פרק ט/פסוק ל

עריכה

דברי שלום ואמת (שם ט, ל) פירושו דברי שלום שהיו מבקש מהם דרך בקשה שיעשו זה וכל בקשה הוא דרך שלום שהרי אין גוזר בכח עליהם שאפשר שיבא מזה מחלוקת אלא היה דרך בקשה ואמת כלומר שכך ראוי לפי האמת שיהיו מקיימים ימי הפורים כאשר קיים עליהם מרדכי ואסתר אע"ג כי מרדכי ואסתר היו יכולים לגזור עליהם בכח לעשות מ"מ לא עשו זה רק שכתבו עליהם דרך בקשה שכך יעשו ואמת כי כך הוא האמת וכך כתבו להם כי אנו מבקשין מכם לקיים את דברי הפורים ואם לא תקיימו דברינו אלו אין אתם רוצים לשמוע אלינו ואין זה שלום ואמת כי לפי האמת יש לקבל ימי הפורים שכך ראוי מאחר שנעשה הנס לישראל ורז"ל (מגילה דף טז:) נראה שהם מפרשים דקאי על המגילה עצמו שהיא שלום ואמת, וכך פירושו שכתב עליהם לקבל עליהם מה שכתוב במגילה והוא מעשה המן שעשה להם הש"י שלום מן הצורר והשלום הזה הוא שלום של אמת שכך ראוי שאם לא עשה להם השלום היו ח"ו ישראל כלים וזה יוצא מן האמת לגמרי ולכך נקרא שלום ואמת וכך אמרו במדרש ג"כ (אסתר רבה ו, ב) משה למד תורה לישראל שנאמר ראה למדתי אתכם (דברים ד, ה) וגו' אף מרדכי למד תורה לישראל דכתיב (אסתר ט, ל) דברי שלום ואמת וכתיב (משלי כג, כג) ואמת קנה ואל תמכור ע"כ, ומכאן דרשו שצריכה המגילה שרטוט כמו אמתה של תורה ומשמע מזה כי התורה בלבד צריכה שרטוט ולא נביאים וכתובים ואע"ג דאמרינן במסכת גיטין (דף ו:) שנים כותבין בלא שרטוט ג' אין כותבין פרשו בתוספות (ד"ה א"ר יצחק, שם) היינו שצריך לשרטט שורה שחת בראש ולא כל שורה ושורה ולפי זה קשה למה יהיה החומר הזה למגילה שצריכה שרטוט ונביאים וכתובים אין צריכים שרטוט ונראה כי (ספר אור חדש עמוד ריט) יש טעם לדבר שצריכה המגילה שרטוט וזה כי השרטוט מורה על היושר הגמור שיש בספר שכותב כיון שכותב אותה בשרטוט זהו היושר וזה ראוי דוקא לתורה כי התורה היא היושר הגמור ואינה יוצא מן היושר לכך נביאים אשר בהם נזכר כי הש"י עושה טוב וחסד לישראל לפנים משורת הדין וא"כ דבר זה שהוא חסד אינו מצד היושר כיון שהוא חסד בלבד לכן הנביאים מפני שיש בהם מעשה הש"י אשר הוא עושה חסד עם החוטאים שמאריך להם להחזיק אותם בתשובה וכן שאר דברים שהש"י נוהג עם ברואיו שנכנס הש"י עם הבריות לפנים משורת הדין ולכך אין צריכים שרטוט אבל המגלה שהיה את ישראל לגמרי ובודאי ח"ו שיהיה הש"י מניח לכלותם שיש להם התורה שהעולם עומד עליה לכך מפלת המן הוא היושר הגמור ולכך צריכה המגילה הזאת שרטוט יותר מן התפילין ובשביל כך אמרו כי עשרת בני המן יש למתוח אותם כמו קו שהוא שוה כמו שאמרו בירושלמי (מגילה פרק ג הלכה ז) שיש לכתוב אותם שניץ ונחיץ כהדין קונטרין וכל זה כי תליותם היה במדה השוה הוא היושר הגמור ומי שאומר שהמזוזה צריכה שרטוט לפי שהמזוזה ג"כ לשמירה שלא יוזק וכמו שאמרו ז"ל בפירוש (מנחות דף לג:) מלך בשר וגם הוא בפנים ועבדיו מבחוץ משמרים אותו והקב"ה עבדיו בפנים ומלך מלכי המלכים משמר אותם בחוץ וכו' הרי לך כי המזוזה הוא השמורה וכל שמורה שלא יוזק דבר זה בודאי הוא מצד היושר ודבר זה כמו מעשה המן שלא היו מבקשים שום טובה כלל רק שלא יהיו כלים מן