קטגוריה:ויקרא יא ב

עריכה

מדרש ספרא (כל הפרק)(כל הפסוק)

[ב]

• (ויקרא יא, ב) "זאת החיה אשר תאכלו"-- מלמד שהיה משה אוחז החיה ומראה להם לישראל ואומר להם "זו תאכלו וזו לא תאכלו".
• (שם, ט) "את זה תאכלו מכל אשר במים"-- "זה תאכלו וזה לא תאכלו".
• (שם, יג) "את אלה תשקצו מן העוף"-- "את אלה תשקצו ואת אלו לא תשקצו"
• (שם, כט) "זה לכם הטמא"-- "זה טמא וזה אינו טמא".

[ג] "זאת החיה אשר תאכלו מכל הבהמה" -- משמע מוציא מיד משמע.

• מכלל שנאמר (בראשית ט, ג) "כירק עשב נתתי לכם את כל" -- יכול הכל היה בכלל היתר?    תלמוד לומר (דברים יד, ד-ה) "זאת הבהמה אשר תאכלו שור שה כשבים ושה עזים איל וצבי ויחמור וכולי".

[ד] יכול תהיה כל הבהמה כולה מותרת?

• תלמוד לומר (בראשית ט, ד) "אך בשר בנפשו דמו לא תאכלו" -- אסר אבן מן החי.
• (בראשית לב, לג) "על כן לא יאכלו בני ישראל את גיד הנשה" -- אסר גיד הנשה.
• (ויקרא ז, כג) "כל חלב שור וכשב ועז לא תאכלו" -- אסר את החלב.
• (ויקרא, ז) "וכל דם לא תאכלו" -- אסר את הדם.

יכול יהיו מותרים בזביחה ושלא בזביחה?    תלמוד לומר (דברים יב, כא) "וזבחת...ואכלת".

[ה] אין לי אלא כבשים ועזים המיוחדים; מנין לרבות את הכלאים?    תלמוד לומר 'חיה ובהמה'.

אין לי אלא חיה ובהמה -- חיה-מין-חיה בהמה-מין-בהמה. מנין בהמה-מין-חיה וחיה-מין-בהמה?    תלמוד לומר "חיה" מכל מקום, "ובהמה" מכל מקום.

[ו] יכול אף חית ובהמת הים?    תלמוד לומר "על הארץ"-- להוציא את שבים.

[ז] או אינו אלא שעל הארץ תהיה מותרת בסימנים, ושבים בין בסימנים בין שלא בסימנים?...    תלמוד לומר "זאת..[תאכלו]..אשר על הארץ"-- אין לך אלא שעל הארץ.

[ח] "זאת החיה אשר תאכלו מכל הבהמה אשר על הארץ"-- מלמד שבהמה בכלל חיה.
מנין שאף חיה בכלל בהמה?    תלמוד לומר (דברים יד, ד-ה) "זאת הבהמה אשר תאכלו שור שה כשבים ושה עזים איל וצבי ויחמור אקו ודישון ותאו וזמר".