלוהים הרשה להכנס לארץ המובטחת.
את הבנים שנולדו במדבר, יהושע ימול בראשונה, ואלו שנולדו במצרים יהושע ימול "[ב]שֵׁנִית" (ביאור:יהושע ה ב).
כִּי לֹא מָלוּ אוֹתָם בַּדָּרֶךְ
עריכהלא ידוע איך זה קרה שמשה לא הקפיד למול את הילדים בגיל שמונה ימים, כדברי אלוהים: "וּבֶן שְׁמֹנַת יָמִים יִמּוֹל לָכֶם כָּל זָכָר לְדֹרֹתֵיכֶם" (ביאור:בראשית יז יב), הן הם חגגו את הפסח במדבר ארבעים פעמים, וידעו את פקודת אלוהים: "וְעָשָׂה פֶסַח לַיהוָה ... וְכָל עָרֵל לֹא יֹאכַל בּוֹ" (שמות יב מח).
רש"י מסביר בעניין 'רוח צפונית' שמנעה מבני ישראל למול את ילדיהם בגלל סכנה בריאותית.
נראה שכתוצאה מזה שהם לא מלו את הילדים יהושע זכה:
- לזהות ולוודא שהנימולים הזקנים לא יכנסו לארץ המובטחת, כדברי אלוהים.
- לדרוש שבני ישראל יתנדבו להסתכן בכאבי המילה כדי לקיים את הברית על עצמם, וכך לזכות ברשות לרשת את הארץ, כמו אברהם (הילד ישמעאל קיבל את הבטחת אלוהים הנפרדת לו).
- לזהות את אלה שפחדו או נרתעו, כאבותם, והם לא יורשו להיות במחנה או חלק מבני ישראל. הם ינודו ויגורשו לכל הרוחות. גורלם עם כל גויי הארצות.
למעשה, רק כאשר אדם מקיים את הברית על עצמו או על בנו, הוא נכנס לברית אלוהים עם אברהם. התינוק לא מבין דבר, ולא מסוגל להחליט. לכן, למעשה, התינוק לא קיבל את הברית עד שיעשה את הברית בבנו.
אֹתָם מָל יְהוֹשֻׁעַ, כִּי עֲרֵלִים הָיוּ
עריכה"אֹתָם" פונה לבניהם של היוצאים ממצרים שלא מלו אותם במדבר. ולפי הפסוק נשמע כאילו "[שרק] אֹתָם מָל יְהוֹשֻׁעַ, כִּי [רק הם] עֲרֵלִים הָיוּ [הן המולים ממצרים לא היו ערלים]". אולם אז נשאלת השאלה מדוע אמר אלוהים: "וְשׁוּב ... שֵׁנִית" (ביאור:יהושע ה ב), הרי הערלים לא נימולו בראשונה?
ייתכן שאלוהים רמז ליהושע שגם את הצעירים האלה ימלו פעמים. כיוון שהיה צריך למול את כל "עֲרֵלִים" בתוך שלושה ימים לפני הפסח, לכן ייתכן שיהושע הורה לראשי המשפחות למול את משפחתם בפעם הראשונה, כמיטב יכולתם, כפי שאברהם עשה למשפחתו. אחרי זאת כל המולים האלה יעלו לגבעת העורלות ומוהלים מקצועיים, ישתמשו "[ב]חַרְבוֹת צֻרִים" (ביאור:יהושע ה ג) ויוודאו את איכות המילה: יאשרו או יתקנו. כך כל אחד מהערלים יעבור שתי מילות.