האויב ולכך צריכה המזוזה שרטוט יותר ויש לומר ג"כ כי המזוזה אינה רק תורה שהרי כתוב בה פרשה מהתורה ולכך מזוזה צריכה שרטוט אבל התפילין אע"ג שבתפילין יש בהם ג"כ פרשיות התורה אינו דומה כי התפילין צריכין תקון ד' בתים והם נקראים טוטפות וצריכים רצועות ויוד של תפילין הלכה למשה מסיני לכך לא נקרא על התפילין שם תורה רק המזוזה שאין בה רק שתי פרשיות שבתורה לכך דין תורה עליהם וצריכה שרטוט כמו התורה ולכך נקרא המגילה שלום ואמת כי המגילה הזאת שעשה הש"י להם שלום מן הצר הצורר להם והוא שלום שיש בו אמת כמו שאמרנו ולכך דרשו ז"ל (מגילה דף טז:) ג"כ שצריכה שרטוט כאמתה של תורה כי התורה היא היושר הגמור וזה שאמר כאמתה של תורה כי אמיתת יותר מן התורה כי כל דברי' אמת ויושר ולכך התורה היא צריכה שרטוט מפני שהיא אמת גמור וכל ענין התורה שיש בה היושר לכך אמרו ז"ל (ברכות דף לג:) האומר על קן ציפור יגיע רחמיך משתקין אותו מפני שעושה מדות של הקב"ה רחמים ואינם רק מדת הדין, ור"ל כמו שאמרנו כי אין המצות שבתורה רחמים וחסד ולפיכך מי שאמר שהש"י היה מרחם על קן צפור ולכך צוה בתורה על הקן לשלוח משתקין אותו כי התורה היא במדת היושר ומורה על זה השרטוט שהוא הולך ביושר ולכך המגילה הזאת צריכה שרטוט ועוד יש לך לדעת כי השרטוט הוא קו ישר והקו הישר הולך עד בלתי סוף כי כן הוא היושר שאין ליושר שום קצה כלל ודבר זה בארנו בכמה מקומות כי הישר אין לה קץ וסוף ומפני כי הוא יתברך הוא היושר עצמו ולפיכך היושר אין לה קץ ותכלית ולכך התורה שאין לה סוף צריכה שרטוט שהוא קו ישר ודבר זה מבואר ומפני כי הנס שעשה הש"י בזאת המגילה היא נצוח המן כמו שאמרנו ולדבר הזה אין לו קץ וסוף כמו שבארנו גם כן למעלה שעל זה אמר שאם כל המועדים בטלים ימי הפורים לא יהיו בטילים ולכך המגילה הזאת ג"כ צריכה שרטוט כאמתתה של תורה ואלו שני דברים אשר אמרנו כי המגילה צריכה שרטוט כאמתתה של תורה ופרשנו בזה מפני שיש במגילה הזאת היושר הגמור כמו שהתבאר ולא היה ההנהגה הזאת מצד החסד והרחמים רק מצד היושר הגמור ועוד פרשנו כי טעם זה שצריכה שרטוט מפני שאין לה קץ וסוף כמו שאמרנו למעלה ואלו שני הטעמים הם ענין אחד וזה תולה בזה כי הדבר שהוא היושר אין (ספר אור חדש עמוד רכ) לו סוף כמו שאמרנו שהוא יתברך הוא היושר הגמור והדבר שהוא ישר מצטרף אל הש"י שהוא היושר בעצמו ולכך יש לו קיום עד עולם ומפני כך מורה השרטוט שהולך ביושר כי התורה היא נצחית ומטעם זה אמרו ז"ל (תענית דף ה:) יעקב אבינו לא מת כי היה בו מדת היושר שמפני כך נקרא יעקב ישורן ומפני כך אין מיתה שהוא הפסק והפסד אליו כמו שבארנו זה במקומו כלל הדבר היושר אין לו הפסק ומפני כך אמרו כי המגילה הזאת צריכה שרטוט כאמתתה של תורה ומורה זה על מעשה המן שהפילו והוא היושר הגמור להציל ישראל מן המן מזרע עמלק שהוא הפך היושר שהוא המעוקל ומפני כך הוא ביותר מוכן שיהיה לו אבוד והפסד שהוא יוצא מן היושר לגמרי ולכך ראוי אליו ההפסד הגמור ולכך אמרו שאם כל מועדים בטלים ימי פורים לא יהיו בטלים ואם שפרשנו פירש אחר לזה בהקדמה מכל מקום דבר זה ג"כ אמת ברור כי הדבר שהוא