מ"ג חבקוק ג ו


<< · מ"ג חבקוק · ג · ו · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עמד וימדד ארץ ראה ויתר גוים ויתפצצו הררי עד שחו גבעות עולם הליכות עולם לו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עָמַד וַיְמֹדֶד אֶרֶץ רָאָה וַיַּתֵּר גּוֹיִם וַיִּתְפֹּצְצוּ הַרְרֵי עַד שַׁחוּ גִּבְעוֹת עוֹלָם הֲלִיכוֹת עוֹלָם לוֹ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
עָמַ֣ד ׀ וַיְמֹ֣דֶד אֶ֗רֶץ רָאָה֙ וַיַּתֵּ֣ר גּוֹיִ֔ם וַיִּתְפֹּֽצְﬞצוּ֙ הַרְרֵי־עַ֔ד שַׁח֖וּ גִּבְע֣וֹת עוֹלָ֑ם הֲלִיכ֥וֹת עוֹלָ֖ם לֽוֹ׃

תרגום יונתן

לדף התרגום על כל הפרק

אִתְגְלֵי וְאֲזִיעַ אַרְעָא וְאַיְתֵי מַבּוּלָא עַל עַם דָרָא דַעֲבָרוּ עַל מֵימְרֵיהּ וְאַף בְּתִנְיָתָא כַּד חָבוּ קֳדָמוֹהִי בְּחוֹבֵיהוֹן כֵּן בַּלְבְּלִינוּן לְעַמְמַיָא וְאִתְפְּרָקוּ טוּרַיָא דְמִלְקָדְמִין מָכָא רָמָתָא דְמִן עַלְמָא גְבוּרַת עַלְמָא דִילֵיהּ:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"עמד וימודד ארץ" - המתין לדקדק בדין דור המבול למדוד להם מדה כנגד מדה ומדד עומד כדאמר נצב ה' ועומד לדין עמים (ישעיהו ג) ממתין ומדקדק בדינם

"וימודד ארץ" - ברותחים קילקלו וברותחים נדונו

"ראה" - בדור הפלגה שעל ידי שהיו שפה אחת באו כולם בעצה כדכתיב ויהי כל הארץ שפה אחת (בראשית יא)

"ויתר גוים" - הקפיצם לשבעים לשון כדאמר ויתר ממקומו (איוב לו) לנתר בהם (ויקרא יא)

"הררי עד" - שרי העכו"ם

"הליכות עולם לו" - הראה להם שכל מהלכו של עולם שלו הוא

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"ויתר" - ענין דלוג והעתק כמו ויתר ממקומו (איוב לז)

"ויתפוצצו" - ענין הפזור עם השבר והריצוץ וכן ככלי יוצר תנפצם (תהלים ב)

"עד" - ענינו כמו עולם

"שחו" - ענין השפלה כמו וישח אדם (ישעיהו ב)

"הליכות" - ענין הנהגה 

מצודת דוד

"הליכות עולם לו" - ר"ל וזהו היה לפי שכל מוליכי ומנהיגי העולם שרי מעלה ושרי מטה המה הכל של המקום ב"ה לעשות בהם כרצונו

"ויתפוצצו" - ההרים הקבועים מעולם היו מתפוצצים ומשתברים והושפלו הגבעות הקבועות מימות העולם ר"ל מלכי העכו"ם ושריהם של מעלה כרעו ונפלו

"ראה" - כאשר הארון שם עינו בארץ היה מעתיק את הכנענים לגרשם מארצם

"עמד וימודד ארץ" - כאשר עמד הארון בארץ כבשו אותה וחלקוה לשבטים במדה בחבל

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"עמד", (עתה מפרש מ"ש פעלך בקרב שנים תודיע), עת "שיעמוד" העוז ההוא ויתעורר להנהיג הנהגה נסיית בהשגחה גלויה, אז "וימודד ארץ", יחליף גבולי הממלכות להקים מלכין ולהעדה מלכין, וימודד גבולות ארץ לחלקם בחבל לכובשי ארצות, "ראה", ר"ל עת שלא יעצים עיניו רק "יראה" וישגיח, אז "ויתר גוים", ינתרם ממקומם ויוליכם בשבי, ואז "יתפוצצו הררי עד וישחו גבעות עולם", שהוא משל אל הורדת התקיפים והעריצים והאיתנים מוסדי ארץ מכסאותם ומארצותם, ואז פעלו בקרב שנים יודיע, כי אז יראו כולם כי "הליכות עולם לו", שההנהגת העולם ותהלוכותיו מיוחסת לה' בעצמו ואל השגחתו הפרטיית לא אל כוכבי השמים וכסיליהם:

ביאור המילות

"ויתר". כמו לנתר בהם על הארץ, ידלגו ממקומם למקום אחר:

"הליכות עולם". הנהגת עולם, כמו צופיה הליכות ביתה:
 

<< · מ"ג חבקוק · ג · ו · >>