יושר אין לו בטול והפסק ומעשה המגילה ראוי בה היושר הגמור לבטל זרע עמלק המעוקל והמשכיל והמבין יבין כי כל הפרושים אשר אמרנו ברורים ואמתיים ועוד נפרש בסמוך, ובירושלמי (מגילה פרק א, הלכה ה) ר' יוחנן וריש לקיש חד אמר נביאים וכתובים עתידין להבטל וחמשה חומשי תורה אין עתידים להבטל מאי טעמא קול גדול ולא יסף (דברים ה, יט) ור"ל אמר אף מגילת אסתר והלכות אין עתידים להבטל שנאמר (אסתר ט, כח) וזכרם לא יסוף מזרעם, והלכות דכתיב (חבקוק ג, ו) הלכות עולם לו ע"כ, הנה מבואר לפניך הדברים שאמרנו כי נביאים וכתובים אע"ג שכל הדברים שבהם אמת גמור מ"מ עיקר הנביאים וכתובים שהש"י מנהיג את עולמו מצד החסד ומצד החסד יש קץ וסוף רק היושר אין לו הפסק כמו חמשה חומשי תורה אשר כל המצות יש בהם היושר כמו שאמרנו למעלה כלל הדבר כי התורה היא מצד העילה הוא הש"י שסדר כך התורה ולדבר זה אין לו בטול כלל אבל נביאים אף כי הם מן הש"י מ"מ אינו מן הש"י רק כפי מה שהוא ראוי מצד העלול הוא האדם וכפי מעשיו של אדם על זה באו הנביאים להוכיח אותם רק התורה היא הסדר מן הש"י ולפיכך חמשה חומשי תורה אין עתידים להבטל ואל תטעה לומר כי מה שאמרו כי נביאים וכתובים עתידים להיות בטל שר"ל כי לא ילמדו בהם ויהיו כשאר דברים ח"ו כי בודאי קדושים הם רק כי אותה הנהגה יהיה בטל ור"ל הוסיף אף מגילת אסתר והלכות אין עתידים להבטל ודבר זה יעיד על הפירוש הזה כי הדבר שהוא הלכה אינו נוטה מן מדת היושר כלל רק היא היושר הגמור לא כמו דבר שאינו הלכה אין זה היושר הגמור לכך אינו הלכה וזה אמרם (נידה דף עג.) איזה בן עולם הבא מי ששונה הלכות שנאמר (חבקוק שם) הליכות עולם לו אל תקרא הליכות עולם לו אלא הלכות עולם לו ודבר זה הוא הטעם אשר אמרנו כי מפני שההלכה הוא היושר שאינו נוטה מן נקודת האמת רק הוא היושר הגמור לכך אין לדבר זה הפסק וזה רמז במלת הלכה כי ההולך הוא הולך ביושר למקום אשר ירצה ללכת ודבר זה נתבאר בכמה מקומות (תפארת ישראל פרק יג, נתיבות עולם נתיב התורה פרק א, דרך חיים פרק ג, יח) כי היושר הוא השוה אין לו הפסק ולכך גם הלכות אין עתידים להבטל, וגם זה שאמרו במדרש (שוחר טוב משלי ט, א) יום הכפורים אין עתיד להבטל דבר זה ג"כ טעם זה כי החוטא הוא שיוצא מן היושר לגמרי שזה ענין החטא שיוצא מן היושר ויום זה יום הכיפורים הוא היושר בעצמו ולכך יש בו כפרת חטא לאשר יצא מן היושר והדבר הזה ידוע לנבונים אבל אם נפרש כי גם נביאים צריכים שרטוט מפני שיש בהם האמת רק שבא לומר דאפילו מגילה שאינה מן הנביאים צריכה שרטוט ולכך אמרו במסכת גיטין (דף ו:) שלש אין כותבין שצריך שרטוט הכל ואין חלוק בין בראש ובין באמצע רק שצריך שרטוט לפי זה אין כאן קושיא כלל, וכאשר קימו על נפשם ועל זרעם דברי הצומות וזעקתם (אסתר ט, לא) ודבר כמו זה הוא מצוה בודאי לפרסם שהש"י שמע צעקתם (ספר אור חדש עמוד רכא) ואין קיום לדבר זה שיהיו נזכרים דברי הצומות וזעקתם רק על ידי ימי הפורים ולכך כמו שקיימו דברי הצומות וזעקתם על ידי ימי פורים כך קיימו על נפשם שאר הדברים המשתה והשמחה וההנחה אף שהיו בגלות עם כל זה קיימו על נפשם ימי הפורים.